אי הגשת דוחות מע''מ

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הגשת דוחות מע"מ:

המערער הורשע עפ"י הודאתו באי הגשת 20 דו'חות תקופתיים עפ"י חוק מס ערך מוסף והגשת דו'ח אחד נוסף באיחור ונידון ל - 12חודשי מאסר בפועל ו- 12מאסר על תנאי וכן הפעיל ביהמ"ש קמא מאסר על תנאי של שישה חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו באופן חופף ודן אותו גם לתשלום קנס בסך - 000, 20ש"ח שישולמו ב - 20תשלומים חודשיים ומכאן ערעור המערער על חומרת העונש והערעור הנגדי שהוגש ע"י המדינה על קביעת המאסר והמאסר על תנאי שהופעל באופן חופף ולא באופן מצטבר.
עם תחילת הדיון בערעור ביום - 23.6.99הסכימו הצדדים לדחות את הדיון
בערעור עד מיד לאחר פגרת בתי המשפט על מנת לאפשר למערער לשלם את חובו למע"מ או כפי שניסחו זאת "להשלים ולתקן את כל המחדלים". בדיון הבא התברר שהמערער שילם 17דו'חות ונשארו שלושה דו'חות שטרם שילם, נאמר שבגין הדו'חות שהגיש שילם כ - 000, 11ש"ח מתוך חוב כולל של - 000, 16ש"ח. לאחר שבאותו מועד התברר שהמדינה הגישה ערעור נגדי על חפיפת עונשי מאסר, כפי שפורט לעיל, נדחה הדיון פעם נוספת ובישיבה זו הודיע ב"כ המערער כי המערער שילם את כל הדו'חות, אמר שאת הדו'ח האחרון שילם ביום הדיון ועל כן ביקש לקצר את תקופת המאסר בפועל לשישה חודשים בלבד תוך השארת החפיפה על כנה וכן ביקש להקטין את הקנס
ל -000, 10ש"ח תוך שטען כי אי הגשת הדו'חות לא נבעה מכוונה להתחמק מתשלום מס אלא מקשיים כלכליים והצטברות חובות ותוך שטען כי בכל המקרים בהם ניתנה לנאשמים אפשרות לשלם את החוב ועמדו בכך הקל בימ"ש זה בעונשים כפי שהוטלו.
ב"כ המדינה, מאידך, טענה בפנינו כי אין לקבל את בקשות ב"כ המערער, כי זהו מקרה החמור במיוחד הנובע מכך שמדובר בהרשעה שלישית של המערער באי הגשת דו'חות תקופתיים למע"מ, במקרה הראשון נידון לתשלום קנס בקשר לאי הגשת 10דו'חות, על אף זאת המשיך ועבר עבירות של אי הגשת דו'חות ונידון בת.פ. 155/92 ל - 4חודשי מאסר לריצוי בעבודת שירות ו- 6חודשי מאסר על תנאי ועל אף זאת המשיך לבצע את העבירות נשוא התיק הנוכחי מיד לאחר מתן גזה"ד בתיק הקודם בחודש
יוני - .94ב"כ המדינה הוסיפה וטענה כי על אף טענותיו של המערער לגבי מצבו
הכלכלי הקשה הוא ממשיך לנהל את עסקו ולהערתנו כי היא עצמה הסכימה לדחיית הדיון, כפי שפורט לעיל, על מנת לאפשר למערער להסדיר את חובו ויש לתת להסכמה זו משמעות השיבה כי לא הבטיחה להסכים להקלה בעונש וכי לאור זאת שהמערער הסדיר את חובו איננה עומדת על הערעור הנגדי ומסכימה כי פסה"ד של ביהמ"ש קמא על פיו הוטלו על המערער 12חודשי מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר על תנאי באופן חופף יעמדו על כנם ולא תינתן הוראה לריצוי עונשי המאסר באופן מצטבר, באופן שהיה מוביל לתוצאה של 18חודשי מאסר בפועל.
נראה לנו כי ב"כ המדינה צודקת בעמדתה. מתוך כתב האישום הראשון שצורף לכתב הערעור מטעם המדינה עולה כי המערער החל בפיגור בהגשת הדו'חות עוד בחודש
.2/85הוא נידון בחודש 9/88לתשלום קנס לאחר שצויין שמאז הגשת כתב האישום החל
בהגשת דו'חות, דבר המצביע על כך שהלקח נלמד, אולם כתב האישום השני
(בת.פ. 155/92) מצביע על כך שהמערער שוב החל להגיש דו'חות שלא במועד
וגם לא להגיש דו'חות כלל החל מחודש 12/89, כך שהלקח בכל זאת לא נלמד ובסופו של דבר נידון בתיק זה ביום 6.6.94, כפי שצויין, ל - 4חודשי עבודת שירות ו- 6חודשי מאסר על תנאי ובתיק הנוכחי החל בביצוע עבירות, למעשה עוד לפני מתן גזה"ד החל מחודש 6/93והמשיך בביצועם באופן רצוף לאחר מתן גזה"ד עד
לחודש 8/96כשבמהלך תקופה זו לא הגיש 13דו'חות לאחר מתן גזה"ד.
מטבע הדברים הולכים בתי המשפט בענייני ענישה מן הקל אל הכבד. במקרה הראשון נידון לתשלום קנס, במקרה השני נידון למאסר בעבודת שירות ולמאסר על תנאי ואם על אף זאת המשיך לבצע עבירות מחייב הגיון הדברים שיוטל עליו עונש כבד יותר ואין מקום להסתפק שוב בעונש דומה של עבודת שירות כפי שהוטל במקרה הקודם כאשר העונש כולל בחובו הפעלת מאסר על תנאי באופן חופף, כפי שב"כ המערער ביקש, כשהפעלת המאסר על תנאי היא למעשה "חוב" שנותר מההרשעה הקודמת.
מעבר לכך במספר פסקי דין אישרנו עונשי מאסר בפועל גם בעבירות של אי הגשת דו'חות או איחור בהגשתם גם כאשר הדברים נבעו מהסתבכות כלכלית כאשר היה מדובר באי הגשת דו'חות במשך תקופה ארוכה ובאופן רצוף (ע.פ. 7285/98 ברקוביץ נ' מ"י, ע.פ. 7306/98, אזריק שווקי נ' מ"י ו- 7468/98, יאיר משה נ' מ"י). במקרה הנוכחי מדובר בתקופה מצטברת ארוכה הרבה יותר. מהאמור עולה שלמעשה משנת - 1985המערער התמיד בביצוע עבירות באופן כמעט רצוף ואפילו עונש של מאסר בעבודת שירות שהוטל עליו לא הרתיע אותו מהמשך ביצוע עבירות ולכן לא היה מנוס מלהחמיר בדין ולדון את המערער למאסר בפועל לתקופה יותר ממושכת כפי שביהמ"ש קמא עשה.
ניתן עוד להוסיף כי במשך כל התקופה הארוכה הזו ועד לאחרונה המערער לא
הפסיק לנהל את עסקו כפי שהדבר קרה בחלק מהמקרים הקודמים שבהן הקשיים הכלכליים גרמו להתמוטטות העסק ומכאן שאותן קשיים במקרה הנוכחי לא היו במידה כה גדולה ואם המערער גבה את תשלומי מס הערך המוסף מלקוחותיו הרי שהיו בידיו הכספים שחייב היה להעבירם למדינה.
בתסקיר שירות המבחן שהוגש לביהמ"ש קמא צויין שמדובר באדם אינטלגנטי שהתקשה במהלך חייו להתמיד במסגרת תעסוקתית ובתפקוד תקין ובהתייחסותו למצבו בולט דפוס של טשטוש והשלכת אחריות על אחרים, בעיקר על אשתו וטיפוסי הדבר כי לגבי העבירות הנדונות לאחר שאמר לקצין המבחן שהוא מודה בביצוען נימק את הגורם להם בחובות כבדים תוך שתלה את האחריות לכך על אשתו שלדבריו היא נוהגת כלפיו בקנאות קשה ומקשה עליו לתפקד באופן תקין בעבודתו. גם אם יש יסוד מסויים לדבריו בוודאי שאין בכך הצדקה לאי קיום חובותיו כלפי מס ערך מוסף במשך תקופה כה ארוכה ובאופן כה רצוף ובסך הכל אין באמור בתסקיר, בנסיבות אלה משום תמיכה בבקשה להימנע מהפעלת מאסר או לקיצורו באופן כה מרחיק לכת כפי שביקש ב"כ המערער.
נכון הדבר כי בדרך כלל אנו נותנים למערערים אפשרות לתקן את מחדליהם ולשלם את חובותיהם למע"מ וכאשר הם עושים זאת אנו מביאים את הדבר בחשבון לשם הקלה בעונש אך בנסיבות המקרה הנוכחי די בהסכמת ב"כ המדינה שלא לעמוד על החמרה בעונש באמצעות הוראה לריצוי עונשי המאסר באופן מצטבר ויש לראות בהסכמה זו הקלה מספקת בעקבות תשלום החובות ע"י המערער, דבר שנעשה רק בשלב האחרון כשהחרב החדה היתה מונחת על צווארו באופן שברור שהדבר נעשה כדי להימנע מעונש המאסר ולא מתוך הכרה מופנמת בצורך לתקן את המחדלים.
בפסה"ד ברע"פ 26/97 ו- 608/97פד"י נ"ה (5) 343הובעה אומנם ע"י כב'
השופטת ד. בייניש דעה כי עבירות אחריות מנהלים בקשר לאי העברת ניכויי מס הכנסה וככל הנראה גם לאי הגשת דו'חות למס ערך מוסף לפי סעיף 117לחוק מס ערך מוסף הן עבירות של אחריות קפידה אך כשמהעובדות שבהן מודה הנאשם עולה יסוד נפשי של מחשבה פלילית או רשלנות בביצוע העבירות ניתן להטיל עונש של מאסר בפועל תוך שהמליצה על כך כי ראוי שהמדינה תנחה את התובעים מטעמה לציין בכתב האישום את קיום היסוד הנפשי, כלומר לא להסתפק בכך שהדבר נובע מהעובדות וגם כב' השופטת ט. שטרסברג-כהן שהצטרפה לדעתה של כב' השופטת ד. בייניש ציינה כי באותו מקרה ניתן היה ללמוד באופן ברור מנסיבות המקרה כפי שהובררו בביהמ"ש כי היתה קיימת התרשלות שהצדיקה את הפעלת עונשי המאסר שהוטלו באותו מקרה. באחד מפסה"ד שניתנו על ידינו לאחרונה הצטרפתי לאותה המלצה שענין קיום היסוד הנפשי, המאפשר הטלת עונש מאסר בעבירות של אחריות קפידה, יפורט בכתב האישום והתובעים לא יסתפקו בציון העובדות בלבד דבר שאינו מיידע את הנאשמים באופן ברור שהתביעה עשוייה לדרוש להטיל עליהם עונשי מאסר בעת מתן תשובתם לכתבי האישום. מכל מקום ההלכה כפי שפורטה בפסה"ד האמור מתייחסת לעבירה של אחריות מנהלים ולא לעבירות עצמאיות, כפי שהדבר במקרה הנוכחי, ועל כל פנים לאור הדעה שהובעה כי את היסוד הנפשי ניתן ללמוד מהעובדות עצמן הרי שבמקרה הנוכחי שמדובר במספר כה רב של עבירות חוזרות ונישנות, על אף קיום הרשעות קודמות ברור שהיה מקום להניח את קיום היסוד הנפשי שאיפשר הטלת עונש מאסר בפועל אף מעבר להפעלת המאסר על תנאי שהפעלתו התחייבה מכח הפרת התנאי. הוא הדין לענין היות העבירות שבהן הורשע המערער עבירות מינהליות שלגביהן נקבעו בחוק העבירות המינהליות עונשי קנס בלבד. לפי סעיף 15לחוק העבירות המינהליות רשאי תובע להגיש כתב אישום לביהמ"ש גם בעבירות מינהליות "מטעמים שיירשמו" ומשעשה כן לא מוגבל ביהמ"ש בעונשי הקנס שנקבעו לגבי עבירות מינהליות אלא רשאי הוא להטיל את כל העונשים הקבועים בחוק לגבי אותן עבירות, כולל עונשי מאסר. בפסה"ד בענין אליהו אפרתי נ' עורך דין כרמלה הוסטפלד ואח' (בג"צ 5537/91 פד"י מ"ו (3) 501) נקבע כי אין צורך
לפרט אותם טעמים מכתב האישום ואת כל הטענות שיש לנאשם בענין זה עליו להעלות בפני ביהמ"ש שדן בעניינו בערכאה הראשונה ומשלא עשה כן אין לפסול את ההליך כפי שהתקיים בפני ביהמ"ש. כך גם במקרה הנוכחי ולכן אין מקום לפסול את
עונש המאסר שהוטלו על המערער בשל נימוק זה.

לאור הקשיים הכלכליים שהמערער טען להם יכול להיות שהיה מקום להסתפק בקנס קטן במקצת אך לאחר שביהמ"ש קמא איפשר את תשלומו ב - 20תשלומים חודשיים ולאור מכלול העבירות והנסיבות כפי שפורטו לא נראה לנו כי יש מקום להתערב גם בענין זה.
לכן, הננו מחליטים לדחות את ערעור המערער ואת הנגדי של המדינה ולהשאיר על כנם ולאשר את העונשים כפי שנקבעו ע"י ביהמ"ש קמא.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. קנס מנהלי מע''מ

  2. סעיף 12 לחוק מע"מ

  3. מחדל בחקירת מע''מ

  4. מע''מ על היטל הטמנה

  5. עקרון ההקבלה מע''מ

  6. אי הגשת דוחות מע''מ

  7. מע''מ ברשות הפלסטינית

  8. קיזוז מע''מ בתיק האישי

  9. נטל הראיה בערעור מע''מ

  10. מע''מ על ארוחות לעובדים

  11. שימוש לצורך עצמי מע''מ

  12. ביקורת מע''מ מורה נהיגה

  13. מע''מ על שכר טרחת עו''ד

  14. מע''מ על הלוואות למנהלים

  15. הפקדת ערבון בערעור מע''מ

  16. האם משלמים מע"מ על מים ?

  17. מע''מ על עסקת מכירת דירה

  18. מע''מ על מכירת קרקע באילת

  19. הגדרת ''תמורה'' לצרכי מע''מ

  20. חיוב מע''מ שותפות לא רשומה

  21. מע''מ על מכירת דירת מגורים

  22. ערעור לפי סעיף 83 לחוק מע''מ

  23. נטל הבאת הראיות בתביעות מע''מ

  24. מע''מ על פיצויים לפי סעיף 197

  25. גביית מע''מ מצד ג' - סעיף 106

  26. האם מחיר שוק מקרקעין כולל מע''מ

  27. מע''מ על השכרת נכס של מוסד כספי

  28. מע''מ על הוצאות הגנה של עורך דין

  29. בקשה לדחייה על הסף של ערעור מע''מ

  30. גביית יתר של מע''מ - תביעה ייצוגית

  31. מע''מ על שיחות טלפון מחו''ל לישראל

  32. גילוי חומר חסוי בתיק חקירה של מע''מ

  33. ניכוי מע''מ עוסק הרשום ברשות הפלסטינית

  34. האם אפשר להזדכות על המע"מ במכירת דירה ?

  35. תרומה תמיכה או סיוע: סעיף 12(א) לחוק המע"מ

  36. מע"מ חלקי על מכירת דירת מגורים בידי עוסק במקרקעין

  37. קבלת אישור לצורכי חוק מע"מ לא מספקת לפטור מארנונה מכח סעיף 4(א)(IV) לפקודת הפיטורין

  38. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון