שוד בנסיבות מחמירות - מעצר עד תום ההליכים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שוד בנסיבות מחמירות - מעצר עד תום ההליכים: בפניי בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) לחוק העונשין - התשל"ז 1977. על פי עובדות כתב האישום, ביום 25.4.11 פגש המשיב במתלונן במועדון בפתח תקווה, התקרב אליו והדף אותו באמצעות ידיו מספר פעמים ולאחר מכן עזב המתלונן את המועדון, כשהמשיב ואחר בעקבותיו. מחוץ למועדון התקרב המשיב למתלונן, תפס אותו תוך כדי אחיזה חונקת בגרונו ובהמשך היכה אותו יחד עם האחר בכל חלקי גופו ונטל מכיסו ארנק ובו 950 דולר, 300 ₪, כרטיס אשראי, שעון יד ומכשיר טלפון נייד ונמלט מהמקום. כתוצאה מהחבטות נותר המתלונן מדמם על הארץ, נגרמו לו נפיחויות ודימומים בפניו ובידיו וכן שטפי דם בצוואר והוא נזקק לטיפול רפואי. ב"כ המשיב חולק על קיומה של תשתית ראייתית, לכאורה, וממקד טענותיו בזיהויו של המשיב כמי שתקף את המתלונן. ב"כ המשיב מסכים כי במידה ויימצא כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב, קמה עילת מעצר. טענות המבקשת 1. לטענת המבקשת קיימות ראיות לכאורה, להוכחת המיוחס למשיב בכתב האישום ואלה הן: תיאור המתלונן את מראהו של המשיב בהודעתו הראשונה, זיהוי המתלונן את המשיב במסדר זיהוי תמונות, צילומים ממצלמת האבטחה במועדון בה נראה המשיב דוחף את המתלונן, תפיסת הבגד שלבש המשיב ביום האירוע בביתו, תפיסת כסף במטבע זר בבית המשיב, ללא הסבר למקורו, זיהוי המשיב ע"י חבריו בסרט מצלמות האבטחה (במועדון) ושתיקתו הסלקטיבית של המשיב בחקירתו, מרגע שהוצג בפניו סרט מצלמות האבטחה במועדון. 2. לטענת המבקשת אם ייקבע כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, אין מקום לבחון שחרורו של המשיב לחלופה, בשל המסוכנות העולה מחומרת המעשים שבוצעו באופן אלים וברוטאלי. טענות המשיב 3. לטענת ב"כ המשיב אין בראיות המאשימה כדי לבסס תשתית ראייתית כנגד המשיב. לכן, לטענתו, יש להורות על שחרור המשיב ללא תנאים מגבילים ולחילופין לשקול חלופת מעצר שתאיין את מסוכנותו. 4. ב"כ המשיב אינו חולק על כי המשיב הוא זה שתקף את המתלונן בתוך המועדון, אך דווקא בשל כך אין בתשתית הראייתית הקיימת, לטענתו, כדי לבסס את מעורבות המשיב בתקיפה, מחוץ למועדון. לטענתו אין קשר בין שני האירועים וניתן ללמוד זאת מכך שהמתלונן עצמו לא אמר שהתוקף באירוע השוד הוא זה שתקף אותו בתוך המועדון, קודם לכן. כמו כן המתלונן תיאר את התוקף כבעל שיער בהיר וגוון עור בהיר, בעוד המשיב הינו שחום עור ובעל שיער כהה. כשהמתלונן נשאל אם רב עם מישהו במועדון, השיב בשלילה. 5. ב"כ המשיב מוסיף כי בשתי הודעותיו הראשונות של המתלונן (מיום 26.4.11 ומיום 27.4.11), לא מסר שהתוקף הוא זה שהתעמת עימו במועדון והמשיך בהודעתו השניה להכחיש עימות בתוך המועדון. ב"כ המשיב מוסיף, כי הגם שהמשיב זוהה ע"י המתלונן במסדר זיהוי תמונות, יש בהודעות המתלונן בעייתיות המכרסמת במשקל הראייתי של מסדר הזיהוי. כמו כן במסדר עצמו נפלו פגמים, מאחר והמשיב הינו ממוצא רוסי והמשתתפים האחרים במסדר, הם ממוצא ערבי. הראיות 6. המתלונן מסר חמש הודעות: - א. בהודעתו הראשונה (מיום 25.4.11), מסר המתלונן, כי כשיצא מהמועדון ניגשו אליו כמה אנשים, שניים או שלושה והחלו להכות אותו ולגנוב כל מה שעליו. לדבריו, הוא זוכר "פרצוף של אחד מהם ויוכל בטוח לזהותו". המתלונן תיאר את התוקף כבעל גוף בריא, צבע עורו לבן ושיערו שטני קצר. לדבריו שמע שהוא בעל המועדון, אין הוא יודע את שמו ואינו יודע מדוע הותקף. עוד מסר שלא רב בתוך המועדון ומחוץ למועדון, התוקפים קראו בשמו וכשהסתובב, תקפו אותו. ב. בהודעתו השנייה (מיום 27.4.11), מסר לראשונה שלאחר שהזמין משקה ושילם עבורו, ניגש אליו מישהו וטען שהוא לא שילם. אז ניגשו אליו כמה אנשים ו"התחילו" איתו. הוא פחד, הוציא 50 דולר ושילם. כשיצא מהמועדון, באו בעקבותיו 2 או 3 אנשים, אמרו לו ברוסית: "אנחנו צריכים לדבר". הוא ניסה לברוח והם תקפו אותו. כשנשאל האם יוכל לזהות מישהו מהתוקפים השיב:- "אחד מהם כן, הראשון שבא אלי בבר ואמר לי שלא שילמתי ואחרי זה באו חברים שלו, זה היה בתוך המועדון". (שורה 32). המתלונן תיאר את התוקף כרוסי, לא רזה, נראה בכושר, יש לו פנים גדולים ושרשרת זהב, שיער יותר בהיר וארוך יותר משלו, בערך בגובה שלו. כשנשאל מדוע בהודעתו הראשונה לא סיפר שרב עם מישהו במועדון השיב: "כי לא רבתי עם אף אחד, אני שמתי 50 דולר והלכתי משם..." ג. בהודעתו השלישית (מיום 1.5.11), נשאל אם יוכל לזהות את המעורבים והשיב: - "אני לא זוכר הכול, אני רק חושב שלגבי אחד מהם, הגדול, זה עם הפנים הגדולות, הוא זה שגם התחיל איתי בפאב למעלה והוא זה שהרביץ לי יחד עם לפחות עוד חבר אחד שלו למטה, כמו שסיפרתי לך כבר, אני זוכר בעיקר את הפנים שלו, היה לו עיניים כאלה קצת כמו של סיני, אם יראה אותו בתמונות אני יזהה, אני לא בטוח לגבי שיער וזה כי הכל קרה כל כך מהר..." (שורות 10-14). המתלונן תיאר את השרשרת שענד התוקף (עליה מסר בהודעתו השניה) כשרשרת עבה שהיו לה רווחים. בהמשך צייר, לבקשת החוקר, שרשרת חוליות (בצורת טבעות).המתלונן הסביר כי אינו בטוח לגבי תיאור שערו של התוקף, כפי שמסר בהודעותיו הקודמות, כי יתכן שאמר שהתוקף בהיר שיער כי הוא יודע שהתוקף ממוצא רוסי. כמו כן, כשאמר שצבע עורו לבן התכוון שאינו אתיופי ואינו ערבי (שורה 33). ד. בהמשך להודעתו השלישית נערך למתלונן מסדר זיהוי תמונות בו זיהה את המשיב כמי שהרביץ לו וגנב ממנו. ה. בהודעתו הרביעית (מיום 1.5.11 - לאחר ביצוע מסדרי זיהוי) מסר כי זיהה את המשיב במאה אחוז כמי שהתחיל להרביץ לו במועדון וגם בחוץ. ו. בהודעתו החמישית (מיום 3.5.11) הוצגו לו מספר סרטונים שצולמו במצלמות האבטחה בתוך המועדון. המתלונן זיהה את עצמו ואת המשיב כמי שתקף אותו בתוך המועדון, הצביע על כי לאחר התקיפה בתוך המועדון, שילם על המשקה ויצא, כשהמשיב בעקבותיו. 7. במזכר מיום 28.4.11 של החוקר אלכסנדר וייסבורד צוין כי נערך חיפוש בדירת המשיב, נתפסו שם 800 דולר בשבעה שטרות של 100 דולר ושני שטרות של 50 דולר. חברתו של המשיב הציגה פלט רכישת מט"ח, אך השטרות שנתפסו לא תאמו לפלט והשטרות שתאמו לפלט, לא נתפסו. 8. בתמונת המשיב (שצולמה ביום 28.4.11) נראה עונד שרשרת הדומה לשרשרת שתוארה ע"י המתלונן (שרשרת חוליות מזהב). 9. מדו"ח צפיה במצלמות האבטחה במועדון (מיום 28.4.11 שנערך ע"י רס"ר אפרימה) המשיב נראה מכה את המתלונן מספר פעמים בפניו וחברו מיכאל סינט מצטרף אליו כבא בדברים עם המתלונן. אז נראה המתלונן מתרחק מהם לכיוון הבר ומס' דקות לאחר מכן, יוצא בגפו מהמועדון ושניות אחריו יוצאים המשיב ומיכאל סינט, כשהם יורדים אחריו במהירות במדרגות ובהמשך יורד גם אריאל בבייב. לאחר דקות ספורות עולים חזרה מיכאל ואריאל ולאחר מכן חוזר המשיב למועדון. הודעות המשיב 10. א. בהודעתו הראשונה (מיום 27.4.11) מסר כי לאחרונה היה במועדון כשבוע קודם לכן עם בחורה שלא זכר פרטים אודותיה, לא זכר שהיה עם שני חבריו (שנראים במצלמות האבטחה) במועדון, מסר שאינו מכיר אותם טוב, הכחיש שפגש אי פעם במתלונן והכחיש שתקף אותו. לאחר שהוצג בפניו סרטון ממצלמות האבטחה בו נראה תוקף את המתלונן במועדון, ביקש לשוחח עם עו"ד, הפסיק להשיב על שאלות וסירב לחתום על הודעותו. ב. בהודעתו השניה (מיום 2.5.11 שעה 17.07) שמר על זכות השתיקה, גם כשנשאל על הדולרים שנתפסו בביתו. הודעות חבריו של המשיב שנראו במצלמות האבטחה 11. שני חבריו של המשיב מיכאל סינט ואריאל בבייב, שנראו כאמור במצלמות האבטחה (דו"ח הצפיה), מזהים את המשיב כמי שתקף את המתלונן בתוך המועדון. ניתוח הראיות 12. יאמר כבר עתה, לא מצאתי כל פגם או חולשה בתשתית הראייתית, לכאורה. מהראיות שנסקרו עולה שבתחילת חקירתו מסר המתלונן כי יוכל לזהות את התוקף ובהמשך זיהה את המשיב במסדר הזיהוי, בבטחון. אמנם בהודעתו הראשונה הכחיש עימות מוקדם במועדון אך בהמשך, החל מהודעתו השניה, מסר על העימות וציין כי זה שתקף אותו בתוך המועדון הוא זה שהיכה אותו וגנב את חפציו, לאחר מכן. 13. טענות ב"כ המשיב מכוונות כל כולן לכך שבהודעתו הראשונה המתלונן לא מסר על העימות המוקדם, אך אין בכך, לטעמי, כדי לפגום בתשתית הראייתית הלכאורית ועניין לנו בשאלת מהימנות שתתברר במהלך שמיעת הראיות. סתירות, ככל שקיימות ובכל מקרה אין המדובר בסתירות מהותיות, יבחנו בהליך העיקרי וינתן להם המשקל המתאים. בבש"פ 7962/06 שטרית נ' מדינת ישראל דינים עליון 2006 (57) 1357 נקבע: "בשלב זה, אין בית המשפט קובע ממצאים מרשיעים או מזכים ואין הוא עוסק בבחינת מהימנותן או משקלן של הראיות, אלא מעריך אך את סיכויי ההרשעה בשים לב לערכן הגולמי של הראיות בפניו". העובדה שהמתלונן תיאר את שערו של התוקף כשיער בהיר ואת צבע עורו כלבן, הוסברה על ידו בהודעתו השלישית. בבש"פ 8656/10 שריף בדראן נ' מדינת ישראל דינים עליון 2011 (6) 426 נקבע: "אין בשינוי הגרסה מצדו להשמיט את הקרקע תחת המסד הראייתי הלכאורי הקושר את העורר למעשים המיוחסים לו. מכל מקום גרסתו תיבחן במסגרת ההליך העיקרי ואין להידרש לעומקה לעת הנוכחית, העיקר הוא שגרעינה נותר ללא שינוי". זיהוי המשיב ע"י המתלונן כמי שתקף אותו מחוץ למועדון מקבל חיזוק גם בתיאור השרשרת שהמשיב ענד והכסף שנתפס בביתו של המשיב ללא מתן הסבר להמצאותו. לא מצאתי דופי במסדר הזיהוי שנערך למתלונן ובהצגת התמונות ואף ב"כ המשיב הסכים כי קיים דמיון מספיק בין התמונות שהוצגו למתלונן. העימות המוקדם בתוך המועדון עליו לא מסר המתלונן בהודעתו הראשונה ואשר אין מחלוקת שהמשיב היה צד לו, מהווה מניע לתקיפת המתלונן בהמשך ויש בכך לחזק את ראיות המאשימה, לכאורה. שמירת המשיב על זכות השתיקה מעת שהוצג לו הסרטון ועד לסיום החקירה, מהווה, אף הוא, חיזוק לראיות המאשימה. (ראה בש"פ 7216/05 אבדריה נ' מדינת ישראל דינים עליון 2005 (52) 1112). מכל האמור לעיל עולה כי קיימת תשתית ראייתית, לכאורה, למיוחס למשיב בכתב האישום ולא נמצא כל כרסום בעוצמתה. עילת מעצר ב"כ המשיב הסכים לקיומה של עילת מעצר וטען כי יש לשקול שחרורו של המשיב לחלופה, לאור העדר עבר פלילי. העבירות המיוחסות למשיב מקיימות נגדו חזקת מסוכנות סטטורית ועילת מעצר מכח הדין (סעיף 21 (א) (1) (ג) (4) לחוק המעצרים). המסוכנות הנשקפת ממעשי המשיב הינה גבוהה עד כי ספק אם יש בחלופת מעצר כלשהי לאיין את מסוכנותו. עם זאת, המשיב הינו צעיר, ללא עבר פלילי ולא ניתן לשלול על הסף את אפשרות שחרורו לחלופה, שתבחן באמצעות תסקיר שירות מבחן. לפיכך אני מורה שהמשך הדיון יתקיים ביום 6.6.11 שעה 10:00 בפני. המשיב יובא על ידי שב"ס למועד שנקבע שירות המבחן ימציא תסקיר עד למועד הדיון. מעצרמשפט פלילישודמעצר עד תום ההליכים