הרכב בית הדין לעבודה

להלן סקירה משפטית בנושא הרכב בית הדין לעבודה:

בית הדין לעבודה, כערכאת שיפוט מיוחדת העוסקת בענייני עבודה וביחסי עבודה, פועל בהרכב של שופט ונציגי ציבור. בעניין זה קובע סעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה לאמור:ו
 
"בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי מעבידים".
 
כלל זה תקף ומחייב. בית הדין הוא גוף שיפוטי, נציגי הציבור הם חלק מהרכב בית הדין, במעמד שווה, ונוכחותם המלאה בדיון חיונית, הן מן ההיבט הפורמלי והן מן ההיבט המהותי. עמד על כך חברי הנשיא סטיב אדלר במאמרו "נציגי הציבור בבית הדין" (שנתון משפט העבודה, כרך ב', עמ' 11), לאמור:נ
"שיתופם של נציגי הציבור בהליך השיפוטי מחייב את נוכחותם במהלכו. אנשים הנוטלים על עצמם תפקיד ציבורי רב אחריות חייבים להתנהג בהתאם:ב על נציג הציבור להיות נוכח בדיונים, ועליו לכלכל את ענייניו כך, שבאותם הימים שבהם הוזמן לשבת בדין, יתפנה מעיסוקיו הרגילים..."(שם, בעמוד 16).

גם בית הדין הארצי עמד על כך באחת מן הפרשות שבאו בפניו:ו
"קשה להעלות על הדעת כיצד בית הדין, בהרכבו המלא, יוכל לקבוע עובדות לאחר שאחד מחבריו נעדר מחלק מהישיבות וחברו מחלקו האחר; לעתים חייב בית הדין לקבוע עובדות על יסוד התרשמות מהעדים, וכיצד יעשה זאת נציג ציבור שלא שמע את העד ולא חזה בהתלבטויותיו על דוכן העדים טרם השיב על שאלה זו או אחרת."
(דב"ע מח/132-3, חברת עתונות מקומית - בן-עמי פד"ע י"ט, 482).
 
ואומנם כלל הוא שבית הדין לעבודה דן בהליכים שבאו בפניו בהרכבו המלא, והדברים ידועים.
 
עם זאת, לכלל זה - כמו לכל כלל - קיימים חריגים. החריג הראשון מקורו בסעיף 18(ב) לחוק בית הדין לעבודה הקובע:נ
 
"על כל האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2)".
 
חריג זה מאפשר לבית דין אזורי לקיים דיון בלא נציגי ציבור כלל, ובלבד שהדבר יעשה בהחלטה מנומקת ולבקשת אחד הצדדים לדיון. חריג זה אינו נוגע לענייננו שכן - כאמור בו - הוא אינו חל על תובענה שעניינה סכסוך קיבוצי המתנהל - כמו בענייננו - לפי סעיף 24(א)(2) לחוק.
 
החריג השני הנוגע לענייננו מעוגן בסעיף 22(א) לחוק הקובע לאמור:ב
  
"העדר נציג ציבור
 
(א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחד".
 
על הוראה זו עמד בית הדין הארצי בפרשה אחרת:ו
 
"מובן שעדיף תמיד דיון בהרכב מלא, אך המחוקק קבע בחוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 13) תשמ"ה-1995 כי רשאי בית הדין להחליט על דיון בהרכב חסר כל אימת שנציג ציבור הוזמן ולא בא; תיקון זה בא לאפשר דיון בתביעות, מבלי לדחותן, וזאת על מנת למנוע בזבוז זמנו של בית הדין, של הצדדים ושל העדים".
 
(דיון מח/42-0 ורטנסקי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט 471, 473).
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הרכב בית הדין לעבודה

  2. דיני עבודה משתתף חופשי

  3. כימות תביעה בדיני עבודה

  4. המבחן המעורב דיני עבודה

  5. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  6. מותב קטוע בבית הדין לעבודה

  7. מקום שיפוט בית הדין לעבודה

  8. תיקון 43 לחוק בית הדין לעבודה

  9. הגשה בפקס לבית הדין לעבודה

  10. סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה

  11. מחיקת תביעה בבית הדין לעבודה

  12. שיקולי המדיניות של בית הדין לעבודה

  13. צירוף נתבעים בית הדין לעבודה

  14. דיני עבודה בעיר אילת

  15. סעיף 24(א)(2) לחוק בית הדין לעבודה

  16. סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

  17. בקשה להפרדת דיון בבית הדין לעבודה

  18. הבעת עמדה של דיין בבית דין לעבודה

  19. תביעה חסרת סיכוי בבית הדין לעבודה

  20. בקשת שחרור מייצוג בבית הדין לעבודה

  21. תקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  22. תביעה על סכום נמוך בבית הדין לעבודה

  23. תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה

  24. תביעה על סכום נמוך לבית הדין לעבודה

  25. דחייה מוחלטת של תביעה בבית דין לעבודה

  26. איחור בהגשת כתב הגנה בבית דין לעבודה

  27. בקשה לקבלת כרטיס DVR בבית הדין לעבודה

  28. מילה נגד מילה בתביעה בבית הדין לעבודה

  29. תביעה של מנהל חשבונות בבית דין לעבודה

  30. מכתב התראה דיני עבודה - חילופי מעבידים

  31. תקנה 82 לתקנות בית הדין לעבודה - סדרי דין

  32. טענת מרמה והפרת אמונים בבית הדין לעבודה

  33. סעיפי חוק בכתב התביעה בבית הדין לעבודה

  34. הגשת טופס תביעה בבית הדין לעבודה ע''י עו''ד

  35. תביעה לפי סעיף 24(א) (2) לחוק בית הדין לעבודה

  36. התערבות בית הדין לעבודה בהחלטת נציב שירות המדינה

  37. תקנה 191 לתקנות סדר הדין האזרחי אומצה בבתי הדין לעבודה

  38. האם אפשר לתקן "חישוב של רכיב תביעה" בבין הדין לעבודה ?

  39. הפרת צו בית הדין לעבודה: אי ניהול מו"מ עם נציגות העובדים

  40. תקנה 125 - לבית הדין לעבודה סמכות להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק

  41. בית הדין לעבודה רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים או לגילוי ועיון במסמכים

  42. תקנה 467 סד"א חלה בבית הדין לעבודה מכח תקנה 129(2) לתקנות בית הדין לעבודה

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון