הכרה כעצמאי בביטוח לאומי

בנושא שאלת היותו של מבוטח "עצמאי" על פי הוראות החוק - מונחה בית הדין לפרש את מכלול הוראות הדין הנוגעות לו והצרכות להכרעה, כך שתיושם "מטרת העל" של החוק לשון החוק שהיא ליצור מצב בו רוב האוכלוסייה מבוטח לפי החוק וזכאי לגמלה לפי הצורך (דב"ע נא/0-45 המוסד - יפה בלובר, פד"ע כג, 337).

לצורך גיבוש הזכות יש צורך ברישום בפועל של נפגע כ"עצמאי". אולם בצידו של אדן זה, מעמיד בית המשפט הגבוה לצדק את האדן השני הפרשני - היינו לאיזו תכלית דרוש הרישום, ומפרט "ליצור ודאות ויציבות ביחס לתמונת המצב של הזכאים לדמי פגיעה במקרה של תאונה, ולאפשר לרשות הציבורית לכלכל את תקציבה ומהלכיה בהתאם לרישום ברור של הזכאים

כך למשל נקבע כי אדם המקבל מהמוסד הודעה לפיה לפי הידוע למוסד הוא עצמאי ולכן במקרה ולא ידווח על הכנסתו תקבע שומתו לפי הנתונים בידי המוסד, ובהמשך אף הוצאה לו על ידי המוסד הודעה על שומה כעצמאי וכן נשלח לו פנקס תשלומים כעצמאי, סביר שיסיק כי הוא רשום כעצמאי ואין הוא צריך לנקוט בפעולה על-פי תקנות 2 ו- 9 לתקנות.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה כעצמאי בביטוח לאומי לצורך
תאונת עבודה:

תביעתו של התובע להכרה באירוע נטען מיום 19.04.10 ("יום האירוע") כ"פגיעה בעבודה" נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי ("המוסד", "הנתבע") מהטעם שהתובע לא היה בבחינת "מבוטח" בהתאם לסעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("החוק") וכן לא מילא אחר חובת הרישום כמפורט בסעיף 77(א) לחוק.

רקע ועובדות:

1. א. התובע יליד 1978. נשוי ואב לשניים.

ב. ביום 31.05.10 הגיש התובע לנתבע "תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה", לפיה לטענתו ביום 19.04.10, במסגרת עבודתו כעצמאי, נפגע בתאונת עבודה ("יום האירוע").

ג. במכתבו מיום 09.06.10 הודיע הנתבע לתובע, כי תביעתו נדחתה מהנימוק הבא:

"בהתאם לאמור בסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי – תנאי למתן גימלה לעובד עצמאי הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להרשם.
עפ"י ביקורת הגביה, לא פנית למוסד לביטוח לאומי להרשם כעובד עצמאי".

ד. מתעודת עובד ציבור מיום 31.10.11 ("התע"צ") ונספחיה עולים הפרטים הבאים:

1) ביום 22.12.09 התקבלה אצל הנתבע שומת מס של התובע לשנת 2008 ממנה עולה כי הכנסות התובע בשנה זו עמדו על סך 22,851 ₪ כעצמאי ו- 79,513 ₪ כשכיר.

2) ביום 27.01.10 נשלח לתובע מכתב ברור מעמד ובו נתבקש התובע לפרט את הכנסותיו ומקורן וכן היקף שעות עבודה שבועי ממוצע כעובד עצמאי. כן הובהר לתובע, כי אינו מבוטח לענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי בתקופה הנ"ל.

3) לאחר שהתובע לא השיב למכתב מיום 27.01.10 נשלחו אליו ביום 06.04.10 פנקס תשלומי דמי ביטוח כעצמאי ומכתב בו פורטו חישובי דמי הביטוח שעליו לשלם.

4) ביום 24.05.10 וביום 07.06.10 נשלחו לתובע תזכורות בדבר החוב שנוצר לו כתוצאה מאי תשלום דמי הביטוח.

5) ביום 17.06.10 התקבל אצל הנתבע דין וחשבון רב שנתי, בו דיווח התובע כי החל מיום 01.07.08 הוא עובד כעצמאי בהיקף של 20 שעות שבועיות. התובע לא דיווח על הכנסותיו בדו"ח.

6) באותו יום שילם התובע 3 תשלומים של 308 ₪ על חשבון חובו. ביום 22.06.10 נערך עימו הסדר תשלומים על יתרת החוב, בסך 7,726 ₪ (כל ההדגשות בסעיף זה שלנו - ר.כ.).

2. לטענת התובע, יש לראות בנתבע, לאור מכתביו לתובע, כמי שהכיר בו כעצמאי עובר לתאונה. עוד טוען התובע כי עשה את כל המוטל עליו על מנת להירשם כעצמאי וכל שינוי מאוחר ברישום אינו באחריותו. לחלופין, טוען התובע, היה על הנתבע להפעיל את שיקול דעתו ולקבל את התביעה משיקולי צדק.

לטענת הנתבע, התובע לא ביצע אף פעולה מאלו המנויות בתקנות המוסד לביטוח לאומי (רישום), תשכ"ג-1963 ואין לראות בהגשת שומה למשרדי מס הכנסה כרישום במוסד לביטוח לאומי כעצמאי.


דיון והכרעה:

3. מושכלות יסוד בפרשנות הוראות חוק הביטוח הלאומי ("החוק"), הינן כי פרשנות זו תיישם את תכליתו העיקרית של החוק שהינה חלוקת גמלאות לסוגיהן בשים לב לתכלית הביטוחית של כל ענף. מחד לא ניתן להעניק גמלא אלא על פי הוראות החוק והתקנות, ומאידך בעת הכרעה בסוגיה המונחת לפתחו של בית הדין, ושיקול של עוול מול עוול, יש להעדיף פרשנות הנוחה למבוטח, הכול כאשר הפרשנות אינה סוטה מהרואות המחוקק.

מהכלל אל הפרט, בנושא שאלת היותו של מבוטח "עצמאי" על פי הוראות החוק - מונחה בית הדין לפרש את מכלול הוראות הדין הנוגעות לו והצרכות להכרעה, כך שתיושם "מטרת העל" של החוק לשון החוק שהיא ליצור מצב בו רוב האוכלוסייה מבוטח לפי החוק וזכאי לגמלה לפי הצורך (דב"ע נא/0-45 המוסד - יפה בלובר, פד"ע כג, 337).

נבחן, אפוא, את הוראות החוק הנוגעות לביטוח מבוטח כ"עצמאי":

א. סעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי, [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ("החוק") קובע:

"לגבי עובד עצמאי, תנאי לתשלום גמלה לפי פרק זה הוא שהמבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי או עשה את המוטל עליו כדי להירשם".

ב. תקנה 1 לתקנות הביטוח הלאומי (רישום), התשכ"ג-1963 ("התקנות"), קובעת כי עובד עצמאי חייב ברישום לעניין ביטוח נפגעי תאונות עבודה. בתקנה 2 נקבע כך:

"לעניין הסעיפים 24א ו-24ב לחוק (כיום סעיף 77 לחוק - ר.כ.) יראו עובד עצמאי או עובד לשעה כאמור בתקנה 1 (2) כרשום אם עשה אחד מאלה:

(1) נרשם במוסד על ידי מילוי טופס כאמור בתקנה 9;
(2) הגיש דין וחשבון ממנו נובע כי המבוטח הנו עובד עצמאי או עובד לשעה, הכל לפי הענין;
(3) שילם בתקופה שקדמה לפגיעה בעבודה כל דמי-הביטוח לפי פרטים 2 ו-6 בלוח י' והתשלום נעשה בציון שמו, מענו ומספר הזהות של המבוטח במרשם התושבים".





וקובעת תקנה 9 לתקנות:

"בקשה לרישום תיעשה לפי טופס שאפשר להשיגו בכל אחד מסניפי המוסד ובו פרטים בדבר שמו של המבקש, מענו, מספר רישומו (זהותו) במרשם, סוג ביטוחו, הצהרה שהוא עוסק אותה תקופה במשלח-ידו, תיאור משלח היד, הזמן הממוצע המיועד לכך והכנסותיו לצרכי תשלום דמי-ביטוח".

4. בעוד שהנתבע טוען, כי התובע לא נרשם אצלו כעצמאי ואף לא הגיב לפניותיו בנדון, טוען התובע בסעיפים 15-17 לכתב התביעה, כי עשה כל המוטל עליו על מנת להירשם. כמו כן טוען התובע בתביעתו כי שילם את חובותיו בדמי ביטוח והצהיר על כל הדרוש.

כאמור, תקנה 1 לתקנות קובעת דרכי רישום כעצמאי. נכון שהתובע לא הוכיח כי פעל בהתאם לאחת מהדרכים המנויות בתקנה:

התובע לא פירט האם ומתי נרשם בנתבע על ידי מילוי טופס;
מהמסמכים שצורפו לתעודת עובד הציבור, ואשר לא נסתרו, עולה כי התובע הגיש לנתבע דין וחשבון רק ביום 17.06.10 – לאחר האירוע הנטען;
עוד עולה מתעודת עובד הציבור, כי אמנם שילם התובע חובותיו אלא שעשה כן לאחר שנדחתה תביעתו. עובדה זו אף אינה שנויה במחלוקת, כפי שניתן ללמוד מסיכומי ב"כ התובע (פ: 10.06.12, עמ' 2, ש: 13-14).

הלכך, יש לקבוע שאכן, באשר להוראת הדין בדבר הצורך להירשם כעצמאי, לא השכיל התובע להוכיח, והנטל מוטל עליו, כי נרשם כעצמאי לפני יום האירוע, אף לא הוכיח שעשה את כל הנדרש על מנת להירשם ככזה.

לו רישום, או עשיית כל הנדרש על מנת להירשם, היו תנאים בלעדיהם אין כדי להכיר במעמדו של מבוטח כ"עצמאי" - אכן דין תביעתו של התובע להידחות.

5. אולם לטעמנו, יש לבחון את התכלית המסתתרת מאחורי הצורך שנקבע בדין לפיו על מבוטח להירשם כ"עצמאי". כך, שאם נמצא שתכלית זו הושגה, עוד בטרם יום האירוע, יש לדעתנו להכיר בזכאותו של התובע שתביעתו כנפגע בעבודה תיבחן לגופה:


א. בבג"צ בגצ 5071/06 גדליה עוזרי נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 06.09.07) דן בית המשפט העליון בשאלת פרשנותו של סעיף 77 לחוק:

"בענייננו עלתה שאלת פרשנותו של סעיף 77(א) לחוק הקובע כתנאי לקבלת גמלת דמי פגיעה בגין תאונת עבודה כי המבוטח היה בעת הפגיעה רשום במוסד כעובד עצמאי, או שעשה את המוטל עליו כדי להירשם. בתי הדין לעבודה פרשו הוראה זו כלשונה - כי לצורך גיבוש הזכות לגמלה יש צורך ברישום בפועל של הנפגע כעובד עצמאי, או, למצער, כי הוא עשה את המוטל עליו כדי להירשם. פרשנות הוראה זו כלשונה תואמת גם את תכלית החוק - ליצור ודאות ויציבות ביחס לתמונת המצב של הזכאים לדמי פגיעה במקרה של תאונה, ולאפשר לרשות הציבורית לכלכל את תקציבה ומהלכיה בהתאם לרישום ברור של הזכאים, או לפחות אלה שהגישו בקשות לרישום מטעמם, גם אם טרם נרשמו בפועל. העותר במקרה זה לא היה רשום בעת התאונה כעובד עצמאי וגם שומת מס הכנסה לשנת 2000 בעניינו הוגשה רק ב-24.6.01, זמן ניכר לאחר התאונה. מטעם זה לא ניתן לראות את העותר כמי שהיה רשום בעת הפגיעה כעובד עצמאי, וגם לא כמי שעשה את המוטל עליו כדי להירשם (ראו גם תקנות הביטוח הלאומי (רישום) תשכ"ג-1963, תקנה 2(2)) ".

ב. הנה כי כן, שני אדנים ביסוד הכרעתו של בית המשפט הגבוה לצדק. האחד - לצורך גיבוש הזכות יש צורך ברישום בפועל של נפגע כ"עצמאי". אולם בצידו של אדן זה, מעמיד בית המשפט הגבוה לצדק את האדן השני הפרשני - היינו לאיזו תכלית דרוש הרישום, ומפרט "ליצור ודאות ויציבות ביחס לתמונת המצב של הזכאים לדמי פגיעה במקרה של תאונה, ולאפשר לרשות הציבורית לכלכל את תקציבה ומהלכיה בהתאם לרישום ברור של הזכאים". עת מתייחס הבג"צ לעניין הקונקרטי שהיה בפניו הוא מוסיף גם זאת: "העותר במקרה זה לא היה רשום בעת התאונה כעובד עצמאי וגם שומת מס הכנסה לשנת 2000 בעניינו הוגשה רק ב-24.6.01, זמן ניכר לאחר התאונה". כלומר עת קיימת וודאות ביחס למעמדו של נפגע לפני האירוע התאונתי, ייתכן שוודאות זו תבוא ותמלא, את התכלית שבדרישת הרישום הפורמאלי.

ג. תמיכה לאמור לעיל נמצא בפסק הדין בעניין מיכאל כהן - המוסד לביטוח לאומי (ב"ל 212/09 לא פורסם, 23.03.10, אליו מפנה ב"כ התובע בסיכומיו - "עניין כהן"), שם נאמר בהערת אגב מפי כב' השופט אילן איטח:

"כך למשל נקבע כי אדם המקבל מהמוסד הודעה לפיה לפי הידוע למוסד הוא עצמאי ולכן במקרה ולא ידווח על הכנסתו תקבע שומתו לפי הנתונים בידי המוסד, ובהמשך אף הוצאה לו על ידי המוסד הודעה על שומה כעצמאי וכן נשלח לו פנקס תשלומים כעצמאי, סביר שיסיק כי הוא רשום כעצמאי ואין הוא צריך לנקוט בפעולה על-פי תקנות 2 ו- 9 לתקנות".

ד. לא נסתתר מאיתנו השוני שבין העובדות שבעניין כהן ובין העובדות דנן:

בעוד שבעניין כהן נטען, כי מר כהן העביר למוסד, באמצעות רואה חשבון, טופס בל/6101 (דין וחשבון רב שנתי) עובר לתאונה, בענייננו לא נטען כי התובע עשה כל פעולה פוזיטיבית על מנת להירשם כעצמאי בנתבע עובר לתאונה (אמנם, כאמור לעיל, נטען בכתב התביעה כי התובע עשה את המוטל עליו ואולם טענות אלו נטענו בעלמא, ללא כל פירוט ואסמכתאות, ונזנחו כליל בסיכומי ב"כ התובע).

ועוד. ערעורו של כהן נדחה לאחר שבית הדין הארצי קבע, כי:

"המערער כלל לא הוכיח כי המוסד יצר בפניו מצג לפיו הוא רשום כעצמאי. ראשית, ההפניה של המערער למסמכים מיום 16.10.05 ו- 26.10.05 אין בה ולא כלום. שכן, מדובר במסמכים המאוחרים לתאונה; שנית, ההפניה לאישור קליטת יפוי הכח של רו"ח שראל כמייצג של המערער אין בה כדי להועיל. שכן, עיון בה מלמד שלא ניתן ללמוד ממנה דבר וחצי דבר כאילו המערער רשום במוסד כעצמאי" (ההדגשות במקור - ר.כ.).

ועוד. בדב"ע נה/0-37 ראייד פאלח – המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 13.04.95; "עניין פאלח") - הוא פסק הדין אליו מתייחס כב' השופט איטח בעניין כהן - נפסק, כי:

"יש לציין כי כשם שמוטלות חובות שונות על המוסד כלפי המבוטח, על-פי החוק, אשר על המוסד לכבדן, כך גם חייב מבוטח לכבד חובה המוטלת עליו עלפי המוסדר על-פי החוק. לאור זאת, היה על המערער למלא אחת מצוות סעיף 33(א) לחוק ובהתאם לתקנות 2 ו9- לתקנות הרישום, ואין לגרוע דבר מהוראות אלה".

אולם וגם זאת נקבע בפסק הדין פאלח:

"עם זאת, יש לבחון את מערכת העובדות בעניין שלפנינו על פי מבחן הסבירות של התנהגות המערער. כאמור לעיל, אין לגרוע דבר מחובת הרישום הפורמלי על פי תקנות הרישום. ואולם, השאלה היא האם סביר כי "אזרח מן השורה", אשר אינו בקי ברזי החוק והתקנות, ואשר מודיע לפקיד השומה על פתיחת עסק והעסקת עובדים (ת / 1), ומקבל מהמוסד הודעה כי הוא נחשב כ"עובד עצמאי" ונדרש לשלם דמי ביטוח - יסיק מכך כי הוא רשום למעשה כעובד עצמאי במוסד? התשובה לשאלה זו תלויה כמובן במכלול הנסיבות של כל מקרה. בעניין שלפנינו, נראה לנו כי על-פי ההודעה ופנקס התשלומים שקיבל המערער מהמוסד, היה זה סביר כי יסיק שהוא רשום כבר במוסד כ"עובד עצמאי" ואין הוא צריך לנקוט בפעולה על-פי תקנות 2 ו9- לתקנות הרישום" (ההדגשות שלנו - ר.כ.).

ה. כללם של דברים, הרישום חשוב הוא ומשרת את אחת התכליות המרכזיות הקובעות את הצורך ברישום כ"עצמאי". אולם אין הרישום חזות הכול, וכאשר ממכלול הנסיבות ניתן לקבוע, כי המוסד הנתבע, קבע מעמדו של אדם "כעצמאי" עת חישב לו דמי ביטוח, הודיעו על קיום חוב בדמי ביטוח כ"עצמאי" ואף שלח לו פנקס תשלומים לתשלום דמי ביטוח - תעמוד התכלית היסודית של ענף נפגעי העבודה - שהיא ליצור מצב בו רוב האוכלוסייה מבוטח, לבל תישמט מתחת נפגע כזה רשת הביטחון הסוציאלי שביסוד ביטוח נפגעי עבודה. לכן במקרים אלה, שיבחנו על אחד לגופו, ניתן להכיר במעמדו, גם ימולא החסר שברישום, עת מסקנה סבירה שהנתבע כמו גם הנפגע "הסביר" היו מודעים, לכך שהתובע, הלכה למעשה, נתפס על ידי הנתבע כ"עצמאי" .

מן הכלל אל הפרט:

6. לפי עובדות המקרה דנן וגם לפי המפורט בתעודת עובד ציבור מטעם המדינה (ראו לעיל סעיף 1 ד') למעשה סווג התובע כעצמאי על ידי הנתבע עוד בטרם יום האירוע הנטען [19.04.10], כך:

א. ביום 27.01.10, נשלח לתובע על ידי הנתבע מכתב בירור לגבי מעמדו כעצמאי ובו נדרש הוא לפרט את הכנסותיו ככזה. במכתב זה נקבע במפורש שאין הנתבע רואה את התובע כמבוטח עצמאי לצורך ענף נפגעי עבודה;

ב. אולם ביום 06.04.10, נשלחו לתובע, על ידי הנתבע, שני מכתבים: באחד נקבעו לו דמי ביטוח לתשלום כעצמאי, ופורטו החישובים שעשה הנתבע לצורך קביעת דמי הביטוח. בשני נשלח לו פנקס תשלומי דמי ביטוח כעצמאי - כלום יכול הנתבע לטעון , לאור האמור בשני מכתבים אלה שלא סיווג כבר את התובע כ"עצמאי". אם הוא לא נתפס כ"עצמאי" העיני הנתבע על שום מה חישב דמי ביטוח שעליו לשלם, ואף שלח לו פנקס תשלומים לתשלום דמי ביטוח כעצמאי?

לטעמנו - בכך קיבע הנתבע עמדתו שלדעתו של הנתבע, התובע מסווג כעצמאי החייב בתשלום דמי ביטוח, זאת במועד שטרם יום האירוע.

ג. יתירה מכך, בהמשך ביום 24.05.10 וביום 07.06.10 - אמנם סמוך לאחר יום האירוע - מודיע הנתבע לתובע על חוב שנוצר בתשלום דמי ביטוח.

ד. בסופו של דבר נעשה הסדר בין התובע לנתבע לתשלום חובו כעצמאי. נכון שגם ההסדר נעשה לאחר יום האירוע.

7. העובדות דלעיל מצביעות על כך שהנתבע, עוד קודם ליום האירוע הנטען, סבר שהתובע הינו עצמאי, ולכן חישב דמי ביטוח שעליו לשלם ככזה, ואף שלח לו פנקס תשלומים. בכך מושגת התכלית שבחוק שנקבעה בפסיקת בית המשפט הגבוה לצדק, ואף בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה - לאמור ידיעתו של הנתבע לעניין סיווגו של התובע וחובתו לשלם, לכן, דמי ביטוח כ"עצמאי". כל זה עוד קודם יום האירוע. עובדה היא גם, שאמנם לאחר יום האירוע, אולם עוד בטרם ידע הנתבע שהתובע טוען שנפגע בעבודה, הוא כבר הודיעו שקיים חוב, חוב שנעשה הסדר לתשלומו.

כשם שנפגע אינו יכול ליהנות ממעמד שקבע לעצמו - ומעמדו נבחן ביום קיומו של אירוע מזכה לגמלאות - לא ייתכן שהנתבע יסווג נפגע כעצמאי, בטרם יום אירוע, ויסתתר לאחר מכן מאחורי טענה של היעדר רישום כדי לשלול מממנו בחינת זכאות לגמלה. במיוחד בשים לב ל"מטרת העל" של החוק שהיא ליצור מצב בו רוב האוכלוסייה תהא מבוטחת בענפי הביטוח השונים.

בעניינינו אין חולק שהתובע סווג לפני יום האירוע, ע"י הנתבע,כעצמאי, ונדרש לשלם דמי ביטוח ככזה, על פי תחשיב שעשה הנתבע. לו לא שלח הנתבע את מכתביו ב-06.04.10, בהם דרש מהתובע תשלום דמי ביטוח כעצמאי, אף סיפק לו פנקס לתשלומם, היינו הייתה נותרת רק דרישת הבירור מיום 27.01.10, ניתן היה לומר שעניינינו של התובע בבירור. אין כן הדבר כשנקבעו לו דמי ביטוח כעצמאי ואף נידרש הוא לשלמם.

אגב, טענת הנתבע שלמרות זאת הוא סבור שהתובע מסווג כ"שכיר" בלבד. לא ניתן לקבל טענת זו של הנתבע שלמרות שדרש התובע לשלם דמי ביטוח כעצמאי הוא ידע שהוא כזה או לא סווג ככזה, שכן טענה כזו היא בגדר אוקסימורון. מחד הנתבע טוען שהוא חושב שהוא אינו עצמאי, ובאותה עת ממש תובע תשלום דמי ביטוח כעצמאי, ויוצר לתובע חוב בתשלום דמי ביטוח כעצמאי.

מתקיימת בעניינינו הלכת פאלח הקובעת: "בעניין שלפנינו, נראה לנו כי על-פי ההודעה ופנקס התשלומים שקיבל המערער מהמוסד, היה זה סביר כי יסיק שהוא רשום כבר במוסד כ"עובד עצמאי" ואין הוא צריך לנקוט בפעולה על-פי תקנות 2 ו9- לתקנות הרישום" (וראו גם מדברי השופט איטח בעניין כהן, שצוטטו לעיל).

לשאלת קיומו של חוב בדמי ביטוח, ביום האירוע הנטען - בכך עוסק סעיף 366 לחוק הקובע כללים להפחתת זכאות לגמלה, עד לשלילתה, לפי אורך תקופת פיגור בתשלום דמי ביטוח. מכאן עולה, לדעתנו, כוונת המחוקק שאי תשלום דמי ביטוח, כשלעצמו, אינו שולל אוטומטית זכאות לגמלה.

8. זאת וגם אחרת. כאמור לעיל, סבורים אנו שבמקרה דנן, משסווג התובע, ע"י הנתבע כעצמאי, עוד טרם יום האירוע - הוא היה מבוטח כעצמאי ביום האירוע הנטען.

אולם כדי להפיס דעתו של הנתבע - נוסיף גם זאת: אין חולק שמטרת העל שבתכלית החוק היא הכנסת מרבית המבוטחים כך שיחסו בתוך ד' אמות החוק. עוד אין חולק שמשמעות הכרעה פורמאלית הרואה רק את הרישום כחזות הכול עת יבחן מעמד נפגע כ"עצמאי", מאיינת תביעה לתשלום דמי ביטוח כעצמאי, כאשר הרישום לא נעשה. תוצאה קשה וייתכן אף מנוגדת לתכלית החקיקה.

לפיכך, לכל היותר מצוי העניין דנן, בתחום שעל "קצה" הזכאות. לכן אל מול "העוול" שעלול להיגרם לתובע, אם לא יוכר מעמדו כ"עצמאי" ליום האירוע, אל מול ה"עוול" שיגרם אם יוכר - כשאין חולק שהוא גם נידרש לשלם דמי ביטוח כעצמאי וגם הסדיר את חובו- דומה, שגם מטעם זה, יש להכיר בתובע כמבוטח עצמאי ליום האירוע הנטען.

9. לפיכך קובעים שביום האירוע הנטען, היה התובע, בגדר מבוטח כ"עצמאי". לכן על הנתבע לבחון את תביעתו להכרה בפגיעה הנטענת על ידו, כפגיעה בעבודה. ככל שתוכר היא ויהיה התובע זכאי לגמלאות יופחתו מהן, השיעורים שמיום האירוע ועד ליום בו נחתם ההסכם להסדרת תשלום חובו בדמי הביטוח.

אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חיוב עצמאי בחוזה

  2. תאונת עבודה סבל עצמאי

  3. תאונה בבית עובד עצמאי

  4. תקנה 15 פתיחת עסק עצמאי

  5. סבל עצמאי - תאונת עבודה

  6. הכרה כעצמאי בביטוח לאומי

  7. רישום עצמאי בביטוח לאומי

  8. תאונת דרכים בעל עסק עצמאי

  9. חישוב תגמולי מילואים עצמאי

  10. תאונת עבודה לעורך דין עצמאי

  11. אי הכרה בתאונת עבודה של עצמאי

  12. רישום עובד עצמאי בביטוח לאומי

  13. האם משגיח כשרות שכיר או עצמאי

  14. תשלום ביטוח לאומי על עובד עצמאי

  15. תאונת עבודה מדריך טיולים עצמאי

  16. איחור רישום כעצמאי בביטוח לאומי

  17. הכנסות מעסק של בני זוג עצמאיים

  18. עזיבת משרד תיווך ופתיחת עסק עצמאי

  19. תאונת עבודה עצמאי תוך כדי משלח יד

  20. הגדרת ''עובד עצמאי'' ביטוח לאומי

  21. שכרו של התובע שהינו עצמאי ערב התאונה

  22. חישוב בסיס השכר של עצמאי אשר נהרג בתאונת דרכים

  23. קניית רכב בסמוך לאחר פתיחת עסק עצמאי

  24. מקדמות ביטוח לאומי עצמאי - תאונת עבודה

  25. חישוב שכר ביטוח לאומי לפי הכנסה כעצמאי

  26. תביעה להכרה בזכות עצמאית להירשם כחוכר נכס

  27. תאונת עבודה בבית עורך דין עצמאי שעובד מהבית

  28. עצמאי שעובד מהבית - תאונת דרכים בדרך לעבודה

  29. פיצויי פיטורים לעורך דין עצמאי במועצה מקומית

  30. תאונת עבודה של עובד עצמאי לא רשום בביטוח לאומי

  31. האם אשתו של בעל עסק עצמאי יכולה לקבל דמי אבטלה ?

  32. תאונה של עובדת עצמאית בחניה בבית – תאונת עבודה ?

  33. רישום עצמאי בביטוח לאומי חודשיים לאחר תאונת עבודה

  34. האם עורך דין שכיר שמקבל לקוחות פרטיים נחשב לעצמאי

  35. האם תאונת דרכים של עצמאי בדרך ל"סידורים" תוכר כתאונת עבודה ?

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון