קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים ליד צומת גולני: בכתב התביעה, תובעת התובעת מן הנתבעים סכום של 4,492 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה (5.8.97) ועד לתשלום בפועל. כאמור בכתב התביעה, ארעה ביום 3/10/96 בשעה 18:00 או בסמוך לכך, תאונת דרכים, בה התנגש אוטובוס של התובעת, עם אוטובוס של הנתבעת בכביש היורד מצומת גולני לכיוון טבריה. טוענת התובעת כי האוטובוס שלה נסע בנתיב הימני, כאשר אוטובוס הנתבעת - עקף אותו משמאלו, ותוך כדי עקיפה, פגע בו. לטענת התובעת, נגרם נזק לצידו השמאלי של האוטובוס שלה, כאשר האחריות לתאונה היא של הנתבעים, באשר לטענתה - נגרמה התאונה עקב סטיית האוטובוס של נתבעת 1 מנתיב נסיעתו. המחלוקת הנטושה בין הצדדים היא בשאלה: איזה מן האוטובוסים אכן סטה מנתיב נסיעתו, האם זה של התובעת או שמא - זה של הנתבעת 1. כמו כן, חלוקים הצדדים בשאלה מי הם הבעלים הנכונים של אוטובוס התובעת ; מאחר והגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות - אין המחלוקת בשאלה השנייה רלוונטית. אבאר טעמי. כפי שהוכח, ארעה התאונה, בעיקול הדרך לצד שמאל. מיקום הפגיעה הוא בדופן שמאל של אוטובוס התובעת, ובפינה הימנית הקדמית של אוטובוס הנתבעת 1. שני עדי התביעה, נהג אוטובוס התובעת ומדריך התיירים שישב באוטובוס, לא ראו את המגע בין שני האוטובוסים ואף לא תיארו אותו. כך גם לא הובא כל עד מבין הנוסעים שנסעו באוטובוס התובעת באותה עת. כל שתיארו עדי התביעה הוא: מכה אותה שמעו, הא ותו לא. נהג אוטובוס התובעת, לא יכול היה להעיד כי ראה את ארוע התאונה על אף העובדה שמחובתו, להביט מעת לעת במראה המותקנת בצידו השמאלי של האוטובוס. מכאן, שהתובעת לא הרימה את נטל ההוכחה להוכחת נסיבות ארוע התאונה, וכידוע, נטל זה רובץ עליה. די בכך כדי להביא לדחיית תביעתה. בנוסף לכך, אישר עד התביעה, נהג אוטובוס התובעת כי על פי נסיונו, "קורה שחותכים את הסיבוב וחלק אחורי חותך את קו ההפרדה המקווקו". (עמ' 10 שורות 20-18 לפרוטוקול). בכך, חיזק עד התביעה את הסברה התומכת בגירסת הנתבעת. לעומת זאת, מנסה התובעת להסתמך בסיכומיה על "ידיעה שיפוטית" כביכול, אשר יש לבית המשפט בשאלת "הכוח הצנטריפוגלי", המופעל על רכב בעת ביצוע פנייה. סוגייה זו - הינה שאלה שבמומחיות, ואין היא נופלת במסגרת "הידיעה השיפוטית" של בית המשפט. התובעת אף לא טרחה להביא חוו"ד מומחה בסוגייה הזו, ומכאן שכל טענותיה בסיכומיה לעניין זה אינם אלא בגדר סברה בלבד. משלא הוכיחה התובעת את תביעתה בשאלת האחריות, אין צורך להזדקק לשאלת גובה הנזק. התוצאה היא שהתובענה נדחית. התובעת תשלם לנתבעים ביחד ולחוד הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ש"ח בצירוף מ.ע.מ., צמוד ונושא ריבית כחוק, מהיום ועד התשלום בפועל.משפט תעבורהתאונת דרכיםצומת