מכרז שיפוץ בית ספר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכרז שיפוץ בית ספר:

השופט א' חלימה:ב
בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל (ת"א 453/81) את תביעתה של המשיבה אך בחלקה ופסק, שעל המערערת לשלם למשיבה את הסך 658 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה ובתוספת הוצאות. על פסק-דין זה משיגה המערערת בערעור שלפנינו.
.1 עובדות רקע
א) המערערת, שהינה רשות מקומית, פירסמה מכרז לתוספת בנייה לבניין בית-ספר קיים וכן לשיפוץ חלק מהמבנה של אותו בית-ספר.
המשיבה זכתה במכרז, ובעקבותיו נחתם החוזה (ת/3) הכולל ארבעה חלקים:ו

1) הצעתו של הקבלן;

2) המיפרט הטכני (התיאור הטכני);

3) כתב הכמויות;

4) התכניות.
ב) הערכאה הראשונה קבעה - ועל קביעתה אין ערעור - שהמשיבה החלה בביצוע העבודות שקיבלה על עצמה לבצען ביום 18.1.78, כאשר בשלב הראשון החלה לבנות את התשתית של אולם הספורט. אולם עקב סכסוך שהתגלע בין המשיבה לבין המהנדס זמיר, שפיקח על העבודה מטעם המערערת, הואט קצב העבודה, עד אשר הפסיקה המשיבה את העבודה כליל בסוף חודש אוקטובר או בתחילת נובמבר .1979
המערערת שלחה למשיבה את המכתב נ/ 14- ט"ז, שבו נתבקשה המשיבה לעזוב את שטח הבנייה ולסלק את ידה ממנו. המשיבה לא רק שלא קיימה את הדרישה העולה ממכתב זה כי אם פנתה לבית-משפט השלום בנתניה (ת"א 1849/80) וביקשה צו מניעה, שיאסור על המערערת סילוק ידה (של המשיבה) מהשטח. המערערת מצידה ביקשה, במסגרת תביעה שכנגד שהגישה לאותו בית-משפט, לחייב את המשיבה בתשלום פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לה (למערערת) עקב הפסקת העבודהעל-ידי המשיבה.
בעוד הדיון לפני בית-משפט השלום בנתניה היה בעיצומו, הגישה המשיבה את התובענה נושא הערעור המונח לפנינו.
ג) במהלך הדיון בתיק נושא ערעור זה מינה בית המשפט קמא, בהסכמתם של הצדדים, מומחה, הלוא הוא גד גולן, שהינו אדריכל מפקח לפי מומחיותו, ולהכרעתו נמסרו כל השאלות שהתעוררו בסעיפים 6, 8, 10, 15, 18ו- 19לכתב התביעה (מסמך מ/2). שאלות אלה אפשר למצותן בארבע שאלות כמפורט להלן:נ
(1) האם המערערת הפרה את התחייבותה להעמיד לרשות המשיבה את העבודה, לא מדדה ולא סימנה את העבודה, ובכך נגרם למשיבה עיכוב כלשהו בתחילת העבודה? (2) האם העבודות הקשורות בבניית אולם הספורט הן עבודות שאינן כלולות בחוזה?
(3) האם הוחל בביצוע העבודות על-פי ההסכם בתחילת יולי 1978(כנטען על-ידי המשיבה)? (4) האם הטבלה הכוללת את התשלומים והמועדים בהם אמורים היו אלה להיות משולמים וכן את התשלומים והמועדים שבהם שולמו אלה בפועל (כמפרט בנספח ב' לכתב התביעה), היא הנכונה? ד) המומחה דנן שמע את הצדדים, עיין במסמכים ובצירופיהם הרלוואנטיים והשיב על השאלות שהוצגו לו כאמור לפי הפירוט הבא:ב
(1) בתשובה לשאלה ג(1) לעיל השיב המומחה, כי העבודות התחילו בפועל ביום 18.1.78, ולא כנטען על-ידי המשיבה.
(2) התשובה לשאלה ג(2) לעיל אף היא הייתה חד-משמעית במובן זה, שהעבודות הקשורות באולם הספורט אכן נכללו בחוזה ת/ .3ראה פיסקה אחרונה שבעמוד 3לחוות הדעת שהגיש המומחה:ו מוצג מ/1, במקום שנאמרו הדברים הבאים:נ
"עבודות תשתית של אולם הספורט נכללו כאמור כמותית במסגרת החוזה (ההדגשה שלי - א' ח')".
וכאן מן הראוי להעיר, שלא מן הנמנע, שאם היה המומחה מסתפק בדברים המובאים בציטטה לעיל, היה נחסך דיון מיותר הן בבית המשפט קמא הן בפני בית-משפט זה. אולם המומחה הוסיף בהעלם אחד באומרו (אותו עמ' ואותה הפיסקה):ב

"המנעות מלהצהיר על כך במפורש ולהדגיש זאת בצורה ברורה, מהווה לדעתיהסוואה מכוונת. ברור שכך הדבר מאחר שבתכנית, במפרט, בכתב הכמויות ובחוזה, במערכת מסמכים כוללת מוזכר ומאוזכר כל פרט חזור ושנה כדי למנוע ספק" (ההדגשה שלי - א' ח').
תוספת זו של דברים לא נתבקשה מהשאלות שהועמדו להכרעתו של המומחה לפי מוצג מ/2, וכפי שעוד יסתבר מהאמור בהמשך הדברים להלן, עומדת תוספת זו במרכזו של הערעור הנוכחי:ו
(3) התשובה על שאלה ג(3) לעיל הייתה, שהעבודות בקשר עם ביצועו של החוזה החלו ב-18.1.78, ולא כנטען בכתב התביעה.
(4) בקשר עם שאלה ג(4) לעיל השיב המומחה בתשובה שאינה ניתנת לשני פירושים:נ "לא".
ה) בהסתמכו על הפיסקה המצוטטת לעיל מחוות הדעת (מ/1), אשר לפיה חרף העובדה שהתשתית של אולם הספורט אכן נכללה בחוזה ומהווה חלק בלתי נפרד ממנו הוכנסו הפרטים הנוגעים לאולם הספורט לחוזה, מתוך הסוואה מגמתית, קבע בית המשפט קמא את המסקנות הבאות:ב
(1) תוספת בניית התשתית של אולם הספורט היא שעמדה ביסוד האיחור שחל בביצוע העודות נושא החוזה על-ידי המשיבה.
(2) המערערת הפרה חובת תום הלב במשא-ומתן שהיה בין הצדדים לקראת כריתתו של החוזה ת/ 3כמתבקש מסעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-.1973
עקב מסקנות אלה ציווה בית המשפט, כי על המערערת לפצות את המשיבה בתוספת ההתייקרויות בסך 658ש"ח, וכן חייב אותה בתשלום הוצאות. חיובים אלה משמשים נושא לערעור שלפנינו.
.2 קודם שאתייחס לשאלות המרכזיות שבערעור זה, הבה אבדוק את פירוט העבודות שנמסרו לטיפולה של המשיבה על-פי החוזה ת/ 3ועל-פי המכרז שקדם לעריכתו של החוזה הנזכר:ו
בשני מקומות מפסק-דינה של הערכאה הראשונה קובע השופט המכובד חדמשמעית, כי המערערת הוציאה מכרז על-פי תכניותיו של המהנדס זמיר, שמכיל ארבעה חלקים, שהם:נ

א) שיפוץ המבנה הקיים;

ב) בניית מבנה מרכזי;

ג) בניית אולם הספורט;

ד) ביצוע עבודות פיתוח.

ראה עמ' 1של פסק הדין וכן עמ' .242
כאמור לעיל, המשבה היא אשר זכתה במכרז זה. ובחוזה ת/3, שנחתם על-ידי הצדדים עקב הזכייה במכרז, אנו קוראים בעמ' הראשון ממנו שההסכמים המפורטים להלן יהוו חלק בלתי נפרד מהחוזה (ת/3), ואלה הם:ב

א) הצעתו של הקבלן;
ב) התכניות;

ג) המיפרט הטכני (שהוא התיאור הטכני);

ד) כתב הכמויות.
והנה בסעיף 1לחוזה ת/ 3מוגדר הביטוי "החוזה" כדלהלן:ו
"טופס החוזה לביצוע העבודה (ערוך לפי הנוסח המצורף) הצעתו של הקבלן, תנאי החוזה לביצוע העבודה על ידי הקבלן (להלן:נ 'תנאים אלה') המיפרט, כתב הכמויות והתכניות וכל סימן אחר שהוסכם בטופס החוזה שיהווה חלק בלתי נפרד מהחוזה (ההדגשה שלי - א' ח')".
מאידך גיסא נקבעו במסמך שבכתב הנקרא "תאור טכני וכתב כמויות" ת/ 1(המהווה על-פי סעיף 1המובא לעיל, חלק בלתי נפרד מהחוזה ת/1, עצמו) הוראה מפורשת ופירוט מלא, המתייחסים לעבודות שיש לבצען על-ידי המשיבה בקשר עם אולם הספורט. אלא שבית המשפט קמא התעלם לחלוטין מתוכנו של ת/1, וזאת לאחר שאימץ את עמדתו של המומחה, שהדברים הוכנסו למוצג זה מתוך הסוואה מגמתית. האומנם? .3 בקשר עם חוות הדעת שהגיש המומחה גולן ברצוני לציין, כי המערערת הגישה לתיק את המ' 3693/84, שבגדרה ביקשה למחוק מחוות הדעת את הדברים המהווים חריגה מהשאלות שנמסרו להכרעתו כמומחה. בית המשפט דחה את הבקשה, מפני שההתנגדות הועלתה לאחר שחוות הדעת הוגשה לתיק ולאחר שהמומחה נחקר עליה על-ידי הצדדים.
ספק בלבי, אם בדרך זו ניתן לחסום בפני המערערת את הדרך, על-מנת שתוכיח לבית המשפט שהמומחה אכן חרג מהשאלות המוסכמות. במקרה כזה רשאי היה בית המשפט לנפות מחוות הדעת את הדברים המהווים חריגה מהמוסכם, ומה גם שדברים אלה עומדים בסתירה מוחלטת לתוכנו של החוזה הכתוב.
.4 לאחר הדברים האלה אחזור לקביעות שקבע בית המשפט, שלגביהן ניתן להעלות מספר השגות שאין למצוא להן בפסק-דינה של הערכאה הראשונה מענה משכנע, ואלה הן:ב
א) עיינתי בכתב התביעה ולא חזיתי, שהמשיבה העלת במסגרתו עילה על-פי סעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי) הנזכר. ובכל הכבוד הראוי, היה בית המשפט קמא מיטיב עשות, אם לא היה גולש לנושא זה והיה נמנע מלבסס עליו מימצא בפסק-דינו.
ב) למומחה לא נמסרו סמכויות של בורר, ולפיכך לא היה מקום לאפשר לו לסטות מגדרן של אותן השאלות שהצדדים עצמם היו מעוניינים בהן. וברור לי, שגם לא היה מקום לעורר
בגדרה של חוות הדעת את נושא "ההסוואה המגמתית", כאשר אין בכתב התביעה טענה ברוח זו.
ג) חזקה על החברים המאוגדים במשיבה, שכולם קבלנים רשומים שיודעים לקרוא את תוכנם של המיפרט הטכני וכתבי הכמויות, שאין הם בבחינת ספר חתום שלא ניתן לפענח את צפונותיו. בערעור שלפנינו גם אין צורך בעין מומחית על-מנת להבין את הכתוב במיפרט הטכני ובכתבי הכמויות, ודי לעיין בהם על-מנת לראות ולהיווכח, שהתשתית של אולם הספורט נכללת בחוזה וכי המשיבה התחייבה לבצע עבודות אלה ללא תוספת תשלום. כך גם קבע המומחה עצמו בחוות-דעתו; וכן נאמר במכרז שבעקבותיו נחתם החוזה.
ד) ואם תמצא לומר, שתוספת הבנייה בקשר עם תשתית אולם הספורט מהווה תוספת של בנייה (כך ניסתה המשיבה להציג את העניין בסעיף 8של כתב התביעה) - ואין בכוונתי לקבוע כטענתה - אף אז היה עליה לפעול בהתאם לסעיף 56(2) של החוזה ת/3, הקובע בזו הלשון:ו
"הוראות הרשות על שנוי העבודה לפי סעיף קטן (1) תקרא פקודת שינויים ותנתן בכתב, ואולם היתה הרשות בדעה שיש הכרח בשינוי מיידי ואין באפשרותה להכין פקודת שנויים בכתב בעוד מועד וערך השנויים - לרבות שנויים קודמים לפי פקודת השנויים - אינו עולה על % 25מהסכום הנקוב כתמורה בהצעת הקבלן לביצוע החוזה, תתן הרשות את פקודת השינויים בעל פה........... מבלי לפגוע בנאמר לעיל תאשר הרשות בכתב כל פקודה שניתנה בעל פה, תוך 7ימים מיום הינתנה" (ההדגשות שלי - א' ח').
המשיבה לא פעלה ברוח זו במקרה דידן. אך כאמור לעיל, לא היה גם צורך לכך, מפני שבניית התשתית של אולם הספורט מהווה חלק מהחוזה עצו, ולפיכך לא היה מקום להוראה בכתב או לאישור בדיעבד שהפעולות בוצעו.
.5על מה אם כן ביססה הערכאה הראשונה את מסקנותיה?
בית המשפט קמא ראה במוצג נ/ 43מיום 30.10.77- שבגדרו ניתנה החלטה פנימית על-ידי משרד החינוך, ללא כל זיקה למשיבה, לדחות את בנייתו של אולם הספורט לפי שעה - את ההסבר לעובדה, מדוע לא הקדישה המערערת לנושא אולם הספורט סעיף מיוחד בחוזה, כי אם רוכזו כל הפעולות הנוגעות אליו במיפרט הטכני ובכתבי הכמויות. בקשר למסמך זה ייאמרו הדברים הבאים: מסמך זה, שתאריכו מוקדם מתאריך החוזה, מבטא החלטה שאינה נוגעת למשיבה כלל וכלל; ואין בו במסמך זה כדי לסתור או לבטל את תוכנו של החוזה (מוצג ת/3), אשר על פיו, ורק על פיו, תוכרענה השאלות הנוגעות לאולם הספורט.
העובדה, שנושא אולם הספורט מובא בחלק זה של החוזה ולא בחלק האחר ממנו, אינה יכולה להסיח את דעתנו מהמוסכם בין הצדדים שחתמו על מוצג ת/3, אשר תוכנו הובהר עוד בשלב המקדמי, הוא שלב המכרז.
מכל מקום, הצדדים ריבוניים בקביעת צורתו ותוכנו של החוזה, ואין המשיבה יכולה היום להתכחש לאותו החוזה שעליו חתמה מרצונה הטוב ובעיניים פקוחות. עובדה היא, שהמשיבה פעלה בקשר לאולם הספורט על-פי הוראות החוזה, כעולה מיומן העבודה מס' 5מיום 25.12.77(מוצג נ/8), שבו נאמרו הדברים הבאים:

"נדונו בעיות התחלת הביצוע של המבנה כדלקמן:

.1מבצעים כל היסודות כולל אולם הספורט

................................ .2

.3אינסטלציה סניטרית מתחת ל- 000+
מבצעים כולל אולם הספורט (ההדגשות שלי - א' ח')".
לא ראיתי שום הצדקה להתעלם מתוכנו של מוצג זה וממוצג ת/3, כאשר עוד בשלב המכרז הודע למשיבה, שעליה לבצע את התשתית בנוגע לאולם הספורט.
במקרה אשר כזה לא תועיל למשיבה העדות שמסר אחד השותפים (עמ' 43לפרוטוקול), שבגדרה ניסה להתכחש לעובדת יסוד זו, והיה על בית המשפט להתעלם מהדברים שאמר עד זה, כל עוד דבריו עומדים בסתירה לתוכנו של מסמך בכתב הוא מוצג ת/3, ומה גם שמדובר בעדותו של צד המעוניין בתוצאות הדיון.
.6יתר-על-כן, מסקנתו של בית המשפט קמא בקשר עם סעיף 12לחוק החוזים (חלק כללי) לא יכולה לעמוד, ולוא גם מהטעם שציינתי לעיל, דהיינו: העדר טענה בכתב התביעה על-פי סעיף זה.
לגוף העניין, הפכתי והפכתי ולא גיליתי, מה היה על המערערת לעשות ולא עשתה על-מנת להבהיר את העובדה, שבחוזה ת/ 3נכללה גם החובה, שהמשיבה תבצע את התשתית של אולם הספורט.
אכן, תחום תחולתו של תום הלב לקראת כריתתו של החוזה יכול להשתרע על גילוי עובדות מטריאליות בייחוד כאשר על-פי הנסיבות קיים יסוד סביר לצפות, שהצד המנהל משא ומתן יגלה עובדות אלה לצד השני ולא יגרום להטעייתו של הצד השני (ע"א 838/75 [1]). אולם בערעור שלפנינו, אף אם אצא מתוך ההנחה שהמערערת פעלה בניגוד להוראות שקיבלה ממשרד החינוך, אין בכך כדי להשליך על החוזה ת/3, ואין המערערת מחויבת לגלות פרטים אודות ההוראות שקיבלה ממשרד החינוך.
פשיטא - לפנינו חוזה שלגביו לא העלתה טענה ראויה שיש בה כדי לפסול אותו או לבטלו. הדברים אמורים במיוחד לאור תוכנו של סעיף 10לחוזה (ת/3) הפותח במלים אלה:
"(1) רואים את הקבלן כאילו בדק לפני הגשת הצעתו את מקום העבודה וסביבותיו, את טיב הקרקע, את כמויותיהם וטיבם של העבודות והחמרים הדרושים לביצוע העבודה.....".
בנתונים אלה איני מסכים, בכל הכבוד הראוי, למסקנתו של בית המשפט קמא האומרת, שהמערערת שמה מסווה וכיסוי או חיפתה על העובדות האמיתיות הנוגעות לתשתיתו של אולם הספורט, ולפיכך אין לראות בעובדות שהוכחו כמתאימות להפרת החובה על-פי סעיף 12של חוק החוזים (חלק כללי).
.7 מכל מקום, לא הוכח שבנייתה של התשתית של אולם הספורט בוצעה כתוספת לכלל הבנייה המוסכמת על-פי החוזה ת/3, שאם היה מצב זה במציאות, היה על המשיבה לפעול על-פי סעיף 56לחוזה ולהצטייד באישור מוקדם או בדיעבד לתוספת הבנייה שבה מדובר. אך לא כך נהגו הצדדים, כי אם התייחסו לבניית התשתית של אולם הספורט כאל חלק מהתחייבותה ל המשיבה על-פי החוזה ת/ .3זאת ותו לא.
.8 סיכומם של הדברים: כל התשובות שנתן המומחה במסגרת חוות-
דעתו תומכות, למעשה, בגירסתה של המערערת, ובכלל זה התשובה, שלפיה בניית התשתית של אולם הספורט אכן כלולה בחוזה. ורק התוספת שהוסיף המומחה כמפורט לעיל היא היא שגרמה להסתבכותו של הדיון. אך כפי שאמרתי, יש בתוספת זו משום חריגה מהמוסכם, ובית המשפט היה מיטיב עשות אם היה משאיר בידיו שלו את נושא פירושו של החוזה תחת אשר הסתמך על פרשנותו של המומחה.
יחד עם זאת, יש לשלול חד-משמעית כל טענה לתוספת של זמן לביצוע החוזה, שיש בה כדי לזכות את המשיבה בתוספת תשלום עבור התייקרויות, מעבר לזמן שנקבע בחוזה עצמו. ועל-פי הנתונים הקיימים לפנינו ניתן לקבוע, שאי-ביצועו של החוזה היה באשמתה של המשיבה ושל המשיבה בלבד, ואל לה לפקוד את חטא כישלונה על המערערת, אשר על-פי הנסיבות שהוכחו לא היא הצד שחטא.
התוצאה שאליה הגעתי מחייבת עוד התייחסות לחיובים ההדדיים שבין בעלי הדין ל יסוד הקביעה שעבודות התשתית כלולות בחוזה. השופט המלומד אימץ בעניין זה את קביעות המומחה, תוך אימוץ חישוביו מבלי להתייחס לכל פרט ופרט, ואין אפשרות לקבוע, אילו מן הפריטים שבית המשפט אישר מתייחסים לעבודות התשתית. לפיכך יש להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, על-מנת שייתן פסק-דין חדש.
.9 התוצאה היא, שאם דעתי הייתה נשמעת, הייתי פוסק כדלהלן: א) לקבל את הערעור ולבטל את פסק-דינו של בית המשפט קמא על כל היבטיו, ובכלל זה גם ההוצאות שפסקה הערכאה הראשונה לטובתה של המשיבה, ולהחזיר את התיק לבית המשפט
המחוזי, על-מנת שייתן פסק-דין חדש לאחר שישמע את טענות בעלי הדין אך לא ראיות, הכול כאמור בפסק-דין זה.
ב) לחייב את המשיבה ביציאותיה של המערערת בשתי הערכאות סך 000, 5ש"ח. סכום זה יישא ריבית והצמדה כחוק, כאשר המדד הקובע הוא המדד ביום מתן פסק הדין על-ידי בית-משפט זה לעומת המדד ביום התשלום בפועל.
השופט ש' לוין: אני מסכים ע חברי הנכבד, השופט חלימה, שמשקבע המומחה, שעבודות התשתית של אולם הספורט נכללו כמותית במסגרת החוזה, היה דין המחלוקת העיקרית בין בעלי הדין להיחתך לטובת המערערת; הרי השאלות שנמסרו לחוות-דעתו של המומחה היו שאלות שבתחום מומחיותו בלבד, ואילו שאלת פרשנות החוזה עניין הוא לבית המשפט לענות בו ולא למומחה. גם אם היה נוסחו של המוצג נ/ 8דו-משמעי, הייתה המשיבה קבלן בעל ניסיון, שאין לומר עליה שנפלה במלכודת כאשר נטלה על עצמה בחוזה ת/ 3לבצע עבודות לפי המיפרט, כתב הכמויות והתכניות, שלא היו שונים בעיקרם מהמוצג ת/ .1דברים אלה מקבלים יתר תוקף, לאחר שמעיינים בסעיף 10(1) לחוזה ת/ .3בדין מציין חברי הנכבד, השופט חלימה, שכל טענת ההסוואה לא בא זכרה בכתב התביעה; אם הייתה הסוואה, הרי שהייתה במסגרת מערכת היחסים שבין המערערת לבין משרד החינוך ולא במערכת היחסים שבין בעלות הדין.

אשר-על-כן גם דעתי היא שדין הערעור להתקבל, כאמור בפסק-דינו של חברי הנכבד, השופט חלימה.
השופט ת' אור גם אני מסכים, שדין הערעור להתקבל, במובן זה שעבודות התשתית של אולם הספורט נכללו בין העבודות אותן קיבלה על עצמה המשיבה לבצע במסגרת החוזה עליו חתמה עם המערערת, וזאת בהסתמך על פרשנות המסמכים, אותם ציינו חבריי הנכבדים בפסקי-דינם. למסקנה זו יש השלכה הן לקביעת הסכום שהגיע למשיבה מהמערערת על-פי החוזה ביניהן, והן לעניין האיחור בביצוע העבודה על-ידי המשיבה, וכן לשאלת הפיצויים אותם תבעה המשיבה. מן הראוי, על-כן, להחזיר את הדיון לערכאה הראשונה, על-מנת שתיתן את פסק-דינה מחדש, לאור האמור לעיל.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט חלימה.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו מכרז ?

  2. מכרז תפור

  3. הקפאת מכרז

  4. מסמכי המכרז

  5. פסילת מכרזים

  6. אומדן מכרזים

  7. פגם טכני במכרז

  8. תנאי סף במכרז

  9. מכרז מכון רישוי

  10. מכרז לביצוע נקז

  11. פגם מהותי במכרז

  12. מכרז כריתת עצים

  13. ביטול מכרז פומבי

  14. הארכת פטור ממכרז

  15. עתירה לאכיפת מכרז

  16. זכות הטיעון במכרז

  17. פיצויי קיום במכרז

  18. המלצה לפסול מכרז

  19. מכרז ערוץ המוסיקה

  20. תיאום הצעות במכרז

  21. תנאים במכרז ציבורי

  22. פתיחת מעטפות מכרז

  23. הצעה גירעונית במכרז

  24. מכרז של חברת החדשות

  25. מכרז שיפוץ בית ספר

  26. פירוש תנאי סף במכרז

  27. היעלמות מעטפה במכרז

  28. תנאים מקפחים במכרז

  29. הערכת מועמדים במכרז

  30. אי פרסום מכרז חיצוני

  31. ביטול מכרז ללא הסבר

  32. אי מימוש זכייה במכרז

  33. ניגוד עניינים במכרז

  34. הצעה אחת בלבד במכרז

  35. טיאוט רחובות - מכרז

  36. אורכה להגשת מסמכי מכרז

  37. הצעה תכסיסנית ‏במכרז

  38. ביטול מעשה עשוי במכרז

  39. הצעה נמוכה מדי במכרז

  40. פגם בתנאי הסף של מכרז

  41. ביטול החלטה לבטל מכרז

  42. נוסח לא ברור של מכרז

  43. מכרז של משרד החקלאות

  44. מכרז לבניית בריכת מים

  45. חוסר ודאות הצעה במכרז

  46. פגם בכל ההצעות במכרז

  47. זכות עיון במסמכי מכרז

  48. מקבילית הכוחות מכרזים

  49. בקשה לפסילת זוכה במכרז

  50. בקשה לעיון במסמכי מכרז

  51. ביטול מכרז למינוי מנהל

  52. תנאי סף להשתתפות במכרז

  53. מכרז תעודות זהות חכמות

  54. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  55. מכרז לביצוע סקר מקרקעין

  56. פסילת מועמד במכרז פנימי

  57. הגבלת מספר הזוכים במכרז

  58. מכרז לרכישת מכונת צילום

  59. עריכת מכרז עירייה סלולר

  60. מכרז הסעות במשרדי הממשלה

  61. ניסיון קודם כתנאי במכרז

  62. פגמים במכרז מועצה מקומית

  63. מכרז ביטוח מועצה מקומית

  64. דרישת ניסיון כתנאי במכרז

  65. פגם במכרז של משרד הפנים

  66. דרישת ותק כתנאי סף במכרז

  67. ביטול מכרז של הקרן הקיימת

  68. ערעור על פסילת הצעה במכרז

  69. החזר הוצאות השתתפות במכרז

  70. מכרז מינויים בחברת החשמל

  71. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  72. פרסום מכרז ע''י מפרק חברה

  73. הפרת צו שיפוטי בהליכי מכרז

  74. דחיית ''הצעה יחידה'' במכרז

  75. תביעה נגד המכרז של המדינה

  76. ניסיון קודם של משתתף במכרז

  77. ביטול מינוי שנעשה ללא מכרז

  78. פסילת ההצעה הכי זולה במכרז

  79. בקשת ארכה לתשלום לפי מכרז

  80. השפעת עדכון מחירים על מכרז

  81. סיום תקפות רשיון במהלך מכרז

  82. בקשה לפסילת מכרז לאיוש משרה

  83. ביטול מכרז לאחר פתיחת הצעות

  84. ביטול קבלת הצעות מחיר במכרז

  85. גביית דמי היתר מזוכה במכרז

  86. בקשה למתן צו זמני בהליך מכרז

  87. החזר כספי בעקבות זכיה במכרז

  88. היכרות מוקדמת עם מועמד במכרז

  89. ביטול הודעה על ביטול מכרזים

  90. פסילת הצעה במכרז בשל פגם טכני

  91. מכרז זכויות שידורי רדיו בצפון

  92. דחיית ההצעה הזולה ביותר במכרז

  93. ביטול מכרז לאחר צו התחלת עבודה

  94. תקופת התקשרות בלתי סבירה במכרז

  95. מכרז להנחת צנרת השקיה בקולחין

  96. עתירה לבטל את החלטת ועדת המכרזים

  97. פסילת הצעה במכרז בגלל סוג המטבע

  98. תשלום בחסר על עבודה במסגרת מכרז

  99. רשות שדות התעופה מכרזים פנימיים

  100. אי קבלת הזמנה לשלב השני של מכרז

  101. דוגמא לתביעה לביטול מכרז שהתקבלה

  102. הורדת מחיר הצעה במכרז לאחר זכיה

  103. בחינת כדאיות כלכלית של מציע במכרז

  104. שלילת מעמד משתתף בעל כשירות במכרז

  105. אי ביטול מכרז פגום מחמת מעשה עשוי

  106. אי עמידה בלוח זמנים - הצעה במכרז

  107. פניה לבית המשפט בעניין זכיה במכרז

  108. שינוי תנאים במכרז לאחר פתיחת הצעות

  109. פיצויים על פגמים בהצעה מתחרה במכרז

  110. ביטול מכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  111. דיון בהצעות שלא הוגשו לתיבת המכרזים

  112. ביטול זכיה במכרז עקב איחור בתשלומים

  113. מסירת פרטים לא נכונים של מועמד במכרז

  114. הגבלת הזמן על זכות העיון במסמכי מכרז

  115. טענה להפסדי רווחים בעקבות ביטול מכרז

  116. הפסד במכרז למרות הצעת ההצעה הכי זולה

  117. עמידה בתנאי מכרז - דיני תכנון ובנייה

  118. פגיעה באינטרס הציבורי בגלל עיכוב מכרז

  119. האם בית המשפט יכול לשנות תוצאות מכרז ?

  120. טופס הזמנת הצעות למכרז - תנאים מקדמיים

  121. בקשה למניעת עיכוב בכניסה לתפקיד נבחר במכרז

  122. האם אפשר לעכב מינוי לתפקיד באמצעות מכרז ?

  123. בקשה לבית המשפט העליון להפסקת הליכי מכרז

  124. ערעור על תוצאות מכרז בשווי מיליארדי שקלים

  125. תביעה לביטול זכיה במכרז בגלל שיקולים זרים

  126. הכרזת בית משפט על ההצעה הזולה ביותר במכרז

  127. פרסום מכרז חדש באותם תנאים לאחר ביטול מכרז

  128. מכרז למתן זיכיון לשידורי רדיו אזורי בירושלים

  129. פסילת הצעה במכרז בשל פגם בהתנהגות במכרז קודם

  130. פטור מחובת המכרז: תקנה 3(23) לתקנות חובת המכרזים

  131. האם מותר לשנות את תנאי הניקוד ותנאי הסף במכרז ללא הודעה ?

  132. אי מילוי תנאי בחוזה למכירת נכס קדם מכרז מקרקעין ו/או גרימה להפרתו

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון