סמכות עניינית של בית הדין לעבודה בתביעות נגד ביטוח לאומי

סעיף 391(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, קובע: "לבית דין אזורי כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, תהיה סמכות ייחודית לדון ולפסוק בכל תובענה למעט בתובענה לפי פרק ח' - ... (3) של מבוטח או של מי שהיה מבוטח, של הנתבע לשלם דמי ביטוח או של הטוען שהוא מבוטח, נגד ביטוח לאומי בכל ענין הנוגע לביטוח לפי חוק זה". הנה כי כן, הסעיף דן בתביעת העובד המבוטח נגד ביטוח לאומי, ובתביעת ביטוח לאומי נגד העובד. אין המעביד בא בכללם. אמנם ברע"א 9124/09 ביטוח לאומי לביטוח לאומי נגד צימבלר, נפסק כי "סעיף זה יש לפרש במבט רחב", אולם האמירה שם כוונה למונח "העניין הנוגע לביטוח לאומי", אותו אין לפרש בצמצום. נפסק שבית הדין לעבודה מוסמך לדון בטענה לפיה רשאי היה ביטוח לאומי לקזז מקצבת הילדים של המבוטחת את תשלומי קצבת הבטחת הכנסה, משזו נשללה ממנה, עניין שעל פניו אכן נראה בסמכותו של בית הדין. סעיף 391(א)(4) לחוק הביטוח הלאומי, ואשר גם עליו נסמכת הבקשה, קובע כי הסמכות הייחודית של בית הדין תשתרע גם על תובענה: "של מבוטח נגד מעביד לתשלום תמורת דמי פגיעה, וכן של ביטוח לאומי ושל מעביד בכל ענין הנובע מהוראות סעיף 94" הסעיף עוסק בתביעת עובד נגד מעבידו לתשלום יתרת דמי פגיעה, וכן בתביעות הן של ביטוח לאומי והן של המעביד "בכל עניין הנובע מהוראות סעיף 94". ומה קובע סעיף 94? (1) היה הנפגע עובד - (א) המעביד יחזיר למוסד את סכום דמי הפגיעהשביטוח לאומי שילם לנפגע בעד תקופת הזכאות הראשונה וכן כל סכום שביטוח לאומי ניכה מדמי הפגיעה האמורים לפי כל דין (בסעיף זה - הסכום ששילם ביטוח לאומי); הרשה ביטוח לאומי למעביד לשלם בשמו דמי פגיעה לעובדיו - יהיה אותו מעביד חייב לשלם לעובד גם את דמי הפגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה, ולא יהיה זכאי להחזר הסכומים ששילם בעד תקופת הזכאות הראשונה; (ב) (1) היה הנפגע עובד אצל מעבידים שונים, יחזיר כל אחד מהם למוסד, חלק יחסי מהסכום ששילם ביטוח לאומי בעד תקופת הזכאות הראשונה; (2) ביטוח לאומי יקבע את החלק היחסי האמור בפסקה (1), בהתאם לחלקו היחסי של סכום שכר העבודה הרגיל של העובד אצל אותו מעביד לעומת הסכום הכולל של שכר העבודה הרגיל של העובד אצל כל מעבידיו; (ג) מועד תשלום ההחזר למוסד כאמור בפסקאות משנה (א) ו- (ב) יהיה היום ה- 15 בחודש שחל בתכוף לאחר החודש שבו הודיע ביטוח לאומי למעביד על הסכום שעליו להחזיר למוסד; ההודעה תכלול פירוט של הסכום שעל המעביד להחזיר למוסד; (ד) דין סכום ההחזר לפי סעיף זה כדין דמי ביטוח, והוראות פרק ט"ו והתקנות שהותקנו לפיו יחולו לענין החזר הסכום האמור, בשינויים המחויבים, כאילו היו דמי ביטוח; (ה) החזיר המעביד למוסד את הסכום ששילם ביטוח לאומי או חלק ממנו, יחזיר לו ביטוח לאומי חלק יחסי מהפיצוי על דמי הפגיעה שקיבל ביטוח לאומי לפי סימן ד' לפרק י"ד; (ו) השר רשאי לקבוע כללים והוראות בדבר דרכי חישוב הסכום שעל מעביד להחזיר למוסד לפי סעיף זה וכן בדבר דרכי חישוב הסכום שעל ביטוח לאומי להחזיר למעביד לפי סעיף קטן (ה), ובדבר המועדים לתשלום ההחזר למעביד לפי אותו סעיף קטן. הנה כי כן, סעיף 94 דן בחובת ההשבה המוטלת על מעביד להשיב למוסד דמי פגיעה ששילם ביטוח לאומי לעובד, ואינו מתייחס כלל לתשלומי ביטוח לאומי שעל פי הנטען שולמו ביתר. לעניין תשלום דמי ביטוח בריאות סעיף 54(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1994, קובע: "לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, ביטוח לאומי, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין ביטוח לאומי לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות." לכאורה, לשון החוק סובלת את הפרשנות המרחיבה לפיה צריך חלק זה של התביעה, המתייחס לתשלום מס בריאות ביתר להתברר בבית הדין לעבודה לאור היות התובע "מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות", אולם מהפסיקה ניתן להסיק כי אין הדבר כך. בע"ע 1229/01, מכבי שרותי בריאות נ. שרה וקסלר, פד"ע לז 241, נדונה תביעתה של חולת סרטן לחייב קופת חולים מכבי לספק לה את תרופת ההרצפטין. מכבי בקשה להוציא הודעת צד שלישי נגד המדינה וגופים אחרים על מנת שישפו אותה באופן כספי במקרה שאכן תחוייב לספק את התרופה. בית הדין לא אישר משלוח הודעת צד שלישי, וקבע: "ככלל, ניתן לומר, כי הסמכות הייחודית המוקנית לבית-הדין לעבודה מתוקף חוק הבריאות, סובבת על הציר המרכזי המסדיר את זכויות המבוטחים ותביעותיהם אל מול קופות החולים שבהן הם חברים... ...סיכומו של דבר, חוק הבריאות מקנה לבית-הדין לעבודה סמכות דיון ייחודית המשתרעת על התחום הרחב אשר נועד להסדיר את זכויות המבוטחים להן הם זכאים על-פי דין, לאור ההיבטים הנורמטיביים שמתחום דיני הביטחון הסוציאלי, המגולמים בחוק הבריאות... ...ההתדיינות שבין מכבי לבין המשיבים בדבר החבות הכספית העלולה לצמוח ביניהן כתוצאה מהיענות לתביעתה של החולה. התדיינות זו, בין אותם גופים לבין עצמם פנימה מרחיקה לכת אל המעגל החיצוני שמעבר לגבולותיה של סמכותנו העניינית... ... אין אנו סבורים כי נסיבותיו של המקרה שבפנינו מצדיקות הרחבת היריעה מעבר להכרעה הנדרשת בתביעתה העיקרית של החולה בכל הנוגע לתרופה שהיא מבקשת לקבל, על-פי דין. מה גם שספק אם היינו נדרשים לתביעתה של מכבי נגד המשיבים באותה עילה, אף אילו הוגשה כתביעה עיקרית העומדת בפני עצמה, לבית-דין זה." בית הדין לא הרחיב את תחומי סמכותו אל עבר הסכסוך הכספי שבין הגופים השונים הנושאים בנטל, ומיקד את סמכותו בבירור זכויותיו של המבוטח אל מול הקופה בה הוא חבר. סמכות ענייניתסמכות בית הדין לעבודהביטוח לאומיבית הדין לעבודה