קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזר כספי על עבודה באיכות ירודה: התובעת, חב' שעיסוקה ביצוע עבודות איטום התקשרה עם חברת "סולל בונה" בהסכם לביצוע עבודות איטום בפרוייקט הנקרא "בית מסוף" שבאזור התעשיה בראשל"צ. הנתבע הינו קבלן לעבודות איטום אשר התובעת שכרה שרותיו שיבצע עבורה איטום התפרים האופקיים בפרוייקט. לטענת התובעת, עבודת האיטום שביצע הנתבע התגלתה כפגומה. האיטום של התפרים האופקיים כשל. מספר חודשים לאחר סיום העבודות התברר, שמים חודרים למבנה דרך התפרים האופקיים. למרות פניות רבות של התובעת לנתבע לתקן הליקויים שנתגלו בעבודתו לא תיקן הנתבע הליקויים. בעקבות הכשל באיטום התפרים האופקיים פנתה "סולל בונה" לתובעת בדרישות לתיקון הליקויים. כיוון שהתובעת התחייבה כלפי "סולל בונה" לבצע את עבודות האיטום בצורה תקינה, ובשל לחצה של "סולל בונה", אשר דרשה מהתובעת לתקן הליקויים ואיימה לחלט את הערבות שמסרה לה התובעת אם לא יעשה כן, וכיוון שהנתבע לא תיקן הליקויים למרות פניות של התובעת אליו, נאלצה התובעת לשכור שירותיה של "טופ עבודה בגבהים" (להלן: "טופ") לתיקון עבודות האיטום שביצע הנתבע, והגישה תביעה כנגד הנתבע להשבת כל הסכומים ששילמה ל"טופ" בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית. תביעה זו הינה נשוא פסק דין זה.371 התובעת מבססת תביעתה להשבת הכספים ששילמה ל"טופ" על שתי עילות: על סמך התחייבותו המפורשת של הנתבע בתעודת האחריות ת/2, לתקן ללא תשלום כל דליפה או נזילה בתפרים ולשאת בעלות כל תיקון, הקשור בטיב העבודה, לתקופה של שלוש שנים החל מיום 10.8.96 ועד 10.8.99. בשל רשלנות הנתבע, שביצע עבודה באיכות ירודה בניגוד לתקנים מחייבים ובניגוד להוראות יצרן חומר האיטום. מטעם התובעת העידו שני עדים: ניסים לוי, מנהל התובעת, ויורם תורג'מן, מי שהיה מנהלה של "טופ" בתקופה הרלבנטית. נסים לוי העיד על מסירת עבודות האיטום לנתבע ועל התחייבויות הנתבע לאטום את התפרים האופקיים באמצעות חומר איטום (להלן: "מסטיק"), בכפוף להוראות היצרן של המסטיק. בהתאם לעדותו של לוי, על פי הוראות היצרן יש למלא התפרים האופקיים בחומר מסטיק בעובי של 1/2 מרוחב התפר ולא פחות מ- 8 מ"מ (צורף לתצהירו כחלק בלתי נפרד ממנו ת/3 -העתק מהוראת היצרן, וכן צורף לתצהירו ת/8 - עותק מחוברת של התקן הישראלי 1536 המתייחסת לאיטום מישקים וסדקים במבנה, לפיו הדרישה היא ששכבת המילוי תהיה בעובי שמעל 5 מ"מ). לדברי לוי, בניגוד למוסכם ולהוראות היצרן, מילא הנתבע התפרים בעובי של כ- 2 מ"מ בלבד. עוד העיד ניסים לוי, כי כבר בימי החורף הראשונים התברר, שעבודת האיטום כשלה, שכן חדרו מים רבים לנכס דרך התפרים האופקיים. לדברי לוי, לאחר שפנה לנתבע ודרש ממנו שיתקן את הדרוש תיקון, הגיע הנתבע לנכס, החל בעבודות התיקון, אך לא הצליח בכך. מים המשיכו לחדור לנכס דרך התפרים האופקיים. פניות נוספות של לוי לנתבע לא נענו. הוא החל להתחמק. נשלח לו מכתב ת/4 ב- 21.11.96, אך גם הוא לא נענה. לאחר שביום 1.12.96 פנתה "סולל בונה" לתובעת במכתב ת/5 ובו דרשה לתקן מיד הליקויים, פנתה התובעת לנתבע פעם נוספת באמצעות עורך דינה, עו"ד מזרחי ממשרד שגב טרייסטר שפסלס, במכתב מ- 8.12.96 - ת/6. במכתב ת/6 דרש עו"ד מזרחי בשם התובעת, כי התיקונים יבוצעו מיד, שכן "סולל בונה" עומדת לחלט את הערבות שנתנה לה התובעת. כיוון שלמרות זאת לא ביצע הנתבע התיקונים, וכיוון ש"סולל בונה" הודיעה לתובעת, כי אם לא תבצע התיקון הנדרש לא תוזמן לעבוד עבורם בעתיד ואף איימה לחלט את הערבות של התובעת, נאלצה התובעת לפנות ל"טופ" על מנת שזו תבצע עבורה העבודה. לוי הסביר בעדותו, שהזמנת העבודה מ"טופ" במועד בו פנו אליה היתה מחוייבת המציאות, הן לנוכח העובדה שהיה זה בעונת החורף, כאשר הגשמים היו בשיאם והיו נזילות כבדות בנכס, הן בשל איומה של "סולל בונה" לחלט הערבויות ולהימנע מלספק לתובעת עבודה בעתיד, והן בשל כך, שבנסיבות מקרה זה, אי ביצוע התיקונים מיד היה פוגע במוניטין של התובעת. לוי הוסיף והעיד, כי למרות שהשטח שבו בוצעו התיקונים על ידי "טופ" הוגבל ל- 800 מטר ולא ל- 1,150 מטר, שהיה שטח ביצוע העבודות ע"י הנתבע, עלות ביצוע העבודות על ידי "טופ" היתה גבוהה בהרבה מעלות העבודות שבוצעו על ידי הנתבע. הסיבה לכך היתה, שעבודות התיקון של איטום התפרים היו עבודות בהיקף גדול יותר מעבודות האיטום המקוריות, שכן נדרש פירוק קירות מבלוקים שהונחו על גבי התפרים, הוצאת חומר האיטום (המסטיק) שהכניס הנתבע, השחזת פינות תפר, הקמת קירות מחדש ועוד. הפעם גם השתמשו בהרבה יותר חומר איטום. עדותו של לוי קיבלה סיוע בעדותו של עד התביעה יורם תורג'מן, מי שהיה מנהל "טופ" בתקופה הרלבנטית. תורג'מן העיד על הליקויים שנמצאו בביצוע עבודות האיטום על ידי הנתבע ובמיוחד באשר לעובי המסטיק, שהוכנס על ידי הנתבע לאיטום התפרים, ולא תאם לא את דרישות התקן ולא את הוראות היצרן. כמו כן, העיד תורג'מן על העבודות שנדרשה "טופ" לבצע וביצעה לצורך תיקון הליקויים ועל הסכום שנתקבל על ידי "טופ" מהתובעת. יצויין כי בתגובה לטענה שהועלתה על ידי הנתבע בכתב הגנתו, לפיה עבודות איטום התפרים לא בוצעו רק על ידו, אלא גם על ידי אנשים אחרים וחברה נוספת, העיד לוי, כי בכל אותם מקומות בהם היו נזילות והוזמן תיקון מ"טופ" עבודת האיטום של התפרים האופקיים בוצעה על ידי הנתבע בלבד. עדויותיהם של לוי ושל תורג'מן לא הופרכו בחקירה הנגדית. גם התרשמותי מעדויות אלה היתה שהם דוברים אמת. למרות שהנתבע בסיכומיו תוקף הגרסאות של לוי ושל תורג'מן ומעלה גרסאות עובדתיות ומקצועיות משלו, התעלמתי מטעוניו אלה ולא אתייחס אליהם, שכן אין להם תמיכה בחומר הראיות. לא יעלה על הדעת שבית המשפט יזקק לטענות עובדתיות סתמיות, מבלי שיש להן אפילו רמז בעדות ולו רק מטעמו הוא. מטעם ההגנה, לא הובאה כל עדות. הנתבע לא הגיש תצהירי עדות ראשית במועד שנקבע ולא הגיש בקשה נתמכת בתצהיר לקבלת אורכה להגשת תצהירי עדות ראשית, למרות שבית המשפט אפשר לו להגיש בקשה כזו (ראה פרוטוקול ישיבת הקדם מ- 19.12.00). למרות שלא הוגש אף תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבע, נעתר בית המשפט לבקשתו של הנתבע לדחות הדיון לישיבה נוספת לצורך זימונו לעדות של העד יהודה משולם (מהסיבה שהתובעת, שהגישה תצהיר שלו, ויתרה על העדתו). הנתבע לא ניצל אפשרות זו ולא העיד את העד משולם. בפני בית המשפט מצויות אם כן רק עדויותיהם של לוי ושל תורג'מן, שלא הופרכו, ועל סמך הנאמר בעדויות אלה הגיע בית המשפט למסקנה, כי התובעת הרימה את הנטל, שהיה מוטל עליה להוכיח, כי הנתבע כשל בקיום התחייבויותיו החוזיות, הן בכך שביצע עבודתו ברשלנות תוך מילוי התפרים בחומר מועט מהנדרש, והן בכך, שכאשר נתגלו פגמים בעבודה, בתקופת האחריות, לא מילא אחר התחייבותו לתקן הליקויים. התובעת שיכנעה את בית המשפט, שבנסיבות דנן, כאשר מדובר בנזילות מים בתקופת הגשמים ובדרישה של סולל בונה לבצע התיקונים מידית, תוך איום לחלט הערבות של התובעת, פעלה התובעת בצורה נכונה כאשר פנתה מיד ל"טופ" לצורך ביצוע התיקונים. הנתבע לא הרים את הנטל להוכיח את טענתו, שחלק מהעבודות, שנטען שביצעה "טופ", לא היו חיוניות. גם לא הוכח, שהמחירים ששולמו ל"טופ" מופרזים, ללא כל פרופורציה למציאות. ההסבר שניתן על ידי לוי ותורג'מן לעלות הגבוהה הניח את דעת בית המשפט. הישג אחד השיג הנתבע בעת שחקר את לוי בחקירה נגדית. במהלך חקירתו של לוי התברר, שאמנם "טופ" אטמה מחדש "לפי הספר" את אותם אזורים שאטם הנתבע, אולם אותו חלק מהאיטום המחודש, שביצעה "טופ" בתפרים במסעות, כשל. באותו שטח של המסעות, על אף ש"טופ" ביצעה עבודות איטום "לפי הספר" המשיכו לחדור מים, מה שמלמד, שגם אם היה הנתבע מבצע האיטום באיזור זה "לפי הספר", ולא היה מתרשל, עדיין האיטום היה פגום. בהמשך לעובדות אלה, שנתגלו בחקירה הנגדית, ולאחר שהתברר מעדותם של לוי ותורג'מן, שהעבודה שביצעה "טופ" באיטום המסעות היקפה היה בשיעור של 15% (לכל היותר) מכלל העבודות שביצעה טופ עבור התובעת לצורך תיקון ליקויי האיטום, קיבל ב"כ התובעת את המלצת בית המשפט, והודיע בשמה של התובעת , כי הוא מקטין את סכום התביעה ב- 15% מסכום התביעה, כך שהתביעה כיום עומדת על סך 98,267 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מ- 24.7.92 ועד התשלום בפועל. לסיכום, התובעת שכנעה את בית המשפט, שעבודות האיטום שביצע הנתבע בתפרים האופקיים היו פגומות, כי היה צורך לבצע האיטום מחדש ולצורך זה לבצע עבודות נוספות של הריסות קירות שנבנו מעל התפרים, הוצאת המסטיק, ניקוי תפרים ושיוף. התובעת הוכיחה מה הסכומים ששילמה ל"טופ". לאחר שהתובעת הסכימה להקטנת סכום התביעה ל- 85% בלבד כפי שפורט בפס"ד זה בסעיף 7 לעיל, קובע בית המשפט, כי הנתבע יחוייב לשלם לתובעת סך 98,267 ₪ נכון ל- 24.7.92. פסיקתא אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע: א. סך 98,267 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מיום 24.7.92 ועד התשלום בפועל. ב. הוצאות המשפט בסך 1,773 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מיום 24.7.97 ועד התשלום בפועל. ג. בגין השתתפות בשכר טרחת עו"ד התובעת בתיק סך 10,000 ש"ח + מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית חוקית מירבית החל מהיום ועד התשלום בפועל. החזר כספי