ביטוח נזקי עבודות שיפוץ

במהלך ביצוע עבודות בנייה, התמוטט, לטענת התובעים, גג פיר חדר המדרגות הצפון מערבי בבנין, אשר היה אמור להיות מוסר בכל מקרה כחלק מביצוע העבודות. בעקבות קריסת גג הפיר נחשפו קורות הפלדה של תקרת גג הבניין והתברר כי קורות אלו שהיו אמורות להיות כולן יצוקות בבטון, היו יצוקות בשכבה שמחציתה התחתונה יציקת בטון ובמחציתה העליונה חול. הוגשה תביעה נגד חברת הביטוח. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח נזקי עבודות שיפוץ / התמוטטות גג במהלך עבודות בניה: התובעים, או מי מהם (ועניין זה לא היווה סלע מחלוקת בין הצדדים) הם הבעלים של בית ברח' בן יהודה 30 בתל אביב ובו דירות בהן מתגוררים דיירים, ככל הנראה דיירים מוגנים על פי חוקי הגנת הדייר (להלן: "הבניין"). החל מיום 1.10.95 החלו התובעים בביצוע עבודות בנייה בבניין, שהיו אמורות לכלול שיפוץ הבניין ותוספת של קומה מעל גג הבניין (סעיף ב.1 לסיכומי התובעים; להלן: "העבודות"). התובעים, או מי מהם, התקשרו עם הנתבעות אשר להלן תכוננה "סהר", "כלל" ו"הדר", לפי סדר רישומן בכתב התביעה ובכותר פסק דין זה, בחוזי ביטוח על פי פוליסות ביטוח שאין מחלוקת על קיומן, תוקפן ותוכנן. במהלך ביצוע העבודות, התמוטט, לטענת התובעים, גג פיר חדר המדרגות הצפון מערבי בבנין, אשר היה אמור להיות מוסר בכל מקרה כחלק מביצוע העבודות (להלן: "גר הפיר"); בעקבות קריסת גג הפיר נחשפו קורות הפלדה של תקרת גג הבניין והתברר כי קורות אלו, "…שהיו אמורות להיות כולן יצוקות בבטון, היו יצוקות בשכבה שמחציתה התחתונה יציקת בטון ובמחציתה העליונה חול. מצב זה איפשר…חלחול מים אל הקורה אשר גרם לקורוזיה של הקורה ולאיכול מוחלט שלה…" (סעיף 8 לתצהירו של מר עמנואל מטלון, מנהלה של התובעת מס' 1; להלן: "עמנואל"). התובעים החלו בפעולות שונות לשיקום גג הבניין, שכללו, בין היתר, ובעיקר, ככל הנוגע לתביעה ולהנמקת פסק דין זה, חישוף של גג הבניין משכבות האיטום שהיו עליו, על מנת להקל על משקלו העצמי, לטענת התובעים, וזאת למניעת קריסתו. פעולות אלו הופרעו על ידי הגשמים שהחלו לרדת באותה תקופה, ביחוד גשם חזק ביותר ביום 7.11.95; בהעדר איטום לגג, אשר נחשף כאמור לעיל, חדרו מים לדירות העליונות של הבניין שמתחת לגג. הדיירים של שלוש הדירות העליונות פונו על ידי התובעים לבית מלון, לתקופות שונות, ככל הדרוש, לטענת התובעים, על מנת לבצע את פעולות השיקום של גג הבניין ותיקון הנזקים שנגרמו לדירותיהם עקב חדירת מי הגשם. עניינה של התובענה בדרישתם של התובעים מהנתבעות או מי מהן, לשפותם על נזקיהם והוצאותיהם שהוצאו, לטענתם, עקב האירועים הנ"ל, ואשר, לטענתם, מחוסות על פי פוליסות הביטוח הנ"ל. לאחר הגשת תצהירי הראיות וחוות דעת של מומחים על ידי הצדדים, ולקראת חקירתם של העדים הנ"ל, הגיעו הצדדים להסכם דיוני לפיו הסמיכו הצדדים את בית המשפט לדון בסכסוך על פי הסמכות שניתן להקנות לו לפי סעיף 79א. לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984. בדיון על פי סדר הדין הנ"ל אין בית המשפט קובע את העובדות לאשורן או קביעות עובדתיות או משפטיות אלא שהוא בוחן את חומר הראיות המונח לפניו, במידה שהונח חומר ראיות כזה, ואת טיעוני הצדדים, אם הוגשו, ופוסק את הדין תוך שיקול ושקלול סיכויי הצדדים לזכות בדין, והכל מתוך מגמת פשרה. במקרה זה, הוגשו כאמור כל הראיות לבית המשפט והצדדים הוסיפו טיעונים בכתב. בפסיקת הדין, על פי האמור לעיל, הבאתי בחשבון במסגרת שיקולי, בין היתר, את השיקולים והנתונים הבאים: אין לתובעים טענה לתשלום נזקים או תגמולי ביטוח בגין קריסת גג הפיר, ועל כן, ככל שלטענתם קריסת גג הפיר היא "מקרה הביטוח", אין הם זכאים לכל תגמול בגינו (סעיף ד.1.ג לסיכומי טענות התובעים). סביר בעיני שמצבו הרעוע של גג הבניין, על פי הראיות, לרבות על פי עמדת התובעים, לא נבע מקריסת גג הפיר, אלא רק התגלה בעקבות אירוע זה (ראה, בין היתר, סעיף 8 הנ"ל לתצהירו של עמנואל וכן סעיף 6 לתצהירו של מהנדס התובעים מר דימיטרי זיידמן). נתתי דעתי לטענת סהר לפיה הביטוח על פי פוליסת סהר, שהיא פוליסה לביטוח עבודות קבלניות לא היה ביטוח לבניין אלא לפרוייקט ולביצועו, אולם לעניין זה יש להביא במכלול השיקולים גם את העובדה שעל פי הצעת הביטוח שנספחה לתצהירו של עד סהר, עו"ד אספורמס דניאל (להלן: "עו"ד אספורמס"), וכן גם על פי הרשימה הנספחת לפוליסת סהר, כלל הכיסוי הביטוחי גם את ה"רכוש עליו עובדים" עד לשווי של -.50,000$ לעניין האמור לעיל נתתי דעתי גם לדברים המפורטים בסעיף 6 לתצהירו של אספורמס. מקובל עלי, כפי פוליסת סהר וכפי הצהרת הצדדים בהסכם הדיוני, שפוליסת סהר איננה מחסה נזקים לצד ג'; לעניין זה נתתי דעתי לטענת סהר לפיה הנזקים שנגרמו לדירות הדיירים וכן נזקים נוספים שנגרמו לגורמים שונים המחזיקים יחידות בבניין הם בגדר "נזקי צד ג'" אולם מאידך נתתי דעתי לכך שנזקים אלו נגרמו ל"רכוש עליו עובדים". נתתי דעתי לטענת סהר בדבר כך שאין הפוליסה מכסה אלא "אירוע תאונתי" ומאידך הבאתי במסגרת שיקולי את הרחבת הפוליסה לחיסוי נזקי טבע, לרבות "נזקי סערה"; לעניין זה נתתי דעתי לתעודת עובד ציבור שנמסרה על ידי עובדת השירות המטאורולוגי הגב' זהרה גלבוע (להלן: "התע"צ") ואשר לפיה ירדו ביום 7.11.95 כמויות גשם בשיעור של 40 - 50 מ"מ בסמוך לבניין, שהיא עצמת גשם בלתי צפויה וכן את הגדרות מונחי השירות הנ"ל ל"סופה" ו"סער" ואת האמור בתע"צ בדבר היות הגשם הנ"ל מלווה ב"סופות רעמים" (שיקולים ונתונים אלו הובאו על ידי בחשבון גם בהקשר לפוליסות האחרות, ככל הדרוש, כמו גם הגדרות אחרות שהומצאו לי מלקסיקון ביטוח בעריכת אבניאון). נתתי דעתי לטענות סהר בדבר היות העבודות שבוצעו על גג הבנין בגדר של "הגדלת סיכון" והעדר הודעה מוקדמת באשר להן וכן טענתה בדבר כך שנזקי התובעים נבעו מתכנון לקוי, שאינו מחוסה. בכל הנוגע לתביעה נגד כלל, הבאתי במסגרת שיקולי את טענותיה ה"פרוצדורליות" של כלל, בכל הנוגע להודעות שהיה על התובעים למסור לה, לעניין קיום פוליסות נוספות, קרות הנזק, הגברת הסיכון וכו' כאשר התייחסתי גם לטענות התובעים, לרבות הפסיקה אליה הופניתי, באשר לדרך ביצוע ההודעות ולכך שסוכן הביטוח, שעשוי להחשב כנציג הנתבעות (כולן) היה מודע למתרחש הן בנושא קיומן של הפוליסות והן באשר לקורה ב"שטח". הבאתי במסגרת שיקולי את עמדת כלל שנזק הנובע מ"דליפת מי גשם מבעד לקירות או לתקרה או ספיגתם" אינו כלול בכיסוי הביטוחי ואת טענת התובעים (הנוגדת לעמדת כלל), לכך שסייג זה אינו כלול על פי הפרשנות הראויה של הפוליסה למקרה של "סערה לרבות גשם שלג וברד שבאו בשעת סערה…"; כמו כן נתתי דעתי, לעניין זה, לטענת כלל שהתע"צ אינה מהווה ראיה לכך שהגשם שירד ביום 7.11.95 זכאי לשאת את שם הכבוד "סערה". התייחסתי לגישת התובעים באשר לסיווג "מקרה הביטוח" לפי פוליסת כלל, ומכאן לשאלה האם יש לראות קשר ביטוחי בין הפוליסה ובין נזקי גג הבניין עצמו. נתתי דעתי לטענת כלל באשר לשיעור הגבול של ההשתתפות המגיעה לתובעים בגין פינוי הדיירים, כפי הוראות פוליסת כלל, וכן לכך שיתכן ויש לראות את גובה שכר הדירה המהווה בסיס לשיעור הגבולי, כנתון שלא הוכח (אם כי, מאידך, לא הועלתה טענה באשר להוכחת עובדה זו). נתתי דעתי לטענות כלל באשר לחובות הזהירות של התובעים באשר לשמירה על הבניין או גג הבניין מפני נזקים המחוסים בפוליסה. לעניין פוליסת הדר, ספק בעיניי אם יש לתובעים עילת תביעה נגד הדר, בהתחשב בסייגים לאחריות המפורשים בה, בסעיפים 3.ב, 4 ו 5 לפרק "סייגים לחבות המבטחת" בפוליסה. בקביעת עמדתי באשר לחובות וחבויות הצדדים נתתי דעתי לעקרונות הפרשנות הכלליים ולאלו החלים בדיני חוזים ועל פוליסות ביטוח במיוחד. בקביעת סכומי הפיצוי הבאתי בחשבון את טענות הנתבעות ואת הוראות הפוליסות והדין באשר ל"ביטוח כפל" וסכומי ההשתתפות העצמית של התובעים. גישתי נקבעה גם בהתייחס לכך שעל פי הדין ניתן גם בהליכים על פי מסגרת דיון זו, לפסוק על דחיית תביעה כולה [ ע"א 3958/95 אדמונד שמעון נ. עזבון המנוח אלפרד שמעון, "תקדין" עליון 96(1) 1006; ע"א 1639/77 אניאפוליס בע"מ ואח' נ. הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פד"י נג1 עמ' 337 ]. בהתחשב, בין היתר, בכל האמור לעיל ומתוך מגמת פשרה, אני קובע כדלקמן: סהר תשלם לתובעת את הסך של -.26,000 ש"ח; כלל תשלם לתובעת את הסך של - 32,000 ש"ח; הדר תשלם לתובעת את הסך של -.6,000 ש"ח. הסכומים הנ"ל ישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף תשאנה הנתבעות הנ"ל בתשלום מחצית האגרה ששולמה על ידי התובעים, בצרוף ריבית והצמדה מיום תשלומה ועד החזרה בפועל וכן בשכ"ט עו"ד התובעים בסך של -.10,000 ש"ח ומע"מ בצרוף ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום בפועל. שיעור חלוקת תשלום ההוצאות ושכ"ט עו"ד בין הנתבעות לבין עצמן יהיה כשיעור יחסי התשלומים שהוטלו על כל אחת מהן ביחס לכלל התשלום של שלשת הנתבעות.שיפוצניקשיפוצים