צו מניעה להפסקת עבודות בניה

על המבקש סעד זמני לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בתקנות למתן סעד כזה (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה להפסקת עבודות בניה:

1. בפני בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור המשך ביצוע עבודות בנייה שנעשות על ידי המשיבה במקרקעין שבבעלותה. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה לפיצויים שהגיש המבקש כנגד המשיבה שעילתה נזקים שנגרמו, לפי הנטען, לביתו, עקב עבודות קודמות שביצעה המשיבה.

2. הבקשה נסמכת בעיקרה, על הטענה כי ביצוע העבודות עומד בסתירה, ונעשה תוך הפרה של הסכם פשרה שהושג בין הצדדים בהליך שהתנהל בבית משפט השלום בנצרת (ת.א. 5959/04) .

הרקע העובדתי:

3. המבקש והמשיבה הינם בעלי זכויות במקרקעין סמוכים זה לזה המצויים בעיר צפת.

4. בשנת 1995 קיבלה המשיבה היתר בנייה לביצוע עבודות חשיפת הריסות בתחום החלקות שבבעלותה, שתוקפו היה ל - 3 שנים.

5. ביום 19/06/09 הגיש המבקש את התובענה שבפני, בה טען כי עבודות שביצעה המשיבה במהלך השנים האחרונות שקדמו להגשת התביעה, בוצעו ברשלנות וגרמו לביתו לנזקים שהוערכו בסכום של 2,860,600 ₪. במקביל התנהלה בין הצדדים תובענה שהוגשה לבית משפט השלום בנצרת (ת.א. 5959/04) שעניינה מתן צו מניעה וצווי עשה כנגד המשיבה.

6. ביום 03/11/09 ניתן פסק דין בבית משפט השלום, אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים, כפי שפורטה בהודעתם מיום 29/11/09. במסגרת הסכם הפשרה הסכימו הצדדים כי המשיבה תימנע מביצוע עבודות בחלקה 88 בגוש 23056 כל עוד אין בידה היתר בנייה. המשיבה הצהירה כי כל עבודות שתבצע בחלקה 88 או במגרשי השכנים תבוצענה אך ורק על פי היתר בנייה כדין. המשיבה התחייבה ליידע את ב"כ המבקש בכתב על כל היתר בנייה שתקבל בנוגע לעבודות הגובלות בנכס. ניתן בהסכמה צו עשה המורה למשיבה להעביר למבקש כל בקשה להיתר או כל מסמך אחר המוגש לרשות מוסמכת כלשהי וזאת 7 ימים לפני הגשתו לרשות. בנוסף, המשיבה התחייבה כי כל עבודות בנייה שתבצע על פי ההיתר, תעשינה תחת פיקוח מהנדס מורשה, הרשום בפנקס המהנדסים בישראל.

7. במהלך ניהול ההוכחות בהליך שבפני, התברר כי בידי המשיבה היתר מיום 27/06/10, אשר תוקפו עתיד לפקוע ביום 27/06/12, ומכוחו היא החלה בימים האחרונים לבצע עבודות בתחום המקרקעין הסמוכים לבית המבקש.

הבקשה למתן צו מניעה:

8. בבקשתו למתן צו מניעה שהוגשה ביום 05/06/12, עתר המבקש להורות על הפסקת העבודות המבוצעות על ידי המשיבה.

נימוקיו בתמצית הינם כדלקמן:

א. דבר קבלת ההיתר נודע למבקש רק לאחר קבלת מכתבו של ב"כ המשיבה, מיום 13/05/12. המשיבה לא קיימה את התחייבותה על פי הסכם הפשרה ולא המציאה לו כל מסמך שהוגש לוועדה ולא את ההיתר עם קבלתו.

ב. ההיתר שניתן למשיבה הושג בחטא, מבלי שיהא למבקש יומו לבחון את ההיתר
ולהתייחס אליו.

ג. עורך הבקשה להיתר, לפי הנקוב בהיתר, המהנדס מחמוד חליחל, הודיע כי הוא מפסיק מתן שירותים הנדסיים לעבודות בחלקות האלה.

ד. המבקש מכחיש את הטענה כי היה שותף ומודע להליכי קבלת ההיתר.

ה. המבקש חושש כי ביצוע העבודות על ידי הגורם, אשר גרם בעבר נזק כבד לבניין שבבעלותו, ללא הגנה על האינטרסים של המבקש ועל יציבות הבניין יגרום שוב לנזקים ו מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת המבקש.

תשובת המשיבה:

9. המשיבה עתרה לדחיית הבקשה מן הטעמים הבאים:

א. הבקשה איננה רלבנטית להליך הנדון. צו מניעה זמני הוא סעד טפל לסעד העיקרי ובמקרה זה הצו הזמני איננו משרת את התביעה העיקרית.

ב. מהמסמכים המצורפים לתגובה ומעדות המומחה מטעם המבקש, עולה כי המבקש היה מודע להליכי האישור וניתן לו יומו בפני הוועדה.

ג. הבקשה לוקה בשיהוי ובחוסר תום לב, כשהמבקש איננו מפרט את מלוא העובדות הרלבנטיות.

ד. הבקשה איננה עומדת בתנאים הנדרשים בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -
1984, באשר איננה נסמכת על עילת התביעה וראיות מהימנות.

ה. הסיבה להגשת הבקשה היא אי חשש שמה שקרה בעבר יחזור על עצמו.

ו. המבקש פנה לבית המשפט מבלי שבדק את תיק הוועדה.

ז. מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, שכן גם אם יגרם נזק הוא ניתן לפיצוי.

10. המשיבה צירפה לתגובתה מסמך מאת מהנדס הוועדה, בו נרשם כי הדרישות וההליכים למתן ההיתר נעשו בהסכמתו של המבקש. בנוסף, צורפו מסמכים, אשר לפי הנטען הוגשו לוועדה, כחלק מתנאי ההיתר, אלה כוללים חוות דעת של קונסטרוקטור על יציבות המבנה והצהרה חדשה של המהנדס מר דותן רייכרט, בדבר פיקוח ואחריות הנדסית.

11. במסגרת הדיון שהתנהל בבקשה למתן הצו, נחקרו המצהירים שנתנו תצהיר לתמיכה בבקשה ובתגובה.

דיון:

12. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות, מן הנימוקים הבאים:

א. ראשית, צו מניעה זמני נועד לשמר את המצב הקיים עד לבירור ההילך העיקרי, במקרים בהם הוא עשוי לשרת את הסעד העיקרי. במקרה שלפני, הסעד העיקרי עניינו פיצוי בגין נזקים), שנגרמו, לפי הנטען, לבית המבקש במהלך עבודות שבוצעו עד שנת 2009.

נושא המשך העבודות נדון בבית משפט השלום, בתביעה שעסקה במתן צו מניעה והוסדר על פי הסכם הפשרה.

ככל שהבקשה נסמכת על עילה שעניינה הפרת הסכם הפשרה שניתן בתיק בית משפט השלום, מדובר בעילה שונה ונפרדת מעילת התביעה הנדונה בפני.

ב. גם בהנחה וטענות המבקש ראויות להתברר במסגרת התובענה שבפני, הרי הבקשה איננה מגלה עילה למתן הצו.

על המבקש סעד זמני לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה ובקיום התנאים המפורטים בתקנות למתן סעד כזה (תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).
המבקש לא הצביע על עילה המקנה לו זכות לקבלת צו המניעה.

ג. אמנם, דומה כי צודק המבקש בטענתו שהמשיבה לא קיימה את התחייבותה על פי הסכם הפשרה להמציא לו העתק מהיתר הבנייה שהיה בידה, אך מן המסמכים שצירפה המשיבה עולה לכאורה, כי תהליך הבקשה למתן היתר היה בידיעתו של המבקש, הוא נטל בו חלק ואף הסכים למתן היתר בתנאים.

