הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה מביטוח לאומי:

התובע בעלים של דירה אותה הוא משכיר, ומתגורר עם משפחתו בדירה שכורה אחרת. לטענתו חלה עליו תכלית תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה , תשמ"ב-1982 , ואין לקחת בחשבון הכנסתו את שכר הדירה שמקבל.
הנתבע טען כי יש לקחת בחשבון את דמי השכירות הנגבים מהדירה שבבעלותו כהכנסה רעיונית, ועל כן זקף לחובתו חוב.

העובדות


התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 1/99.
בבעלות התובע דירת מגורים במודיעין אותה הוא משכיר ב- 1,200 ₪ לחודש.דירה זו לא שימשה מעולם למגוריו.
הנתבע לקח בחשבון שכר דירה זה כהכנסה חודשית בנוגע לתקופה מ-3/08 עד 6/10 ונוצר לו חוב בשיעור 37,730 ₪.
חוב זה נוכה מקצבתו בשיעור 10% לחודש.


המחלוקת
האם יש לקחת בחשבון את דמי השכירות הנגבים מהדירה שבבעלות התובע כהכנסה רעיונית.

הכרעת הדין


תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה , תשמ"ב- 1982 (להלן: התקנות ) קובעת:

"לעניין זכאות ושיעורה לא תיחשב כהכנסה-
...
(11) הכנסה מדמי שכירות שאדם מקבל בעד השכרת דירתו ששימשה למגוריו, ובלבד שהוא שוכר דירה אחרת למגוריו בסכום שאינו עולה על סכום דמי השכירות שהוא משלם בעד הדירה ששכר."


בתובע לא מתקיימת לשון התקנה מאחר ובדירה ממנה מקבל שכר דירה לא התגורר מעולם.
מטעם זה יש לכתחילה לדחות תביעתו ולקבוע כי חריג זה שבתקנה אינו מתקיים ומשלא חל החריג בתקנה בצדק זקף המוסד הכנסת דמי השכירות מדירה זו כהכנסה רעיונית.

אולם בכך לא די.


הורתה של תקנה זו במקרים בהם הורים מבוגרים רצו לעבור לגור ליד ילדיהם הנשואים ולצורך כך נדרשו להשכיר את דירתם ולשכור אחרת וכן מבוטחים שחפצו לשנות מקום מגוריהם מטעמים שונים. בנסיבות האלה חשב בזמנו מחוקק המשנה כי אין לזקוף להם את ההכנסה מהדירה אותה עזבו ובה התגוררו בכפוף למגבלה שבתקנה. זה הטעם שמחוקק המשנה השתמש בביטוי החד משמעי "ששימשה למגוריו". הדירה נשוא המחלוקת נקנתה ע"י התובע לצורך הכנה לילדיו. (פרו' 14/9/11)ומעולם לא התגורר בה , ועל כן תכלית המרת תנאי המגורים המסוימים באחרים תחתם לא מתקיימת אף היא.
כך נקבע בסוגיה זו עצמה:

