מה הדין בסוגיית שחרור נרקומן ממעצר לצורך גמילה ? בב"ש 21770/06  X נ' מדינת ישראל (טרם פורסם) : עמד כב' הש' זלוצ'ובר על הכלל וקבע כי : הכלל, הוא, שבדרך כלל טענות  כי הנאשם  רוצה להיגמל וכי יש לעשות נסיונות של גמילה, מקומן לאחר הכרעת הדין, בשלב הטיעונים לעונש וגזר הדין. החריג הוא, כי נושא זה ישקל ויבחן בעת שלב הדיון במעצר עד תום ההליכים. הרוצה להיכנס למסגרת החריג חייב להוכיח, לפחות לכאורה, כי הוא מצוי בהליך גמילה או החל בו וכי מעצרו יקטע את אותו תהליך באופן מזיק ואולי בלתי הפיך." בבש"פ 3572/98 X נ' מדינת ישראל , תק-על 98(2), 1186 ,עמ' 1187 חלופת המעצר השניה, כלומר, שהות במוסד לגמילה מסמים, הינה בעייתית. ראשית, היא בעייתית מבחינה עקרונית. גמילה מסם מחייבת רצון מוחלט ונחוש לעבור את התהליך המורכב של גמילה. נאשמים שהוחלט לעוצרם עד תום ההליכים מביעים לא פעם רצון להתחיל תהליך של גמילה. במקרים כאלה קיימת אפשרות שהנאשם, יותר מאשר הוא מבקש להיגמל מן הסם, הוא מבקש להשתחרר מן המעצר, ולו רק למוסד גמילה. אם זהו הרצון, הסיכוי הוא שהליך הגמילה ייכשל. לפיכך בדרך כלל אין בית המשפט נוטה לשחרר מן המעצר נאשם, כאשר המסוכנות של הנאשם מצדיקה החזקתו במעצר, כדי לאפשר לו להתחיל הליך של גמילה מסם. והשופט מצא בבש"פ 5840/97 X נ' מדינת ישראל (לא פורסם) כך: "לפנים נקבע, לא פעם, שככלל, העיתוי הראוי לגמילה מסמים של נאשם הנתון במעצר הוא לאחר סיום משפטו ובמסגרת ריצוי המאסר שייגזר עליו, וכי רק בהתקיים נסיבות מיוחדות ובמקרים יוצאי-דופן עשוי בית המשפט לחרוג מכלל זה ולאפשר לנאשם הנתון במעצר להשתחרר ממעצרו כדי להיזקק לטיפול גמילתי במסגרת אחרת". בבש"פ 4839/03 - X נ' מדינת ישראל תק-על 2003(2), 2422. אין דרכו של בית המשפט, בדרך כלל, לשחרר נאשם מן המעצר על מנת לאפשר לו להתחיל תהליך של גמילה, אלא במקרים חריגים, שכן העיתוי המתאים לכך הוא במסגרת השיקולים לעונש (ראו: בש"פ 4068/03 X נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 9276/02 X ישראל (טרם פורסם), תקדין עליון 45 (3)2002; בש"פ 5840/01 שריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה 381 (5); בש"פ 2625/99 מדינת ישראל נ' ארג'ואן (טרם פורסם); בש"פ 3572/98 X נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 6188/96 מדינת ישראל נ' X (לא פורסם)). לענין זה יש לזכור כי "הליך הטיפול לגמילה הינו רציני וקשה באשר הוא מחייב הליכים של גמילה פיזית ובעיקר נפשית. מסע קשה זה מצריך נכונות רצינית וכנה ובדיקות התאמה לפני השמתו של מועמד במוסד" (דברי כבוד השופטת ד' ביניש בבש"פ 3797/00 X נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). עם זאת, יכול ששהייתו של נאשם במוסד לגמילה מסמים תהיה חלופה ראויה, שיש עמה יתרון לציבור בשל הסיכוי שהנאשם ייטיב את דרכיו ויחדל מלהיות נטל על הציבור (ראו, למשל: בש"פ 9889/02 X נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 5493/00 סלים כאמלה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)). בבש"פ 9276/02 X נ' מדינת ישראל , תק-על 