ד. המשיבה צירפה לתגובתה העתק מכתב שנשלח לב"כ המבקש ביום 25/02/09, בו הוזמן לישיבת הוועדה, שמועדה 12.3.09 לדיון בהתנגדות לבקשה שמספרה 2005143. מסמך נוסף מיום 13/09/09 ערוך על ידי מהנדס העיר צפת, הופנה ליועץ המשפטי של העיריה והעתקיו נשלחו (לפי המצוין בו) לראש העירייה ולב"כ הצדדים בהליך שלפני. במכתב זה מפרט המהנדס כי ביום 12/03/09 התיק הובא לדיון בוועדת המשנה עם זימון המתנגד. הוועדה שמעה את הצדדים ו"בהסכמת המתנגד החליטה כי על המבקש למלא אחר הדרישות הבאות: ... לאחר השלמת כל התנאים, לאשר את הבקשה בתנאי מהנדס העיר והשלמת אישורים כלליים".

עוד נאמר במכתב כי ביום 03/09/09 הוגשה לוועדה תיקייה המכילה חוות דעת מטעם המשיבה, והואיל ולא התקבלה התייחסות המתנגד, מר אליהו עמר, האם חוות הדעת מספקות את רצונו ואת רצון בעלי המקצוע מטעמו, הציע המהנדס להמשיך בהליכי האישור של הבקשה.

בדיון בפני חלק אמנם ב"כ המבקש והמצהיר מטעם המבקש (בנו של המבקש) על האמור במכתב, אך בהתחשב בעובדה שהמבקש עצמו לא היה בדיון ולא נתן תצהיר בשל מצבו הרפואי, הרי הטענות המפורטות במכתב זה, שנרשם על ידי אדם ניטראלי במסגרת תפקידו, לא נסתרו והן מבססות על פני הדברים את עמדת המשיבה.

ה. הדברים אף עולים בקנה אחד עם הסכם הפשרה אשר אפשר המשך ביצוע העבודות בכפוף לקבלת ההיתר. הישיבה התקיימה ביום 12/3/09, המסמכים הנדרשים הופקדו בסמוך לאחר מכן וההסכם נחתם בנובמבר 2009. אין כל אינדקציה לכך שהמשיבה הגישה לוועדה מסמכים נוספים לאחר נובמבר 2009, וממכתבו של מהנדס העיר ניתן להבין כי ב- 13/9/09 כבר היה סבור כי אין מניעה להמשיך בהליכי האישור. מכתב המהנדס הועבר לצדדים כך שהמבקש היה לכאורה מודע לכך שהליכי הרישוי נמשכים עוד בטרם נחתם הסכם הפשרה.

ו. יוצא מן האמור, כי עוד בטרם נחתם הסכם הפשרה, המשיכה המשיבה בהליכי אישור הבנייה, המבקש הגיש התנגדות, הוזמן לדיון והושגה הסכמה שהכשירה את המשך ההליך, בכפוף למילוי תנאים שנועדו להבטיח כי הבנייה תבוצע בהנחיית קונסטרוקטור רישוי ויועץ קרקע שתיתן פיתרון לביסוס ביתו של המבקש.


ז. המבקש חולק אמנם על הטענה כי התנגדותו הוגשה במסגרת הליך הבקשה שאושרה והמצהיר מטעמו (בנו) מבקש להסיק מתוך ההיתר וציון הספרה (2) ליד מספר הבקשה כאילו מדובר בבקשה שונה, אבל למסקנה זו, המבוססת על השערה בלבד, אין תימוכין. להיפך, לוח הזמנים מחזק דווקא את המסקנה כי מדובר באותו הליך.

