השאלה המשפטית שיש לדון בה בפרשה זו היא מה דינה של בקשה לתיקון כתב תביעה בסדר דין מקוצר ומה השלכותיה באשר לזכות העומדת לנתבע לתקן את בקשתו ורשות להתגונן. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לתיקון תצהיר תמיכה בבקשת רשות להתגונן: .1 זוהי בקשה לתיקון כתב התביעה שהוגש ב-ת"א 3988/84, על ידי החלפת הנספח "ה" בנספח "ה(1)" שצורף לבקשה לתיקון. .2 בתיק אזרחי 3988/84, הגיש בנק דיסקונט לישראל בע"מ - (להלן - התובע) תביעה בסדר דין מקוצר נגד גיל מיכון משרדי בע"מ (להלן - הנתבעת). עילת התביעה יסודה בכתב ערובה להבטחת כל חוב ללא הגבלת סכום שנחתם על-ידי הנתבעת, ואשר צורף לתביעה המקורית כנספח "ה". .3 הנתבעת הגישה, בתיק המרצה 242/85 בקשה לרשות להתגונן, וטענה כי כתב הערבות (נספח "ה") לא נחתם על ידי הנתבעת. .4 משקיבל התובע את הבקשה לרשות להתגונן, שהוגשה על ידי הנתבעת, ואשר טרם נידונה, הגיש את הבקשה הנוכחית לתיקון התביעה, ובה נאמר כי בידי התובע נמצאים הן כתב הערבות "נספח ה", שנחתם ביום 14.7.77ושצורף לתביעה, ואשר עליו חתמה הנתבעת רק על הדף הראשון, והן נספח "ה(1)", שהינו העתק של נספח "ה", ואשר עליו חתמה הנתבעת גם על הדף האחרון, במקום המיועד לחתימה. התובע מוסיף וטוען, כי בטעות צורף לכתב התביעה העותק הבלתי חתום (בדף האחרון) - עותק אשר מבקש התובע להחליף כעת באותו עותק שכן נחתם על ידי הנתבע (גם בדף האחרון), וזהו המוצג נספח "ה(1)". .5 ב"כ הנתבעת מסכים לתיקון המבוקש, ואין גם חולק ביניהם על כך, כי הנתבעת רשאית להגיש תצהיר נוסף, אולם בעיקרן חלוקות הדעות כלהלן: לגירסת התובע, מוגבלת הנתבעת בטענות שהיא רשאית לכלול אותן בתצהיר הנוסף, ההגבלה היא שהתצהיר צריך להתייחס אך ורק לשאלה הנובעת מצירוף המסמך החתום, היינו, החלפת המסמך הלא-חתום במסמך חתום, ותו לא. מאידך, לגירסת הנתבעת, אין להגביל אותה בנימוקים הנוספים שברצונה לכלול בתצהיר הנוסף שרשאית היא להגיש כתוצאה מהתיקון המבוקש. .6 לגירסת הנתבעת, לא קיימת הבחנה בין המקרה שבו נתנת רשות לתקן פרשת תביעה רגילה, שאז רשאי הנתבע להגיש כתב הגנה מתוקן ללא הגבלה בהגנתו, לבין תצהיר המוגש בעקבות תיקון פרשת תביעה בסדר דין מקוצר. ב"כ הנתבעת סומך יסודותיו על הוראות תקנה 94לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984[4] ועל האמור בסעיף 293לספרו של י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה רביעית) [5] וכן סומך הוא את טיעוניו על האמור ב-ע"א 772/79 עזבון שמרון ואח' נ' וסקביץ [1]; ועל האמור בהמ (נצ') 524/77 פרידמן נ' פרבשטיין [5]. .7השאלה המשפטית שיש לדון בה בפרשה זו היא מה דינה של בקשה לתיקון כתב תביעה בסדר דין מקוצר ומה השלכותיה באשר לזכות העומדת לנתבע לתקן את בקשתו ורשות להתגונן. במילים אחרות: האם תקנות סדר הדין האזרחי העוסקות בתביעה בסדר דין מקוצר הן תקנות מיוחדות (השייכות לפרק טז' לתקנות, השייך