קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסכם השכרת דירות עמידר: 1. התובעת זכתה במכרז, מטעם משרד הקליטה, באמצעות חברת עמידר, (להלן: "עמידר"), להשכרת מקבץ של 85 דירות בפרוייקט אשדוד ביץ' באשדוד (להלן: "הדירות").   ביום 25/7/99 נחתם הסכם, המוצג ת\3, (להלן:"ההסכם"), בין התובעת לנתבעת, לפיו הנתבעת העמידה לרשות התובעת 50 דירות מתוך הדירות הנ"ל. בהסכם נקבעו התחייבויות הצדדים, ובכללם תשלומים אלה ואחרים.   2. לאחר זמן קצר נתגלעו בין הצדדים חילוקי דיעות, שהועברו לבוררות בפני הרב אברהם הכהן (להלן: "הבורר").   הבורר נתן פסק דין מנומק, ביום 31.5.00, המוצג ת\14, (להלן: "פסק הבורר").   התובעת ביקשה מבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לאשר את פסק הבורר. הנתבעת ביקשה לבטל את פסק הבורר.   בפסק דין מיום 24/1/02, המוצג ת\12, נדחתה בקשת הנתבעת לבטל את פסק הבורר. פסק הבורר אושר ובקשת רשות ערעור, שהוגשה לבית המשפט העליון, נדחתה, כך שפסק הבורר הינו סופי וחלוט.   3. כשהמחלוקות בין הצדדים גברו, ולטענת הנתבעת, התובעת הפרה את ההסכם ולא שילמה לה סכומים המגיעים לה, בהיקף של מאות אלפי ₪, הנתבעת הודיעה לתובעת על ביטול ההסכם, ודרשה את פינוי 50 הדירות שהעמידה לרשות המבקשת.   הנתבעת גם הגישה, בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, תביעה כספית נגד התובעת, בגין כספים בסך של למעלה ממיליון ₪, שהגיעו לה, לטענתה. לאחר אישור פסק הבורר, נמחקה תביעה זו, לבקשת הנתבעת, כפי שעולה מהמוצג, ת\13.   4. התובעת עתרה, ביום 14/11/00, בבש"א 2976/00, לצו מניעה זמני, בו התבקש בית המשפט, בין היתר, לאסור על הנתבעת לפנות את הדיירים, הכל כמפורט בבקשה.   ביום 14/11/00, ניתן צו מניעה ארעי. ביום 27/12/00, לאחר הדיון במעמד הצדדים, ניתן צו מניעה זמני (להלן: "הצו הזמני"), בבש"א 2976/00, תוך מינוי עו"ד עדי זרנקין ככונס, (להלן: "הכונס"), לצורך גביית התשלומים מעמידר ולחלוקתם בין הצדדים, ע"פ עקרונות ההסכם. בתוך כך, ניתנו מפעם לפעם, הוראות לכונס, באשר לחלוקת הכספים, עקב מחלוקות נוספות בין הצדדים.   ביום 27/6/01, ניתנה החלטה בבש"א 811/01, האוסרת על הנתבעת להשכיר דירות ל - DAY-USE, השכרות ליום אחד.   5. למרות אישור פסק הבורר, שהפך להיות סופי וחלוט, כאמור, מתנגדת הנתבעת להפיכת הצו הזמני, לצו מניעה קבוע, אלא אם כן, יקבע בית המשפט תנאים נוספים, שיהא בהם כדי למנוע את המשך קיפוחה, כביכול, של הנתבעת.   ב"כ הנתבעת מונה, בסעיף 21 לסיכומיו, 3 תנאים עיקריים, שעל בית המשפט להתנות, עם מתן צו מניעה קבוע.   א. בנושא שיעור העמלה לה זכאית התובעת, בקשר להעמדת הדירות שבשליטתה, לטובת המקבץ.   ב. בנושא סמכות הנתבעת, כחברת הניהול של הבנין, לעדכן מפעם לפעם את דמי הניהול והאחזקה.   