2002(3), 45 ,עמ' 46. חזר והנחה בית משפט זה כי הכלל הוא שאין בית המשפט משחרר נאשם מן המעצר, כדי לאפשר לו להתחיל תהליך של גמילה. העיתוי המתאים לתהליך האמור הוא לאחר סיומו של המשפט ובמסגרת קביעת העונש שייגזר, אם ייגזר. רק בנסיבות מיוחדות ובמקרים יוצאי דופן ראוי כי בית המשפט יחרוג מכלל זה (ראו לעניין זה: בש"פ 3572/98X נ' מדינת ישראל (לא פורסם); בש"פ 2625/99 מדינת ישראל נ' X (לא פורסם); בש"פ 5840/01 שריקי נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(381 (5). בבש"פ 9387/10 X נגד מדינת ישראל. העורר הואשם בעבירות של סחר בסם מסוכן והחזקה של סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. בית המשפט השלום נעתר לבקשת המשיבה לעוצרו עד תום ההליכים. הערר שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה ומכאן הערר. השאלה היחידה שהייתה במחלוקת היא האם ראוי להורות על הגשת תסקיר שיבחן את האפשרות שהעורר יופנה להליך גמילה. ביהמ"ש קבע כי הואיל ומדובר באדם שאין זו הפעם הראשונה בה הוא מואשם בעבירות סמים והואיל ולאחרונה הוא הורשע בעבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית וטרם נגזר דינו ונשלח לחוו"ד ממונה על עבודות השירות ועומד נגדו מאסר מותנה בר הפעלה של שישה חודשים והואיל ומדובר בכמות של 12 גרם קוקאין, אין מקום לבחינה של אפשרות גמילה. בבש"פ 6992/10 X נגד מדינת ישראל, קבע ביהמ"ש כי: "בית משפט זה עמד לא אחת על כך שכלל אין להורות על שחרורו של נאשם לחלופת מעצר לשם התחלת תהליך גמילה וכי השלב המתאים לשקול אפשרות כזו הינו שלב גזירת הדין. החלטה לשחרר נאשם לחלופת מעצר המשלב תהליך גמילה תתקבל, אפוא, במקרים חריגים בלבד ולאחר בחינה קפדנית של המסוכנות הנשקפת מן הנאשם ושל סיכויי הצלחת הטיפול." כמו כן קבע ביהמ"ש כי הואיל ושירות המבחן העריך כי קיימת רמת סיכון גבוהה לחזרה לשימוש בסמים ונוכח עברו הפלילי המכביד, המקרה שבפניו אינו נמנה עם המקרים החריגים. בבש"פ 7616/10 X נגד מדינת ישראל. בקש העורר להשלים את הליך בדיקת התאמתו לחלופת מעצר טיפולית, וזאת בטרם נגזר דינו. ביהמ"ש קבע כי לפי הכלל שנקבע בפסיקה העיתוי הראוי לגמילה מסמים הוא שלב ריצוי העונש ולא שלב המעצר. עם זאת ניתן לחרוג כאשר: הנאשם החל בגמילה טרם ביצוע העבירה שבגינה נעצר, קיימת הסתברות גבוהה כי הליך הגמילה יצליח, יש בהליך הגמילה כדי ליתן מענה הולם למסוכנות הנשקפת מהנאשם. בעניינו של העורר נקבע כי הואיל והעורר לא התחיל תהליך של גמילה ונוכח ניסיונות הגמילה הרבים בעברו לא ניתן להעריך כי קיימת הסתברות גבוהה כי הליך הגמילה יצליח, דין הערר להידחות. גם בבש"פ 8915/10 X נגד מדינת ישראל דחה ביהמ"ש את הערר וקבע כי השלב הראוי לבחינת הבקשה להליך גמילה ככלל ובפרט במקרה הנדון הינו במועד גזר הדין במידה ויורשע. לעורר 17 הרשעות בעבירות רכוש, סמים ומרמה. בעבר ריצה עונשי מאסר ממושכים ותלוי נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה. וכן בבש"פ 2278/08 X נגד מ'י בגין עבירות נהיגה בשכרות, גרימת תאונה, ועזיבת מקום התאונה מבלי שהשאיר פרטים, ועוד. שהמב"ח