העקרון שנקבע בחוק בסוגיית מעצרו של נאשם, כמו גם בקביעת תנאים לשחרורו בערבות, הוא שיש לקבוע את התנאים באמצעותם ניתן להשיג את מטרת המעצר או את מניעת הסיכון שבסיכול ההליך הפלילי, בדרך שפגיעתה בחירותו של הנאשם פחותה. מבחן זה עולה בקנה אחד עם המבחן שנקבע בסעיף 8 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. בהחלטה בתיק ב"ש 1986/94 קובע בית המשפט העליון מפי כב' השופט חשין לאמור: "המבחן הקובע אפוא ייסב על קיומה של אפשרות סבירה - או על קיומו של יסוד סביר לחשש - כי יציאתו של נאשם מן הארץ יהיה בה כדי לסכל את ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדו. מבחן זה עולה בקנה אחד עם מבחן העל העקרוני שנקבע בסעיף 8 לחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולפיו אין פוגעים בזכות יסוד שלפי אותו חוק אלא בנורמה ההולמת את ערכיה של המדינה, שנועדה לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש" (עמ' 143). בית המשפט העליון הוסיף וקבע כי על החשש והכוונה של המשיב לצאת מן הארץ ולהימלט מהדין ניתן ללמוד "מכלל נסיבות העניין, לרבות ממהותה של העבירה שבה הואשם" (בעמ' 144). מעצרשחרור בערובה (בערבות)ערבות