"תכלית הוראת ס"ק 17 (11) הנ"ל הינה לאפשר למי שמקבל הבטחת הכנסה לעבור לדירה אחרת מבלי שיראו את דמי השכירות (אותם הוא מקבל בגין השכרת דירתו ואיתם הוא ממן את השכירות, של דירת המגורים בה הוא גר) כהכנסה. זהו אפוא חריג לכלל וכחריג יש לפרשו בצמצום. הכלל כאמור הינו שמי שיש לו באמתחתו ממון או נכסים, יממשם טרם יפנה לקופת הציבור. במקרה דנן החריג ברור ונועד כאמור לאפשר למבוטח שמקבל הבטחת הכנסה לבחור היכן לגור ולשנות מגורים לפי צרכיו, ובלבד שישכיר את דירתו וישכור דירה אחרת בסכום שאינו עולה על דמי השכירות שהוא מקבל. כאמור לשון התקנה ברורה והיא מדברת על "דמי שכירות שאדם מקבל בעד השכרת דירתו..."(דגש שלי ש.ש.) וכאמור בהמשך פסק הדין ובפסקי דין נוספים כמפורט מטה וכלשון הפסיקה, מדובר בכסף שהוא מקבל בעין. הרציונל בתקנה לאפשר למבוטח לעבור דירה לפי שיקול דעתו. אך כאשר הוא אינו משכיר לאורך זמן את הדירה האחרת שבבעלותו וגר בנכס אחר אותו הוא שוכר מצופה ,כפי שקובע בית הדין בפסיקתו :"ממי שאין הפרוטה מצויה בכיסו והוא מבקש להיזקק לקופת הציבור), לגור בדירת מגוריו הפנויה, ולא להוציא ממון על שכירת דירה נוספת, כאשר דירה ... עומדת ריקה. מי שרוצה להיזקק לקופת הציבור חייב לעשות כל מאמץ אפשרי וסביר כדי לכלכל עצמו, באופן מושכל ובכלל זה לא לשכור נכסים ולהותיר את הנכסים שבבעלותו ריקים. במצב הדברים האחרון, אין מקום לפתוח את קופת הציבור, כדי לכלכלו. הגיון התקנה כמו גם תכליתה ולשונה הברורה משתלבות. לנוכח כל האמור אנו מעדיפים את טענת הנתבע, לפיה ניתן לקזז דמי שכירות רק כאשר המבוטח משכיר את דירת מגוריו וכנגד שוכר נכס למגוריו. "
בל (י-ם) 12184/05 גאבר עמראן נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 2.9.08), ראה גם בל 12185/04 פרוח ראוולה נ. המוסד לביטוח לאומי (נבו).


בית הדין הארצי אף הוא נתן דעתו על תקנה זו ויישומה בנסיבות בהן לא מתמלאת הדרישה כאמור בה בעב"ל 1071/02 קרינה ראיצוב נ. המוסד לביטוח לאומי כלהלן:

"תקנה 17(11) לתקנות הבטחת הכנסה תשמ"ב-1982 מאפשרת לנכות מדמי שכירות שאדם מקבל בעד השכרת דירתו ששמשה למגוריו "ובלבד שהוא שוכר דירה אחרת למגוריו...". תנאי זה לא התקיים במערערת, משום שלא שכרה דירה מהוריה אלא התגוררה בדירתם חינם אין כסף. טענתה, כי למעשה, קיבלה "מתנה" מהוריה בצורת מגורים חינם בדירתם, נדחתה על ידי בית הדין האזורי כבלתי אמינה.נ"דהיינו בית הדין הארצי אף הוא מפרש את התקנה כלשונה המפורשת.



כפי שצויין לעיל בפסיקה וגם לנוכח כללי הפרשנות תקנה 17(11) הנה חריג וככזה יש לפרשו בצמצום.
מחוקק המשנה, וקל וחומר משהתקנות נבחנות בועדה של הכנסת (סעיף 58 לחוק הבטחת הכנסה תשמ"א – 1980), אינו משחית מילותיו לריק. חקיקת משנה שאושרה על-ידי ועדה מוועדות הכנסת יש להתייחס אליה כ"חקיקה עקיפה מטעם הכנסת עצמה" ( בבג"ץ 108/70 מנור נ' שר האוצר, בעמ' 445). הלכה היא כי על בית-המשפט לנהוג זהירות מיוחדת בטרם יתערב בחקיקת משנה שזכתה לאישור של ועדה מוועדות הכנסת (בג"ץ 4769/90 זידאן נ' שר העבודה והרווחה [10], בעמ' 172 והאסמכתאות המאוזכרות שם). משלשון התקנה ברורה ואף קיבלה עיגון בפסיקת בית הדין הארצי אין מקום להיזקק לפרשנות .
אף לו נעזרנו בכללי הפרשנות אזי פרט לדרישת התקנה כי זו תהא דירה שהתגורר בה, נדרש גם כי מימון דירה בה מתגורר עתה יעשה ע"י דמי שכירות אלו ואין זה המקרה העובדתי של התובע. התובע אישר בתגובה לכ' ההגנה כי משלם דמי שכירות חודשיים עבור דירת מגוריו הגבוהים משכ"ד מהדירה שהכין לילדיו. התובע שילם שכ"ד זה גם טרם רכש את הדירה לילדיו כך שמבחינת המחוקק מדובר בהכנסה שאינה בחריג שבתקנה.התובע גם אישר כי דמי השכירות מהדירה משמשים במלואם לתשלום המשכנתא על דירה זו.
לאור זאת יש לאבחן את עובדות ההליך שבפנינו ממה שנקבע בבל (ב"ש) 1464/07 פרידמן משה נ' בטוח לאומי-סניף באר שבע (2008) . שם אכן עמד התובע בתנאים.




טען התובע כי דווקא העובדה שהשכירות שמקבל נמוכה מהשכירות שמשלם פועלת לטובתו, שכן אינו נשכר מפער כלשהו בשכירות. אולם ,כאמור ,דמי השכירות שמקבל כלל אינם משמשים גם לגרסתו, לכיסוי השכירות.

ההיפך, התובע טען כי שכר הדירה משמש לחיובי תשלום המשכנתא אותה לקח לצורך רכישת הדירה לילדיו. התובע אף צירף ראיות המצביעות על נטילת המשכנתא וגובה החיוב. ובכך לטענתו מתקיים הרציונל לפיו הדירה המושכרת אינה מגדילה את בסיס מחייתו מאחר ושכה"ד משמש לתשלום המשכנתא. ומתקיימת מטרת חוק הבטחת הכנסה לאפשר סיפוק צרכים מינימאליים של מי שאין לו הכנסה מתאימה. אין לקבל טענה זו . גם תוכן וגם תכלית התקנה אינם מתקיימים מששכ"ד אחד אינו משמש כלל למימון שכר דירת מגוריו.


לטענתו על פי עב"ל 381/99 תהילה חזון נ' המוסד לביטוח לאומי (פדע לו 57) הכנסה מנכס

יש לפרש כאילו... שיש ביכולתו של בעל הנכס להפיק את ההכנסה" ומששכר הדירה משמש למשכנתא במלואו (אישור משכון צורף לסיכומי נתבע), אין ביכולתו להפיק הכנסה מהנכס. (עב"ל 685/05 שרון נ' המוסד לביטוח לאומי (נבו). לטענתו בתום 20 שנות תשלום משכנתא יישאר בידיו נכס מניב, ואז ורק אז לטענתו, ניתן יהיה לזקוף לו הכנסה אולם אז גם לא יזקק לקופה הציבורית ויצא החשבון הציבורי נשכר, מכך שלא יילקח בחשבון סכום זה עד לתשלום מלוא המשכנתא.
לכאורה, נראית תיאוריה זו כלכלית, ומתיישבת עם התכלית של הוצאתו מכלל מקבלי הגמלה לאורך זמן. אולם יש להזכיר את התנאי של "שימשה למגוריו" ואת הרציונל שלה, שאם לא כן, יכול אדם לקנות 3 דירות במשכנתא מסובסדת, לשלם 20 שנה לשלושתן, וכך עם בעלות על שלוש דירות בשכירות שכולה משלמת משכנתא, המדינה תדאג לקיומו הבסיסי של אותו מבוטח. פרשנות זו אינה מתקבלת על הדעת ואינה עולה בקנה אחד עם משמעות תקנה 10 והפסיקה הנוגעת ליכולת להפיק הכנסה. זהו בדיוק המקרה בו הפסיקה התייחסה להכנסה רעיונית מנכס, ועל כך נשפכו נחלי דיו בפסיקה.


על כן אופן פרשנות זה של התובע נדחה. החריגים שאותם קובע מחוקק המשנה ככאלה שלא יילקחו בחשבון, אינם כאלו האמורים לבסס את עתידו ועתיד ילדיו של מבוטח, אלא כאלו המהווים היום –בזמן עכשוי- תשתית בסיסית לקיומו והדירה נשוא המחלוקת ודמי השכירות ממנה אינם לקיום בסיסי זה אלא מעבר לו, עם כל הכבוד שרוחש בית הדין לרצונו לבסס את עתיד ילדיו.
בבל (בש) 1464/07 פרידמן משה נ' המוסד לביטוח לאומי (נבו) קבע בית הדין את תכלית תקנה 17(11) : "באמצעות תקנה 17 (11) המבוטח אינו כבול למקום מגוריו שבבעלותו, ועל כן אין בכך משום סתירה לעקרונות העומדים בבסיסה של גמלת הבטחת הכנסה ולתכלית זה של חוק זה. יחד עם זאת, על המבוטח מוטלת חובת ההוכחה כי הוא עומד בתנאי הסעיף". (דגש שלי ש.ש.)

הנה כי כן, שם עמד התובע במלוא תנאי התקנה, ואילו בפנינו תובע אשר אינו עומד בחלקם הארי של תנאי התקנה, המתייחסים לחבות לגור במקום אחר ממקום הדירה שבה התגורר בפועל, ולא בתכנון נכסים והכנסות עתידיות.על כן בתובע מתקיימת הפסיקה הקובעת כי אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו. לגביו יש להחיל את הכלל כי התקנה עוסקת בחריג אותו יש לפרש בצמצום.



משכך פעל הנתבע כדין עת זקף הכנסה רעיונית בנסיבות עובדתיות אלו.
לאור כל האמור לעיל, התביעה נדחית. כל צד יישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפחתת הבטחת הכנסה

  2. ביטול השלמת הכנסה

  3. הגדלת השלמת הכנסה

  4. קיצוץ הבטחת הכנסה

  5. התיישנות הבטחת הכנסה

  6. עורך דין הבטחת הכנסה

  7. הבטחת הכנסה לימודים

  8. השלמת הכנסה לבעלי רכב

  9. הבטחת הכנסה לעובד מנזר

  10. מכתב דחיה השלמת הכנסה

  11. הבטחת הכנסה קבלת ירושה

  12. הבטחת הכנסה לסטודנטים

  13. השלמת הכנסה לחודש אחד

  14. זכאות לגמלת הבטחת הכנסה

  15. הבטחת הכנסה לאחר גיל 60

  16. הבטחת הכנסה לתושבת חוץ

  17. זכאות גרושה להשלמת הכנסה

  18. הבטחת הכנסה אם חד הורית

  19. הכנסה מירושה הבטחת הכנסה

  20. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה

  21. רכב גרוטאה - הבטחת הכנסה

  22. הבטחת הכנסה - הכנסה מנכס

  23. הכנסה מנכס - הבטחת הכנסה

  24. בעלות על רכב הבטחת הכנסה

  25. הבטחת הכנסה משק בית משותף

  26. הכנסה מנכס - השלמת הכנסה

  27. הבטחת הכנסה למי שטס לחו"ל

  28. אב חד הורי - הבטחת הכנסה

  29. הכנסה לא חוקית הבטחת הכנסה

  30. קצבת הבטחת הכנסה לבעלי רכב

  31. הפסקת תשלום גמלת הבטחת הכנסה

  32. הבטחת הכנסה - עזרה מהמשפחה

  33. הכנסה ממזונות - הבטחת הכנסה

  34. בעלות על מכונית הבטחת הכנסה

  35. הבטחת הכנסה עולה מארגנטינה

  36. בעלות על מכונית השלמת הכנסה

  37. הבטחת הכנסה בן זוג לא ישראלי

  38. מגורים עם הגרושה הבטחת הכנסה

  39. רכב להסעת ההורים הבטחת הכנסה

  40. שאלת קיומו של משק בית משותף

  41. הבטחת הכנסה לגרושה עם 5 ילדים

  42. הבטחת הכנסה לעובד במשרה חלקית

  43. הבטחת הכנסה הכנסות ממשק חקלאי

  44. חישוב הבטחת הכנסה זכויות בניה

  45. הבטחת הכנסה לחסר בית - הומלס

  46. הכנסה משכר דירה - הבטחת הכנסה

  47. איסור לנהוג ברכב - הבטחת הכנסה

  48. גירושים פיקטיביים הבטחת הכנסה

  49. הבטחת הכנסה רכב בבעלות משותפת

  50. שלילת הבטחת הכנסה לאם חד הורית

  51. לימודים של האישה - הבטחת הכנסה

  52. השלמת הכנסה מביטוח לאומי לגרושה

  53. הבטחת הכנסה לגרוש שמשלם מזונות

  54. שימוש במכונית שלילת השלמת הכנסה

  55. הבטחת הכנסה בני זוג שגרים ביחד

  56. שלילת הבטחת הכנסה לשוהים בחו''ל

  57. ניהול חיים משותפים - הבטחת הכנסה

  58. אי הצהרה על נכסים - השלמת הכנסה

  59. מסמכים חסרים בתביעת הבטחת הכנסה

  60. רכב על שם אדם שמקבל הבטחת הכנסה

  61. הכנסות מדמי שכירות - השלמת הכנסה

  62. סיוע בשכר דירה למקבלי הבטחת הכנסה

  63. משכורת מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  64. השלמת הכנסה אם חד הורית בשכר נמוך

  65. הכנסות משיעורי נגינה – הבטחת הכנסה

  66. שלילת גמלת הבטחת הכנסה רטרואקטיבית

  67. תביעה נגד ביטוח לאומי השלמת הכנסה

  68. טיפול בבן משפחה חולה - הבטחת הכנסה

  69. הבטחת הכנסה - מגורים בנפרד מבן זוג

  70. הגדלת מזונות עקב שלילת הבטחת הכנסה

  71. קצבת נכות מעבודה למקבלי הבטחת הכנסה

  72. הבטחת הכנסה לאישה שגרה עם בעלה לשעבר

  73. הגדרת ''בני זוג'' לצורך הבטחת הכנסה

  74. רציפות תושבות תנאי זכאות להבטחת הכנסה

  75. הבטחת הכנסה - תמיכה כלכלית של בן זוג

  76. הכנסה ממשכורת של הילדים - הבטחת הכנסה

  77. הבטחת הכנסה לגרושה שעובדת 4 שעות ביום

  78. אי הודעה על הפסקת עבודה - השלמת הכנסה

  79. הכשרה מקצועית לשכת התעסוקה הבטחת הכנסה

  80. הבטחת הכנסה - הכנסה ממקרקעין - בן נכה

  81. שלילת הבטחת הכנסה עקב אי התייצבות בלשכה

  82. דחיית הבטחת הכנסה בגלל חקירת ביטוח לאומי

  83. אי התייצבות בלשכת התעסוקה - השלמת הכנסה

  84. שלילת הבטחת הכנסה בגלל הפקדות לחשבון בנק

  85. העברת בעלות רכב על שם האמא - הבטחת הכנסה

  86. אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה

  87. קביעת בעלות בקרקע לעניין הזכאות לפי חוק הבטחת הכנסה

  88. הגשת תביעה להבטחת הכנסה ע''י בני זוג בנפרד

  89. דחיית תביעה להבטחת הכנסה בגלל אי שיתוף פעולה

  90. הפסקת תשלום הבטחת הכנסה בגלל מגורים עם בן זוג

  91. התייצבות בלשכת התעסוקה כתנאי לקבלת הבטחת הכנסה

  92. שלילת הבטחת הכנסה עקב העברת בעלות בנכס ללא תמורה

  93. אי יכולת לשלם שכירות בגלל הפסקת תשלום הבטחת הכנסה

  94. מסירת כתובת שגויה לביטוח לאומי - שלילת הבטחת הכנסה

  95. 1.9.12 הוא התאריך הקובע לביטול סעיף 9א' לחוק הבטחת הכנסה

  96. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון