ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

מה הדין בסוגיית ביטול צ'ק דחוי שכבר הופקד בבנק ?

לטענת הנתבעת, העסקה במסגרתה נמשך השיק בוטלה בהסכמת החברה ונוכח ביטול זה לא קבלה הנתבעת כל תמורה כנגד השיק.

לטענת הבנק, לא הוכח כי נכשלה עסקת היסוד שבין הנתבעת לחברה אך אפילו נכשלה עסקת היסוד, השיק סוחר לבנק כדין, כנגד ערך ובנסיבות מהן מסתבר שהבנק פעל בתום לב, שלכן הבנק "אוחז כשורה" בשיק.

אפילו אין הבנק אוחז כשורה בשיק, טוען הבנק, העסקה בין הנתבעת לחברה בוטלה לאחר מועד סיחור השיק לבנק ולפיכך אין טענות ההגנה של הנתבעת עומדות לה נגד הבנק.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול צ'ק דחוי שכבר הופקד בבנק:

חברה בצעה עסקה לרכישת יהלומים ובמסגרתה משכה ומסרה למוכרת המחאה מעותדת בסך 205,000$. המוכרת הפקידה את ההמחאה בחשבון הבנק שלה, אשר לאותה עת היה ביתרת חובה העולה בהרבה על סכום ההמחאה. בפועל, עסקיה של המוכרת קרסו, העסקה בוטלה, הרוכשת לא קבלה את היהלומים וההמחאה אשר נמסרה בוטלה. האם במצב זה יוכל הבנק האוחז בשיק לכפות את פירעונו? זו, בתמצית, השאלה העיקרית העומדת להכרעה בתביעה זו.

העובדות


התובע, בנק לאומי בע"מ (להלן: "הבנק"), עוסק בעסקי בנקאות. הנתבעת, טל טריידינג קורפ (להלן: "הנתבעת") הינה חברה זרה הרשומה במדינת פנמה, חברה בבורסת היהלומים בישראל ועוסקת בסחר ביהלומים.
במהלך אוגוסט 2008 נוצר קשר בין הנתבעת לבין חברת יהלומי צבי אור (1981) בע"מ (להלן: "החברה"), חברה פרטית אשר עסקה אף היא בסחר ביהלומים. בין הנתבעת לבין החברה סוכם כי הנתבעת תרכוש מהחברה יהלומים בתמורה לתשלום סך כולל של כ- 700,000$ (להלן: "העסקה"). לתשלום עבור היהלומים אותם רכשה, משכה הנתבעת מספר שיקים (להלן: "השיקים"). השיקים נמסרו לנציג החברה וכנגדם נמסרה לנתבעת, מספר ימים לאחר מכן, חשבונית מס של החברה, מיום 10.9.08. יצוין, כי העסקה כפי הנראה פוצלה לשניים כאשר 3 מהשיקים שנמסרו במסגרתה מהווים את נשוא ההתדיינות בתיק אחר בו נתבעת הנתבעת על ידי בנק דיסקונט לישראל בע"מ (בש"א 213141/09).
לחברה היה חשבון בסניף בורסת היהלומים של הבנק, ברמת גן והחברה הפקידה לחשבונה בבנק את אחד השיקים: שיק מספר 65731919 בסך 205,000$, משוך לפקודת "חברת יהלומי צבי אור בע"מ" ליום 27.12.08 (להלן: "השיק"). השיק הופקד לחשבון החברה בבנק ביום 1.9.08. בעת הפקדת השיק בחשבון, עמד לטובת החברה אשראי בסך של חמישה מיליון דולר.
זמן מה לאחר מסירת השיקים לחברה, הסתבר שהחברה נקלעה לקשיים ובסדרת כתבות באמצעי התקשורת מחדש דצמבר 2008, נטען שהחברה חדלה מפעילות. השיק הוצג לפירעון במועדו אך חולל והוחזר בצירוף ההערה "נ.ה.ב", משמע: נתקבלה הוראת ביטול. בסמוך לאחר מכן הוגש השיק לביצוע ללשכת ההוצאה לפועל.


תמצית טענות הצדדים והראיות


לטענת הנתבעת, העסקה במסגרתה נמשך השיק בוטלה בהסכמת החברה ונוכח ביטול זה לא קבלה הנתבעת כל תמורה כנגד השיק. הבנק, טוענת הנתבעת, איננו יכול להדוף טענת הגנה זו שכן איננו "אוחז כשורה" בשיק וזאת הן עקב פגם בחתימת ההיסב והן נוכח נסיבות הפקדת השיק בחשבון החברה. הנתבעת אף טוענת לפגם אשר נפל בזכות הקניין של הבנק בשיק.
לטענת הבנק, לא הוכח כי נכשלה עסקת היסוד שבין הנתבעת לחברה אך אפילו נכשלה עסקת היסוד, השיק סוחר לבנק כדין, כנגד ערך ובנסיבות מהן מסתבר שהבנק פעל בתום לב, שלכן הבנק "אוחז כשורה" בשיק. אפילו אין הבנק אוחז כשורה בשיק, טוען הבנק, העסקה בין הנתבעת לחברה בוטלה לאחר מועד סיחור השיק לבנק ולפיכך אין טענות ההגנה של הנתבעת עומדות לה נגד הבנק.
מטעם הבנק העידה הגב' דפנה וייל (להלן: "דפנה") מנהלת תחום מסחרי וסגנית מנהל סניף בורסת היהלומים של הבנק. מטעם הנתבעת העידו גב' שרית ורשבסקי (להלן: "שרית") עובדת מחלקת הנהלת החשבונות של הנתבעת, וכן העיד בנה של שרית, טל ורשבסקי (להלן: "טל"), אשר לטענתו איננו בעלים או מנהל של הנתבעת, אך טען כי נהל מטעם הנתבעת את המשא ומתן עם החברה, במסגרתו נכרתה העסקה. בנוסף לשני עדים אלו, הגישה הנתבעת תצהיר של צבי גל (להלן: "צבי גל"), מבעלי השליטה בחברה, אולם צבי גל לא התייצב לדיון ההוכחות ביום 14.9.11 והנתבעת הודיעה כי היא מוותרת על עדותו.


דיון


התביעה שלפני הינה תביעה שטרית, כאשר הצדדים הינם "צדדים רחוקים". הבנק אוחז בשיק ונהנה מהחזקות הקבועות בפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). על הנתבעת, הכופרת בזכותו של הבנק לאכוף את ביצוע השיק, להוכיח ראשית לכל את הפגם שנפל בחוליה הראשונה, את כשלון עסקת היסוד, ורק אם יעלה הדבר בידה יועבר הנטל לבנק לביסוס עדיפות שטרית.
לטענת הנתבעת, השיק נמסר לחברה במסגרת הסכם לרכישת יהלומים, אולם היהלומים לא נמסרו והעסקה בוטלה בהסכמה. טענת הנתבעת איפוא, הינה טענת כשלון תמורה מלא. כנגד טענה זו, טוען הבנק בסיכומיו כי הנתבעת לא הוכיחה את הטענה.

לאחר שבחנתי את הראיות אשר הציגה הנתבעת, אני מקבל את הטענה וקובע שאכן העסקה בין הנתבעת לחברה בוטלה והנתבעת לא קבלה את היהלומים בגינם נמשך ונמסר השיק.
בבחינת גרסת הנתבעת יש לזכור שהגרסה מורכבת מיסוד שלילי (אי קבלת היהלומים) ומיסוד חיובי (הודעת צבי גל על ביטול העסקה).
בכל הנוגע להוכחת טענה בעלת יסוד שלילי, ניתן להסתפק בכמות פחותה של ראיות (ע"א 296/82 נבנצאל נ' ג'רסי ניקילאר, פ"ד מ (3), 281, 301). שרית, מנהלת החשבונות של הנתבעת, העידה כי הייתה מודעת לכך שהיהלומים לא נמסרו לנתבעת (עמ' 7, ש' 6 – 20 בפרוט'). אפילו לא ידעה שרית פרטים מדויקים אודות ההתקשרות עם החברה, כטענת הבנק, לא מצאתי סיבה לפקפק בעדותה בעניין אי קבלת היהלומים, שהרי אי קבלת היהלומים אינה קשורה כלל לפרטי הסיכום עם הנתבעת, פרטים ששרית לא הייתה צד להם.
בכל הנוגע לפן החיובי של הטענה, ביטול העסקה לרכישת היהלומים, העיד טל על שיחתו עם צבי גל, שיחה במהלכה הודיע צבי גל על ביטול העסקה (עמ' 14, ש' 28 בפרוט'). לעדות זו יש לצרף שלוש עובדות:
ראשית, את הרישום בכתב יד על גבי החשבונית שהנפיקה החברה ובצירוף חותמת החברה (נספח א' לתצ' שרית) שלפיו נאמר: "אני מאשר שחשבונית זו מבוטלת". גם אם לא הובהר במדויק מי רשם זאת ומתי, לא מצאתי יסוד לסבור שמדובר ברישום פיקטיבי, מעשה הונאה.
שנית, את עובדת הפסקת פעילות החברה באותם מועדים ממש כשהיא מותירה שובל ארוך של חובות ונושים (ראו למשל הדוחו"ת אשר הוגשו במסגרת הליכי פשיטת הרגל של אחד מבעלי החברה, אורי יעקב, תיק פש"ר 1075/09 – נספח ג' לתצהיר המשלים מטעם הנתבעת).
ושלישית, את היעדר כל ראיה או טענה בדבר ניסיון להביא ראיה בעניין זה על ידי הבנק. הבנק הסתפק בתצהירה של דפנה, אשר חפה מכל ידיעה אישית בדבר ההתקשרות שבין הנתבעת לחברה. כנגד החברה הרי נוהלו הליכי פירוק, לו אכן מסרה החברה יהלומים לנתבעת בניגוד להצהרות שניתנו על ידה בהליך זה, אפשר וניתן היה לברר זאת בהליכי הפירוק. הבנק לא טען כי עשה ולו ניסיון לברר טענה זו.
נוכח כל זאת, אני מקבל את טענת הנתבעת וקובע כי עסקת רכישת היהלומים בינה לבין החברה כשלה ובוטלה נוכח הקשיים אליהם נקלעה החברה. היהלומים נשוא העסקה לא נמסרו לנתבעת, והמצב ביחס לשיק הינו מצב של כשלון תמורה מלא.


טענה בדבר כשלון תמורה מלא מהווה טענת הגנה כנגד תביעה שטרית, זולת במצב בו התובע אוחז כשורה בשיק. כאשר נמצא שהוכחה טענת הנתבעת בדבר כשלון תמורה מלא, יש לבחון את טענת הבנק לפיה לא עומדת הגנה זו לנתבעת שכן הבנק הינו אוחז כשורה בשיק. השאלה הראשונה אשר יש לבחון נוכח טענה זו, הינה שאלת תקינותו של השיק על פי מראהו.

מעיון בחזית השיק, מסתבר כי שמה של הנפרעת הינו: "חברת יהלומי צבי אור בע"מ". מעיון בגב השיק, מסתבר מאידך שחותמת ההיסב נושאת את הכיתוב "יהלומי צבי אור (1981) בע"מ". לטענת הנתבעת, פגם זה מביא לכך שהשיק איננו "תקין על פי מראהו" ולכן לא יכול הבנק ליהנות ממעמד של אוחז כשורה בשיק.
תנאי יסודי לקביעת מעמד אוחז בשיק כאוחז כשורה, הינו נטילת השיק על ידו כשהוא "שלם ותקין לפי מראהו" (סע' 28 בפקודה). מצב בו ישנה אי התאמה בין שם הנפרע לשם הנסב, הינו מצב בו השטר איננו "תקין על פי מראהו".
"בטענה אחת שהעלה בא-כוח המערערת רואה אני ממש, והיא זו הנוגעת לחוסר התאמה בין שמה של הנפרעת לשמה של המסבה. אכן, גם אם לא תוארה הנפרעת בשמה הרשום, אין זה פגם היורד לשורשו של השיק. אולם חוסר ההתאמה בין תיאור הנפרעת ובין חתימת ההסבה פגם בחזותו של השיק, ובהיותו בלתי תקין לפי מראהו, נשללה מן המשיב האחיזה כשורה." (בע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ, פד"י מג (4) 613, 616)
מעמד של "אוחז כשורה" מקנה לאוחז בשיק סטטוס מיוחד וחריג ביחס לדיני הקניין הרגילים, שכן האוחז עשוי לקבל זכות טובה יותר מזו שהייתה לזה שהעביר לו את השיק (ש. לרנר, דיני שטרות, 258; להלן: "לרנר"). סטטוס ייחודי זה מצדיק את הדרישה מזה שטוען למעמד זה לעמוד בדרישות הקבועות בפקודה, בהן גם הדרישה לתקינות השיק על פי מראהו. חוסר תקינות של השיק מביא לספק בתום ליבו של האוחז ומצדיק את שלילת מעמדו כאוחז כשורה. על יסוד רעיון זה, נשלל מעמד של אוחז כשורה במצב בו נרשם שיק לפקודת "חדיש בע"מ" בעוד שההיסב נעשה על ידי "חדיש השקעות בע"מ" (ע"א 4848/91 הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ (בפירוק) נ' פורשה בע"מ, פד"י נא (1), 874). כך גם נשלל מעמד של אוחז כשורה במצב בו שם הנפרע הינו "אלום דן" בעוד שם המסב הינו "אלום דן תורג'מן בע"מ" (ע"א (ת"א) 2591/07 א.א.ח.פלסט בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ [פורסם במאגרי המידע] 2.2.09).
