על המשמעות של האבחנה בין שירות צבאי ארוך לשירות צבאי קצר, עמד בית המשפט העליון (כב' הנשיא (בדימוס) מ. שמגר, ב-ע"א 472/89 קצין התגמולים נגד רוט, פ"ד מ"ה (5) 203, בעמ' 211-212: "כאשר מדובר היה בשירות צבאי קצר, כגון שירות חובה סדיר או שירות מילואים שנתי או מיוחד, היה בית המשפט נכון במידה רבה יותר להחיל את החזקה האמורה על סמך -התנאים הכלליים של השירות הצבאי הפעיל בזמננו המלווה בדרך כלל במאמץ גופני ובמתח נפשי רב: ע"א 550/70 בע' .537 לא פעם די בהצטברותם ובלחצם של תנאים אלה כדי להפעיל או להקדים ולהפעיל מחלות קונסטיטוציונליות מסויימות, אשר בלעדיהן יתכן ולא היו מתגלות באותו זמן דוקא או בכלל" (ע"א 418/73 [2] הנ"ל, בעמ' 138)". לענין מידת ההוכחה הנדרשת ציין כב' הנשיא (בדימוס) מ. שמגר, שם, בעמ' 215, כי אמת המידה שקבע כב' השופט (בדימוס) ג' בך ב-ר"ע 187/83 רדושיצקי נגד קצין התגמולים, פ"ד ל"ז (4) 361, בעמ' 366, מקובלת עליו, דהיינו: "מסכים גם אני לדעה, כי אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של "קרוב לוודאי", ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה". וכן עיינו רע"א 8077/96 קריספיל נגד קצין התגמולים, פ"ד נ"א (2) 817, בעמ' 821-822, שם נכתב, בין היתר: "כאשר מדובר בשירות קצר ניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופני שבהם שרוי החייל, הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה". לא למותר להזכיר שעסקינן בשירות חובה, דהיינו "שירות קצר", וכפי שנקבע ב-ע"א 472/89 קצין התגמולים נ' רוט, פ"ד מה(5) 203 בעמ' 214: "כאשר מדובר בשירות קצר (סדיר, מילואים) ניתן ללמוד על אופיו המיוחד של השירות מתוך תנאי המתח והמאמץ הגופני בהם שרוי החייל הסמוכים מבחינת הזמנים לפרוץ המחלה...". לענין מידת ההוכחה, אימץ כב' הנשיא (בדימוס) מ. שמגר, שם, בעמ' 215, את עמדתו של כב' השופט (בדימוס) ג. בך מתוך ר"ע 187/83 רדושיצקי נ' קצין תגמולים, פ"ד לז(4) 361, בעמ' 366, דהיינו: "ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה, אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה"צבאשירות צבאי