שיטת הבחירות למועצה אזורית משלבת, על-פי הצו, ייצוג גיאוגרפי עם הקצאה יחסית של נציגים, בהתאם לגודל אוכלוסיית הבוחרים שבמקום, המגלמת את העיקרון שבבחירות דמוקרטיות. לפיכך נקבע בצו "שכל ישוב באיזור, יהא גודלו - או ליתר דיוק קוטנו - אשר יהא, זכאי לפחות לציר אחד במועצה האיזורית" (בג"צ 875/78 [1], בעמ' 195). ומאידך גיסא, זכאי כל אזור (כהגדרתו בצו) לבחור נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו, ובכך מתבטאת הקצאת הנציגים היחסית במועצה. אולם בכך עדיין לא אמרנו את חזות הכול, שכן, המודד הכללי אינו תולדה מיישום "מודל מתימטי" תיאורטי (דוגמת מדד בנזף), לשמירת עקרון השוויוניות, היוצא מן ההנחה (שאין עלינו להניחה, כמוסבר להלן) בדבר אחידות בהצבעת הנציגים של כל מרכיב, והנותן סיכויים שווים למצבים שונים. לכך שלא בנוסחה קבועה עסקינן נתכוונו הדברים בבג"צ 875/78 [1] הנ"ל, שם, כי "הבטחת עניניו של כל ישוב וישוב שבתחומי המועצה האיזורית אינם מחיבים כל עיקר שיהא הוא מיוצג בארגון העל של המועצה האיזורית על-ידי מספר צירים בהתאם לגודלו". ופשיטא, שאם היה המודד הכללי אחד ויחיד לכלל המועצות האזוריות, או עומד וקיים על-פי נוסחה אחידה לכל מועצה אזורית, לא היינו מוצאים הוראה, דוגמת זו שבסעיף 6(ג) לצו, כי "השר יקבע מעת לעת ... את המודד הכללי." מכאן, כי קביעת המודד הכללי צריכה שיקול-דעת חוזר ונשנה בערבן של כל בחירות, ולשם הפעלתו של שיקול-דעת זה על שר הפנים ליתן את דעתו לנסיבות של אותה מועצה אזורית כולן. עליו ליישם את לקחי העבר, להתחשב בנתונים ובאיפיונים שבהווה ולצפות, במידת האפשר, את פני העתיד שלאחר הבחירות, בכל הנוגע לתיפקודה היעיל, הנאות והתקין של המועצה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בחירות למועצה אזורית: השופט א' גולדברג: .1המועצה האזורית תמר, היא המשיבה 2(להלן - המועצה), כוננה על-ידי שר הפנים בשנת 1956, מכוח הסמכויות המסורות לו בסעיפים 1ו- 2לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן - הפקודה). המועצה כוללת בתחומה את הישובים הבאים שלחופו המערבי של ים המלח: מושב נאות-הכיכר, נוה-זוהר, מושב עין-תמר, קיבוץ עין-גדי ועין-חצבה. כן מצוי בתחום המועצה, על-פי צו הכינון, אזור סדום, שבו נמצאים מיתקניה של מפעלי ים המלח בע"מ (המשיבה 5). מיום הקמתה פועלת המועצה כמועצה ממונה מכוח סעיפים 4ו- 7לצו המועצות המקומיות (מועצות אזוריות), תשי"ח- 1958(להלן - הצו). הרכבה של המועצה, המונה שבעה חברים, הוא: שני נציגים מעין-גדי, נציג אחד לכל אחד מיתר היישובים שנמנו לעיל, ונציג אחד למשיבה .5 .2לקראת עריכתן של בחירות למועצה הוציא שר הפנים (המשיב 1) ביום 26.6.86את צו מועצות המקומיות (מועצה אזורית תמר), תשמ"ו- 1986, בו קבע, כי המועצה הנבחרת תהיה מורכבת מצירי היישובים (כאמור בסעיף 3לצו), "ומצירים נוספים שימנה השר ושייצגו את אזור סדום", וכי "תוקף המינויים של הצירים הנוספים יהיה עד לתום תקופת כהונתה