האם ניתן להגיש תביעה אזרחית למרות זיכוי במשפט הפלילי ? עקרון "השתק הפלוגתא" הושתת כדי לשים סוף לדיונים באותה מחלוקת בין בעלי-הדין, ולמנוע הטרדת אדם, כנתבע או כנאשם, פעם נוספת באותו ענין. שיקולים מעשיים אלה גברו על הרצון לברר כל מחלוקת, ולחזור ולברר אותה, עד שתימצא האמת לאמיתה. אבל יש אשר הממצא במשפט הראשון לא ישתיק את בעל-הדין במשפט השני. טעות של בעל-דין בניהול המשפט נגד יריבו ואי-הבאת כל הראיות והטענות באותו משפט לא נכללה בין ההיתרים לדיון בפלוגתא שכבר נפסקה במשפט אחר בין בעלי-הדין, ולא הופנתה תשומת לבי לאסמכתא לכך. בחוות דעתו (חוות-דעת המיעוט) העיר כב' הנשיא (אז מ"מ הנשיא) זוסמן ב-ע"א 581/72[3], בעמ' 524: "ברור ואין ספק בכך, שאם יש בידי בעל-דין שטענתו מבקשים להשתיק להראות כי הדבר עלול לגרום אי-צדק, ההשתק לא יחול". אך דברים אלה נאמרו אגב התייחסות לטענה שזיכוי של נאשם בפלילים אינו משתיק את המדינה בתביעה אזרחית נגדו (בגלל מידת השכנוע הפחותה הדרושה במשפט אזרחי לעומת המשפט הפלילי), והם הולמים את רשימת ההיתרים לדיון למרות הפלוגתא הפסוקה. משפט פליליתביעה אזרחית