ח. כפי שיפורט להלן, המבקש לא פעל לבירור העובדות לאשורן בוועדה בטרם הגיש את הבקשה למתן צו מניעה, הנטל מוטל עליו לשכנע בעובדות המטילות ספק בנוגע לאופן קבלת ההיתר והוא לא הצביע על כל נימוק המבסס טענה כי ההיתר הושג שלא כדין. מעבר לכך, הרשות נהנית מחזקת התקינות ומכאן ניתן להסיק כי אם הוצא היתר הרי נתמלאו התנאים לקבלתו.

ט. גם בהנחה ומסמכים שהוגשו לוועדה לשם קבלת ההיתר לא הועברו למבקש או לבא כוחו על ידי המשיבה והשגת ההיתר לא הייתה בידיעתו, לאחר שנתן הסכמתו העקרונית לתנאים המפורטים במכתב המהנדס, הרי על פי הסכם הפשרה שהושג בין הצדדים אין התחייבות מטעם המשיבה לפעול בתיאום עם המבקש או לקבל הסכמתו, אלא רק ליידעו, על מנת שיוכל לפעול כפי הבנתו.

העובדה שלמשיבה יש היתר בנייה נודעה למבקש ולבא כוחו, לכל המאוחר, ביום
23/04/12 במהלך הדיון (ראה עמ' 44 לפרוטוקול). ב"כ המבקש קבל על כך שההיתר נשלח אליו רק ביום 13/05/12, אולם מתאריך 23/04/12 ועד אותו מועד וגם לאחריו, בתקופה שעד הגשת הבקשה לבית המשפט, לא פנה המבקש לעירייה בכדי לעיין בתיק הוועדה, ולברר מה התרחש לאחר הדיון שהתקיים בוועדה בשנת 2009.

ממועד קבלת ההיתר ועד הגשת הבקשה למתן צו מניעה זמני, חלפו להם כשבועיים, גם אותם לא ניצל המבקש כדי לבדוק כיצד התקבל היתר הבנייה והוא לא הזדרז לפנות לבית המשפט או לרשות המוסמכת במטרה לנקוט בהליך לעצור את הבנייה.

י. אשר לטענה כי המהנדס הרשום על הבקשה איננו מלווה עוד את הבנייה, הוצהר על ידי המשיבה כי קיים מהנדס אחר, העונה על הנדרש על פי הסכם הפשרה והמלווה את עבודות הבנייה, וכן הנדסאי המפקח עליה באופן צמוד.

יא. מכל האמור, ניתן ללמוד כי ההסתמכות על הטענה להפרת הסכם הפשרה כשלעצמה, עד כמה שהיא רלבנטית לענייננו, איננה מבססת זכותו של המבקש לקבלת צו המניעה.

יב. המבקש טוען עוד כי הואיל ובעבר ביצעה המשיבה עבודות בצורה שגרמה נזק לבית מגוריו, הרי חידוש העבודות עלול לגרום שוב לנזקים.

בשאלה האם גרמו עבודות המשיבה שבוצעו עד שנת 2009 נזקים לביתו של המבקש, ישנן חוות דעת סותרות ושאלה זו טרם הוכרעה. גם אם אצא מתוך הנחה כי בידי המבקש ראיות טובות לכאורה התומכות בעמדתו, אין לכך שום השלכה על הסיכויים כי חידוש העבודות על פי היתר חדש שהוצא, בליווי מהנדס חדש ותחת הנחיות קונסטרוקטור ויועץ קרקע, יגרום לנזקים נוספים למבנהו של המבקש.



המבקש לא ניצל את פרק הזמן הארוך יחסית שעמד לרשותו בכדי לבדוק מה הן תוכניות הבנייה על פיהן עובדת המשיבה, לעיין בחוות הדעת שהוגשו לעירייה ולהעבירן לבחינת הגורמים המקצועיים שעימם הוא מתייעץ, על מנת לקבל חוות דעת בנוגע לאפשרות כי העבודות המתוכננות עלולות לגרום לו לנזקים, אם תבוצענה בהתאם לתוכניות הקיימות. לאור האמור, אין בידי המבקש ראיות מהימנות לכאורה המבססות טענתו כי המשך ביצוע העבודות על פי ההיתר עלול לגרום נזק לביתו.


יש לציין, כי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, איפשר למעשה למשיבה להמשיך לבצע עבודות בניה, בהיתר ובפיקוח מהנדס. על הראיות הלכאוריות שהובאו בפני, מבצעת המשיבה את העבודות בהתאם לתנאים אלו.

יד. מעבר לנדרש, שקלתי את מאזן הנוחות ולא שוכנעתי כי הכף נוטה לטובת המבקש. ראשית, עבודות הבניה על פי ההיתר עומדות להיפסק ביום 27/06/12.
על פי טענת המשיבה, בוצעו עבודות מינוריות, ללא אמצעים מכניים, שהפסקתן בשלב זה היא העלולה לגרום נזק. הנטל מוטל על המבקש לשכנע, הן בקיומה של עילה למתן הצו והן בצורך במתן הצו, לרבות הטענה כי הנזק שעלול להיגרם לו מאי מתן הצו גדול יותר מאשר הנזק שייגרם למשיבה אם תתקבל הבקשה. בהעדר חוות דעת של איש מקצוע, לא אוכל לקבוע כי אי הפסקת העבודות בהן החלה המשיבה, תגרום למבקש נזק רב יותר מאשר הנזק שייגרם למשיבה, ויתכן כי הפסקתן בשלב זה תסכן את ביתו של המבקש, כפי שטוענת המשיבה.

13. מכל האמור, אני מורה על דחיית הבקשה.



המבקש ישלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך 5,000 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום המלא בפועל.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. בטיחות בעבודות בנייה

  2. מכרז עבודות בניה משרדים

  3. עבודות בניה המהוות מטרד

  4. עבודות בניה בשכירות מוגנת

  5. בקשה להשלמת עבודות בנייה

  6. עלות עבודות בניה ושיפוצים

  7. צו מניעה להפסקת עבודות בניה

  8. תשלום על עבודות בניה בקניון

  9. נזקים מעבודות בניה ליד הבית

  10. צו מניעה קבוע נגד עבודות בנייה

  11. תניית בוררות בחוזה עבודות בניה

  12. תביעה בגין ביצוע עבודות בניה בטמרה

  13. טענת הריסה בגין עבודות בניה רשלניות

  14. ביטול צו ביניים עיכוב עבודות בנייה

  15. ביצוע עבודות בניה ללא היתר ע''י קבלן

  16. ניכוי תשלום עבור עבודות בניה עקב פגמים

  17. קיזוז ליקויי בניה מתשלום על עבודות בניה

  18. תביעה בגין עבודות בניה ופיתוח במגרשי ספורט

  19. עבודות בנייה בהיקף נרחב ללא היתר בנייה כדין

  20. תביעה בגין חוב על עבודות בניה בבית מגורים

  21. עבודות בניה איטום ושיפוצים במשרד ארגון המורים

  22. קשיים כלכליים של חברה במהלך עבודות בניה בפרויקט

  23. תביעה בגין יתרת חוב מתוך תמורה מוסכמת לעבודת בניה

  24. הכחשת "שימוש למגורים" בביצוע עבודות בניה ללא היתר

  25. תביעה נגד עיריית תל אביב בגין התמשכות עבודות בניה

  26. טענה להפרת חוזה עבודות בניה בגלל עיכוב בקבלת היתר בניה

  27. תביעה לפיצוי בגלל אי יכולת להשתמש בגינה בגלל עבודות בניה

  28. דוגמא למסמך ערבות אישית לסיום עבודות בניה עדת תאריך מסויים

  29. תביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת התמורה עבור ביצוע עבודות בנייה

  30. היתר להריסת בית והקמת מבנה חדש מכוחו בוצעו עבודות בניה מסיביות

  31. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון