מדור ספציפי פירוק שיתוף

הלכה פסוקה היא כי אפילו ניתן צו למדור ספציפי במסגרת הליך מזונות, אין בסעד זה כדי למנוע את תביעת פירוק השיתוף בדירה שהוגשה, לפני שהגישה האישה את תביעתה למדור ספציפי (בג"ץ 5696/94 אקנין נ' בית הדין הרבני פד"י נ(1) 370). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מדור ספציפי פירוק שיתוף: א. ערעור על פסק דינו מיום 14.5.00 של בית המשפט לענייני משפחה למחוזות ת"א והמרכז (כב' השופט ג' גרמן). בית המשפט קמא דחה את תביעתו של המערער לפירוק השיתוף בדירתם המשותפת של המערער והמשיבה, ומכאן הערעור שבפני. ב. עיקרי העובדות: הצדדים נישאו זל"ז בשנת 1972. מנישואיהם נולדו לבני הזוג ארבעה ילדים, כולם בגירים כיום. לבני הזוג דירת מגורים משותפת ברח' נ' בפתח תקווה, הרשומה על שם שניהם, בחלקים שווים, שהינה נשוא ערעור זה. ביום 10.7.97 הגיש המערער לבית המשפט קמא תביעה לפירוק השיתוף בדירה ובה עתר: "...להורות על הפירוק בדירה בדרך של מכירתה כפנויה וחלוקת תמורתה בין הצדדים עפ"י זכויותיהם בה כפי שזכויות אלה יקבעו וליתן כל סעד ראוי לצורך מכירתה וחלוקת תמורתה כאמור" (סעיף 11 לכתב התביעה). במקביל הוגשה באותו יום, על ידי המערער, תביעה לגירושין לבית הדין האיזורי בפתח תקווה. ביום 19.8.97 הוגש כתב הגנה ע"י המשיבה בתביעה לפירוק השיתוף שהגיש המערער, בה ציינה המשיבה כדלהלן: " בצר לה, ובלית ברירה, ולאור מצבו הנפשי של התובע, ותביעתו לגירושין, נאלצת הנתבעת להסכים לפירוק השיתוף בדירה וזאת מבלי לפגוע בכל זכויותיה למזונות ומדור" (סעיף 5 לכתב ההגנה). ביום 15.7.99 הגישה המשיבה לבית הדין הרבני תביעה לשלום בית וכן עתרה לבית הדין הרבני: "ליתן צו למדור ספציפי של האשה בדירה המשותפת ברח' נחלת צבי 40 בפתח תקוה" (סעיף 4 לבקשה למתן צו למדור ספציפי). ביום 20.7.99 קבע בית הדין הרבני: "נענים לבקשה לתת צו למדור ספציפי כמפורט בסעיף 4 הנ"ל" . ביום 12.1.00 התקיים דיון בבית המשפט קמא. בית המשפט קמא קבע: "...לאור שינוי הנסיבות, דהיינו העברת תביעת הרכוש לבית הדין הרבני והצו למדור ספציפי שקיבלה האשה בדירה, אין מקום שבית משפט זה ידון בפירוק השיתוף. הצדדים יסכמו בכתב בשאלה הנ"ל" (עמ' 3 להחלטה מיום 12.1.00) ג. בית המשפט קמא קבע כי: "...החלטת כב' בית הדין הרבני ניתנה ראשונה וחרף חילוקי הדעות הנ"ל בכל הנוגע לפרשנות המשפט העברי לגבי חובת הבעל למדור לאשתו, אין מנוס מלקיים את החלטת בית הדין הרבני ולדחות את התביעה שבפני לפירוק שיתוף. שכן, "כיבוד הדדי של ערכאות מחייב, כי שעה שיבוא בית המשפט להחליט על ביצוע פירוק השיתוף בדירה (אם יחליט על פירוק השיתוף), לא יתעלם מהחלטתו של בית הדין הרבי שניתנה ראשונה. רק כך תימנע התנגשות חזיתית בין הלכות סותרות שיצאו משתי ערכאות" (עמ' 5 לפסק הדין) עוד קבע בית המשפט קמא כי בענייננו, אין אפשרות לקיים את סעד המדור הייחודי יחד עם התביעה לפירוק שיתוף. הדירה הינה דירה בשטח של 65.04 מ"ר ובכתב התביעה מציין המערער כי הדרך היחידה לפרק את השיתוף היא ע"י מכירת הדירה כפנויה וחלוקת התמורה בין הצדדים. לסיכום קבע בית המשפט קמא כי אם וכאשר תשתנה התשתית העובדתית, יוכל המערער להגיש את תביעתו בשנית. בית המשפט קמא דחה, איפוא, את תביעת המערער לפירוק השיתוף וחייב את המערער בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 8,500 ₪ בתוספת מע"מ. (עמ7 לפסק הדין) ד. לטענת המערער, שגה בית המשפט קמא כשלא נעתר לתביעת המערער לפירוק השיתוף, במיוחד כך משהסכימה המשיבה לפירוק השיתוף. עוד טוען המערער כי בית המשפט קמא טעה בכך כשלא קבע את קביעותיו על פי ההלכות שנקבעו בבית המשפט העליון, לפיהן יתן בית המשפט למשפחה פס"ד לפירוק השיתוף בדירת המגורים עפ"י בקשת הבעל כאשר "תביעתו הקדימה כל הליך שאשתו הגישה נגדו בבית המשפט או בבית הדין הרבני." (סעיף ב10 להודעת הערעור) לחילופין, טוען המערער כי לאור נסיבות הענין שבפנינו, יכול היה בית המשפט להורות על פירוק השיתוף בדירה ולהוסיף ולקבוע בגוף פסק הדין כי אין בהוראה זו כדי לפגוע בהחלטת בית הדין הרבני. בנוסף טוען המערער כי בנסיבות הענין שגה ביהמ"ש קמא כשחייב את המערער בתשלום הוצאות בסכום של 8,500 ₪. לטענת המשיבה, משניתן על ידי בית הדין הרבני צו למדור ספציפי, אין להתעלם מהחלטה זו שקדמה לדיון בתביעה לפירוק השיתוף, ואין ליתן צו לפירוק השיתוף. עוד טוענת המשיבה כי "פיצול התביעה לפירוק השיתוף מלמד על חוסר תום לב וניצול לרעה של הליכי ביהמ"ש ורק מן הטעם הזה רשאי היה ביהמ"ש לדחות את התביעה" (סעיף ה' לעיקרי הטיעון מטעם המשיבה). ה. בישיבת יום 15.12.02 נרשמו מפי ב"כ המשיבה הדברים הבאים: "אני מסכים לאור עמדת בית המשפט ולאור הדין ולאור חוסר הברירה שיש לי כדלקמן: ינתן צו לפירוק השיתוף בדירה, אולם צו זה יעוכב זמנית כל עוד האישה זכאית למדור ייחודי על פי החלטת בית הדין הרבני". (עמ' 1 לפרוטוקול). שני הצדדים, הסכימו, איפוא, כי מן הראוי ליתן צו לפירוק השיתוף. המחלוקת שנותרה בין הצדדים היא מהו האופן שבו תבוא לידי ביטוי בפסק הדין לפירוק השיתוף, החלטת בית הדין הרבני שקבעה לאשה מדור ספציפי בדירה נשוא הפירוק. סבורה אני כי נכון עשו הצדדים שהגיעו להסכמה, שנרשמה מפיהם. הלכה פסוקה היא כי אפילו ניתן צו למדור ספציפי במסגרת הליך מזונות, אין בסעד זה כדי למנוע את תביעת פירוק השיתוף בדירה שהוגשה, לפני שהגישה האישה את תביעתה למדור ספציפי (בג"ץ 5696/94 אקנין נ' בית הדין הרבני פד"י נ(1) 370). מן הראוי לציין כי גם מתוכנו של התסקיר שהוגש בעניינם של הצדדים עולה, כי לבני הזוג קשיים זוגיים ואישיים, הם מצויים כיום בקונפליקט קשה, ואמנם נכון לסייע להם לצמצם את מישורי הסכסוכים בינהם. כאמור, ינתן צו לפירוק השיתוף בדירה, בהתאם להסכמת הצדדים. ו. אשר על כן, נפסק כדלקמן: פסק הדין נשוא הערעור - בטל.ו ניתן בזאת צו לפירוק השיתוף בדירת הצדדים שברחוב נחלת צבי 40 פתח תקווה, הידועה כחלקה 147/1 בגוש 6378 (להלן: "הדירה") וחלוקת תמורתה בשווה בין הצדדים. כל צד רשאי לפנות לבית המשפט למשפחה בכל בקשה שימצא לנכון לענין אופן ביצוע הצו כאמור בסעיף 2, לעיל, גם לאור החלטת ביה"ד הרבני בדבר מדור ספציפי לאישה, בדירה נשוא הערעור, שאין פסק דין זה מתערב בה.נ אין צו להוצאות בהליך שבפני.ב 5. הפקדון יושב למפקיד.מדורפירוק שיתוף