מה הדין בסוגיית אזרחות לבן זוג זר ? למי שאינו אזרח ישראלי או בעל אשרת עולה או תעודת עולה, אין זכות קנויה לשבת בישראל, וכי ישיבתו מותנית ברישיון מאת שר הפנים או מי שהוסמך על ידו, הכל על פי חוק הכניסה לישראל. עוד אין חולק, כי שיקול הדעת של שר הפנים רחב, והוא נובע מאופי הסמכות ומריבונות המדינה להחליט מי יבוא בשעריה (בג"צ 431/89 קנדל נ' שר הפנים, פ"ד מו(4) 505). סעיף 7 לחוק האזרחות מאפשר לבן זוג של אזרח ישראלי להתאזרח גם בלא שהתקיימו בו התנאים המתחייבים במסלול האזרחות הרגיל. במסגרת שיקול דעתו, קבע המשיב את נוהל ההליך המדורג לעיל, שנועד לעגן את הזכות לחיי משפחה, להגן על שלמות התא המשפחתי, ולמנוע מבן הזוג הישראלי את האילוץ של בחירה בין מגורים בישראל והימנעות מהקמת משפחה עם בן הזוג הזר, לבין הקמת התא המשפחתי מחוץ לישראל. כך, למשל, אומר בית המשפט העליון בבג"צ 4156/01 דימיטרוב נ' משרד הפנים (פ"ד נו(6) 289: "גישתו של חוק האזרחות, לפיה ניתן להגמיש את התנאים להתאזרחות מקום שבן הזוג של המבקש להתאזרח הוא אזרח ישראל, מבוססת על הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי, ועל הצורך למנוע פיצול אזרחותם של מרכיביו". מאחר שמעמד בישראל אינו ניתן כלאחר יד, נקבע בנוהל משרד הפנים הליך מדורג, שתכליתו לבחון בחינה הדרגתית ועל פני תקופה משמעותית את כנות הקשר בין בן הזוג הישראלי לבין בן הזוג הזר, את קיומו של מרכז חיים בישראל, העדר מניעה ביטחונית או פלילית וכו'. ממילא נובע, שהפסקת הקשר בין בני הזוג, הישראלי והזר, בטרם הסתיים ההליך המדורג, עשויה להביא להפסקת ההליך המדורג ולהפסקת שהייתו בארץ של בן הזוג הזר. ואכן, נוהל הפסקת הליך מדורג קובע, על דרך העיקרון, כי ההליך יופסק במקרה של מות בן הזוג הישראלי או במקרה של גירושין. אלא שלעיתים, קיימים במקרים אלה שיקולים הומניטאריים כבדי משקל, המצדיקים מתן מעמד בישראל לבן הזוג הזר על אף פקיעת הקשר. לפיכך, קובע הנוהל חריגים לעיקרון האמור. כך למשל, כאשר נקטע ההליך המדורג בשל מות בן הזוג הישראלי, אולם בן הזוג הזר הספיק בינתיים להתערות בישראל ולחיות בה תקופה ממושכת, עד כי ניתן לומר שזיקותיו לישראל חזקות וממשיות יותר מאשר למדינת המוצא שלו, או כאשר לבני הזוג ילדים משותפים והנסיבות מצדיקות מתן מעמד בישראל לבן הזוג הזר על אף פקיעת קשר הנישואין, וזאת משיקולים הקשורים בטובת הילדים. במקרים אלה, בהתקיים תנאי סף שונים, כגון משך התקופה בה התקיים ההליך המדורג, יבחן עניינו של בן הזוג הזר על ידי הוועדה הבינמשרדית. הנוהל המתואר לעיל מסדיר באופן כללי את הטיפול בהפסקת ההליך המדורג. בנוסף ראה משרד הפנים לקבוע נוהל מיוחד, שעניינו הפסקת הטיפול בהליך מדורג כתוצאה מאלימות מצד בן הזוג הישראלי וניתוק קשר הנישואין בין בני הזוג עקב כך. נוהל אלימות קובע הסדר מקל יותר מן הנוהל הכללי, והוא מבקש לאזן בין הרצון להגן על בן הזוג הזר, שהיה קורבן למעשי אלימות מצד בן הזוג הישראלי, לבין העובדה שעם חדילת הקשר הזוגי, נשמט הבסיס העקרוני למתן מעמד בישראל לבן הזוג הזר. כמו בנוהל הפסקת הליך מדורג, גם בנוהל אלימות תובא הבקשה למעמד לבחינת הוועדה הבינמשרדית, אולם תנאי הסף מקלים יותר. די כך שהתקיים קשר נישואין כן שבעקבותיו החלו בני הזוג בהליך מדורג, במסגרתו החזיק בן הזוג הזר באשרת ישיבה מסוג א/5 במשך שנה וכי הוכח אירוע אלימות, על מנת שעניינו של מבקש המעמד יובא בפני הוועדה. גם הקריטריונים לפיהם בוחנת הוועדה את הבקשה לקבלת מעמד מחמירים פחות מאלה המנחים אותה בבחינת בקשות על פי הנוהל הכללי לעיל. עם זאת, גם במקרה של פקיעת קשר נישואין בשל אלימות מצד בן הזוג הישראלי, נבחנת זיקתו של בן הזוג הזר לישראל ביחס לזיקתו לארץ מוצאו.משרד הפניםאזרחות