הסתלקות מתובענה ייצוגית

הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית או מתובענה ייצוגית בין של המבקש בין של התובע ובין של בא כוחו יכולה להתבצע אך ורק על פי הוראות החוק. סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיותקובע בין היתר כדלקמן: " 16. (א) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, לא יסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, אלא באישור בית המשפט, וכן לא יקבל, במישרין או בעקיפין, טובת הנאה מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו כאמור, אלא באישור בית המשפט. (ב) מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג, המבקש להסתלק מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית, יצרף לבקשת ההסתלקות המוגשת לבית המשפט, תצהיר ובו יגלה, בגילוי נאות, את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסתלקות. (ג) הסתלק מבקש, תובע מייצג או בא כוח מייצג מבקשה לאישור או מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מאחד מאלה להמשיך בתפקידו בבקשה או בתובענה, לא יהיה בכך כדי להשפיע על המשך ניהול הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית בידי מבקש אחר, תובע מייצג אחר או בא כוח מייצג אחר, לפי הענין. (ד) (1) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים או כל באי הכוח המייצגים מבקשה לאישור או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בבקשה לאישור, רשאי בית המשפט לקבוע כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, בתוך תקופה שיקבע, וכן רשאי בית המשפט להורות על פרסום הודעה על כך, והכל אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין ובהתחשב בשלב שבו מצוי הדיון בבקשה לאישור; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4). (2) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל התובעים המייצגים או כל באי הכח המייצגים מתובענה ייצוגית או שבית המשפט מצא שנבצר מהם להמשיך בתפקידם בתובענה ייצוגית, ולא הוגשה לבית המשפט, בתוך תקופה שקבע, בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג במקומם, לפי הענין, יורה בית המשפט על פרסום הודעה על כך, בהתאם להוראות סעיף 25; בהודעה יצוין האמור בפסקה (4). (3) הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2) תימסר למנהל בתי המשפט, לשם רישומה בפנקס. (4) הורה בית המשפט על פרסום הודעה כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, רשאי כל מי שהיה רשאי להגיש בקשה לאישור התובענה הייצוגית לפי הוראות סעיף 4(א), לבקש מבית המשפט, בתוך 45 ימים מיום הפרסום כאמור, למנותו כתובע המייצג בתובענה הייצוגית, וכן רשאי עורך דין, בתוך אותו מועד, לבקש מבית המשפט למנותו כבא כוח המייצג בתובענה; הוגשה בקשה למינוי כאמור לאחר שבית המשפט אישר תובענה ייצוגית, לא יאשר בית המשפט את הבקשה למינוי אלא אם כן מצא כי התקיימו התנאים המפורטים בסעיף 8(א)(3) ו-(4). (5) אישר בית המשפט את הסתלקותם של כל המבקשים, כל התובעים המייצגים או כל באי הכוח המייצגים או שמצא כי נבצר מהם להמשיך בתפקידם, כאמור בפסקאות (1) או (2), לפי הענין, ולא הוגשה בקשה למינוי תובע מייצג או בא כוח מייצג לפי הוראות סעיף קטן זה, או שהוגשה בקשה כאמור ולא אושרה, יורה בית המשפט על מחיקת הבקשה לאישור או התובענה הייצוגית, לפי הענין." סעיפים 16(א) ו-16(ב) לחוק מאפשרים לתובע מייצג/מבקש/ב"כ המבקש להסתלק מהבקשה או מהתובענה לעשות כן באישור ביהמ"ש בלבד ואוסר עליהם לקבל טובת הנאה במישרין או בעקיפין מהנתבע או מאדם אחר בקשר להסתלקותו אלא באישור ביהמ"ש. השיקולים להורות על תשלום גמול גם במקרי הסתלקות: "סייפת סעיף 22(ג)(2) מחייבת להתחשב לשם כך בשיקולים המצוינים בסעיף 22(ב). סעיף 22(ב)(1) מבקש לבחון את הטרחה שטרח התובע המייצג, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התביעה הייצוגית וניהולה וכן אם הסעד הנדרש הינו הצהרתי. סעיף 22(ב)(2) אינו רלוונטי שכן הינו מבקש לבחון את התועלת שהביאה התובענה הייצוגית לחברי הקבוצה, וסעיף 22(ב)(3) מחייב לבדוק את מידת חשיבותה הציבורית של התובענה הייצוגית. שאלה היא האם הנסיבות המצדיקות את היות המקרה מיוחד ואת הטעמים המיוחדים שיירשמו הם אלה המצויים בסעיף 22(ב) בלבד, היינו שיעור הטרחה וכיוצ"ב, או שמא יש לשקול טעמים נוספים? לטעמי, יש בהחלט מקום להוסיף שיקולים נוספים מעבר לשיקולי סעיף 22(ב) המתייחסים לאופן ניהול ההליך ומועד ההחלטה לסיימו כחלק משיקולי מדיניות משפטית שנועדה לעודד צדדים להליך התובענה ייצוגית לסיימו, בנסיבות המתאימות לכך, בהסכמה. זאת כידוע ניתן לעשות בין על דרך הסתלקות ובין על דרך הסכם פשרה, כל מקרה לנסיבותיו. מדיניות משפטית ראויה בעיני תחייב ותצדיק מחד את חשיבות הפניה לערכאות על דרך תובענות ייצוגיות ועידוד תובענות שכאלה במקרים המתאימים, כשמאידך יישקל כמובן מאליו הצורך להגן על גופים כלכליים גדולים הנתבעים ללא טעם ראוי באופן העלול להסב להם נזקים מיותרים. מכאן, שמעבר להיות המקרה מיוחד וקיומם של מטעמים מיוחדים שירשמו, יגדל הסיכוי לתשלום תגמול לתובע המייצג במקרי הסתלקות מהתובענה ככל שדאג לסיים ההליך מוקדם ככל האפשר ותוך מניעת עיוות דין מיותר לנתבעת/משיבה כמו גם הביא לחסכון בהוצאות הכספיות ובזמן שיפוטי יקר לטובת כלל הצדדים." במילים אחרות, על ביהמ"ש לבחון הוראות החוק (סעיף 22 לו) ולהוסיף עליהן טעמים שבמדיניות שיפוטית להבאת המקרים המתאימים לכלל סיום בטרם שמיעתם, כמו למשל עשיית מעשה מצד הנתבעים הייצוגיים לטובת התובעים שיש בו כדי לשפר את מצבם מזה שהיה ערב הגשת התובענה למרות שלו נשמעה התובענה עד תומה סבירות בסבירות גבוהה היא היתה נדחית. תביעה ייצוגית