השיקולים אם ראוי לקבוע כי תביעה תהא תביעה יצוגית פורטו בדב"ע מח/ 3-194 אלי אלמקייס ואח' - תדיראן בע"מ,פד"ע כ 478,474 (1)תביעה ייצוגית תפתור,באחת, את תביעתם של כל עובדי המשיבה; (2)אי-התרת הגשת התביעה כתביעה ייצוגית - עשויה להביא להגשת מאות תביעות לבית הדין; (3)ההכרעה יכול שתהא שונה לגבי עובדים שונים...; (4)תביעה ייצוגית עשויה לגרום להצטרפותם של מאות,אם לא יותר,מעובדי המשיבה,שירצו להיות 'בעל דין בה'...דבר שיסרבל את הדיון; (5)זהותם של המעוניינם ידועה למערערים,והם היו יכולים לפנות אליהם על מנת שיצטרפו לתביעתם;אם יגישו אלה תביעות בשלב זה - ניתן יהיה לבקש איחוד הדיון בכל התביעות שעניינן זהה; (6)חזקה על המשיבה כי תנהג כלפי כל עובדיה כפי שייפסק לגופו של עניין בהליך זה,כשם שחזקה על עובדים שלא היו צד לתביעה,שישקלו שקול היטב אם להגיש תביעה דומה באם התוצאה בהליך זה לא תראה להם. נפסק כי עמדות המחוקק ומחוקק-המשנה היו כי סדר הדין בבית הדין לעבודה,יהיה גמיש ופשוט.המטרה היא לאפשר לצדדים ליחסי העבודה למצות מיצוי מלא של זכויות וחובות הנובעות מיחסי העבודה,בין אם הן מושתתות על חוק ובין אם מקורן בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי או נורמה משפטית אחרת. בצד מטרה זו יש חשיבות להקפיד על כך שההליכים לא ייהפכו להליכי סרק מטעם כלשהוא,ובכך יכבידו על ניהול הדיון ויפגעו במלאכתו הסדירה של בית הדין. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור תביעה ייצוגית של עובדים / תביעה ייצוגית בבית הדין לעבודה: לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בחיפה (השופט הראשי מיבלום ונציגי הציבור שדה ועשת;עב 2948-9/98 ,בש"א 497-8/98), מיום 23.7.1998, בה נדחתה, בין היתר, בקשת ב"כ המבקשות לאשר עילות מסוימות בתובענה שהוגשה על ידו לבית הדין כתובענה ייצוגית. המבקשות עבדו כפועלות ייצור במשיבה - מפעל העוסק בייצור ניילון לשימושים שונים. המבקשות היו עולות חדשות כשהחלו לעבוד במשיבה והן עבדו במשך פרקי זמן שונים. המבקשות הגישו כנגד המשיבה תביעות כספיות,בהן תבעו אי תשלום שכר מינימום,אי תשלום שכר עבור שעות נוספות,הלנת שכר,אי תשלום פיצויי פיטורים,אי תשלום דמי הבראה,אי תשלום חופשה שנתית, אי ביטוח הפרשות לקרנות פנסיה. בד בבד הוגשה בקשה להכיר בארבע מעילות התביעה כתביעה ייצוגית: א. משכורת הנמוכה משכר מינימום; ב. הלנת שכר עבודה; ג. אי תשלום דמי הבראה; ד. אי ביצוע הפרשות לקרנות פנסיה. 3. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לאשר את התביעה כתביעה ייצוגית, מהטעמים כדלקמן: "אין שום מקום לאשר תביעה ייצוגית בנדון מאחר וברי,חרף טענות התובעות, הרי ענינו של כל תובע פוטנציאלי מבוסס על נסיבות ספציפיות של כל אחד ואחד,ואין אפשרות להכריע במתכונת אחידה בכל הנושאים נשוא תביעה זו,ביחס לכל אחד מן התובעים הפוטנציאליים. יתרה מזאת,מדובר בעובדים לשעבר של הנתבעת,ולא מצאנו כי מדובר בציבור רחב וערטילאי,שדרך התביעה הייצוגית מתאימה לבירור ענינו. ויתרה אף מזאת-יש גם מחלוקת בדבר מספר התובעים הפוטנציאלים ואנו נוטים לדעה כי מדובר בציבור לא גדול. זאת ועוד-לא התרשמנו כי אין מניעה בעד הגשת תביעות פרטניות של כל אחד מן התובעים הפוטנציאלים הללו". 4. ב"כ המבקשות סומך את בקשתו על הוראת תקנה 22 לתקנות בית הדין לעבודה(סדרי דין),תשנ"ב- 1991 (להלן: התקנות),אשר זו לשונה: "(א) היה מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול - ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת,משפטית או עובדתית - יכולים מקצתם,ברשות בית הדין או הרשם,לייצג באותה תובענה את כל הטוענים;....". לטענת ב"כ המבקשות מתקיימים התנאים הדרושים להחלת תקנה 22 לתקנות: א. מספר הטוענים לזכות סעד אחד גדול- כיום עובדים במפעל בין 20 ל- 25 פועלי ייצור.אולם,מספר הטוענים לזכות הינו כל עובדי הייצור במשיבה במשך שבע השנים האחרונות,היינו- קרוב ל- 100 עובדים. ב. אילו הגישו יתר העובדים תביעות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת משפטית או עובדתית,באשר לאותן ארבע עילות. ב"כ המבקשות מוסיף ,כי לאור תכליתה של התובענה הייצוגית והמדיניות המשפטית הראויה ,יש לאשר את ארבע העילות כעילות בתובענה ייצוגית. תשובת ב"כ המשיבה היתה כדלקמן: א. תקנה 22 מדברת על מצב בו קיימים בפועל מספר גדול של טוענים לזכות סעד אחד או שכבר הוגשו מספר רב של תובענות בפני בית הדין,כאשר בכולן בנוסף לתובעים פוטנציאליים נוספים שטרם הגישו תובענותיהם נטען לזכות סעד אחד,מה שאין כן בענייננו. המדובר ב- 25 עובדים לרבות אלו שהתפטרו במהלך שבע השנים האחרונות.מספר זה אינו מצדיק אישור תובענה של שתי עובדות לייצג את כל חברי הקבוצה שרובם המכריע עדיין עובד במשיבה. ב. תביעתן של המבקשות הינה תביעה כספית,שלא תאושר כתובענה ייצוגית,שכן כל אחד מהתובעים תובע סכום אחר המחושב על בסיס שונה והמחייב דיון נפרד בעניינו,על-פי הנסיבות המיוחדות של כל עובד. החלטת בית הדין קמא אינה חוסמת את תביעותהם האישיות של עובדים אחרים,אם ירצו להגיש תביעה. 5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה,בכתב התגובה ובהחלטה נושא הבקשה,אני מחליט שלא ליתן רשות ערעור, מהטעמים הבאים: א. השיקולים אם ראוי לקבוע כי תביעה תהא תביעה יצוגית פורטו בדב"ע מח/ 3-194 אלי אלמקייס ואח' - תדיראן בע"מ,פד"ע כ 478,474 "(1)תביעה ייצוגית תפתור,באחת,את תביעתם של כל עובדי המשיבה;(2)אי-התרת הגשת התביעה כתביעה ייצוגית - עשויה להביא להגשת מאות תביעות לבית הדין;(3)ההכרעה יכול שתהא שונה לגבי עובדים שונים...;(4)תביעה ייצוגית עשויה לגרום להצטרפותם של מאות,אם לא יותר,מעובדי המשיבה,שירצו להיות 'בעל דין בה'...דבר שיסרבל את הדיון;(5)זהותם של המעוניינם ידועה למערערים,והם היו יכולים לפנות אליהם על מנת שיצטרפו לתביעתם;אם יגישו אלה תביעות בשלב זה - ניתן יהיה לבקש איחוד הדיון בכל התביעות שעניינן זהה;ו-(6)חזקה על המשיבה כי תנהג כלפי כל עובדיה כפי שייפסק לגופו של עניין בהליך זה,כשם שחזקה על עובדים שלא היו צד לתביעה,שישקלו שקול היטב אם להגיש תביעה דומה באם התוצאה בהליך זה לא תראה להם". ב. לא מצאתי בהחלטתו של בית הדין האזורי טעות משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור על החלטת ביניים, מה עוד שנימוקי בית הדין האזורי מקובלים עלי. ג. לאור האמור ובמכלול הנסיבות דנן,בהן נסיבות העסקה וסיום יחסי העבודה הינן לכאורה אינדיוידואליות וכאשר עסקינן בסעד כספי אשר כל אחד מהעובדים,מטבע הדברים,זכאי לסעדים שונים,הן מבחינת הסכום והו מבחינת עילות התביעה,לא נראה כי נפלה טעות בשיקול דעתו של בית הדין קמא בדחותו את הבקשה להכיר בחלק בעילות התביעה כתביעה ייצוגית. ד. בדב"ע נג/ 3-122 משה בכר ואח' - בנק לאומי לישראל בע"מ,פדע כז 147,143 נאמר בהקשר אחר: "עמדות המחוקק ומחוקק-המשנה היו כי סדר הדין בבית הדין לעבודה,יהיה גמיש ופשוט.המטרה היא לאפשר לצדדים ליחסי העבודה למצות מיצוי מלא של זכויות וחובות הנובעות מיחסי העבודה,בין אם הן מושתתות על חוק ובין אם מקורן בהסכם קיבוצי או בהסכם אישי או נורמה משפטית אחרת. בצד מטרה זו יש חשיבות להקפיד על כך שההליכים לא ייהפכו להליכי סרק מטעם כלשהוא,ובכך יכבידו על ניהול הדיון ויפגעו במלאכתו הסדירה של בית הדין". דברים אלו יפים לענייננו בשינוים המחויבים. לפיכך הדיון בהליך כתביעה ייצוגית עלול לסבך את הדיון ולהאריכו שלא לצורך. תביעה ייצוגיתבית הדין לעבודה