התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות להצבת עמודי חשמל במקרקעין: השופטת ע' ארבל: בפנינו עתירה לביטול התוכנית להצבת עמודי חשמל במקרקעין השייכים לעותרים. רקע 1. עניינה של העתירה בתוכנית להקמת קו חשמל במתח גבוה הנמשך מאזור היישוב אדורה ועד לאזור מעבר תרקומיא, לאורך כביש מס' 35. התוכנית להקמת קו חשמל זה אושרה ביום 17.5.11. מטרת התוכנית הינה שיפור אספקת החשמל לתושבי האזור הסמוך ומניעת תקלות באספקתו. קו החשמל המוצע עובר בחלקות מקרקעין חקלאיות אשר העותרים, תושבי הכפר תפוח, הינם המחזיקים או הבעלים שלהן. טענות הצדדים 2. העותרים טוענים כי המשיבים לא פנו לקבלת הסכמתם עובר לתחילת העבודות לצורך הקמת קו החשמל, וזאת בניגוד להוראות החקיקה הרלוונטיות. העותרים סבורים כי דין ההחלטה להציב קו חשמל במקרקעין השייכים להם דינה להתבטל וזאת מאחר שנשללה מהם זכות הטיעון בעניין. עוד טוענים העותרים כי החלטת המשיבים לוקה בחוסר סבירות וחוסר מידתיות באופן קיצוני, שכן היא מסבה פגיעה קשה לעותרים מבלי שפגיעה זו נשקלה ונבחנה על ידי המשיבים. לבסוף טוענים העותרים כי ההחלטה התקבלה בניגוד לכללי המשפט הבינלאומי הנוהג בגדה המערבית. 3. המשיבים מבהירים כי התוכנית להקמת קו החשמל התקבלה לאחר עבודת מטה רחבה שבמסגרתה הוברר הצורך בהקמת קו חשמל באזור אשר ישפר את אספקת החשמל לתושבי האזור הסמוך, ובכלל זה לכפרם של העותרים - תפוח. כן טוענים הם כי התוואי הראשוני שהוצע על ידי חברת החשמל הוא התוואי המיטבי ביותר מבחינתם של גורמי המקצוע. הם מציינים כי נשקלה הקמת הקו על אדמות מדינה, אך התברר כי דווקא תוואי זה יגרום לפגיעה קשה יותר באדמות הפרטיות בשל הצורך לסלול בהן דרכי גישה ארוכות יותר לצורך הקמת הקו ולצורך תחזוקה וטיפול בתקלות בקו בעתיד. המשיבים טוענים כי נציגי המנהל האזרחי, האחראים על אספקת החשמל באזור, פנו לנציגי הקישור הפלסטיני שנתבקשו לזמן את כלל בעלי המקרקעין ל"סיור בעלים" לאורך התוואי המוצע, וסיור כזה אכן נערך ביום 21.2.11. לסיור הגיעו חלק מהמחזיקים במקרקעין, ובכללם נציגי משפחת טרדה מהכפר תפוח, שהם בין העותרים שבפנינו. לאחר שנשמע סירובם של המחזיקים לתוכנית שהוצעה, חתם ראש תחום תשתית במנהל האזרחי ביום 8.3.11 על היתר מיוחד להקמת קו החשמל גם ללא הסכמת המחזיקים. היתר זה פורסם במקומות שונים גם בשפה הערבית, כולל בשטח המוצע להקמת עמודי החשמל. לאחר שלא התקבלו התנגדויות חתם קמ"ט החשמל על אישור תוכנית החשמל כמתחייב. משכך טוענים המשיבים כי התוכנית הוצאה כדין ובסמכות, בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי, וכי מדובר בהחלטה סבירה ומידתית. כן סבורים המשיבים כי דין העתירה להידחות על הסף בשל השיהוי הניכר בהגשתה. הכרעה 4. לאחר ששמענו את טענות הצדדים באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות. הדאגה לאספקת החשמל בשטחי יהודה ושומרון מוטלת על המינהל האזרחי מכוח סעיף 3(א)(2) יחד עם פריט מס' 96 לתוספת השניה לצו בדבר הקמת מינהל אזרחי (יהודה ושומרון) (מס' 947), התשמ"ב-1981. החיקוק על פיו פועל המינהל האזרחי הינו הצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה ושומרון) (מס' 427), התשל"א-1971 (להלן: הצו), אשר תוקן בצו בדבר עיסוק בחשמל (הסדרה והפעלה) (יהודה ושומרון) (תיקון) (מס' 595), התשל"ה-1975. סעיף 3 לצו קובע: פעולה המהווה עיסוק בחשמל שיש לבצעה במקרקעין שאינה ברשות הרבים, טעונה הסכמה בכתב של המחזיק במקרקעין. מפקד האזור רשאי ליתן היתר מיוחד לביצוע הפעולה באחת מאלה: סירב המחזיק במקרקעין ליתן הסכמתו; הוכח להנחת דעתו של מפקד האזור כי אין ידוע מי הוא המחזיק במקרקעין; הוכח להנחת דעתו של מפקד האזור כי לא ניתן, בשקידה ראויה וסבירה, לקבל את הסכמתו של המחזיק במקרקעין בשל המצאו מחוץ לגבולות האזור וכי הפעולה אינה סובלת דיחוי עד שובו של המחזיק לאזור. 