הדין אינו מכיר ב"ביטול" הליך; בית-הדין לעבודה , ככל בית-משפט, מוסמך למחוק הליך או לדחותו. נפסק כי נוהג הוא בבתי הדין לעבודה, כי משנתבקש "ביטול תביעה" - מתייחסים לבקשה כאל בקשת מחיקה; על כל פנים ראוי שבתי-הדין ינקטו בהחלטתם בלשון הדין. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול תביעה בבית דין לעבודה: הנשיא (גולדברג): .1המשיבה הגישה תביעה לבית-הדין האזורי ובה תבעה הפרשי פיצויי פיטורים ושכר עבודה עבור חודש אחד. השופט הראשי של בית-הדין, מכוח סעיף 27(ג) לחוק בית-הדין לעבודה התשכ"ט- 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה), העביר לרשמת בית-הדין את הסמכויות שניתן להעבירן לרשם מכוח תקנות בית-הדין לעבודה (סמכויות שניתן להעבירן לרשם), התשל"ה-1975, וזאת קבעה את הדיון לפניה. .2משקיבלה המשיבה הזמנה למועד הדיון, שלחה לבית-הדין האזורי את המכתב כדלקמן: "בתאריך 2.10.1989נקבע לי דיון מקוצר נגד חברת או.אר.אס. בתאריך הנ"ל אני אהיה בחוץ לארץ, ולא יתאפשר לי לבטל ולא לדחות את הנסיעה מסיבות אישיות דחופות. אודה לך אם תבטל את התביעה בכלל". עם קבלת המכתב החליטה הרשמת: "התביעה מתבטלת כמבוקש ללא צו להוצאות, התובעת פטורה מאגרה". .3בפנינו ערעור על אותה החלטה, ובו מלינה המערערת על שלושה אלה: האחד - כי התביעה "בוטלה" ולא נמחקה או נדחתה. השני - כי ההחלטה ניתנה, מבלי שקולה נשמע. והשלישי - כי לא נפסקו הוצאות לזכותה, ביחוד מן הטעם שהיא נזקקה לייעוץ משפטי, והכינה את כתב ההגנה, כפי שנדרשה לעשות, אך לא הגישה אותו, מאחר שעמד לפניה עדיין פרק זמן רב לעשות כן. המשיבה לא התייצבה לדיון, למרות שהוזמנה כדין (חתימתה האישית מתנוססת על אישור המסירה), כך שהוחלט לקיים את הדיון בהעדרה. .4דינו של הערעור להתקבל, וזאת מבלי להתייחס לכל הטענות שהועלו על-ידי המערערת. .5הדין אינו מכיר ב"ביטול" הליך; בית-הדין, ככל בית-משפט, מוסמך למחוק הליך או לדחותו. נוהג הוא בבתי הדין, כי משנתבקש "ביטול תביעה" - מתייחסים לבקשה כאל בקשת מחיקה; על כל פנים ראוי שבתי-הדין ינקטו בהחלטתם בלשון הדין. .6סמכויותיו של רשם בית-הדין לעבודה נקבעו בסעיף 27לחוק בית הדין לעבודה; מאחר שאין התביעה נופלת בגדר הסמכות הנתונה לרשם בית-דין אזורי בתובענות לשכר עבודה, מכוח פסקה (ב) לאותו סעיף, הרי שנותרו לו הסמכויות מכוח אותם סעיפים בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, שהוחלו על רשמי בתי הדין לעבודה בפסקה 27(א) לחוק בית-הדין. מכוח חוק בתי-המשפט רשאי רשם ליתן פסק-דין מוסכם (סעיף 87), או למחוק הליך מחמת חוסר מעש (סעיף 88), זאת, ותו לא. מאחר שמדובר בעניין שבסמכות עניינית, רשאי בית-הדין ואף חייב להעלות עניין זה מיזמתו, וכך אנו עושים. .7למעלה מן הצריך לענייננו נציין, כי מחיקה היא פעולה המסיימת הליך, ועל בית-הדין בהרכבו המלא ליתן החלטה. מכאן שאין השופט לבדו (אלא אם החליט כדין לקיים את הדיון בלא נציגי ציבור), מוסמך להחליט על כך (דב"ע מט/37- 4[1]). אם שופט אינו מוסמך לעשות כן, רשם על אחת כמה וכמה. .8אשר לחובה לזמן את הצד שכנגד לדיון בבקשת מחיקה - אין לנו צורך להיזקק לאסמכתאות מפסיקת בית-המשפט העליון שהובאו על-ידי המערערת; די אם נאזכר בהסכמה את אשר נאמר בדב"ע מז/53- 9([2] בע' 364): "'מחיקה' הינה פעולה המביאה לסיום הליך, ואין למחוק תביעה מבלי שיאופשר לצד שכנגד להשמיע טענותיו, או שהצד שכנגד הוזמן כדין ולא הופיע". .9מן הראוי, במקרים מעין אלה, לשלוח את בקשת "הביטול", או המחיקה לצד שכנגד, לתגובתו, ולציין בהחלטה כי העדר תגובה, תוך פרק הזמן שייקבע באותה החלטה, ייראה כהסכמה. .10סוף דבר. הערעור מתקבל, והתיק מוחזר לבית-הדין האזורי על מנת שידון בבקשת המחיקה, לאחר שיאפשר, בכתובים או בעל-פה, לצד שכנגד להשמיע את טענותיו. בית-הדין האזורי בהחלטתו, אף יתייחס לעניין ההוצאות שיש להטיל על המשיבה, בגין ערעור זה.ביטול תביעהבית הדין לעבודה