בית המשפט פסק כי העותרים יוכלו לצאת לקפריסין כדי להינשא, לאחר שיונפק לעותרת דרכון ע"י השגרירות הסינית, ולא יאוחר מ -30 יום מיום מתן פסה"ד הנוכחי. המשיבים יוציאו להם למטרה זו כל אישור נחוץ. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור יציאה לחתונה בחו''ל: א. מהות העתירה בבקשה המקורית התבקש בית המשפט לבטל את צווי ההרחקה והמשמורת שניתנו נגד העותרת; וכן התבקש להורות למשיב מס. 1 לתת לעותרת אשרת שהייה בישראל או אשרת כניסה לישראל וצו המורה למשיבים שלא לגרש את העותרת מס. 1 מישראל. לאחר הדיון המקדמי שנערך בבית המשפט בתאריך 2.3.2004, התבקש בית המשפט להחליט בנושא של מתן אינטר-ויזה לעותרת מס. 1; ולחלופין, שכאשר היא תצא לחו"ל למטרות נישואין למשיב מס. 2, ולאור בירור שערך בא-כוחה בדבר דרך החזרה לסין, היא תוכל לשוב ארצה ל - 10 שעות בטרנזיט או במעין טרנזיט, לשהות בתחומי נתב"ג עד לטיסה לסין שיוצאת מהארץ, כדי שתוכל להמתין שם להחלטת משרד הפנים בבקשה שהופנתה אליו. ב. עובדות רלבנטיות העותרת הינה אזרחית סין שהגיעה לישראל בתאריך 7.7.1999 כשברשותה אשרת שהיה מסוג ב/1 אשר הוארכה לתקופה של שנתיים ימים. (נספח א') . עפ"י כתב העתירה העותרת מטפלת ברפואה סינית והגיעה ארצה באמצעות חברת קנדקו בע"מ כדי לטפל בנכה צה"ל בישוב כפר גלעדי.(נספח ב'); לדבריה היא נאלצה לעזוב את מעבידה מאחר וזה הכה אותה, כלא אותה בביתו, העבידה שעות מרובות, מנע ממנה תנאים סוציאליים ו"החרים" את דרכונה, כשהוא דורש תמורה בגין החזרתו ומסרב להחזירו לשגרירות סין למרות הודעתו שיעשה כן. (נספח ג' לעתירה). תלונה בנושא הוגשה למשטרה (נספח ד'). לאור זאת עזבה העותרת את מעבידה ומצאה את פרנסתה בעבודות מזדמנות. היא ניסתה להסדיר את מעמדה ולקבל את מסמכיה ברם לא זכתה לעזרה לא ממעבידה לשעבר וגם לא מחברת כח האדם שהביאה אותה ארצה. (סעיף 6 ו - 7 לעתירה) בחודש ינואר 2003 מצאה העותרת מקום עבודה בבית מלון באילת. מעבידה החדש הודיע לה כי סידר כדין את ישיבתה בארץ, ואף גבה בגין כך כספים. בדיעבד הסתבר לעותרת כי הויזה שניתנה לה היתה מזוייפת. (נספח ה' לעתירה). באילת הכירה העותרת את העותר ובמשך כשנה ושמונה חודשים הם חיים ביחד ומנהלים משק בית משותף. בתאריך 15.9.2003 נעצרה העותרת ע"י המשטרה בנוסעה באוטובוס. ביום 16.9.2003 הוצא נגדה צו הרחקה. ביום 25.9.2003 הוגשה בקשה לשחרור העותרת בערובה. ביום 1.10.2003 שוחררה העותרת בערבות ובתנאים מוגבלים (ר' פירוט בסעיף 14 לעתירה) ביניהם גם הפקדת ערבות צד ג' ע"ס 50,000 ₪. (נספח י') ביום 13.10.2003 ניתנה לעותרת אורכה של 10 ימים להציג דרכון תקף היות ולא ניתן היה לקבלו עד אז עקב חופשה בשגרירות הסינית. (נספח יא', נספח יב). מסתבר שהשגרירות הסינית טרם הנפיקה דרכון. בתאריך 29.10.2003 בני הזוג חתמו על הסכם לחיי שיתוף (נספח ו') ביום 30.10.2003 פנו העותרים לשר הפנים בבקשה לבטל את צו ההרחקה. טרם ניתנה תשובה לבקשה זו (נספח טו'). בבירור שערכו המשיבים הוברר כי המבקש מס. 2 רשום כנשוי אצל המשיב מס. 1. בינתיים למועד הדיון הנוכחי הסתבר כי הוא התגרש, כך שנסללה הדרך לנישואיו עם העותרת. המשיבים טרם דנו בבקשה והתנו את בחינת הענין ביציאת העותרת מהארץ, עפ"י ההנחיות הקיימות. ג. ד י ו ן מאחר ושר הפנים טרם דן בנושא של אינטר-ויזה, לא קמה סמכות בית המשפט המינהלי לבחון את שיקול דעתו לענין זה. בד בבד, העותרת ברמה העקרונית מסכימה שלאחר שיתאפשר לה להינשא לעותר בקפריסין, היא נכונה לשוב לסין ולהמתין שם עד שהמשיבים יבחנו את בקשתה.בא-כוחה אף מציע שתישאר הערבות הכספית שהומצאה לצורך שחרורה ממשמורת. לטעמי, הבעיה היחידה שנותרה היא בעיה טכנית. בעת הדיון נמסר לבית המשפט מפי ב"כ העותרים כי בבירור הוא העלה, שמבחינת השלטונות בקפריסין, העותרת לא יכולה לטוס בטיסת המשך מקפריסין לסין; הוא בחן אפשרויות המשך אחרות, - ברם הדבר היחיד האפשרי, מבחינה טכנית הוא, שהעותרת תשוב ארצה כדי להמתין למטוס שיוצא מהארץ לסין, וכי היא נכונה לעשות זאת , כשההמתנה תהיה בנתב"ג. להערכתו המדובר בהמתנה של כ - 10 שעות. מפי המשיבים שמעתי תמיהה על כך שלא קיימת אפשרות טיסה ישירה מקפריסין לסין, - ברם לא כל מידע עובדתי אחר. אני ערה לכך כי העותרים שינו את עתירתם המקורית, ברם נראה לי כי לאור הדיון העניני שכבר נערך בנושא הביניים, לאור הסבל הרב שעברה העותרת, סבל שאין לה בו כל אשמה, ולאור העובדה שבינתיים כתוצאה מסיבות מינהלתיות בקשותיה השונות הן לדרכון והן לגופו של ענין, - טרם נענו, היה טעם רב בשינוי שהתבקש . בעת הדיון הובאה בפני ההלכה שנפסקה ב - עע"ם 11013/03 ואלרי יבטוחוב ואח' נ' משרד הפנים ואח'. עפ"י האמור בפסה"ד ביקשו שם המערערים ג"כ לקבל אשרה שתאפשר למערער לצאת מהארץ כדי להינשא למערערת ולשוב אליה. הם ביססו את עתירתם על הוראות נוהל של המשיב, והוברר לבית המשפט שם כי הוראות נוהל אלה נבחנו ברם לא אומצו; וכי גם לפי רוח הוראות הנוהל הללו, היתה כוונה להחיל את הנוהל למי שפנה למשרד הפנים עוד טרם שהוצא צו ההרחקה וזה לא התקיים שם. לעניננו, לא הוברר מה עלה בגורלו של הנוהל, והעותרים גם לא הסתמכו עליו כבסיס לעתירתם, אלא על הפעלת שיקול דעת המוקנה לשר הפנים לגבי כל מקרה ומקרה. עתירתם החילופית כפי שגובשה בעת הדיון לא היתה לביטול צו ההרחקה, לא היתה למתן אינטר-ויזה, אלא שיתאפשר לעותרת למעשה להכנס למדינה לזמן קצוב כדי לצאת ממנה ולעמוד בכל אמות המידה שהמשיבים דורשים כדי לבחון בקשה לביטול צו הרחקה לאור נישואיה לעותר. מקרה זה אינו דומה למקרה שנדון בבית המשפט העליון כמצוטט לעיל; הוא אינו מעלה שאלות נורמטיביות, אלא יותר בא בגדרו של פתרון טכני לדרך היציאה של העותרת מישראל, מבלי שיופעל עליה מיידית צו ההרחקה, לאור פנייתה לשר הפנים. אשר על כן אני מורה כדלקמן: העותרים יוכלו לצאת לקפריסין כדי להינשא, לאחר שיונפק לעותרת דרכון ע"י השגרירות הסינית, ולא יאוחר מ -30 יום מיום מתן פסה"ד הנוכחי. המשיבים יוציאו להם למטרה זו כל אישור נחוץ. עובר ליציאה יציגו העותרים כרטיסי טיסה הלוך ושוב מישראל לקפריסין למטרת הנישואין וכן כרטיס בעל תוקף לגבי העותרת לנסיעת המשך מישראל לסין. העותרים יתכננו את נסיעתם לקפריסין כך שעם חזרתם ארצה, תשהה העותרת רק מספר שעות בשדה התעופה במטרה לעלות לטיסה לסין. השהייה בשדה התעופה , במשך המתנה זו, תהיה בחדר טרנזיט, חדר משמורת או חדר אחר. הערבות שניתנה לצורך שחרורה ממשמורת של העותרת תישאר בעינה עד לאחר יציאת העותרת סופית מהארץ לסין. מאחר והעותרת הצהירה מפי בא-כוחה שהיא תעזוב את המדינה, לפי הסדר ברוח זו, אני קובעת כי צו ההרחקה לא יופעל כנגדה במשך 40 יום ממתן פס"ד זה. נישואין / חתונהצו הרחקהצווים