5. אין מקום לביטול התוכנית להקמת קו החשמל בשל פגיעה בזכות הטיעון. יודגש כי בניגוד לעניין נחאלין עליו מסתמכים העותרים (בג"ץ 8400/07 מועצת הכפר נחאלין נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (, 18.12.08)), הרי שבעניין דנן נבחנו במסגרת הכנת התוכנית המקרקעין שיפגעו ממנה, הוברר כי מדובר באדמות פרטיות, וכן נבחנה אפשרות חלופית לתוואי המוצע כך שיחלוף באדמות מדינה בלבד, אפשרות שנדחתה כבלתי ישימה וכפוגענית אף יותר באדמות פרטיות. כמו כן, פנו המשיבים לנציגי הקישור האזרחי הפלסטיני וזימנו באמצעותם את המחזיקים במקרקעין ל"סיור בעלים", במסגרתו נשמעו התנגדויותיהם וסירובם. גם לאחר הסיור ולאחר הוצאתו של ההיתר המיוחד נתלו פרסומים בעניין באופן המניח את הדעת, אך אף אחד מהעותרים לא טרח לפנות בעניין אלא לאחר תחילת ביצוע העבודות. 6. בעניין זה אעיר כי לעתיד לבוא רצוי להקפיד על שני עניינים נוספים על מנת למלא אחר זכות הטיעון במלואה: ראשית, יש לפרט במסמך סיכום הסיור מיהם הבעלים והמחזיקים שנכחו בסיור ומה היו עמדותיהם, דבר שלא נעשה במקרה דנן ויצר מחלוקת עובדתית בשאלה האם מי מהעותרים או נציגיהם נכח בסיור אם לאו. שנית, ראוי לעשות מאמץ נוסף, לאחר "סיור הבעלים", לאתר את מחזיקי המקרקעין שלא הופיעו לסיור. אם איתור זה לא יעלה יפה במסגרת שקידה ראויה וסבירה, הרי שניתן יהיה להסתפק בכך. מכל מקום, במקרה דנן, גם אם נסכים לשמוע את טענות העותרים על אף השיהוי בפנייתם, וגם אם נאמר כי נפגעה במידת מה זכות הטיעון שלהם, הרי שבנסיבות העניין אין לומר כי פגיעה זו מצדיקה הוצאת צו על תנאי. ראשית, חלק מהמחזיקים במקרקעין נשמעו במהלך "סיור הבעלים" והעלו את התנגדויותיהם לתוכנית. הטענות שהועלו על ידי העותרים הינן כלליות ואינן ייחודיות דווקא לחלקות שלהם, כך שלמעשה טענותיהם נשמעו ונשקלו טרם קבלת ההחלטה הסופית בעניין. כמו כן, במסגרת עתירה זו העלו בשלב כלשהו העותרים הצעה חלופית לתוואי בו יחלוף קו החשמל. חלופה זו נבחנה על ידי המשיבים ונדחתה, תוך מתן הסבר מנומק של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים (ראו בג"ץ 3194/10 צוריאנו נ' שר הביטחון (, 23.3.11)). 7. לבסוף, לא מצאנו כי החלטת המשיבים אינה סבירה או אינה מידתית. מדובר בקו חשמל האמור להיטיב את אספקת החשמל, ובכך את איכות חייהם, של תושבים רבים באזור, כולל של תושבי הכפר תפוח אליו משתייכים העותרים. המשיבים בחנו חלופות שונות שאינן עוברות באדמות מדינה, וכן את החלופה שהוצעה על ידי העותרים, ומצאו כי חלופות אלו רק יפגעו פגיעה קשה יותר באדמות פרטיות, וכי יש ספק בישימותן של חלופות אלו. לא הובא בפנינו כל ביסוס שיפריך את נימוקיהם של המשיבים ואת עמדות הגורמים המקצועיים שהוצגו בפנינו. יצוין עוד כי המשיבים הצהירו בפנינו שנציגי המנהל האזרחי פועלים לצמצם את הפגיעה האפשרית במקרקעי העותרים ככל הניתן. כן הוצהר כי כל עמודי החשמל המתוכננים ממוקמים בשולי החלקות, סמוך ככל הניתן לכביש בכפוף למקדם בטיחותי. המשיבים מבהירים כי מיקום זה מאפשר את המשך עיבוד החלקה ואינו מונע כל עיבוד עתידי. כמו כן מצויין שהפגיעה בקרקע לצורך הקמת העמוד תהיה מזערית, משום שנדרשת אך יציקת בטון של כמה מטרים רבועים עליה יוצב העמוד, כך שיתר החלקה לא יפגע. מטעמים אלו העתירה נדחית, ללא צו להוצאות. מקרקעיןעמוד חשמל במקרקעיןחשמל