המליץ על שחרורו לקהילה טיפולית לגמילה מאלכוהול למרות שהובהר כי אין מחזיקים אותו במקום בניגוד לרצונו . נקבע כי אין בידו להסכים באופן גורף לקביעה כי בהעדר מניעת יציאה אין המקום מהווה חלופה ראויה שכן המסוכנות נובעת מהאלכוהול ובטיפול גמילה יש להפחית מסוכנות זו במידה משמעותית. קבע כי אף שהכלל הוא כי העיתוי הנכון לגמילה מסמים הוא שלב ריצוי העונש יש חריגים כגון מי שהחל בגמילה לפני מעצרו כאשר פוטנציאל ההצלחה גבוה וכשיש בהליך מענה למסוכנות ובוחנים מידת המסוכנות, סיכויי הצלחת הטיפול ,והשאלה אם רצונו להתחיל בטיפול אמיתי וכן ,או אם נועד להתחמק מהמעצר.כב'השו' דנציגר ציין כי יש בהימצאותו במוסד סגור לצורך גמילה גם אם אינו הרמטי משום הפחתה של המסוכנות הגלומה בו. בבש"פ 7372/04 X מיום 11.8.04 כב' השו' גרוניס קבע בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רשיון וביטוח,עקיפה מסוכנת ונהיגה בקלות ראש ואי ציות להוראת שוטר קבע כי למרות שמדובר במי ששב ונוהג ברכב בהיותו פסול ונטיית ליבו לכן הייתה לדחות הערר ראוי לשקול חלופה שתכלול מעצר בית מלא עם פיקוח צמוד והדוק של מספר אנשים שתבטיח כי לא יצא מפתח הבית ולא יתקרב למכונית. בש"פ 2465/05 X נגד מ'י מיום 16.3.05 שם נקבע כי בגין סיכון חיי אדם בנתיב חבורה חבלה בכוונה מחמירה הסתייעות ברכב לביצוע פשע נהיגה ללא רשיון וביטוח ובהיותו בלתי מורשה ובפסילה- כי לא ניתן לקבוע כי מסוכנותו היא ברמה השוללת אפשרות של חלופה וכי רק במקרים נדירים וחריגים בימ"ש יורה על מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה מקרים בהם קיים חשש ממשי שהחלופה לא תספק מענה למסוכנות להגנה על הציבור. התייחס לכך שמדובר במעשים המתייחסים לאותו ארוע שהסתיימו ללא פגיעה. אף ששם מדובר באדם שעברו נקי מפרנס יחיד למשפחתו. ובבש"פ X נגד מ'י מיום 14.11.04 כב' השו בייניש כתארה דאז לגבי מי שנהג בפסילה וללא רישיון וביטוח וללא מלווה ונקבע כי ראוי לשקול חלופה שיש להרחיק נהג מסוכן מן הכביש מבלי שישהה בכלא. בש"פ 2227/08 X נגד מ'י מיום 4.3.08 כבי השו 'דנציגר לגבי מבקש שנהג בפסילה וללא רישיון וביטוח וירשיון רכב שעמד לפני פרוק וקבע כי יש להורות על מעצר בעבירות תעבורה רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפניו וכן יש לבחון חלופות. בבש"פ 8249/09 מ'י נגד X בעבירות סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה חבלה בכוונה מחמירה הכשלת שוטר נהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח אישרו החלטת שחרור בתנאי מעצר בית. בש"פ 1863/07 נהיגה רשלנית ובשכרות ובפסילה וגרימת תאונת דרכים אושרה החלטת שחרור למעצר בית. בש"פ 2723/07 מיום 29.3.07 X נגד מ'י סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה והכשלת שוטר. שוחרר למעצר בית עם יציאה לעבודה ואזוק. בבש"פ 8708/06 מ'י נגד X עבירות הריגה של ,3 אגב נהיגה בשכרות ומצב המונע שליטה ברכב, גרימת חבלה ברשלנות, עקיפה בדרך לא פנויה, וסירוב לבדיקת שכרות ,שוחרר בתנאי מעצר בית, הפקדה 300,000 ₪ ואפשרות יציאה בין השעות 1500 -1700. גמילה מסמיםמעצר