קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור חוזה עם חברת סלולר בבית הדין לחוזים אחידים: בהמשך להחלטות הקודמות שניתנו בתיק זה, לאור תגובות הצדדים, ולאחר שעיינו בטיוטת ההסכם לשירות רט"ן אשר צורף להודעה המוסכמת של הצדדים מיום 30.11.99, נחה דעתנו שניתן לאשר שאין בהסכם זה תנאים מקפחים כמשמעם בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג1982-, וזה בכפוף לאמור בהחלטה זו להלן. כפי שנקבע בהחלטה הקודמת, בסעיף 9 לחוזה, שהוא הסעיף המעניק למבקשת בנסיבות ידועות פטור מאחריות, הוסיפו הצדדים בסעיפים 9.1 ו - 9.3 להסכם פטור מאחריות גם בגין נזקים העשויים להיגרם ללקוחות עקב מתן "שירותים נלווים" (בנוסף על שירותי רט"ן). לאחר שעיינו בתגובות ב"כ הצדדים בנושא זה, מקובלת עלינו תוספת זו, ובלבד שיובהר, כהצעת נציגת היועץ המשפטי לממשלה, כי השירותים הנלווים בהם מדובר הם השירותים שאושרו למבקשת על פי תנאי הרשיון. ועוד לעניין סעיף 9 להסכם. סעיף זה, העוסק כאמור בהגבלת האחריות של המבקשת לנזקים העשויים להיגרם ללקוחות, נדון בפירוט בהחלטתנו הראשונה בתיק זה, מיום 23.7.1998. באותה החלטה נקבע, כי בעקרון מקובלת עלינו הגבלת אחריותה של המבקשת בגין נזקים העשויים להיגרם ללקוחותיה בקשר למתן השירות. כן נקבע באותה החלטה שמקובל עלינו גם שהגבלה זו תחול לא רק לגבי חבות נזיקית, אלא גם לגבי חבות חוזית. עם זה, קבענו שיש לצמצם הפטור מאחריות שנקבע לפי סעיף זה, באופן שזה לא יחול על אחריות "לנזק הנובע מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה", בדומה לפטור הקבוע בסעיף 40 לחוק הבזק. אחרת, יהא בסעיף כדי לקפח את הלקוחות. ואולם, בטיוטת ההסכם המתוקנת שהגישו לנו הצדדים בעקבות אותה החלטה, נעשתה הבחנה בין הפטור מאחריות נזיקית, שלגביו נוסח החריג המצמצם את הפטור בדרך שנקבעה לעיל, היינו, על ידי שלילת תחולתו של הפטור על אחריות לנזק "הנובע מפעולה מכוונת שאינה מותרת על פי הסכם זה או כתוצאה מרשלנות חמורה". ואולם, הגבלת הפטור מאחריות החוזית, נוסחה באופן שהפטור "לא יחול על אחריות חוזית בגין פעולה בזדון או ברשלנות חמורה". משמע, בעוד שהפטור מאחריות בנזיקין לא יחול על פעולה מכוונת (בנוסף על פעולה ברשלנות חמורה), הפטור מאחריות חוזית, יחול, לכאורה, גם על פעולה מכוונת, ובלבד שזו לא תעשה בזדון. בהחלטתנו מיום 17.10.99 הפנינו את הצדדים להבדלים אלה בניסוח הפטור וציינו כי הבחנה זו עלולה לגרום לקשיים. זאת, הן משום שלא ברור מה ההבדל בין "פעולה מכוונת שאינה מותרת על פי ההסכם", לבין "פעולה בזדון", והן משום שלאור ההבדל בניסוח, עשויה להתקבל פרשנות הדורשת, לגבי "פעולה בזדון", כוונה רעה, אשר תרחיב את הפטור מאחריות חוזית על פני הפטור מאחריות נזיקית. הבחנה כזו, ציינו בהחלטה האחרונה, גם איננה עולה מההחלטה מיום 23.7.98. ב"כ הצדדים תמכו בתגובתם בהבחנה האמורה. ב"כ המבקשת טען כי: "אחריות חוזית נגרמת כאשר החוזה מופר כתוצאה מפעולה מכוונת או רצונית. אם ייקבע בסעיף שהפטור מאחריות לא חל במקרה שהפעולה שגרמה להפרה אינה מותרת על פי ההסכם, אין מנוס מהמסקנה כי הפטור מאחריות יחול רק כאשר נעשתה פעולה המותרת על פי ההסכם, והרי אם נעשתה פעולה המותרת על פי ההסכם, לא ניתן לומר שבוצעה הפרה של ההסכם, ואם לא הופר ההסכם אין כמובן כל צורך בפטור או הגבלה או אחריות להפרת ההסכם". לאור כך, מוסיף ומסביר ב"כ המבקשת "החליטו הצדדים להפריד בין החלת הפטור מאחריות על פי דיני הנזיקין (אחריות נזיקית) לבין אחריות הנובעת מהפרת ההסכם, כאשר בכל הקשור בהפרת ההסכם הוגבלה חלות הפטור אם החוזה הופר כתוצאה מפעולה בזדון או רשלנות חמורה. במקרה כזה סלקום תהיה אחראית לכל נזק. אולם, אם החוזה הופר כתוצאה מרשלנות רגילה, או כתוצאה מפעולה שאינה זדונית ואפילו מכוונת, יחול הפטור". באת-כוח היועץ המשפטי לממשלה תמכה אף היא בהבחנה זו, והסבירה כי "לגבי הפטור מהאחריות החוזית ניסו הצדדים להגיע לנוסח אשר יבהיר כי קיים פטור, בדומה לפטור בנוגע לאחריות הנזיקית, לגבי רשלנות אשר איננה רשלנות חמורה. מאחר שמדובר במשטר אחריות שונה ממשטר האחריות הנזיקית, חששה המבקשת כי אי החלת הפטור על כל פעולה מכוונת במישור החוזי, יחשוף אותה לאחריות גם למעשים רשלניים שאינם בגדר רשלנות חמורה. לפיכך, נוסח הפטור בתחום החוזי כך שלא יחול על פעולות זדוניות ועל פעולות שהן בגדר רשלנות חמורה. יש להדגיש כי אין מדובר במתן פטור להפרות מכוונות (שאז מדובר, למעשה, בפעולה זדונית), אלא לפעולות מכוונות אשר אינן זדוניות ואינן בגדר רשלנות חמורה, גם אם הללו עולות כדי הפרה של החוזה". טעמים אלה של הצדדים, שאיננו משוכנעים כי הם זהים בתוכנם, אינם מקובלים עלינו. אשר לטענת ב"כ המבקשת, הפרת הסכם יכול שתגרור אחריה אחריות חוזית לא רק, כפי שטוען ב"כ המבקשת, "כתוצאה מפעולה מכוונת או רצונית", אלא גם עקב פעולה רשלנית, שאיננה פעולה מכוונת. לגבי הפרה רשלנית כזאת שאינה עולה כדי רשלנות חמורה פטורה המבקשת מחבות. לאור כך, אין מקובלת עלינו הטענה שצמצום הפטור ואי החלתו לגבי פעולות מכוונות, מרוקן את הפטור מתוכנו, ככל שמדובר בחבות חוזית. ואולם, אפילו היינו מקבלים את השקפתו של ב"כ המבקשת, לפיה אין הפרת חוזה ללא כוונה, ועל כן אין בפטור כנוסחו זה כדי להפחית מהאחריות החוזית, החלה על המבקשת בכל מקרה על פי דין, גם אז לא היינו רואים מקום להגביל את חבותה של המבקשת, מהבחינה החוזית, רק להפרות בכוונת זדון. איננו מקבלים גם את טענתה של ב"כ היועץ המשפטי לממשלה, לפיה "אין מדובר במתן פטור להפרות מכוונות (שאז מדובר, למעשה, בפעולה זדונית), אלא לפעולות מכוונות אשר אינן זדוניות, ואינן בגדר רשלנות חמורה". ההבחנה בין פעולה מכוונת והפרה מכוונת היא קשה ביותר. כל פעולה מכוונת, גוררת, מתוך הנחה שאדם ער לתוצאות מעשיו, גם להפרה מכוונת. לשון אחר גם אם אדם ביצע את הפעולה המכוונת (שאינה מותרת על פי החוזה) שלא במטרה להפר את החוזה, אלא כדי להשיג מטרה אחרת, אך היה ער לכך שבמעשהו הוא מפר את החוזה, או שעצם את עיניו מפני אפשרות כזאת, יש לראותו כמי שהפר את החוזה בכוונה. בהתקיים כוונה כזאת, איננו רואים כל הצדקה לפטור מאחריות, בין חוזית ובין נזיקית. ואולם זו בדיוק התוצאה העשויה לנבוע מהגבלת הפטור לכוונת זדון. דרישת הזדון עשויה להתפרש וסביר שתתפרש ככוונה שאיננה מצטמצמת לעצם המודעות לתוצאה של הפרת החוזה (וודאי לא לגבי מצב נפשי של עצימת עיניים), והיא תחייב הוכחת כוונה רעה. טול לדוגמה מקרה שבו נגרמה הפרת החוזה, למשל הפסקת מתן שירותים של החברה עקב תקלה באחד ממוקדי השידור של החברה. תקלה כזו, שאינה מעשה מכוון, יכולה ליפול בגדר מעשה או מחדל רשלני. לפיכך, אם אין מדובר ברשלנות חמורה, היא עשויה להקים פטור מאחריות. אולם, קיימת גם אפשרות שהפסקת מתן השירותים תיגרם באופן מכוון, למשל, עקב יציאת כל עובדי החברה לחופשה. מעשה מכוון כזה לא נגרם בכוונת זדון, שכן מטרתו המיידית והישירה לא היתה לפגוע בלקוחות, הגם שהיה ברור שהדבר יביא לשיתוק פעולות החברה ולפגיעה בלקוחות. במקרה כזה איננו רואים הצדקה לכך שהחברה תזכה לפטור מאחריות. מכאן, שהנוסח המוצע על ידי הצדדים יביא להרחבת הפטור מאחריות חוזית מעבר לפטור הקבוע בחוק הבזק לגבי האחריות הנזיקית, תוצאה שאין לה, לדעתנו, כל הצדקה. שהרי הרחבת הפטור גם על אחריות חוזית היתה למנוע מצב בו ירוקן הפטור הנזיקי מתוכנו והיא לא נועדה להרחיב את היקף תחולתו של הפטור ולהחילו גם על מעשה זדוני. אשר לחשש עליו הצביעה ב"כ היועץ המשפטי, לפיו אם יחול הפטור על כל פעולה מכוונת, ולא יוגבל לפעולה בזדון, יחשוף הדבר את המבקשת לאחריות גם למעשים רשלניים שאינם בגדר רשלנות חמורה, איננו רואים חשש פרשני כזה כמציאותי. בכל מקרה, כדי להסיר כל ספק, ניתן לקבוע בחוזה הוראה נוספת הקובעת: "ובלבד שהחברה לא תחוב בכל מקרה, בין בחבות נזיקית ובין בחבות חוזית, בגין נזק שנגרם עקב רשלנות שאיננה רשלנות חמורה, אם אותו נזק לא בוצע בכוונה". להסכם המקורי שהובא לאישור בית הדין צורף "תעריפון", שכלל את תעריפי השירות של המבקשת. תעריפון זה לא צורף, כפי שציינו בהחלטה מיום 17.10.1999, לנוסח החוזה האחרון שהוצג לאישורנו. בתגובה לשאלתנו בנושא זה טענה המבקשת, כי "על סמך דיונים המתנהלים בינה לבין משרד התקשורת בעצם ימים אלה מסתמן, כי משטר הרגולציה תחתיו פעלה עד כה ועל פיו נקבעו תעריפי שירותי הרט"ן שהעניקה המבקשת למנוייה, יוסר. מגוון התעריפים של סלקום יהיה רחב, ויהיה ידוע לקהל הרחב. כמו כן תבטיח סלקום, שבכל נקודות הממשק עם הלקוח יועמדו לרשות הלקוח תעריפוני סלקום הרלוונטיים לו שיהיו נוהגים מעת לעת, וימסרו ללקוח בטרם יתקשר עם סלקום. לפיכך, מכאן ואילך (מוסיפה המבקשת וטוענת), אין עוד מקום ללוח תעריפון אחיד לכל מנוייה של סלקום. נוכח הרחבת השירותים כאמור, ונוכח דרישות רגולטוריות משתנות, יותאם טופס הבקשה למתן שירותים לשינויים האמורים" .איננו מקבלים עמדה זו. אנו סבורים שעל החוזה לכלול גם את התעריפון, ומה גם שכפי שמציינת נציגת היועץ המשפטי לממשלה, נקבע בסעיף 77.1 לרשיון כי "שיעור התעריפים בעד שירותי רט"ן ומועדי תשלומם יצוינו בכל הסכם התקשרות עם מנוי". לאור כך, מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה "לא ניתן להסתפק בהעמדה לרשות הלקוח בכל נקודות הממשק את תעריפי סלקום הרלוונטיים .. ", וכי "גם אם קיימים תעריפונים שונים, עדיין יש חשיבות רבה לצירוף התעריפון הרלוונטי להסכם הספציפי, על מנת שהלקוח ידע במדויק כמה הוא עומד לשלם, ואף יוכל לעקוב בהמשך אחר חיוביו". אנו מבינים מתגובת היועץ המשפטי לממשלה, שזו היא גם עמדת משרד התקשורת. לאור כך יש לקבוע בחוזה הוראה, על פיה לכל הסכם יצורף התעריפון הרלוונטי לו. בהעדר הוראה כזאת, אנו סבורים שחוזה אשר אינו כולל את תעריפי השירות הניתנים ללקוח מכוחו, הוא חוזה מקפח. על המבקשת להגיש לאישור בית הדין נוסח מתוקן של החוזה אשר יתאם את האמור בהחלטה זו ובהחלטות הקודמות. חוזהסלולר (תביעות)חוזה אחיד