לחלק ג' הנושא את הכותרת "עינינים מיוחדים") ועל כן יחולו לגביהם רק ההוראות הכלולות בפרק ט"ז - או שמא, לגבי נושאים שלא בא זכרם בפרק ט"ז יחולו ההוראות הכלליות הכלולות בתקנות. פרק ט"ז אינו כולל אף לא הוראה אחת שענינה תיקון כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר. אם נפרש את התקנות כך שפרק ט"ז הוא הדין היחיד שיחול על התקנות העוסקות בסדר דין מקוצר, כי אז לא ניתן כלל לתקן כתב תביעה בסד"מ - והתוצאה היא שכל פעולה המתיימרת להיות תיקון כזה היא למעשה בבחינת הגשת כתב תביעה חדש - ומשום כך ממילא נפתחת הדלת בפני הנתבע להגיש בקשה חדשה למתן רשות להתגונן. האפשרות האחרת היא, שבהעדר הוראות בפרק ט"ז באשר לתיקון כתב התביעה בסדר דין מקוצר, יחולו הוראות סימן "ב" לפרק ז לתקנות (שכותרתו "תיקון כתב טענות"), ואז מכוח תקנה 92לתקנות סדר הדין האזרחי ניתן יהיה לתקן את כתב התביעה - ומכח תקנה 94[4] יכול הנתבע לתקן את בקשת הרשות להתגונן שהגיש, מבלי שיהיה צריך לקבל את רשות בית המשפט - ותחול עליו הוראת תקנה 94הנידונה, על כל השלכותיה. .8אין כל מחלוקת בפסיקה כי משתוקנה פרשת תביעה בסדר דין מקוצר, עוד בטרם נדונה הבקשה למתן רשות להתגונן, לא עומדת לנתבע תקנה 94לתקנות סדר הדין האזרחי (ראה המ' (נצ') 524/77 [3] ו-ע"א 772/79 [1]). .9ב-בר"ע 277/75 פוגל נ' כלפון [2], נקבע על ידי בית-המשפט העליון, כי פרשת תביעה בסדר דין מקוצר, שביקשו לתקנה אחרי שכבר ניתנה רשות להתגונן, יש לראות בה תביעה רגילה לכל דבר, ואשר על כן יחולו עליה הוראות תקנה 92ו- 94(כמספריהן עתה) לתקנות סדר הדין האזרחי. באותו המקרה נדונה בקשה לתיקון כתב תביעה בסדר דין מקוצר לאחר שכבר נתנה הרשות להתגונן, אלא שכבוד השופט שרשבסקי, בקובעו כי משניתנה רשות להגן רואים את התביעה כתביעה רגילה לכל דבר, הוסיף ואמר: "לאור הכללים הנ"ל לא היה איפוא מקום להגביל את המערער בהגנתו" (שם, בעמ' 79מול האות "א" [2]) והנה לא פירש כבוד השופט שרשבסקי מה הן ההגבלות שיש להטיל על הנתבע במקרה שטרם נתנה הרשות להתגונן. ברם, כבוד השופט חיים כהן, שהביע הסכמתו בפסק-דינו לפסק-הדין של כבוד השופט שרשבסקי, אומר, בדונו בשאלה שעמדה בפני בית-המשפט באותו ענין: "כפי ששמו מעיד עליו, בא סדר הדין המקוצר כדי לקצר את הדין; ואין זה מתקבל על הדעת שאם תובע בסדר דין מקוצר מקבל רשות לתקן את תביעתו, על הנתבע לחזור על כל ההליכים המוקדמים של הגשת בקשה למתן רשות להתגונן ושל הצהרת תצהיר, על-מנת שיוכל להגיב כדבעי על אותו התיקון". (עמ' 77מול האות "ה" [2]). .10א. והנה ב-ע"א 772/79 [1], נדונה פרשה באותו הענין, שם הוגשה בקשה לבית המשפט המחוזי להתגונן כנגד תביעה בסדר דין מקוצר. הרשם המלומד תוך כדי מתן רשות לתקן את כתב התביעה שהוגש בסדר דין מקוצר, נעתר לבקשת הנתבעים למחוק את הכותרת ב"סדר דין מקוצר". בערעור לבית-המשפט המחוזי, הוחזרה לכתב התביעה הכותרת "בסדר דין מקוצר" תוך כדי הוראה שהנתבע הורשה "להגן בה ולהגיש כתב הגנה" (עמ' 80מול האות ד [1]). ב. כבוד השופט שלמה לוין קובע כי: "משהורה בית המשפט על החזרת הכותרת האמורה ועל תיקונו של כתב התביעה, שוב חזר הענין לשלב שלפני הבקשה לרשות להתגונן, והמשיב רשאי להגיש בקשת רשות מתוקנת להתגונן" (עמ' 81מול האות ב' [1]). ואולם מוסיף כבוד השופט שלמה לוין ואומר: "אין המצב דומה למצב שנדון ב-בר"ע 277/75, שבו נקבע שתיקון כתב תביעה בסדר דין מקוצר, לאחר שכבר ניתנה קודם לכן לנתבע רשות להתגונן, מזכה את הנתבע בהגשת כתב הגנה; שהרי במקרה שלפנינו, טרם נדונה בקשתו של המשיב לרשות להתגונן..." (עמ' 81מול האות ג' [1]). ג. עם כל הכבוד והענווה, אין אני רואה כל סתירה בין פסק הדין ב-בר"ע 277/75 [2] ו-ע"א 772/79 [1]. אומנם בבר"ע 277/75 מדברים כב' השופטים ח' כהן ושרשבסקי על הגבלות בתיקון הבקשה לרשות להתגונן, ומאידך ב-ע"א 772/79 אין מציין כבוד השופט ש' לוין כל הגבלה שהיא, ואולם עצם ההגבלה קיימת מהיותה של התביעה תביעה ב"סדר דין מקוצר" דהיינו, הנתבע אומנם רשאי להגיש בקשה מתוקנת לרשות להתגונן ברם זוהי עדיין בקשה לרשות להתגונן על כל ההגבלות המשתמעות ממנה, היינו קיום הוראות פרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי. .11ואם תעלה השאלה, מדוע רשאי התובע בתביעה בסדר דין מקוצר לפעול בהתאם לאמור בתקנה 92כאשר ברצונו לתקן את תביעתו, בעוד הנתבע מוגבל לפרק ט"ז בלבד - בא כבוד השופט אסא, ב-המ' (נצ') 524/77 [3] ומסביר את ההבדל שבין נתבע רגיל לבין נתבע בסדר דין מקוצר שטרם קבל רשות להתגונן: "תיק תובענה המוגשת בסדר דין מקוצר - חסום בפני הנתבע, ואין לו דריסת רגל בו. הנתבע לא יכול להגיש לתיק זה המכיל את התובענה כל כתב טענות שהוא באופן אוטומטי כמקובל בתובענות רגילות (עמ' 148- 147[2]). ובהמשך, בעמוד 148(מול האות ד' [3]) אומר כבוד השופט אסא: "בהעלותו את טענותיו בתצהיר, כל עוד מצוי אותו תצהיר בתוך תיק ההמרצה של הבקשה לרשות להתגונן אין הנתבע מתגונן עדין כנגד התביעה ועדין מחוסנת התביעה נגד כל טענות ההגנה ואין נוגעים בה - וזאת עד שבית המשפט יחליט בבקשה לרשות להתגונן ועד לאותו רגע - עדין מצוי הנתבע "מחוץ לתחום" בתביעה". .12התוצאה היא, איפוא, שאני מתיר לתובע לתקן את כתב התביעה שהוגש ב-ת"א 3988/84, על ידי החלפת נספח "ה" לכתב התביעה בנספח "ה(1)" שצורף לבקשה בהמ' 1622/85, ויש לראות את המסמך כמוחלף, ואין צורך בהגשת כתב תביעה מתוקן, הנתבע רשאי תוך 20יום מיום מתן החלטה זו להגיש בקשת רשות מתוקנת להתגונן תוך קיום ההוראות שבפרק ט"ז לתקנות סדר הדין האזרחי, התובע ישלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 000, 100שקל בצירוף מ.ע.מ. והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל, ללא קשר לתוצאות המשפט. סדר דין מקוצרתיקון כתבי טענותמסמכיםכתבי טענות / כתבי בי דין