מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי:

.1ערעור על פסק-דין של בית-הדין האזורי, שדחה את עתירת המערערת נגד ביטוח לאומי להכיר במות בעלה המנוח, ביום 4.11.1983 כתוצאה מתאונת עבודה.
.2ואלה העובדות שקבע בית-הדין האזורי על סמך שני התצהירים שהגישה המערערת, תצהיר שלה עצמה ותצהירו של מר קוזלוב:ו
"המנוח עבד בשרות תעופה בע"מ משנת 1962- ועובר לפטירתו שימש כמנהל מתקני שירותי התעופה בנמל התעופה בן גוריון ומנהל שדות התעופה הפנימיים. עבודת המנוח לוותה במתח ובלחץ רבים והבעיות בעבודה היו גורמות לו להתרגשויות ניכרות.
סמוך לסוף אוקטובר 1983היה על המנוח לנסוע מטעם עבודתו לקניה,
לצורך הרכבה והדרכה בנוגע לשתי מתדלקות שנמכרו לחברה בקניה. המנוח התרגש לקראת הנסיעה.
ביומו הראשון בקניה נפגש המנוח עם מר קוזלוב, והאחרון הבחין כי המנוח נושם בכבדות וההליכה מאומצת עבורו.
את עבודתו בקניה ביצע המנוח בחריצות וביעילות. ב - 4.11.1983נמצא המנוח ללא רוח חיים בחדרו במלון. ערב קודם לכן סעד עמו קוזלוב ארוחת ערב. קניה נמצאת בגובה 700, 1מ' מעל גובה פני הים".
.3בית-הדין מינה כמומחה יועץ רפואי מטעמו את הפרופ' להמן, והפנה אליו את השאלות שנהגו בתי-דין לעבודה להפנות למומחה רפואי, עת פעלו לפי מבחן הסיכון (סיכון "אישי" או סיכון "ניטראלי").
הפרופ' להמן נתן חוות דעת משלימה, אך לפי בקשת בא-כוח המערערת החליט בית-הדין שלא להיזדקק לחוות דעתו של הפרופ' להמן ומינה תחתיו את הפרופ' בלום. הפרופ' בלום נתנה חוות דעת מפורטת ומקיפה, והשיבה תשובות נרחבות לשאלות הבהרה שהופנו אליה מספר פעמים. בחוות דעתה הראשונה פירטה את הליקויים שבהם לקה המנוח, על רקע של מחלת לב טרשתית קשה, אוטם שריר לב קודם (1976), מחלת כלי דם פריפריים שגרמה ל"צליעה סירוגית", ואף ציינה שמצב העורקים הכליליים כפי שנתגלה בצינתור לא איפשר ניתוח מעקף. עוד סבל המנוח מהפרעות קצב תדירות. מסקנתה היתה שהמנוח נפטר כתוצאה מאחד הסיבוכים האפשריים של מחלתו הבסיסית:נ הפרעות קצב הלב, אוטם נוסף או אי-ספיקת לב.
חוות הדעת המשלימות של הפרופ' בלום הוקדשו כמעט בלעדית לבירור השאלה האם שהותו של המנוח בעיר נאירובי, בגובה של 1700מטר מעל פני הים, היתה בבחינת "אירוע חריג". מסקנתה היתה שלילית באורח מוחלט. רק מגובה של 2400מטר ומעלה נדרש הגוף להסתגלות מסויימת שנמשכת בדרך כלל יומיים-שלושה, מפאת השפעת הגובה על קצב הנשימה ועל תרכובת מסויימת בדם, אולם "אדם חולה כמו המנוח יכול בקלות להסתגל לגובה של 1700מטר... בגובה של 1700מטרים אין שום הבדל בין אדם בריא לחולה... למיקומה של נאירובי לא היתה השפעה על מותו של החולה... לא הייתי מונעת מחולה במצבו של המנוח לנסוע לשם. לא סביר להניח שהנסיעה לנאירובי קיצרה את ימיו של החולה".

והמסקנה:ב
"...לאור מצבו הבריאותי של המנוח ניתן לקבוע כי האירוע שגרם
למות החולה היה יכול להיגרם בלאו-הכי גם אלמלא האירועים

כאמור".
בסמכו את ידו על חוות דעתה של הפרופ' בלום דחה בית-הדין קמא את התביעה.
.4עיקר טענותיו של בא-כוח המערערת היה כי השופטת המלומדת אימצה מילולית את חוות הדעת הרפואית, בלא שנתנה מענה עצמאי לטענות שהועלו לפניה; וכי בחוות-דעתה התעלמה המומחית מן האמור בתצהירו של מר קוזולוב, אשר הבחין, שעה שהיה מהלך עם המנוח, שהלה "השתרך בכבדות ונשם בכבדות, וניכר היה עליו שההליכה
מאמצת אותו". עוד טען הפרקליט המלומד שעצם שהותו של המנוח במקום המצוי בגובה של 1700מטר היווה עבורו מעמס בלתי רגיל - בבחינת אירוע חריג - למן הרגע שבו דרכה רגלו בנאירובי, וכי אילו היה נפקד באותו התקף ששם קץ לחייו, בהיותו בתל-אביב ולא בנאירובי, ניתן היה להצילו.
.5מקובלים אלינו דברי תשובתו של בא-כוח המשיב לטענות בא-כוח המערערת. אך נפנה תחילה לטענה שבית-הדין קמא כאילו הלך שבי אחרי האמור בחוות-דעתה של הפרופ' בלום. אמת נכון שההכרעה בשאלה האם אירוע מסוים מהווה תאונת עבודה הן או לאו היא הכרעה בשאלה משפטית שעל בית-הדין לענות בה, ולא על המומחה-יועץ רפואי, אלא שבמקרה דנן נזקקה השופטת המלומדת לחוות דעת רפואית על מנת שתוכל לקבוע מערכת עובדות שלמה, ולגבש לעצמה דעה אם היה או שלא היה אירוע חריג. במערכת העובדות כפי שנפרסה בשני התצהירים היה חסר יסוד עובדתי חשוב שרק איש רפואה יכול היה לספק אותו לאיש משפט, והוא:ו האם גובה של 1700מטר מהווה לכשעצמו גורם להתהוות אירוע קריאדלי (פטאלי), כפי שאירע במקרה דנן. כך שניתן לומר שרק לאחר בירור אותה נקודה עובדתית בעזרת מומחה, יכול היה בית-הדין להחליט אם הובאה או שלא הובאה "ראשית ראיה" לקיומו של אירוע חריג.
.6אשר להתרשמותו של מר קוזלוב בדבר אופן הליכתו ונשימתו של המנוח, הרי שאין בכך אלא אבחון מפי אדם שאינו רופא, שהמנוח לקה "בצליעה סירוגית".
לעניין הגובה:נ אין כלל מקום להרהר אחרי קביעותיה הברורות והחד-משמעיות של הפרופ' בלום בדבר העדר כל סיכון הנשקף למנוח מעצם הגובה בה נמצאת העיר נאירובי, מה עוד, שהוכח שהמנוח עבד במשך כל אותם ארבעה ימים ב"חריצות וביעילות", משמע ללא הפרעה.
לבסוף, עניין היותו של המנוח בחדר מלון בנאירובי ולא במעונו בתל אביב. בחוות-דעתה קבעה הפרופ' בלום שרק אדם מיומן ומאומן ב"תורת ההחיאה", לו היה במקום, יכול היה, אולי, להציל את חייו של המנוח.
.7דעת מיעוט:ב לדעת אחד מחברי המותב יש לקבל את הערעור ואלה טעמיו:ו

"לעניות דעתי יש בעדותו של מר קוזלוב כדי להצביע על "אירוע תאונתי" שקרה למנוח בעת הגיעו לקניה, ואפילו אין בגובה של 1700מ' כדי סכנה מיוחדת בשבילו לפי דעת הרופאים. כלומר בעצם הנסיעה היה אירוע חריג ומרגש שקרב את ההתקף שבו לקה המנוח.
זאת ועוד אחרת:נ לעניות דעתי כאשר המנוח היה בקניה, קרי שהיה "בעבודה" גם בשהותו במלון לאחר שעות העבודה במלון, שהרי לא יכול היה להיות בביתו ולהימצא אצל מי שיסעד אותו ויגיש לו עזר ברגע הקריטי שהיה זקוק לו, וכל מה שקרה לו קרה לו בעבודה ויש להכיר בהתקף כתאונת עבודה.
.8הערעור נדחה ברוב דעות, אין צו להוצאות.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. התקף לב תאונת דרכים