של המועצה" (סעיף 4א לצו). בתאריך 14.3.88תיקן שר הפנים את הצו הנ"ל בצו המועצות המקומיות (מועצה אזורית תמר) (תיקון מס' 3), תשמ"ח-1988, והורה, כי מטעם אזור סדום ימונה על-ידיו ציר נוסף אחד. .3 בין לבין התחיל שר הפנים בהליכי בחירות, שבמסגרתם התנהל גם הליך קביעת המודד הכללי, במסגרת הקבועה בסעיף 6לצו. בעקבותיו של הליך זה קבע מנכ"ל משרד הפנים ביום 24.11.87, כי "המודד הכללי לצורך עריכת הבחירות הבאות למועצה האזורית תמר יהיה 100". זאת לאחר שקיבוץ עין-גדי הביע את התנגדותו להמלצת המועצה לשר הפנים, שנתקבלה פעמיים ברוב קולות (לראשונה ב-3.2.87, ופעם שנייה ב-12.10.87, עקב שינוי בגיל הזכאים להצביע), כי המודד יועמד על 200תושבים לכל נציג. ביום 15.12.87שיגרו, לראשונה, שלושת חברי המועצה מטעם העותרים מכתב אל שר הפנים, ובו דרשו לבטל את מעמדה של עין-חצבה כ"ישוב". בין היתר מציינים הם במכתבם, כי - "עין חציבה הינה חוה חקלאית פרטית בבעלות כשלוש משפחות. כחוה כזו אינה עומדת בקריטריונים של ישוב במדינת ישראל ... פעילות נציגת החוה במועצה לא עלתה בקנה אחד עם טובת האזור והמדינה. ישובינו ותושבינו נפגעים ממצב זה ולדעתנו תיפקוד המועצה ניפגע מאוד ממצב זה. זהו אבסורד שיש לתקנו ויש לעשות זאת עתה, לקראת הבחירות למועצה". .4 בתאריך 22.3.88קבע מנכ"ל משרד הפנים, כי הבחירות למועצה תיערכנה ב-31.5.88, וביום 27.3.88הגישו העותרים את העתירה שלפנינו. להשלמת התמונה יצויין, כי לאחר שניתן צו-על-תנאי בעתירה זו, החליט שר הפנים לדחות את הבחירות, בשל כך שלא מצא מקום לקיימן, כל עוד נתוני יסוד שבבסיס ההליך מצויים בביקורתו של בית המשפט. .5 עניינה של עתירה זו בשלושה: א. "המודד הכללי" שנקבע למועצה כמשמעותו בסעיף 6(א) לצו, כשלטענת העותרים המודד הראוי הוא 200תושבים לכל נציג, כפי שהמליצה המועצה; ב. ביטול מעמדה של עין-חצבה כ"ישוב" לפי התוספת הראשונה לצו, ובעקבות כך ביטול מינויו של נציג מטעם עין-חצבה במועצה; ג. ביטול צו המועצות המקומיות (מועצה אזורית תמר), המסמיך את שר הפנים למנות למועצה נציג נוסף אשר ייצג את אזור סדום, ובעקבות כך ביטול מינויו של נציג מטעם מפעלי ים המלח בע"מ במועצה. "המודד הכללי" .6 המונח "מודד כללי" מוגדר בסעיף 6(א) לצו כ"מספר התושבים המקנה לאזור (שהוא, על-פי הגדרתו: יישוב, או תחום המועצה שאינו כלול בתחום יישוב, אם מספר תושביו עלה על מחצית המודד הכללי - א' ג') זכות לבחור נציג אחד למועצה". ובסעיף 6(ב) לצו נקבע: "אזור זכאי לבחור למועצה נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו ולעודף העולה על מחצית המודד הכללי. אזור שהוא ישוב, שמספר תושביו אנו מגיע כדי מודד כללי, זכאי לנציג אחד". הסמכות המסורה לשר, בסעיף 6(ג) לצו, היא לקבוע "מעת לעת, לאחר התייעצות עם המועצה, את המודד הכללי". .7על פי המודד הכללי שקבע השר (של 100תושבים לכל נציג) יהיו יחסי הכוחות במועצה שתיבחר כך שלעין-גדי יהיו בה 4נציגים, ולכל אחד מארבעת הישובים האחרים יהיה נציג אחד, כשבנוסף עליהם ימונה, כאמור, נציג אחד ממפעלי ים המלח. לטענת העותרים לא עומד המודד הכללי שנקבע במבחן הסבירות, שכן מקפח הוא את מעמדם במועצה ופוגע בכוחם עד כדי ביטולו בפני כוחה של עין-גדי. נקודת המוצא של העותרים היא, כי שלא כברשות מוניציפלית המבוססת על יישוב אחד, בו קיימת הומוגניות של אינטרסים כלפי השלטון המרכזי, מאגדת מועצה אזורית מספר יישובים, וקיימת בה הטרוגניות של אינטרסים כלפי השלטון המרכזי. "במלים אחרות, ניתן לומר כי עצם ישיבתם של ישובים שונים תחת קורת גג מוניציפלית אחת, בדרך כלל - כמובן - לא מרצונם החופשי, כי אם מתוך אילוץ של המצב החוקי, אינה גורמת כשלעצמה לטשטוש ההבדלים ביניהם ואין בה כדי לבטל את השוני בין האינטרסים השונים אותם הם מייצגים". אשר-על-כן, על שר הפנים ליתן עדיפות לעיקרון של שוויון מעמדם של היישובים במועצה על פני העיקרון של "קול אחד לכל אחד", שעה שהוא בא לקבוע את המודד הכללי. יישומו הנכון של העיקרון של "קול אחד לכל אחד" הינו, לטענת העותרים, "במדידה איכותית של כוח ההשפעה של כל ישוב ולא במדידה כמותית של כוחו הנומינלי של כל ישוב, מדידה המביאה לאבסורד". ואילו שר הפנים התחשב בקביעתו אך ורק בעיקרון של "קול אחד לכל אחד" ולא נתן כל משקל לעיקרון, העדיף והגובר, של שוויון מעמדם של היישובים במועצה. שכן על-פי החלטתו ירכז קיבוץ עין-גדי, שהוא אחד מתוך ששת מרכיביה של המועצה, למעלה משבעים אחוז מכוח ההשפעה במועצה. את עמדתם בדבר הייצוג הנכון שיש לתת לכל יישוב בנציגות הכללית במועצה תומכים העותרים בחוות-דעתו של ד"ר רון הולצמן ממכון וייצמן. זו הציגה את השיטה שגובשה על-ידי המשפטן האמריקני, פרופ' ,john f. Banzhafונקראת על שמו ("מדד בנזף"), להכרעות במקרים שבהם מתעוררת שאלת "הייצוג ההוגן". על-פי שיטתו של פרופ' בנזף, יישומו הנכון והצודק של עקרון "קול אחד לכל אחד" יהא בכך שיינתן לכל יישוב כח השפעה כזה אשר יעניק לו מספר הזדמנויות להכריע בעד קבלת החלטה כלשהי, מתוך כלל אפשרויות כל היישובים להכרעה שכזאת, ביחס לגודלו של אותו יישוב. .8לדעת שר הפנים, כפי שבאה לידי ביטוי בתצהיר התשובה שהוגש מטעמו על-ידי עורך-דין א' שילת, המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים, לא "נוסחה אוניברסלית" היא שצריכה להנחותו בקביעת המדד, ונוסחה אשר כזאת אכן נעדרת מן הצו. גישתו של השר היא, כי צריך הוא להיות מונחה על-ידי "הנסיבות הספציפיות של המקרה הנתון ובשיקולים הצריכים לענין, כגון: מספר התושבים, הרכב האוכלוסיה, מספר הישובים, השתייכות חברתית-ארגונית-פוליטית של הישובים או קבוצות ישובים ועוד". הקו המנחה אותו בהפעלת שיקול-דעתו "הינו הבטחת ייצוג הולם בהתייחס למספר תושבי הישוב, שיאפשר תפקוד נאות של המועצה האזורית באופן שיימנע רכוזיות מופרזת בידי ישוב או בידי קבוצת ישובים". בענייננו, מתאפיינת המועצה בנתונים ייחודיים ויוצאי דופן. בולט בה "חוסר האיזון בחלוקת האוכלוסיה בין הישובים, כאשר רובה המכריע של האוכלוסיה (כ-%65) מתרכז בישוב אחד (עין גדי) ובישובים האחרים מספר תושבים קטן יחסית". כן מצויים בתחומה מפעלי ים המלח "המשתרעים על שטחים נרחבים בתחומי המועצה, שלהם חזקה מוחלטת ובלתי מופרעת במפעל בהתאם לשטר הזכיון שבתוספת לחוק זכיון ים המלח, תשכ"א-1961, (עובדה ש) מהווה אף היא נתון ייחודי שיש להתחשב בו". בקובעו את המודד הכללי תוך מתן ביטוי לנסיבותיה של המועצה, לא הקנה לעין-גדי שליטה במועצה, כשמספר נציגיה יהיו ארבעה מתוך תשעה, והחלטתו היא, על-כן, מאוזנת וסבירה, ובוודאי אינה חורגת ממיתחם הסבירות. .9ואכן סבורני, כי אין עלינו להתערב בשיקול-דעתו של שר הפנים בקביעתו את המודד הכללי. שיטת הבחירות למועצה אזורית משלבת, על-פי הצו, ייצוג גיאוגרפי עם הקצאה יחסית של נציגים, בהתאם לגודל אוכלוסיית הבוחרים שבמקום, המגלמת את העיקרון שבבחירות דמוקרטיות. לפיכך נקבע בצו "שכל ישוב באיזור, יהא גודלו - או ליתר דיוק קוטנו - אשר יהא, זכאי לפחות לציר אחד במועצה האיזורית" (בג"צ 875/78 [1], בעמ' 195). ומאידך גיסא, זכאי כל אזור (כהגדרתו בצו) לבחור נציג אחד לכל מודד כללי שבמספר תושביו, ובכך מתבטאת הקצאת הנציגים היחסית במועצה. אולם בכך עדיין לא אמרנו את חזות הכול, שכן, המודד הכללי אינו תולדה מיישום "מודל מתימטי" תיאורטי (דוגמת מדד בנזף), לשמירת עקרון השוויוניות, היוצא מן ההנחה (שאין עלינו להניחה, כמוסבר להלן) בדבר אחידות בהצבעת הנציגים של כל מרכיב, והנותן סיכויים שווים למצבים שונים. לכך שלא בנוסחה קבועה עסקינן נתכוונו הדברים בבג"צ 875/78 [1] הנ"ל, שם, כי "הבטחת עניניו של כל ישוב וישוב שבתחומי המועצה האיזורית אינם מחיבים כל עיקר שיהא הוא מיוצג בארגון העל של המועצה האיזורית על-ידי מספר צירים בהתאם לגודלו". ופשיטא, שאם היה המודד הכללי אחד ויחיד לכלל המועצות האזוריות, או עומד וקיים על-פי נוסחה אחידה לכל מועצה אזורית, לא היינו מוצאים הוראה, דוגמת זו שבסעיף 6(ג) לצו, כי "השר יקבע מעת לעת ... את המודד הכללי." מכאן, כי קביעת המודד הכללי צריכה שיקול-דעת חוזר ונשנה בערבן של כל בחירות, ולשם הפעלתו של שיקול-דעת זה על שר הפנים ליתן את דעתו לנסיבות של אותה מועצה אזורית כולן. עליו ליישם את לקחי העבר, להתחשב בנתונים ובאיפיונים שבהווה ולצפות, במידת האפשר, את פני העתיד שלאחר הבחירות, בכל הנוגע לתיפקודה היעיל, הנאות והתקין של המועצה. .10ואכן, בענייננו, הונחה שר הפנים בקביעתו מכל הנסיבות הספציפיות של המועצה, כמפורט בתצהיר התשובה מטעמו. לנגד עיניו עמד הצורך להבטיח ייצוג הולם של כל יישוב גם יחסית למספר תושביו, כשמאידך-גיסא היה ער לצורך שלא ליתן בידי קיבוץ עין-גדי שליטה במועצה [אף-על-פי שאוכלוסייתו מונה כ- 65אחוז מכלל בעלי זכות הבחירה למועצה]. אלא שלטענת העותרים בכך לא סגי, וכי שליטתה של עין-גדי במועצה מובטחת לה, כפועל יוצא מיד אחת שיעשו עמה בהצבעה יישובים בני אותה השתייכות אירגונית. לעניין זה אין לנו אלא לזכור ולהזכיר את תפישתנו, כי אין חבר במועצה אזורית ממלא את תפקידו נאמנה, אלא כשלנגד עיניו הדאגה "לכלל האינטרסים של כל אותו אזור הנמצא בתחום שיפוטה של המועצה" (בג"צ 312/66 [2], בעמ' 63). ההנחה, כי נציגי היישובים יצביעו תדיר על-פי דפוסי הצבעה קבועים תוך התעלמות מן העקרון האמור, ובנגוד לו, אינה יכולה, על-כן, לשמש בסיס להחלטתו של השר. היפוכם של דברים: עליו לצאת מן ההנחה היסודית, כי כל חבר במועצה שתיבחר יהא מודע למהות תפקידו, לאחריותו לכלל ענייניה של המועצה ולחובתו לפעול לרווחת כלל האזור על כל יישוביו, וכי יצביע בדיוני המועצה כשהוא משווה לנגד עיניו עיקרון זה. בהקשר אוסיף, כי טענות העותרים לגבי העבר אינן יכולות להיות מוכרעות במסגרת דיוננו, וכבר עמדנו על כך בעתירה אחרת שבין הצדדים (בג"צ 884/86 [3], בעמ' 449), בה החלטנו, כי על המשיב 1למנות ועדת חקירה בעלת אופי ציבורי שתחקור בתלונות העותרים. .11ולא זו בלבד שלא ראינו פסול בשיקוליו של שר הפנים בקובעו את המדד הכללי, אלא שמדברי העתירה נמצאנו למדים, כי העותרים עצמם סוברים כן, כשלדבריהם: "על פי חוות הדעת כאשר במועצה יהיה נציג אחד לים המלח, כפי המצב כיום, הרי שהמודד המעניק לעין גדי את היצוג הראוי לה, הוא זה אשר יעניק לה בין 3ל- 4צירים, ויעניק ציר אחד לכל אחד מהישובים האחרים". והרי תוצאה זו תואמת את המודד שנקבע, לפיו יהיו לקיבוץ עין-גדי ארבעה נציגים. ואם לא די בכך, נוסיף, כי גם אם היינו ממירים את שיקול-דעתו של שר הפנים בשיקולינו אנו, הרי בהתחשב בנתונים על בעלי זכות הבחירה בכל יישוב, לפיהם יש בעין-חצבה 9תושבים כאלה, בעין-תמר 38, בנאות-הכיכר 119, בנווה-זוהר 60ובעין-גדי 416- לא היינו רואים במודד כללי של 200תושבים, כמוצע על-ידי העותרים, מודד המעניק לקיבוץ עין-גדי ייצוג הולם ( 2נציגים מתוך 7חברי מועצה) לפי כל קנה מידה סבי. שכן ייצוג כזה רחוק הוא ביותר מחלקו היחסי באוכלוסיית האזור, שעה שמרוכזים בו רוב רובם של תושבי האזור. מעמדה של עין-חצבה כ"ישוב" .12ביום 22.11.76הוכר מעמדה של עין-חצבה כ"ישוב" בתחומי המועצה, והיא הוספה לרשימת היישובים שבתוספת הראשונה לצו. ב- 27.4.77גם מונה לה ציר במועצה הממונה. מאז הכרתה כ"ישוב", ובמהלך כל התקופה הארוכה של היערכות לבחירות (שהחלה ב-12.8.86), לא פנו העותרים אל שר הפנים וביקשו את שינוי מעמדה. רק משנקבע המודד הכללי, אחרי דיונים ממושכים, ורק לאחר שהגישו שתי עתירות שנושאיהם קשורים לבחירות, ניעורו העותרים והעלו את השגותיהם, כי יש לבטל את ההכרה בעין-חצבה כיישוב. סבורני, כי נוכח השיהוי הרב בהעלאת הדרישה והעיתוי בו בחרו העותרים להגיש את העתירה דנן מן הראוי לאמץ את עמדתו של שר הפנים, כי אין טעם שיצדיק עיכוב נוסף בהליך הבחירות, וכי טענותיהם של העותרים לביטול מעמדה של עין-חצבה כיישוב יוכלו להתברר לאחר הבחירות, בהלך המפורט בסעיף 3לצו. אכן נכון הדבר, כי טרם נקבע מועד לעריכת הבחירות. אולם משהשתהו העותרים בהעלאת דרישתם עד לאחר קביעת המודד הכללי, ממילא לא קבע שר הפנים עד כה את עמדתו בכל הנוגע לפתיחת ההליכים לביטול מעמדה של עין- חצבה כ"ישוב", כאמור בסעיף 3לצו. ולא רק שיעבור זמן נוסף עד שיברר שר הפנים את טענותיהם של העותרים, אלא שאם יחליט לפתוח בהליכים, אפשר שבסופם יהא צורך להכין פנקס בוחרים חדש ולקבוע מחדש מודד כללי (אם יוחלט על הביטול המבוקש) - ובינתיים יתעכבו הבחירות זמן נוסף, שהיה נחסך אילמלא השיהוי. "עבור הזמן כשלעצמו אין בו כדי להוות שיהוי. בבסיסו של השיהוי עומדת העובדה, כי עבור הזמן גרם לשינוי המצב ולפגיעה באינטרסים ראויים להגנה" (בג"צ 453/87 [4], בשג"צ 72/84, 89, 106, 120, 122, 126, בעמ' 621; וראה גם: בג"צ 170/87 [5]; בג"צ 417/84, בשג"צ 129/84 [6], בעמ' 112). לדידי, עיכוב נוסף בקיום הבחירות, עקב מחדלם של העותרים לפנות לשר מבעוד מועד, יש בו פגיעה באינטרס של המשיבים ושל כלל תושבי האזור, כי ענייניהם במועצה לא יוכרעו עוד בידי נציגים ממונים אלא בידי נבחריהם. כל זאת בהנחה, כי לאחר הבחירות ידון שר הפנים בדרישתם של העותרים לביטול מעמדה של עין-חצבה, כפי שאכן מתחייב מן החומר שהוצג לפנינו, ובכלל זה מכתבו בנדון של מר בנימין ריקרדו, סגן מנהל המחלקה לרשויות מקומיות ותאגידים במשרד הפנים, מיום 4.4.86(גם אם אין אנו נוקטים עמדה לגופה של המחלוקת העובדתית שבין הצדדים). .13ולא רק טענת השיהוי היא שמביאה אותנו לדחות את ראשה השני של העתירה. אין העותרים מבקשים בעתירתם לביטול מעמדה של עין-חצבה כ"ישוב" דבר לעצמם, ואין העתירה מגלה, כי נגרם להם נזק כתוצאה ממעמדה זה של עין-חצבה. כל שמבקשים העותרים הוא לשלול זכות מעין-חצבה, בלי שיצביעו על כך, כי זכות זו פוגעת בזכותם שלהם. שכן כל טענת העותרים היא, כי נציגה של עין-חצבה במועצה יצרף קולו בדיוניה ל"קואליציה" נגדם. "יוצא שמה שבית-המשפט מתבקש למעשה לעשותו הוא להביא את מלחמתו הפוליטית של העותר לדי נצחון על-אף הצבעת רוב המועצה נגדו ולא לכך נוצר בית משפט זה" (בג"צ 348/70 [7], בעמ' 693). מינוי נציג למפעלי ים המלח בע"מ .14בסעיף 62לעתירתם מציינים העותרים, כי הם - "כשלעצמם היו מוכנים כי תנתן נציגות לחברה במועצה, ובלבד שיוסדר העניין באורח חוקי. דא עקא, כי לטענת העותרים אין מינוי נציג לחברה במועצה עומד היום במבחן החוק". ואכן, לא סביר הוא, כי למפעלי ים המלח, אשר להם זכות ראשונים להתפתחותו של האזור, המהווים בו גורם כה דומיננטי, גיאוגרפי וכלכלי כאחד, לא תינתן זכות בעת דעה במועצה, גם אם אין בהם בעלי זכות בחירה. המחלוקת מתמקדת איפוא בשאלת סמכותו של שר הפנים להתקין חקיקת משנה, שתאפשר מינוי נציג מועצה נבחרת. לטענת העותרים, אין שר הפנים מוסמך על-פי הפקודה למנות נציגים למועצה נבחרת ו"יצור כלאיים" של מועצה אזורית שחלקה נבחרת וחלקה מונה אינו אלא פרי חקיקת משנה בלתי חוקית ובלתי סבירה. חיזוק לטענתו, כי אין בסמכות הר למנות נציג למועצה נבחרת, מוצא בא-כוח העותרים בהיזקקות מחוקק לתקן את הפקודה בחוק לתיקון פקודת המועצות המקומיות (מס' 12), שמ"ח-1988, שחוקק לאחר הגשת העתירה, ואשר על-פיו הוסף סעיף 2א פקודה, בו הוסמך השר לכונן "מועצה מקומית תעשייתית באזור תעשיה בין-עירוני הכולל או המתוכנן לכלול מספר מפעלים בעלי תשתית מערכות ציבוריות משותפות", ומועצה זו מורכבת מנציגים ממונים אמור בתיקון. לעניין אחרון זה יש להוסיף, כי עמדת שר הפנים היא, כי אם ירצו כל הצדדים לעתירה בדחיית הבחירות, כי אז מוכן הוא לשקול גם את הוצאת המשיבה 5מתחום המועצה ואת כינונה של מועצה מקומית תעשייתית באזור מפעלי ים המלח. אולם רצון משותף אשר כזה לדחיית הבחירות לא הובע. .15סעיף 2לפקודה קובע לאמור: "(א) בצו הכינון יפורשו או יוסדרו הרכב המועצה המקומית, תקופת כהונתה, תפקידיה, סמכויותיה, חובותיה ואזור שיפוטה. (ב) בלי לפגוע בכלליותה של הוראת סעיף קטן (א) יכול שיהיו בצו גם הראות בדבר - (1) מינויה או בחירתה של המועצה המקומית וכל הענינים הכרוכים בכך, לרבות שמיעת עררים, ערעורים ובקשות לענין זה לפני בתי המשפט שפורשו או בדרך אחרת; ......." לדעת שר הפנים יש ללמוד מלשון הסעיף על הסמכה רחבה שניתנה לו לענייננו, ונוכח הסמכה זו אין מקום לפרשנות השוללת לחלוטין את סמכותו להתקין חקיקת משנה - במקרים חריגים וכאשר יש צידוק ענייני לכך - שתאפשר מינוי נציג או נציגים בצדה של מועצה נבחרת. .16פרשנות זו מקובלת עלי, שכן לא רק שהיא אפשרית על-פי המילה הכתובה של הסעיף הנדון, אלא שהיא "מתירה את ביכורו של הצודק, ההוגן או הסביר בנסיבות העניין", כלשונו של מ"מ הנשיא שמגר (כתוארו אז) בבג"צ 141/82 [8], בעמ' .160שהרי יש לעתים - והכרח בל יגונה הוא - לשלב בגוף נבחר נציג או נציגים ממונים, אם משום מהות המשרה שהם נושאים והחשיבות המיוחסת לעמדתם, אם כדי לאפשר ייצוג למיגזר שמטעם כלשהו אינו נוטל חלק בבחירות, כשהעדר נציג כזה מן הגוף הנבחר עלול לפגוע באותו מיגזר, ואם כדי להבטיח שהגוף הנבחר יוכל למלא את תפקידיו באופן תקין. כך מצא המחוקק לנכון לקבוע בסעיף 9(א)(4) לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, כי שישה חברים במועצה הארצית הנבחרת יתמנו על-ידי שר המשפטים; בצו עצמו מצויה דוגמה לכך בסעיף 7; ודוגמה נוספת בסעיף 7א לצו המועצות המקומיות (ב), תשי"ג- .1953 .17אזור סדום, בו מצויים מפעלי ים המלח, כלול, כאמור, בתוספת הראשונה לצו. השפעתם הניכרת של מפעלים אלה על התפתחות אזור המועצה וצביונו אכן מכניסה את המקרה לגדר המקרים החריגים שבהם יעשה שר הפנים שימוש בסמכותו להוסיף נציג למועצה נבחרת, ואין, על-כן, לראות את החלטתו כחסרת סבירות. .18לפיכך הייתי דוחה את העתירה (בהערת אגב יצוין כי העותר 3חזר בו ממנה בפתח הדיון) ומבטל את הצו-על-תנאי שהוצא בה. כן הייתי מחייב את העותרים לשלם לכל אחד מן המשיבים שכר טרחת עורך-דין בסך 000, 2ש"ח, בצירוף ריבית והצמדה. הנשיא מ' שמגר: אני מסכים. השופטת ש' וולנשטיין: אני מסכימה. הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט גולדברג.בחירות