ג. בנושא ההוצאות המיוחדות של הנתבעת, במסגרת המקבץ, בגין העסקת קבטי"ם, העמדת אולם לצורך פעילות חברתית קהילתית, פוליסות ביטוח מורחבות ושרות כיבוי אש.   6. ב"כ התובעת מתנגד, להתנאות הנ"ל, כשלטענתו מדובר בהרחבת חזית, לה התנגד, ובעיקר בשל העובדה שאותם נושאים נידונו והוכרעו בפסק הבורר, שהינו סופי וחלוט.   7. גם אם לא מדובר היה בהרחבת חזית, יש לדחות את טענות הנתבעת, לגופן, לאחר שנושאים אלה אכן נידונו והוכרעו בפסק הבורר.   נושא העמלות לתובעת נידון והוכרע, בסעיף 1 לפסק הבורר.   נושא דמי הניהול הוכרע, בסעיף 4 לפסק הבורר ואם יש מקום או צורך לשנות את דמי הניהול, או לעדכן אותם, אין זה נושא להכרעה בתיק זה.   גם נושא ההוצאות המיוחדות של הנתבעת, נידון בעיקרו והוכרע ע"י הבורר. באשר לקבט"ים, הנושא הוכרע בסעיף 5 לפסק הבורר. באשר להעמדת אולם לפעילות חברתית, הנושא הוכרע בסעיף 2 לפסק הבורר.   נושא הביטוחים וכיבוי האש, עמד במחלוקת בדיון בבש"א 1635/01 ולאחר שב"כ הצדדים, פרטו בהרחבה את טיעוניהם, הוכרע הנושא ע"י בימ"ש זה, שלא קיבל את טענות הנתבעת.   8. נראה, אם כן, שפסק הבורר מהווה מעשה בית דין, שלא ניתן לבטלו או לשנותו, גם אם צד זה או אחר חש שקופחו זכויותיו, במובן זה, או אחר.   9. בנסיבות אלה, אין כל סיבה שצו המניעה הזמני, לא יהפך לצו מניעה קבוע, כשזכויות של צד ג', עמידר, אשר שיכנה בדירות עשרות עולים קשישים, עלולות להפגע.   אשר על כן, ניתן בזה צו מניעה קבוע, כמבוקש בסעיף 26 לכתב התביעה, על כל סעיפיו, כולל סעיף ב', האוסר השכרת דירות לשימוש DAY- USE . ההשכרה ל - DAT-USE לא נאסרה בצו המניעה הזמני, אולם בהמשך, נאסר שימוש זה, לאחר דיון בבש"א 811/01.   10. עם מתן צו המניעה הזמני, מונה, כאמור, כונס, אשר קיבל את התשלומים וחילקם בין הצדדים, עפ"י עקרונות ההסכם והוראות בית המשפט, כפי שניתנו מפעם לפעם, עפ"י בקשות הצדדים וההתפתחויות.   אין מקום להמשך העסקתו של הכונס, שפעילותו עולה ממון רב.   נראה שאופן חלוקת הכספים, כפי שנעשה ע"י הכונס, יכול להתבצע ע"י רואה חשבון של התובעת. רואה חשבון ולא מנהל חשבונות.   התובעת תעביר לעמידר את זהותו של רואה החשבון ואת כתובתו, (להלן: "רואה החשבון"). החל מ - 1/4/03, יועברו הכספים שמשלמת עמידר לרואה החשבון, אשר יחלקם בין הצדדים, עפ"י ההסכם שבין הצדדים ועפ"י אותם העקרונות שפעל הכונס.   בית המשפט מודה לכונס על פועלו ונראה שגם לצדדים אין טענה כלשהי כלפיו.   11. בהתחשב בעובדה, שעם הגשת התביעה והבקשה לצו המניעה הזמני, החזיקה התובעת סכום של 142,376 ₪ של הנתבעת, שהועבר לה, רק עפ"י החלטת בית המשפט, דבר שיכל להוות רקע לתרעומת של הנתבעת ולרצונה לבטל את ההסכם, לא יהיה חיוב נוסף בהוצאות.   כל צד יישא בהוצאותיו. ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי. חוזהמקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)דירות עמידר / עמיגור / חלמיששכירות