קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוןי בגין ירידת ערך עקב אישור תכנית: 1. המשיבה היא בעלת זכויות (שליש) בחלקה 21 בגוש 11581 ברח' אלכסנדר זייד 40 בקרית חיים (הנכס). בעקבות אישורה של תכנית חפ/1612ג' (התכנית), הגישה המשיבה תביעה למערערת, על פי סעיף 197 לחוק התכנון והבניה. בתביעה נטען לפגיעה בערכה הכלכלי של החלקה בעקבות אישור התכנית. 2. התביעה נדחתה לגופה, תוך שהמערערת קובעת שהמשיבה אינה זכאית לתבוע אלא בגין זכויותיה היא, בגין שליש מן החלקה בלבד. לגוף הענין, קבעה המערערת כי התכנית אינה פוגעת במשיבה. בין השאר נטען שרח' זייד שבו נמצאת החלקה הפך לרחוב ללא מוצא, וכך קבעה המערערת שהדבר משביח את ערכה של הקרקע, שכן התנועה ברחוב תפחת משמעותית. 3. טענה נוספת שעלתה היא בגין פגיעה שתווצר עקב הרחבת רחוב אח"י אילת, הרחוב הניצב שבינו לבין החלקה נמצא מבנה אחר. הועדה קבעה שלא הוכח בפניה כי הרחבת הרחוב אח"י אילת, תביא לירידת ערך המקרקעין. עוד קבעה הועדה ש"העוררת [המשיבה] לא הביאה כל אסמכתה לביסוס טענותיה בדבר שינוי משמעותי בענין הרעש" (סעיף 4 ה' מהחלטת הועדה המחוזית). עוד כתבה הועדה המקומית כי היא פנתה ביוזמתה למומחים באיגוד ערים חיפה, שאישרו כי הבנין הקיים בין הנכס לבין רחוב אח"י אילת יהווה מיסוך אשר ימנע מפגעי רעש בעתיד. 4. בערר שהגישה המשיבה לועדה, חזרה על טענותיה. להודעת הערר צורפה חוות דעת של שמאי שקבע שתגרם ירידת ערך לחלקה עקב התכנית. 5. הועדה אישרה תחילה את קביעתה של המערערת שמעמד המשיבה בהליך נוגע לשליש הנכס. הועדה דחתה בהחלטתה את הטענות שעלו מחוות הדעת של השמאי כי הפיכת רחוב זייד לרחוב ללא מוצא, תגרום נזק לנכס. לעומת זאת, לענין ההשפעה של הרחבת רחוב אח"י אילת ושינוי תחבורה בו, נכתב בהחלטה "... סבורים אנו כי בנושא זה אין מנוס ממינוי שמאי מכריע" (סעיף 14 ז'). עוד הוסיפו וכתבו: "גם אם לא צרפה העוררת חוות דעת של מומחה, הרי שאין העוררת מנועה מלהעלות את הטענות המסתמכות על התסקיר [איכות הסביבה] ומסקנותיו שצורפו לתכנית הפוגעת. שמאות העוררת מסתמכת על הנתונים שנקבעו בתסקיר ולפיכך סבורים אנו כי בפנינו מחלוקת שמאית שמן הראוי שתועבר לשמאי מכריע. באם לא תוכיח העוררת את טענותיה בדבר מפגעי רעש בפני השמאי המכריע, כי אז ממילא תדחה התביעה ככל שהיא מסתמכת על מפגעים אלה". 6. על קביעה זו של הועדה המחוזית בהחלטתה מערערת המערערת. לטענתה, משלא הביאה המשיבה ראיה לפגיעה, לא היה מקום להורות על מינוי שמאי מכריע וראוי היה לדחות את הערר. 7. קבעתי את הדיון לשמיעה. לקראת מועד השמיעה הגיע לתיק עותק של מכתבה של המשיבה שהופנה ליו"ר הועדה. מן התשובה עולה שיו"ר הועדה ביקש לשמוע את עמדת המשיבה אם למנות שמאי מכריע כבר עתה או להמתין להכרעת בית-המשפט לענינים מנהליים בהליך זה. המשיבה השיבה שהיא מבקשת למנות את השמאי המכריע מיד וכאמור, שלחה עותק המכתב לבית-המשפט. המשיבה עצמה לא התייצבה לדיון ושמעתי את טענות ב"כ המערערת. לקראת כתיבת פסק הדין ביקשתי מב"כ המערערת, וקיבלתי לעיוני, את התסקיר המלא בדבר השפעות התכנית על איכות הסביבה. 8 המערערת מבקשת מבית-המשפט לקבוע כי הועדה לא היתה רשאית להורות על מינוי שמאי מכריע לענין השפעות התכנית בתחום של איכות הסיבה על יסוד חוות הדעת של השמאי מטעם המשיבה, שאינו חולק על ממצאי התסקיר. אומר כמנהג פוליטיקאים כי לא זו השאלה הניצבת להכרעה, או כי לפחות קודמת לה שאלה אחרת, והתשובה לה תכריע את הכף. השאלה היא האם לקויה החלטת הועדה במידה המצדיקה התערבות של בית-המשפט. לענין זה אזכיר את הכלל לפיו אין בית-המשפט מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הרשות המנהלית ואוסיף כי עניננו בהחלטה של ועדת ערר, גוף מעין-שיפוטי הפועל בתחום התמחותו ועוד אוסיף ואזכיר את חזקת התקינות המנהלית. לאור עקרונות אלה, שוכנעתי כי אין החלטת הועדה מצדיקה התערבות של בית-המשפט. למעלה מן הצריך, אתיחס בקצרה לגוף הענין. 9. אכן, השמאי מטעם המשיבה אינו מתיימר לחלוק על ההערכות שבתסקיר, אלא שהוא מפנה לכך שעל פי הנתונים שבתסקיר, הקריטריונים של מפגעי זהום ורעש סמוכים לגבול התקן הקיים. לדעתו "... אין ספק כי אלו [הנתונים] משפיעים מהותית על אופי הסביבה ועל ערכי המקרקעין בה". השמאי לא התיחס לעובדה שבין הנכס לבין רח' אח"י אילת חוצץ מבנה. 10. לשמאי המכריע סמכויות מרובות ובכללן סמכות לשמוע ראיות. אף שסמכות זו לא הוקנתה לו במפורש, היא עולה מסעיף 198(י) לחוק, לענין ניהול ההליכים לפי חוק הבוררות ומסעיף 14(ג) לתוספת השלישית לחוק, שם נקבע כי זכות ערעור קמה "... בנקודה משפטית בלבד, או בעילה שלא ניתנה לועדה המקומית או לבעל המקרקעין או לשמאים מטעמם הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם או להביא ראיות בפני השמאי המכריע" (ההדגשה הוספה). 11. כאמור, לא מצאתי שקמה עילה להתערב בהחלטתה של הועדה להעביר את ההכרעה לשמאי המכריע בנקודה היחידה שבה מצאה זאת לנכון הועדה ואני דוחה את הערעור. המשיבה בחרה שלא להופיע ולפיכך אין צו להוצאות. התסקיר עומד לרשות ב"כ המערערת. ירידת ערך