קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איחור במסירת דירה מקבלן / ביטול חוזה עם קבלן:   1. זוהי תובענה לפסק-דין הצהרתי שלפיו חוזה מכר שנכרת ביום 27.4.98 בין המבקשים למשיבה (להלן: - "חוזה המכר") בטל בשל הפרתו ע"י המשיבה, והמבקשים זכאים להשבה.   2. הרקע:   א. המבקשים רכשו, על-פי חוזה המכר, מהמשיבה, שהיא חברה קבלנית, דירה בת 2 חדרים וממ"ד, מס' זמני 8 בבנין A, בקומה שישית במגרש 3 במתחם עורף המרינה באשקלון (להלן: - "הדירה") על-פי תב"ע 179/03/11 המתייחסת לחלקות שונות בגושים 1938, 1940 והרשום במשרדי מס רכוש בחלקה 103 בגוש 1940 (להלן: - "המגרש").   ב. בחוזה המכר התחייבה המשיבה להשלים בניית הדירה תוך 30 חודשים מיום חתימת החוזה, דהיינו, 27.10.00, על-פי המפרט והתוכניות.   ג. עד מועד הגשת התובענה (5.2.03) לא הושלמה הבנייה, לטענת המבקשים, ולמרות פניות רבות שלהם אל המשיבה, טרם נמסרה החזקה בדירה למבקשים.   ד. המבקשים רואים באיחור הגדול, הפרה בוטה ויסודית של חוזה המכר המקנה להם זכות לבטלו, לקבל השבת הסכומים ששלמו (177,017 ₪) ואף לזכות בפיצוי המוסכם (22,500 $ לפי חישוב של 500 $ לחודש כפול מספר חודשי האיחור) ובפיצויי נזיקין.   3. א. בתגובת המשיבה נטען שיש לדחות התובענה, זאת, לנוכח קיומו של סע' 4 לחוזה המכר, המאפשר דחיית מועד מסירת החזקה, בכפוף לכך שהמבקשים יהיו זכאים ל-500 $ לכל חודש איחור, כתרופה יחידה בגין איחור במסירה.   ב. לגופו של עניין, טענה המשיבה בתגובתה שלאחר שהוחל בבניית הבניינים, נחשף אתר עתיקות ע"י רשות העתיקות, והבנייה נעצרה בהוראת רשות העתיקות, זאת, מבלי שהמשיבה היתה יכולה לצפות לעיכוב שכזה או למונעו. מדובר בנסיבות מוצדקות ולכן לדעת המשיבה, לא זכאים המבקשים לסעדים המבוקשים. בנוסף, בעקבות פסק-הדין בעניין המרינה בהרצליה, דרש בנק דיסקונט שישונה ייעוד הפרוייקט מדירות נופש לדירות מגורים, והשינוי גרם לעיכוב נוסף.   4. לתובענה צורף תצהירו של המבקש, לתגובה צורף תצהירו של חשב המשיבה, שלמה שריקי, ובישיבת 23.9.03 הודיעו ב"כ הצדדים שהם מוותרים על חקירות המצהירים. כתוצאה מכך, סיכמו הצדדים בכתב.   דיון והכרעה   5. א. לית מאן דפליג שהמשיבה התחייבה להשלים הבנייה תוך 30 חודש, דהיינו, עד אוקטובר 2000, ולא עמדה בהתחייבותה. הבנייה לא הושלמה עד עתה.   ב. המחלוקת בין הצדדים, נוגעת למעשה, לפרשנות סע' 4 לחוזה המכר. בסעיף 4 מצהירים המבקשים שידוע להם שמועד גמר הבנייה ומועד המסירה, נקבעו כמועדים צפויים, אך עלולים לחול עיכובים בבנייה, לנוכח המצב השורר או עלול לשרור במשק. הוסכם בסעיף 4, שתקופת הבנייה ניתנת להארכה "מפאת הוראות כל חוק, תקנה, או צו, מצב מלחמה או גיוס כללי, שביתות ו/או השבתות... מחסור בחומרים ו/או בפועלי בניין או במידה ויחולו עיכובים או מניעות כלשהם מכל סוג שהוא אשר אין החברה יכולה למנעם... ו/או כל גורם אחר שלא ניתן לחזותו מראש, או שאין באפשרות החברה למנעו" (להלן: - "נסיבות מצדיקות").   בהמשך, בסעיף 4 (ב) נקבע שבמקרה של נסיבות מצדיקות, ידחה מועד מסירת החזקה למשך פרק הזמן של קיומן של אותן נסיבות מצדיקות (בתוספת 30 ימים נוספים).   הנטל מוטל, כמובן, על כתפי המשיבה להוכיח הן את קיומן של הנסיבות המצדיקות והן את משכן. עיון בתצהירו של מר שריקי מעלה שהוא מתבסס על שני אירועים כנסיבות מצדיקות: עצירת הבנייה ע"י רשות העתיקות, ודרישת שינוי היעוד ע"י בנק דיסקונט; אלא שהמשיבה לא הצליחה להרים את הנטל המוטל עליה, הן באשר לעתיקות והן באשר לבנק דיסקונט.   לתצהירו של מר שריקי צורף מכתבו של שייקה לנדר, ארכאולוג מחוז אשקלון (נספח "א") בו נאמר שלא ניתן אישור לביצוע עבודות בשל העובדה שטרם הוסדר נושא הפיקוח על העבודות. מכתב זה נכתב ביוני 2000 , כ-4 חודשים לפני המועד בו היתה הדירה אמורה להמסר למבקשים, וניתן להבין ממנו שכל הקושי הוא פיקוח על העבודות. המשיבה לא הציגה תכתובת קודמת, לא הבהירה מדוע לא הוסדר נושא הפיקוח על העבודות, ולא ציינה מתי לראשונה נאלצה להפסיק העבודה. אף אם המכתב נספח "א" מתייחס גם לחלק הפרוייקט, הרלבנטי לענייננו, עדיין אין בו כדי לסייע למשיבה, שכן, לא ניתן ללמוד ממנו את שמנסה המשיבה לקרוא לתוכו, דהיינו, שאכן התקיימו נסיבות מצדיקות, ומה היה משכן.   הדברים יפים ביתר שאת בכל הנוגע למעורבות בנק דיסקונט בעניין. פרט לאמירה סתמית וכוללנית בתצהירו של מר שריקי, לא נמסרו כל פרטים לגבי דרישת הבנק לשינוי יעוד, מתי ניתנה, מה כללה, מה נעשה בעקבותיה ומתי הסתיימה המניעה. אין לקבל טענת ב"כ המשיבה בסיכומיו (סע' 14) שלפיה המבקשים לא פנו לבקש מסמכים ולא חקרו נגדית את מר שריקי. ההיפך הוא הנכון. ב"כ המבקשים נהג נכון בכך שלא חקר נגדית את מר שריקי, ולא איפשר לו למלא את שהחסיר בתצהירו.   כלומר, המשיבה לא השלימה הבנייה במועד ולא הניחה תשתית הולמת לקביעה שהאיחור נבע מנסיבות מצדיקות, המשיבה לא הוכיחה גם את משך האיחור, ואף לא מסרה כל מועד צפוי, להשלמת הבנייה; בכך נמנעה תחולת סע' 4 לחוזה המכר, ולכן, המבקשים זכאים הן לבטל את חוזה המכר והן לתבוע סכומים כספיים שונים, בנוסף להשבה, אך עליהם לעשות כן, באכסניה המתאימה, ולא במסגרת המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי.   למעלה מן הצורך אעיר שגם אם הייתי משתכנעת שהתקיימו נסיבות מצדיקות, גם אז לא יכולה היתה המשיבה לעכב השלמת הבניה ומסירת החזקה עד אין קץ, ואין ספק שהאיחור, במקרה דנן, חורג הרבה מעבר לסביר.   6. סוף דבר:   מכל האמור לעיל, אני מקבלת את התובענה וקובעת שהמשיבה הפרה את חוזה המכר בכך שלא השלימה הבנייה במועד, ולא השלימה אותה אף עד היום.   המבקשים היו זכאים לבטל את חוזה המכר, ובבטלם - נהגו כדין.   עם ביטול חוזה המכר - זכאים המבקשים להשבת כל הסכומים ששולמו על-ידיהם, וכן, זכאים הם לפיצויים שייקבעו ע"י בית משפט בתביעה כספית שתוגש על-ידיהם. מאחר שקרוב לוודאי, תוגש התובענה לבית משפט השלום, אין כלל צורך בהיתר לפיצול סעדים, אך במקרה שנפלה טעות בידי, ניתן היתר כזה למבקשים.   המשיבה תשא בהוצאות המבקשים ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪ + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. חוזהביטול חוזהקבלן