  2. התקף לב בחו"ל

  3. התקף לב של קצב

  4. התקף לב של מורה

  5. התקפת לב בעבודה

  6. תאונת דרכים בגלל התקף לב

  7. התקף לב מנהל בנק

  8. התקף לב החמרת מצב

  9. התקף לב בגלל ויכוח

  10. התקף לב קבלן עצמאי

  11. התקף לב אחרי תאונה

  12. התקף לב בזמן אזעקה

  13. התקף לב בדרך לעבודה

  14. התקף לב עקב הלם קרב

  15. התקף לב באימון בחדר כושר

  16. מוות מהתקף לב בעבודה

  17. התקף לב עובד ניקיון

  18. התקף לב בגלל פחד במה

  19. התקף לב של מורה נהיגה

  20. התקף לב בעבודה בחו''ל

  21. התקף לב תוך כדי עבודה

  22. התקף לב של בעל מכולת

  23. התקף לב שופט בית משפט

  24. התקף לב בגלל ריב בעבודה

  25. התקף לב של נהג אוטובוס

  26. התקף לב בזמן חופשת מחלה

  27. התקף לב בגלל קללות שואה

  28. התקף לב אזרח עובד צה''ל

  29. התקף לב בגלל חקירה במשטרה

  30. קשר סיבתי התקף לב בעבודה

  31. מתח נפשי בעבודה - התקף לב

  32. התקף לב בעבודה עקב התרגזות

  33. הכרה בהתקף לב בשירות צבאי

  34. מוות של עורך דין מהתקף לב

  35. התקף לב בגלל איומים בעבודה

  36. שני התקפי לב כתאונת עבודה

  37. הכרה בהתקף לב בביטוח לאומי

  38. התקף לב מחוץ לשעות העבודה

  39. התקף לב בדרך לעבודה בנסיעה

  40. אי חזרה לעבודה אחרי התקף לב

  41. התקף לב בגלל ויכוחים בעבודה

  42. מנהל בית ספר שקיבל התקף לב

  43. התקף לב בגלל דיון במס הכנסה

  44. התקף לב בגלל פיטורים מעבודה

  45. התקף לב בעבודה תאונת עבודה

  46. ויכוח בטלפון שגרם להתקף לב

  47. התקף לב בעבודה בגלל מאמץ יתר

  48. מוות מהתקף לב - ביטוח לאומי

  49. התקף לב של רואה חשבון בעבודה

  50. התקף לב בעבודה בגלל לחץ נפשי

  51. התקף לב במהלך חקירה משטרתית

  52. מורה בבית ספר שקיבל התקף לב

  53. התקף לב באוטובוס בדרך לעבודה

  54. התקף לב אצל אישה כתאונת עבודה

  55. התקף לב עקב עבודה מאומצת חריגה

  56. בצקת ריאות לאחר התקף לב בעבודה

  57. קצבת תלויים בגין התקף לב בעבודה

  58. התקף לב בגלל זימון לחקירה במשטרה

  59. מאמץ קשה מהרגיל בעבודה - התקף לב

  60. הכרה בהתקף לב ובאירוע מוחי כתאונת עבודה

  61. קשר סיבתי בין אירוע בעבודה להתקף לב

  62. האם יש קשר בין ויכוחים לבין התקף לב

  63. התקף לב בעבודה בגלל ויכוחים עם לקוחות

  64. קצבת תלויים למשפחת אדם שנפטר מהתקף לב

  65. התקף לב בגלל נפילה בירידה במדרגות בעבודה

  66. התקף לב בזמן משחק כדורגל בליגה למקומות עבודה

  67. התקף לב תאונת דרכים - ערעור לבית המשפט העליון

  68. אי הכרה כתאונה עבודה בגין גורמי סיכון להתקף לב

  69. מצב רפואי קודם לעניין הכרה בהתקף לב כתאונת עבודה

  70. לקה בתעוקת לב ("אנגינה פקטוריס"), הוכר כפגיעה בעבודה

  71. התקף לב נגרם כתוצאה מהתנאים במקום העבודהובשל הלחץ והמתח

  72. התקף לב: האם עיכוב בהגעה לבית החולים בגלל העבודה מהווה תאונת עבודה ?

  73. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון