קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח לאומי 5 אחוז נכות: 1. בפני ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים (נכות מהעבודה) מיום 10.12.03, אשר העניקה למשיבה נכות צמיתה בשיעור 5%, לפי פריט ליקוי 37 (5) מותאם. (להלן:"פריט הליקוי"). טענות המערער 2. לטענת המערער , שגתה הוועדה , מאחר ופריט הליקוי דן במקרה של הגבלת תנועות, ואילו במקרה דנן הממצאים הרפואיים מעידים על תנועות ספונטניות ללא הגבלה . בנוסף , לא ברור לאיזה תת סעיף של פריט הליקוי התכוונה הוועדה . טענות המשיבה 3. המערער לא פירט כיצד טעתה הוועדה , הוועדה לא טעתה טעות משפטית, וקביעתה צודקת ומסתמכת על החומר שהיה בפניה . הדין החל 4. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 213 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 . בהקשר לכך נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית , ולא בסמכות בית הדין . הערעור הוא בשאלת חוק בלבד; כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות שונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות ) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל , ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה , כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין : ראה : דב"ע ל"ג 40- 0 יוסף דולזר נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ד' 407 . בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה : ראה : עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד', 213. "הביקורת השיפוטית , אם כן , מוגבלת לשאלות משפטיות בלבד , דוגמת טעות שבחוק , פגם משפטי , חריגה מסמכות , הפעלת שיקולים זרים או התעלמות מהוראה מחייבת. כלומר , בית הדין נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות . לעניין זה יפים דבריו של הד"ר קוקובי בספרו , כדלקמן : 'אין ערעור בשאלה שבעובדה או בשאלה הנוגעת בענייני רפואה . מחיצה הרמטית הוצבה איפוא בין שדה הרפואה לשדה המשפט : יעסקו הרופא והמשפטן איש איש בתחומו , ובל יבוא האחד במלכות רעהו' ". ראה: ד"ר סטיב אדלר ועו"ד בר"ג - הירשברג , "וועדות רפואיות במסגרת הביטוח הלאומי - היבטים משפטיים", הערכת נכות , תפקוד וכושר עבודה , הוצאת דיונון (2001 ), 205 , 212 . נשיא בית הדין הארצי לעבודה בהפנייתו כפי שפורטה לעיל כיוון לספרו של ד"ר שאול קוקובי, רמ"ח ושס"ה - סוגיות בדיני עבודה , ההוצאה לאור של לישכת עורכי הדין , (מהדורה שניה) , 195. "כמו כן פסק בית הדין כי הוא לא יטול לעצמו את הסמכות שהמחוקק הועיד לוועדות הרפואיות, אלה במקרים יוצאים מן הכלל , בהם הטעות גלויה על פניה ותיקון הטעות אינו מצריך ידע רפואי". ראה : י. אליאסוף , "וועדות רפואיות וועדות עררים במסגרת הביטוח הלאומי" , שנתון משפט העבודה ו' (תשנ"ה) , 81. במאמר דלעיל הפנה המחבר אל פסיקת בית הדין הארצי לרבות : דב"ע לה/345 - 01 עזיז מועלם נ. המוסד לביטוח לאומי , פד"ע ז' 353, 356 . דב"ע נא/50 - 99 זוהר כץ נ. המוסד לביטוח לאומי , פד"ע כב' 507, 508 . מן הכלל אל הפרט 5. בחנתי בעיון את טענות הצדדים , ואת ההחלטות של הוועדה מדרג ראשון מחד ושל הוועדה הרפואית לעררים מאידך, והגעתי למסקנה כי דין ערעור זה להדחות. כפי שפורט לעיל, החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד, ובמקרה שבפנינו לא הוצגה בפני בית הדין שאלה משפטית אשר בה נפלה הוועדה לכלל טעות. 6. באשר לטענת המערער, לפיה המשיבה אינה סובלת מהגבלות , כפי שדורש פריט הליקוי; הוועדה דווקא קבעה כי המשיבה סובלת מהגבלות, ועסקינן בנושא רפואי אשר בית הדין אינו בוחן אותו במקום הוועדה הרפואית לעררים . 7. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי הוועדה קבעה ממצאים באשר להגבלות מהן סובלת המשיבה : א. הוועדה תארה כי המשיבה נכנסה לחדר כשהיא מחזיקה את ראשה וצווארה זקופים כמעט ללא תנועה. ב. כן קבעה הוועדה כי למרות הממצאים השוליים היא התרשמה שהמשיבה סובלת מתסמונת צליפת שוט , שהיא תסמונת בפני עצמה, גם ללא ממצאים נוירולוגיים ואורטופדיים מלווים . 8. הנה כי כן, הוועדה למעשה קבעה כי המשיבה סובלת מהגבלות בדמות תסמונת צליפת שוט , והוועדה אף הוסיפה כי עסקינן בתסמונת בפני עצמה , גם בלא ממצאים נוירולוגיים אורטופדיים . בחנתי את החומר שבפני ונחה דעתי כי הוועדה הרפואית לעררים בדקה נושא זה, התייחסה אליו בפירוט וקבעה את קביעתה תוך הסתמכות על ממצאים רפואיים . מכאן עולה בבירור כי הוועדה הרפואית לעררים היתה מודעת לדרישת פריט הליקוי בדבר הגבלות בתנועה , בחנה צילומים רפואיים רלוונטיים , וכן בדיקות רפואיות רלוונטיות , בדקה את המשיבה , וקבעה את קביעותיה בהסתמך על כל אלה. מכאן , שאין עסקינן בשאלה של חוק אשר מצדיקה את התערבות בית הדין , ועסקינן בקביעה רפואית טהורה אשר בה לא יתערב בית הדין . אחרית דבר 9. מכל האמור לעיל עולה כי דין הערעור להדחות. המערער ישלם את הוצאות המשיבה בגובה 1,500 ₪ בצירוף מע"מ כדין . 10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 ימים מקבלת פסק הדין . נכות מעבודהאחוזי נכותנכותביטוח לאומי