קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעשה סדום באסיר: השופטת א' פרוקצ'יה: 1. לפנינו ערעורים שאוחדו של המדינה על קולת העונשים שנגזרו על X (להלן - "X") וY (להלן - "Y") וערעורו של X על חומרת עונשו, כפי שנגזרו בבית המשפט המחוזי בנצרת בת.פ. 1179/00. 2. X, Y והמתלונן היו במועד ביצוע העבירות אסירים בכלא "צלמון". כאשר חזר המתלונן לכלא מחופשה חשדו X וY כי הביא עמו סמים מסוכנים והטמינם בגופו. הם דרשו כי ימסור לידיהם את הסמים שאם לא כן יפעילו כלפיו כח כדי להשיגו. המתלונן הכחיש שברשותו סמים. לאחר יום, בעת שהמתלונן שהה בתאו, הגיעו Y וX לתאו. Y תפס אותו והשכיבו בכח על בטנו על מיטה בתא, ולאחר מכן התיישב על גבו ומנע ממנו לזוז. באותו זמן, X ביצע בו חוקן על ידי החדרת שתי חתיכות סבון וצינור לפי הטבעת של המתלונן. משהמתלונן לא פלט סמים מגופו, הורה לו X לשתות חומר ניקוי מרצפות מהול במים וסוכר ואיים עליו כי אם לא ישתה את התמיסה ידקור אותו והציג בפניו דוקרן שבאמצעותו הוא מתכוון לעשות כן. המתלונן נאלץ לשתות את התמיסה, והקיא לאחר מכן. הוא ביקש לצאת מהתא אך השניים מנעו זאת ממנו כאשר X אוחז בידו את הדוקרן, סוטר על לחיו של המתלונן ומאיים עליו כי אם יספר למישהו את אשר ארע, ידקור אותו. כתוצאה מהארועים המתוארים, סבל המתלונן כאבים עזים ונזקק לטיפול רפואי בבית חולים. 3. שני הנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם במסגרת הסדר טיעון לאחר שמיעת חלק ניכר מראיות התביעה. Y הורשע במעשה סדום בנסיבות אינוס ובעבירה של הדחה בחקירה. X הורשע בעבירות של סחיטה באיומים בנסיבות מחמירות, מעשה סדום בנסיבות מחמירות, תקיפה בנסיבות מחמירות, שבוש מהלכי חקירה, החזקת סכין שלא כדין והחזקת סם מסוכן. על Y נגזר עונש מאסר בפועל של שנתיים, לריצוי החל מתום תקופת מאסרו הקודמת וכן מאסר על תנאי של שנה. על X נגזר עונש מאסר בפועל של 3 שנים אשר יחל עם תום מאסרו הקודם, מאסר על תנאי של שלוש שנים, ופיצוי המתלונן בסך 10,000 ש"ח בעשרים תשלומים שווים החל מעת שחרורו מהמאסר בתיק זה. 4. המדינה בערעוריה טוענת כי העונשים שנגזרו על שני הנאשמים אינם הולמים את חומרתם המפליגה של מעשיהם. לגישתה, העובדה כי העבירות בוצעו בעת היות הנאשמים מרצים עונשי מאסר במסגרת הכלא מחייבת התייחסות עונשית מחמירה, בחושפה את מסוכנותם לציבור באין מורא החוק בפניהם גם כאשר הם מוחזקים במישמורת כחוק. ישנה חשיבות מיוחדת במסר עונשי הולם שיש בו הרתעה בפני תופעות אלימות בין כתלי בית הסוהר, בין כתולדה מהתמכרות לסמים, ובין אחרת. X טוען בערעורו כנגד חומרת העונש כי בית המשפט סטה בעניינו מעקרון אחידות הענישה, המחייב, למיצער, השוואת העונשים של שני הנאשמים כשותפים לעבירה, בהיותם מבצעים בצוותא שיש להשוות את דינם. לדבריו, שלא בהתאם לכלל השוויון בפני החוק, איבחן בית המשפט באורח לא ראוי בין השניים, ויש לתקן ליקוי זה. עוד קבל על כך כי בית המשפט לא התחשב בתקופת מעצרו של X עד תום ההליכים ולא ניכה תקופה זו מתקופת המאסר שנגזרה. 5. נתנו דעתנו לטענות הצדדים על רקע מכלול נסיבות הענין, ובאנו לכלל מסקנה כי יש לקבל את ערעור המדינה באשר לקולת עונשי המאסר בפועל שנגזרו על שני הנאשמים, וכן לדחות את ערעורו של X על חומרת עונשו למעט באשר למרכיב החיוב בפיצוי המתלונן, אותו ראוי לבטל. הטעמים לכך הם אלה: העבירות אותן ביצעו הנאשמים הן חמורות וקשות ביותר. הן משלבות מעשי אלימות וכפייה בצד פגיעה, השפלה וביזוי חמורים של כבוד המתלונן וצינעת גופו; חומרה מיוחדת נילווית לעובדה כי המעשים נעשו בין כתלי הכלא בעוד הנאשמים מרצים עונשי מאסר, כאשר מסוכנותם לזולת נחשפת גם כאשר הם נתונים במישמורת חוקית ומעידים בכך כי אין מורא החוק בפניהם ויהי מה. לעבריינות בבית הכלא משמעות קשה גם מבחינת השפעתה על מסגרות המשמעת, הסדר, ותקינות התיפקוד של אסירים אחרים ונזקה רב למאמצי הרשויות לקדם מסגרות של טיפול ושיקום בכלא. בהקשר זה נציין כי אין אנו רואים לנכון לייחס משמעות מקילה לעובדה כי הרקע למעשי האלימות של הנאשמים קשור בהתמכרותם לסמים. הצורך להתמודד באמצעות ענישה הולמת כנגד תופעות האלימות בכלא יהא אשר יהא ריקען, מחייב גישה עונשית מתאימה כדי שישמש מסר הולם של הרתעה בפני ביצוען. מכלול שיקולים אלה לחומרה מחייבים התערבות בקולת עונש המאסר בפועל שנגזר על הנאשמים, גם לאחר שנתנו דעתנו להיבטים שונים לקולא שנימנו בפסקי הדין נשוא הערעורים, ובהם הודאותיהם של הנאשמים במהלך המשפט, והבעת חרטה מצידם. בצד ההחמרה בעונש לגבי שני הנאשמים, ראינו לנכון לשמור על אבחנה מסוימת בין העונשים הנגזרים על כל אחד מהם, וזאת בשל שני אלה: חלקו של X בעבירות הוא רב יותר מזה של Y, ובא לידי ביטוי אף במספר ובסוג העבירות בהן הורשע, ועברו הפלילי מכביד מזה של השותף האחר. עם זאת, ראינו לבטל את החיוב בפיצוי המתלונן שהושת על X נוכח תקופת מאסר ממושכת שהוא עתיד לרצות והקושי בעמידה בחיוב הכספי הנובע מכך. 6. לאור האמור, אנו מקבלים את הערעורים ומשנים את גזרי הדין שניתנו באופן שעונש המאסר בפועל שיוטל על X יועמד על חמש שנים, ועונש המאסר בפועל שעל Y לרצות יועמד על ארבע שנים; תחילת ריצוי עונשי המאסר בתיק זה תחול מתום המאסרים הקודמים של הנאשמים; החיוב בפיצוי המתלונן שהוטל על X יבוטל; שאר חלקי גזרי הדין יעמדו בעינם.בית סוהר / כלאמשפט פליליאסיריםעבירות מין