הערכת שווי נחלה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הערכת שווי נחלה: עובדות המקרה עניינה של תובענה זו היא מחלוקת בין המבקש למשיבים בדבר הערכת שוויה של הנחלה (גוש 8335חלקה 60) אשר נמצאת במושב בית חרות ואשר רות ויעקב פלג ז"ל (להלן: "המנוחים") היו חוכריה לדורות. המבקש והמשיבים הנם צאצאי המנוחים. המבקש ומשפחתו מתגוררים בנחלה מאז שנת . 1970המבקש בנה מחדש את הבית שבו גרו הוריו ואף בנה יחידת דיור נוספת צמודה לבית הקיים. ביום 16.5.83נחתם הסכם מתנה באשר לנחלה בין המנוחים לבין המבקש ורעיתו לגבי הנחלה. לא ננקטה בפועל כל פעולה משפטית ליישום ורישום המתנה שניתנה למבקש ולרעיתו. באותה העת היתה הנחלה שייכת בחציה למנוח ובחציה למנוחה. ביום 11.8.87נפטרה המנוחה רות פלג ז"ל, ולא הותירה אחריה צוואה. כתוצאה מכך, התחלקה הנחלה לאחר מותה כדלקמן : שלושה רבעים (9/12) מהנחלה ליעקב פלג ז"ל (להלן: "המנוח"). 1/12מהנחלה לכ"א מהצאצאים (המבקש ושני המשיבים). ביום 21.10.90חתם המנוח על תצהיר מתנה בו העניק את חלקו בנכס (9/12) למבקש. לגבי מתנה זו בוצעו פעולות ממשיות למימושה, כגון תשלום מס רכישה ופנייה למנהל מקרקעי ישראל ביום 26.11.90לשם העברת הזכויות במתנה ללא תמורה מהמנוח למבקש. תשובת המנהל לפניית המבקש היתה כי לא ניתן לפצל זכות חכירה בנחלה במקרה של פטירת חוכרים. על כן, על מנת לרשום את זכויותיו של המבקש נדרשת הסכמתם בכתב של המשיבים. המנוח נפטר ביום . 21.10.91בצוואתו הותיר את כל זכויותיו בנחלה למבקש בלבד. הידועה בציבור של המנוח יחד עם המשיבים פנו לביהמ"ש בבקשה לבטל את המתנה שניתנה למבקש וכן את הצוואה הנ"ל בשל צוואה אחרת שערך המנוח לפני מותו. ביהמ"ש המחוזי בחיפה קבע כי הצוואה הראשונה שנרשמה תקפה וכן נפסק בה"פ 740/92 כי הצוואה הנוספת איננה תקפה לאור מצבו הנפשי הקשה של המנוח בעת כתיבתה. כן נקבע כי המתנה שנתן המנוח למבקש היא תקפה. כמו כן נפסק ע"י כבוד סגן הנשיא השופט אורי גורן כדלקמן : "לכן ההצהרה המבוקשת על ידי המבקש בתביעה זו, בדבר זכאותו למשק האמור כפופה לתשלום פיצוי שישלם לכל אחד מהאחים. בקביעת הפיצוי יש להתחשב בשווי השקעותיו של המבקש בבניה על הנחלה ולהפחית שווי זה מחישוב. סמוך אני כי פרקליטי האחים, עורכי הדין אסנת ולב ארי ימצאו את הדרך הנכונה לחישוב ללא צורך בהליכים משפטיים נוספים. . . לאור כל האמור לעיל, התובענה מתקבלת בכפוף לחובת הפיצוי". קביעת כב' השופט גורן הינה סופית ומעניקה למבקש 10/12חלקים בנחלה. וכן כי על 2/12חלקים בנחלה השייכים למשיבים, יהיה על המבקש לפצות את המשיבים. המבקש והמשיבים לא הצליחו להסדיר ביניהם את נושא הפיצוי, אשר ביהמ"ש לא הכריע בו בפסק דינו. ביום 25.11.96הגיש המבקש לביהמ"ש בקשה להשלמת פס"ד. ביום 27.11.96קבע ביהמ"ש כי: "אין מקום בהליך הצהרתי לעסוק בנושא הפיצוי. חובת הפיצוי נקבעה בפסה"ד ויש לממשה בהליך משפטי". נסיונות הפשרה שנערכו בין המבקש למשיבים לא צלחו. השאלה שבמחלוקת המחלוקת במקרה שבפנינו נסובה סביב שתי שאלות עיקריות : (1) מהו המועד הקובע לענין הערכת שווי הנחלה לענין חישוב הסכום המגיע למשיבים כפיצוי על פי פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בה"פ 740/92 מיום .26/2/96 (2) מהו שווי הנחלה ושווי השקעות המבקש בנחלה במועד אשר יקבע ע"י בית המשפט כמועד הקובע. לטענת המבקש המועד להערכת שווי הנחלה והשקעותיו הוא מועד פטירת אימו המנוחה, דהיינו שנת 1987, או לחלופין מועד פטירת אביו המנוח, דהיינו שנת .1991 לטענת המשיבים, המועד להעכת שווי הנחלה הוא מועד מתן השומה אשר נערכה ע"י שמאי שקבע בית המשפט בהסכמת הצדדים, דהיינו שנת .1998בית המשפט מינה את השמאי, מר גולדשטיין גדעון, אשר העריך את שווי הזכויות בנחלה נכון לשלושת המועדים המצויינים לעיל. בדיון שנערך ביום 7/6/98בפני כב' השופטת משל - שוהם, הסמיכו הצדדים את בית המשפט להכריע בשאלה מה גובה הפיצוי לו זכאים המשיבים מן המבקש על דרך הפשרה, בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד .1984 דיון המועד הקובע לעניין הערכת שווי הנחלה : .1יום פטירת המנוחה, דהיינו שנת 1987- כפי שציינתי לעיל, נערך הסכם מתנה לגבי הנחלה בין המנוחים לבין המבקש ורעייתו בעוד המנוחים היו בחיים. אולם, להסכם זה לא היה שום יישום בפועל. לא נעשתה כל פעולה משפטית לרישום המתנה. הנחלה היתה שייכת למנוחים באופן שווה (מחצית לכל אחד). המנוחה נפטרה בשנת 1987אך לא הותירה אחריה שום צוואה ועל כן חולקה הנחלה באופן שצויין לעיל בין המנוח, המבקש והמשיבים. עם פטירת המנוחה עברו זכויותיה לבעלה. סעיף 1לחוק הירושה, תשכ"ה 1965(להלן : "החוק") קובע כי: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". הנחלה עליה מדובר מהווה משך חקלאי. סעיף 14(ג) לחוק קובע כי : " היו שני יורשים או יותר, ובהם בן זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים". לאחר פטירת המנוחה היו זכויותיו של המבקש שוות ערך לאלו של אחיו, דהיינו זכות ל 1/12חלקים מהנחלה ועל כן לא ניתן לקבוע כי זהו המועד הקובע לעניין הערכת שווי הנחלה. רק 1/12מחלקי הנחלה היו שייכים לו בעוד ש 9/12חלקים מהנחלה היו שייכים למנוח עת נפטרה המנוחה. כמו כן, רק בשנת 1990ערך המנוח תצהיר מתנה בו העניק את חלקו בנכס למבקש. מכאן הרי שמאחר וחלקו של המבקש בנכס בשנת 1987(יום פטירת המנוחה), היה זהה לזה של אחיו, לא ניתן לראות מועד זה כמועד הקובע לעניין הערכת שווי הנחלה. .2יום פטירת המנוח , דהיינו שנת 1991- המנוח נפטר ביום 21/10/91 ובצוואתו הוריש למבקש את כל זכויותיו בנחלה. עוד בחייו, ביום 21/10/90, חתם המנוח על תצהיר מתנה בו העניק את חלקו בנכס למבקש. על מנת לממש את המתנה, עשה המבקש פעולות לשם יישומה. לאחר פנייתו למנהל מקרקעי ישראל, התברר לו כי לא ניתן לפצל את זכות החכירה בנחלה במקרה של פטירת החוכרים ולשם רישום זכויותיו, עליו לקבל הסכמה בכתב מצד המשיבים. העניין הגיע לבית המשפט המחוזי בחיפה, שם נקבע כי הצוואה הנ"ל תקפה וכי 10/12חלקים בנחלה שייכים למבקש. כמו כן נקבע כי על חלקי המשיבים יהיה על המבקש לפצותם. נסיונות הפשרה שנערכו בין הצדדים כשלו. במועד פטירת המנוח עלה ערך הנחלה באופן משמעותי. המשיבים ניסו בדרכים שונות בהן נקטו לשלול את זכויות המבקש בנחלה. המשיבים נהגו בחוסר תום לב בנסיונותיהם הכושלים לבטל את צוואת אביהם ואת המתנה אשר ניתנה לאחיהם. המשיבים סרבו להצעות הפשרה שהוצעו להם ע"י המבקש. תחילה ע"י נקיטת הליכים משפטיים כפי שרשום לעיל ולאחר קביעת כב' השופט גורן, ע"י סירובם להיעתר לנסיונות הפשרה מטעם המבקש. בשל ה"סחבת" שנקטו המשיבים במסגרת נסיונות הפשרה, עלה ערך הנחלה באופן ניכר החל ממועד פטירת המנוח ועד למועד מתן פסק הדין בה"פ 740/.92 כמו כן, לאור התנהגות המשיבים, לא יכול היה המבקש לממש את זכויותיו מיד לאחר מות המנוח. אילו היו מכירים המשיבים בזכויות המבקש בנחלה על פי הצוואה שערך אביהם וכן על פי המתנה שנתן למבקש, היה הויכוח בדבר המועד הקובע להערכת החלקה והשקעות המבקש מתייתר והמבקש היה מפצה את המשיבים מיד לאחר פטירת המנוח. לא מתקבל על הדעת כי המשיבים יוכלו להנות מפרי עוולתם. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי המועד הקובע לעניין הערכת שווי הנחלה לעניין חישוב הסכום המגיע למשיבים כפיצוי הינו מועד פטירת המנוח דהיינו שנת .1991 שווי הנחלה ושווי השקעות המבקש בנחלה במועד פטירת המנוח : הצדדים הסכימו כי בית המשפט ימנה שמאי אשר יעריך את שווי הנחלה נכון לשלושת המועדים האמורים. חוות הדעת של השמאי, מר גדעון גולדשטיין, לגבי ערך הנחלה נכון למועד פטירת המנוח הנה: ערך הנחלה הוא 000,160$ וערך השקעות המבקש הוא 000, 50$. לאור האמור לעיל אני קובעת כי על המבקש לפצות את המשיבים בסכום: 333.33, 18$ = 2* (000, 50$ - 000, 160$) 12 סכום זה ישולם על פי ערך הדולר בהתאם לשער היציג נכון ליום מתן פסק הדין. סכום זה ישא ריבית ממועד פטירת המנוח, דהיינו 21/10/91ועד ליום הפרעון בפועל בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה התשכ"א 1961, סעיף 4(ג). בנסיבות אלה אינני פוסקת הוצאות.מושבים נחלות ומשקים