כך גם בעניין שבפני. אין זהות בין שם הנפרעת – "חברת יהלומי צבי אור בע"מ" – לשם הנסב – "יהלומי צבי אור (1981) בע"מ". זו עובדה הנלמדת מעיון בשיק ולביסוסה אין כל צורך לבחון ראיות נוספות, חיצוניות לשיק. הנתבעת טוענת כי ישנם 3 גופים בעלי שמות דומים לשם "יהלומי צבי אור" ובעלי אישיות משפטית נפרדת (ראו תדפיס רשם החברות המצורף כנספח ד' להתנגדות) אולם לכך אין משמעות בעניין דנא, שכן הבדיקה נעשית לפי האמור בשיק עצמו. כך אין כל נפקות לשאלה אם מדובר בחברה אחת אשר שמה שובש בחזית השיק או בחתימת ההיסב, או שמא מדובר בשתי חברות שונות. אף אין משמעות לשאלת האופן או הסיבה להיווצר השיבוש. השיבוש בשם קיים על פניו, הבנק הבחין בשיבוש עת קבל את השיק ולמצער – יכול היה להבחין בשיבוש, ולפיכך – השיק איננו תקין על פניו והבנק איננו יכול להיחשב כאוחז כשורה בשיק.
לטענת הבנק, טענה זו מהווה הרחבת חזית אסורה, אולם הטענה נטענה במפורש בהתנגדות (סע' 30). עוד טוען הבנק כי טענה זו נטענת בחוסר תום לב שכן הנתבעת עצמה ערכה את השיק, אולם לא תום ליבה של הנתבעת עומד למבחן בשלב זה אלא תקינות השיק ועל כל פנים, לא נטען שהנתבעת היא זו שגם היסבה את השיק.
לטענת הנתבעת, בהעדר זהות בין שם הנפרעת לשם הנסב יש לקבוע שהבנק פעל בחוסר תום לב. ככל שהטענה מתייחסת לחשש המבסס את הדרישה לזהות בשמות הנפרע והנסב הטענה ברורה וחזקת חשש זה קיימת. מאידך, ככל שמנסה הנתבעת לייחס לבנק ידיעה בפועל על אודות פגם בשיק, הרי שלכך לא הוצגו ראיות ועל כל פנים אין משמעות לבירור הטענה כאשר ממילא הגעתי למסקנה לפיה השיק איננו תקין על פי מראהו.
לסיכום טענה זו, נוכח ההבדלים בין שם הנפרע לחתימת ההיסב, השיק איננו תקין על פי מראהו והבנק איננו יכול להיחשב כאוחז כשורה בשיק. מובן כי לנוכח מסקנה זו אין כל טעם לבחון אם התקיימו יתר התנאים הקבועים בפקודה לקבלת מעמד של אוחז כשורה.


בד בבד עם טענת כשלון התמורה טוענת הנתבעת כי נפל פגם בזכות הקניין של התובעת. לטענתה, השיק נמסר לחברה על תנאי שהיהלומים יסופקו, שלכן אסור היה לה לסחרו. לטענה זו יש משמעות משקבעתי שהבנק איננו אוחז כשורה בשיק ובכל זאת – לא ניתן לקבל את הטענה.

לפי ההלכה הפסוקה רשאים צדדים להסכים כי הנפרע לא יעשה שימוש בזכות לסיחור שטר הנתונה לו על פי השטר ואם הפר התחייבות זו נפגמת זכות הקניין של האוחז והוא לא יוכל להיפרע מהשטר אלא אם כן הינו אוחז כשורה (רע"א 6553/97 חגאי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ, פ"ד נב(2) 345, 353). עם זאת, הנטל להוכחת פגם זה מוטל על הנתבעת והטענה לא הוכחה.
ראשית, מסתבר שאין על גבי השיק כל תניה האוסרת את סיחורו כך שעל פניו רשאית הייתה החברה לעשות בו כרצונה.
שנית, הנתבעת כלל לא הוכיחה שאפילו ביחסיה עם החברה נקבע שאסור לחברה לסחר את השיק. בתצהיר שרית אין ולו רמז לטענה על סיכום כלשהו עם החברה, סיכום האוסר על סיחור השיק; וכך גם העידה שרית (עמ' 7, ש' 7 בפרוט'):
ש: מפנה לסעיף 5 לתצהירך. איך את יודעת שהשיק היה אמור להיות מוחזק בידי צבי אור בנאמנות?
ת: אינני יודעת.
גם בתצהירו של טל אין טענה שכזו בדבר סיכום שלא לסחר את שיק ובחקירתו העיד טל שכלל לא עסק בשיקים ולא מסר את השיקים (עמ' 12 בפרוט').
כך הסתבר שהנתבעת לא הוכיחה כל סיכום השולל מהחברה את הזכות לסחר את השיק וממילא שלא הוכחה הטענה לפגם בזכות הקניינית של הבנק בשיק.


מהו אם כך מעמדו של הבנק, ככזה האוחז בשיק נשוא התביעה?

לטענת הנתבעת, הפגם בחתימת ההיסב שולל מהבנק אף את המעמד של "אוחז" בשיק. טענה זו לא ניתן לקבל. הבדל בין שם הנפרע לשם הנסב שולל את מעמד התובע כאוחז כשורה, אך איננו שולל את מעמדו כאוחז (ע"א 645/81 תעשיות הצפון בע"מ נ' פרידמן, פד"י לו (3) 757, 759). מצב של אי התאמה בחתימת ההיסב איננו מצב של היעדר היסב כלל ואף הנתבעת איננה טוענת כי חתימת וחותמת ההיסב, חותמת שאיננה תואמת את שם הנפרע, נעשו במעשה זיוף. השיק הוסב לבנק שלכן הבנק אוחז בשיק. ההיסב פגום, שלכן הבנק איננה אוחז כשורה בשיק.


לטענת הנתבעת, אפילו הבנק אוחז בשיק, אין הוא "אוחז בעד ערך", שכן לא עלה בידי הבנק להוכיח מתן ערך כלשהו כנגד השיק. הנתבעת מפנה לטופס הפקדת השיק (נספח 4 למוצגי הבנק; להלן: "טופס ההפקדה") ולהסכמה במסגרת טופס ההפקדה ולפיה אסור לחברה למשוך את תמורת השיק טרם גבייתו על ידי הבנק.

לו היו הראיות מסתכמות באותה פסקה בטופס ההפקדה, אפשר שהיה ממש בטענת הנתבעת, אך לא כן הדבר כאשר באותו הטופס מובהר כי השיק נמסר לביטחון וכאשר מסתבר שהחברה שעבדה מראש לבנק את השטרות המופקדים על ידה כבטוחה לקיום התחייבויותיה.
בהתאם להלכה הפסוקה עוד מקדמת דנא, מצב בו נמסר שיק לפירעון חוב קיים שמקורו בעבר, נחשב למצב בו נמסר השיק בעד ערך. כך ככלל. כך בפרט כאשר מוסר לקוח שיק לבנק בעוד חשבונו בבנק מצוי ביתרת חובה (לרנר, עמ' 434). גם כאשר הבנק מזכה את חשבון הלקוח בגובה השיק עם הפקדתו אך שב ומחייב את החשבון לאחר מכן באם מסתבר שהשיק לא נפרע על ידי הנמשך, אין בכך כדי לשלול את מעמדו של הבנק כמי שנתן ערך בעד השיק (לרנר, עמ' 435). עם זאת, כאשר מסתבר כי הצדדים, הלקוח (הנפרע) והבנק, מסכימים מראש על זיכוי "ארעי" בספרי הבנק, זיכוי המונע מהלקוח את משיכת הסכום עד לגביית השיק בפועל, הרי שבמצב זה אין הבנק נותן ערך עבור השיק (יואל זוסמן, דיני שטרות (מהדורה שישית, 1983) 136 – 137). בטופס ההפקדה דנא, בסעיף 1, נקבע כי זיכוי השיק ארעי ונאסר על החברה למשוך כספים על חשבון תמורתו טרם גביית השיק. תניה זו לכאורה שוללת את טענת הבנק למתן ערך.
דא עקא, שטופס ההפקדה איננו מתחיל ונגמר בתניה זו. כותרתו של טופס ההפקדה הינה "הפקדת שיקים – לבטחון" ובהמשכו נקבע כי השיקים נשוא טופס ההפקדה מהווים ערובה לסילוק הסכומים המובטחים לפי שטרי משכון שטרות ואגרות חוב. עוד מסתבר מהמסמכים אשר הציג הבנק כי שנים רבות טרם האירועים נשוא התביעה, חתמה החברה על מסמכים לפיהם שועבדו לטובת הבנק כל השטרות שימסרו לו על ידי החברה להבטחת התחייבויותיה (סע' 8 בתצ' דפנה; נספחים 2א – 2ו לתצהירה). הסכמה ראשונית בין הבנק ללקוח לשימוש בשיקים המופקדים בחשבון כבטוחה לקיום התחייבויות הלקוח, מהווה מקור נוסף לקביעת מתן הערך בעד השיק (לרנר, עמ' 436). כך בדיוק ארע במקרה זה. החברה שעבדה לטובת הבנק את השיקים המופקדים על ידה, מכוח הסכמה זו וכפי שהובהר בטופס ההפקדה מהווה גם השיק בטחון להתחייבויות החברה ומשכך – נחשב הבנק לאוחז בעד ערך בשיק.


במצב זה יש לבחון כיצד עומדת טענת ההגנה אשר הוכיחה הנתבעת, טענת כשלון תמורה מלא, אל מול מעמדו של הבנק כאוחז בעד ערך.

בהתאם להלכה הפסוקה עוד מקדמת דנא, אוחז בעד ערך שאיננו אוחז כשורה עשוי להתגבר על טענת כשלון תמורה אם סיחור השטר אליו קדם לכשלון התמורה. זו ההלכה הידועה בכינוי "הלכת גויסקי" (ע"א 333/61 גויסקי נ' מאיר ואח', פד"י טז(1) 595). על הלכה זו נכתבה בקורת למכביר והיו שצפו כי ימיה קצרים (לרנר, עמ' 359), אך הימים חלפו, בית המשפט העליון לא בטלה, ההלכה על מכונה עומדת וככזו מחייבת את בתי המשפט.
מהעובדות אשר התבררו בתיק זה, מסתבר כי השיק נמשך על ידי הנתבעת כשיק מעותד אשר מועד פירעונו הינו 27.12.08, אולם לידי הבנק סוחר השיק ביום 1.9.08. כך עולה מחותמת הבנק בגב השיק וכך עולה ממועד טופס ההפקדה (מוצג 4 בתיק מוצגי הבנק). עוד מתברר, כי את החשבונית עבור השיק הוציאה החברה ביום 10.9.08 (נספח ה' להתנגדות), דהיינו 10 ימים לאחר שהשיק סוחר לבנק. לו בוטלה העסקה בין הנתבעת לחברה לפני יום 10.9.08, ניתן היה לצפות שיבוא הדבר לידי ביטוי כבר בהוצאת החשבונית ואפשר שכלל לא היה מקום להוצאת חשבונית לאחר ביטול העסקה. דווקא החשבונית שהציגה הנתבעת, עומדת לה לרועץ ומעידה לכאורה על כשלון תמורה שארע לאחר מועד סיחור השיק לבנק.
זאת ועוד, כאשר נסיבות הקשר שבין הנתבעת לחברה היו לחלוטין בידיעת הנתבעת, ניתן היה לצפות להתייחסות למועדים אלו בראיות שהציגה הנתבעת, אך פירוט שכזה איין.
לפי האמור בתצהיר שרית, הודיעה החברה שלא תוכל לספק את היהלומים "עוד בטרם הגיע מועד הפירעון הנקוב על השיק" (סע' 5 בתצ' שרית). שרית איננה נוקבת מועד מדויק אך מתייחסת בנשימה אחת לביטול העסקה ותחילת הליכי הפירוק נגד החברה. הליכים אלו, לפי הפרסומים שצורפו למוצגי הנתבעת, החלו בדצמבר 2008. אם כך, הרושם מהאמור בתצהירה הוא של הודעת ביטול עסקה הסמוכה למועד פירעון השיק בסוף דצמבר 2008, הרבה לאחר סיחור השיק לבנק.
בנוסף, לפי האמור בעדותה של שרית, הסתבר כי שרית כלל לא הייתה זו שהייתה מעורבת אישית בכריתת העסקה עם החברה (עמ' 5, ש' 24; עמ' 7, ש' 2 בפרוט') כך שאיננה יכולה להעיד מידיעה אישית דבר אודות המועד לאספקת היהלומים על אודותיו סוכם עם החברה. עוד הסתבר כי שרית איננה יודעת להסביר מדוע נקבע מועד פירעון השיק כפי שנקבע (עמ' 6, ש' 30 בפרוט'), איננה יודעת מידיעה אישית מתי נמסרה לבנק הנמשך הודעה על ביטול העסקה (עמ' 8, ש' 26 בפרוט') ואיננה זוכרת מתי נודע לה על אודות ביטול העסקה (עמ' 8, ש' 12 בפרוט'). עדותה של שרית איננה יכולה לסתור את הראיה המסתברת מהחשבונית ולפיה ביטול העסקה היה לאחר סיחור השיק לבנק.
גם בתצהיר הנוסף שהציגה הנתבעת, תצהיר טל, אין התייחסות מפורשת למועד כריתת העסקה או מועד ביטולה (סע' 7 בתצ' טל) ואין טענה ברורה לפיה בוטלה העסקה לפני יום 1.9.08, יום סיחור השיק לבנק. גם טל, בעדותו, לא ידע לנקוב במועד מדויק בו בוטלה העסקה וחזר על אמירות כוללניות לפיהן בוטלה העסקה "מספר ימים מאד מצומצם אחרי המועד שהוא הבטיח לשווק" (עמ' 14, שורה 32 בפרוט') וכי ביחס למועד בו אמורה הייתה הנתבעת לקבל את היהלומים הרי שצבי גל "לא אמר לי תאריך מתי הוא יביא אותם" (עמ' 15, ש' 3 בפרוט').
זאת ועוד, טל נשאל אם היה מופתע בהיוודע קריסת החברה והבהיר כי קריסה כזו תמיד מפתיעה (עמ' 16, ש' 22 בפרוט'). קטעי העיתונות שהציגה הנתבעת (נספח ו' להתנגדות) מעידים על קריסת החברה בדצמבר 2008. לו ידע טל כי החברה איננה מסוגלת לעמוד בהתחייבותה לספק יהלומים שמכרה עוד באוגוסט 2008 (טרם סיחור השיק לבנק) הרי שלא סביר שהיה "מופתע" למקרא מצב החברה בדצמבר.
שילוב זה של מועד פרסום דבר קריסת החברה עם היעדר כל תאריך אחר לביטול העסקה מבטאים את השתלשלות האירועים. על פניו, ודאי במידה הנדרשת במשפט אזרחי, לנתבעת הסתבר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה הרבה לאחר שהשיק סוחר לבנק, כנראה שרק במהלך דצמבר 2008. אם כך, על פי "הלכת גויסקי", כשלון התמורה ארע לאחר סיחור השיק ומתן הערך, וטענת כישלון התמורה של הנתבעת איננה עומדת לה כלפי הבנק.
תוצאה זו איננה נוחה ומקנה עדיפות לבנק למרות שאיננו אוחז כשורה ולמרות שמכך גם צריך היה לדעת שיש אפשרות לכישלון עסקת היסוד בעת שקבל את השיק, אך נראה כי זו תוצאה מחויבת המציאות כל עוד שרירה הלכת גויסקי וטרם בוטלה על ידי בית המשפט העליון.


טענה נוספת אשר העלתה הנתבעת מתייחסת לבטחונות אשר מחזיק הבנק לפירעון חובות החברה ואשר, לטענת הנתבעת, ממילא עולים על היקף חובות החברה לבנק. לטענה זו לא הובאה כל תמיכה בחומר הראיות ומעדות דפנה מסתבר שגם לאחר מימוש הנכסים והבטחונות שהיו לבנק נותרה החברה בחובות העולים על סכום השיק (סע' 38 בתצ' דפנה).
לא מצאתי ממש ביתר טענות הצדדים.




לסיכום:
כנגד הנתבעת הוגש לביצוע שיק בסך 205,000$ בו אוחז הבנק ואשר נמשך על ידי הנתבעת ונמסר לחברה. הנתבעת הוכיחה כי השיק נמסר במסגרת עסקה לרכישת יהלומים, ברם החברה לא עמדה בהתחייבויותיה, העסקה בוטלה וביחס לשיק הסתבר שמתקיים מצב של כשלון תמורה מלא.
עוד הוכיחה הנתבעת כי בשיק נפל פגם המתבטא בהעדר זהות בין שם הנפרעת לשם הנסב, שלכן השיק איננו תקין לפי מראהו והבנק איננו יכול להיחשב אוחז כשורה.
מאידך, הנתבעת לא הוכיחה כי נפל בשיק פגם קנייני שכן לא הוכח קיומו של תנאי כלשהו המונע את סיחור השיק על ידי החברה.
הבנק מצידו, הוכיח כי השיק נמסר כבטחון לחובות החברה, על יסוד הסכם שעבוד עליו חתמה החברה וכאשר בעת הפקדתו בחשבון חייבת החברה לבנק סכומים גבוהים, דהיינו: הבנק הינו אחז בעד ערך בשיק.
על יסוד "הלכת גויסקי" מתגבר הבנק על טענת כישלון התמורה של הנתבעת, שכן מסתבר שכשלון התמורה ארע רק לאחר מועד סיחור השיק לבנק ביום 1.9.08. במצב זה, חייבת הנתבעת בפירעון השיק.
אשר על כן אני מקבל את התביעה ודוחה את התנגדות הנתבעת. הבנק רשאי להמשיך בהליכי הוצאה לפועל בתיק מס' 01-07909-09-9. הנתבעת תישא בהוצאות הבנק בגין הליך זה בסך של 15,000 ₪.




לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. צ'ק שכר שחזר

  2. צ'ק של חברה

  3. צ'קים פגומים

  4. צ'ק חוזר בטעות

  5. עורך דין צ'קים

  6. איבוד צ'ק בנקאי

  7. ביטול צ'ק שהוסב

  8. פגם בסיחור צ'ק

  9. גניבת פנקס צ'קים

  10. צ'קים לא סחירים

  11. פנקס צ'קים נגנב

  12. עיכוב מימוש צ'ק

  13. ביטול צ'ק למוסך

  14. איבוד צ'ק שבוטל

  15. צ'ק של אדם שנפטר

  16. מחיקת למוטב בלבד

  17. צ'ק מחשבון מעוקל

  18. תביעה על צ'ק שאבד

  19. פנקס צ'קים שנגנב

  20. תביעה על צ'ק שחזר

  21. מה זה צ'ק טובה ?

  22. חובת הבנק לפרוע צ'ק

  23. גניבת צ'ק בידי עובד

  24. צ'ק דחוי למוסך שחזר

  25. חתימה על צ'ק ביטחון

  26. אי החזרת צ'ק ביטחון

  27. צ'ק בלי כיסוי למתווך

  28. צ'ק חוזר חשבון מעוקל

  29. ביטול צ'ק דחוי בהסכמה

  30. החזרת צ'ק שנשלח בטעות

  31. צ'קים ללא כיסוי בישראל

  32. צ'קים חוזרים על סחורה

  33. החזרת צ'ק לאחר אישורו

  34. צ'קים חוזרים לוועד הבית

  35. התנגדות לביצוע צ'ק סחיר

  36. גניבת צ'קים שנשלחו בדואר

  37. אחריות הבנק על איבוד צ'ק

  38. חתימה על צ'ק מחשבון צד ג

  39. העברת צ'ק ללא חתימת היסב

  40. צ'ק חוזר עקב טעות של הבנק

  41. תביעה בנושא "גלגול צ'קים"

  42. ביטול צ'ק דחוי שהופקד בבנק

  43. תביעת בנק על הפקדת צ'ק פגום

  44. חתימת מנהל חברה על צ'ק שחזר

  45. ביטול צ'קים תשלום על פרסום

  46. התנגדות לביצוע צ'ק ללא כיסוי

  47. תביעה של בנק הפועלים על צ'ק

  48. חתימה על גב הצ'ק - מה המשמעות

  49. סירוב צ'ק מחמת אי כיסוי מספיק

  50. צ'ק ביטחון על סחורה שטרם נמסרה

  51. צ'ק דחוי שחזר עבור עבודות נגרות

  52. רישום המילים לביטחון בלבד על צ'ק

  53. כתיבת מילים האוסרות על העברת צ'ק

  54. תביעה בגין בגין ערבות לפירעון צ'קים

  55. סירוב להחזיר צ'קים לאחר תשלום במזומן

  56. תביעה בגלל צ'קים שחזרו עקב חשבון מוגבל

  57. תביעה של חברת ניכיון צ'קים בגין ביטול צ'ק

  58. מה העונש על זיוף צ'קים ? כמה מקבלים על זיוף צ'קים ?

  59. טענו כי השוכר לא מסר צ'קים לשלושת חודשי השכירות האחרונים

  60. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון