הרכב בית הדין לעבודה

להלן סקירה משפטית בנושא הרכב בית הדין לעבודה: בית הדין לעבודה, כערכאת שיפוט מיוחדת העוסקת בענייני עבודה וביחסי עבודה, פועל בהרכב של שופט ונציגי ציבור. בעניין זה קובע סעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה לאמור:   "בית דין אזורי ידון בשלושה, שהם השופט - והוא יהיה אב בית הדין - ושני נציגי ציבור, האחד מנציגי העובדים והאחד מנציגי מעבידים".   כלל זה תקף ומחייב. בית הדין הוא גוף שיפוטי, נציגי הציבור הם חלק מהרכב בית הדין, במעמד שווה, ונוכחותם המלאה בדיון חיונית, הן מן ההיבט הפורמלי והן מן ההיבט המהותי. עמד על כך חברי הנשיא סטיב אדלר במאמרו "נציגי הציבור בבית הדין" (שנתון משפט העבודה, כרך ב', עמ' 11), לאמור: "שיתופם של נציגי הציבור בהליך השיפוטי מחייב את נוכחותם במהלכו. אנשים הנוטלים על עצמם תפקיד ציבורי רב אחריות חייבים להתנהג בהתאם: על נציג הציבור להיות נוכח בדיונים, ועליו לכלכל את ענייניו כך, שבאותם הימים שבהם הוזמן לשבת בדין, יתפנה מעיסוקיו הרגילים..."(שם, בעמוד 16). גם בית הדין הארצי עמד על כך באחת מן הפרשות שבאו בפניו: "קשה להעלות על הדעת כיצד בית הדין, בהרכבו המלא, יוכל לקבוע עובדות לאחר שאחד מחבריו נעדר מחלק מהישיבות וחברו מחלקו האחר; לעתים חייב בית הדין לקבוע עובדות על יסוד התרשמות מהעדים, וכיצד יעשה זאת נציג ציבור שלא שמע את העד ולא חזה בהתלבטויותיו על דוכן העדים טרם השיב על שאלה זו או אחרת." (דב"ע מח/132-3, חברת עתונות מקומית - בן-עמי פד"ע י"ט, 482).   ואומנם כלל הוא שבית הדין לעבודה דן בהליכים שבאו בפניו בהרכבו המלא, והדברים ידועים.   עם זאת, לכלל זה - כמו לכל כלל - קיימים חריגים. החריג הראשון מקורו בסעיף 18(ב) לחוק בית הדין לעבודה הקובע:   "על כל האמור בסעיף קטן (א) יכול שהשופט יהיה דן יחיד, אם שופט של בית דין אזורי החליט כך בהחלטה מנומקת, על פי בקשת אחד הצדדים. הוראה זו לא תחול בתובענה לפי סעיף 24(א)(2)".   חריג זה מאפשר לבית דין אזורי לקיים דיון בלא נציגי ציבור כלל, ובלבד שהדבר יעשה בהחלטה מנומקת ולבקשת אחד הצדדים לדיון. חריג זה אינו נוגע לענייננו שכן - כאמור בו - הוא אינו חל על תובענה שעניינה סכסוך קיבוצי המתנהל - כמו בענייננו - לפי סעיף 24(א)(2) לחוק.   החריג השני הנוגע לענייננו מעוגן בסעיף 22(א) לחוק הקובע לאמור:    "העדר נציג ציבור   (א) נציג ציבור שהוזמן ולא בא, רשאי בית הדין, מנימוקים שיירשמו, לקיים את הדיון ללא השתתפותו, והוא רשאי, בשים לב לשלב שבו נמצא הדיון, להורות על הפסקת השתתפותו של אותו נציג ציבור באותו הליך ולקבוע כי יש להמשיך את ההליך עם נציג ציבור אחד".   על הוראה זו עמד בית הדין הארצי בפרשה אחרת:   "מובן שעדיף תמיד דיון בהרכב מלא, אך המחוקק קבע בחוק בית הדין לעבודה (תיקון מס' 13) תשמ"ה-1995 כי רשאי בית הדין להחליט על דיון בהרכב חסר כל אימת שנציג ציבור הוזמן ולא בא; תיקון זה בא לאפשר דיון בתביעות, מבלי לדחותן, וזאת על מנת למנוע בזבוז זמנו של בית הדין, של הצדדים ושל העדים".   (דיון מח/42-0 ורטנסקי - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע י"ט 471, 473).  מותב / הרכב שופטיםשופטיםבית הדין לעבודה