קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משאית לימוד נהיגה - תאונת דרכים: אין מחלוקת שבתאריך 29/08/02, ארעה התנגשות בין רכב מסוג משאית המשמשת ללימוד נהיגה, השייכת לתובע 1 לבין רכב מסוג אפלאוז השייך לנתבע 2 ואשר נהגה בו הנתבעת 1.   המחלוקת בין הצדדים, היא בשאלת האחריות לקרות התאונה.   מטעם התובע העיד הנתבע 2, אשר ברשותו ובשליטתו היתה המשאית בעת מתן שיעור נהיגה לתלמיד.   הנתבע 2 טען, כי המשאית היתה במצב חניה במפרץ החניה ברח' בן צבי בבאר-שבע ולפני המשאית חנה אוטובוס ובהמשך ביקש מהתלמיד שיסתכל במראות ויתחיל לצאת היות והכביש היה ריק. עוד טען הנתבע 2, : "כי מיד אחרי שהפניתי את ההגה הבחנתי במרחק של כ 70 - 50 מטר מאחור ורכב מסוג אפלאוז מתקרב, בלמנו את המשאית וחיכינו שהרכב יחלוף כך שנוכל להמשיך בתנועה, במקביל שמתי לב שהנתבעת 1 ברכב המתקרב עסוקה במשהו בתוך הרכב כי רכבה היה מאוד קרוב למשאית, כך שנוצר מצב שהיא במקום להאט ולהתרחק השתפשפה בכח בפגוש השמאלי, למרות שהיו נתיבים פנויים בצד שמאל שלה".   עוד טען הנתבע 2: "כי לדעתו מהירות נסיעתה היתה לא סבירה, כי אחרי הפגיעה היא נעצרה רק במרחק של כ- 40 50 מטר שזה אומר לפי טבלת מהירויות שנסיעתה היתה במהירות של 70 או 80 קמ"ש".   הנתבע 2 עוד טען: "כי רכב הנתבעים עיקם את הפגוש הקדמי מצד שמאל".   התובעים טוענים, כי האחריות לקרות התאונה, רובצת לפתחה של הנתבעת 1 וכתוצאה מרשלנותה הבלעדית ו/או המכרעת ו/או התורמת ו/או חוסר תשומת לב ו/או חוסר ערנותה ו/או שאננותה של הנהגת. כמו כן, בכך שנסעה במהירות מופרזת ובחוסר התחשבות בתנאי הדרך, חוסר התייחסות לעוברי דרך נוספים, נסיעה בקלות ראש.   לפיכך, מבקשים התובעים לחייב את הנתבעת 1 בהחזר הוצאות תיקון הנזקים וההוצאות הנלוות לפי הפירוט הבא: תיקון הנזק על פי חשבונית בסך 3,009 ₪. שכ"ט שמאי בסך 484 ₪ אג' בית משפט בסך 86 ₪. פיצוי בגין אבדן יום עבודה בסך 960 ₪. סך הכל 4,539 ₪ התובעים צירפו לכתב-התביעה חוות-דעת שמאי, תמונות המתעדות את נזקי הרכב, תרשים של מקום האירוע, חשבונית וקבלות על התשלומים במוסך ולשמאי.   הנתבעת 1, בכתב ההגנה טענה, כי האחריות לקרות התאונה היא באחריותו הבלעדית של הנתבע 2 שלא השכיל למנוע תאונת דרכים שנגרמה עת שתלמידו שאין רשיון נהיגה בידו אחז בהגה.   עוד טענה הנתבעת 1, : "כי בתאריך 28/08/02, בשעות אחר-הצהריים נסעתי ברחוב בן צבי בבאר-שבע לכיוון רח' הנשיאים, בצד הדרך בנתיב ימין חנתה משאית לימוד נהיגה של התובעים. כאשר נסעתי במקביל אליה החלה לצאת המשאית מהחניה ופגעה עם פגושה באמצעיתו של רכבי".   עוד טענה, הנתבעת 1: "לאחר הפגיעה המשכתי לנסוע עשרות מטרים עד שמצאתי מקום בו יכולתי לחנות ללא הפרעה לתנועה והחלפתי פרטים".   כמו כן, מציינת: "לרכבה נגרם נזק בסך 1,453 ₪ וזאת על פי חוות-דעת השמאי שצורפה לכתב-התביעה שכנגד שהוגש על ידי אביה הנתבע 2".   לפיכך, טוענת הנתבעת 1, כי התאונה ארעה עקב רשלנותו הבלעדית ו/או המכרעת ו/או התורמת של התובע 2, בכך שיצא מחניה מבלי להתחשב בתנועה הזורמת ו/או לא מנע יציאת הרכב מהחניה מבלי להתחשב בתנועה הזורמת, יצא לעקיפה מסוכנת של האוטובוס שיצא לפניו, לא נקט בכל אמצעי הזהירות למניעת התאונה, לא שמר על ימין הדרך, נסע מהר מדי.   עוד טענה הנתבעת 1 בכתב ההגנה, כי הגם שאין בה כל אשם השכיל אביה שהוא עורך-דין במקצועו להבין שהנזק הממשי לשני כלי הרכב הוא זהה ולא גבוה ולכן, הציע לתובעים כי כל צד ישא בנזקיו, אולם ההצעה נדחתה על ידי התובעים.   בפני העיד מורה הנהיגה, יצחק קראדי, כי המשאית חנתה במפרץ ובמראה הבחין ברכב הנתבעת מתקרב : "בלמנו את המשאית ויש מרחב של שני נתיבי נסיעה נוסף לחניה, הנתבעת המשיכה להתקרב ומשכה לנו את הטמבון הקדמי כפי שמופיע בתמונות, המשאית היתה במצב עצירה".   העידה בפני הנתבעת 1: "נסעתי בכביש ישר בנתיב הימני, בפעם הראשונה שראיתי את המשאית היא היתה עומדת ורק התחילה לצאת מהחניה וזאת כשהייתי במקביל אליה, הספקתי לעבור אותה קצת עם החלק הקדמי של רכבי, הרגשתי חבטה והמשכתי קדימה כדי שלא יעלה עלי עם המשאית ופגע ברכבי מעל הגלגל הקדמי".   לאחר ששמעתי את גרסאות הנהגים המעורבים, בעל פה את תיאור מסלולי נסיעת רכביהם ועיינתי בכתבי הטענות של הצדדים ובתמונות המתעדות את מוקדי הנזקים ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה, שהאחריות לקרות התאונה רובצת לפתחה של הנתבעת 1 (התובעת שכנגד) כתוצאה מרשלנותה בנהיגה בשיעור של 80% ובאחריותו של התובע (הנתבע שכנגד) כתוצאה מרשלנותו בשיעור של 20%.   עיון בתמונות המתעדות את הנזק במגן הקדמי של המשאית וצורתו ועצמת המכה, דהיינו תלישת מגן המשאית כלפי חוץ, מתיישבת באופן יותר הגיוני עם גרסת התובע לאופן נסיבות קרות התאונה, מאשר עם גרסת הנתבעת 1. לא שוכנעתי בגרסת הנתבעת 1 כי המשאית נסעה במהירות, כי לא נראה לי סביר שהמשאית הספיקה לפתח מהירות במרחקים שתוארו על ידי הצדדים.   מוקד הנזק ברכב הנתבעת 1 וצורתו לא רק מעל הגלגל הקדמי אלא גם בכנף הקדמית, דלת קדמית ימנית וגם לאורך צד ימין, כפי שעולה מדוח השמאי שהוגש על ידי הנתבעת 1 ואשר נערך כחודש לאחר מועד התאונה. רשלנותו של התובע 2, בכך שלא נקט בכל אמצעי הזהירות למניעת התאונה.   באשר לשאלת הנזק המוכח, על פי המסמכים שהוגשו, הנו בסך 3,579 ₪.   לפיכך ובהתאם לשיעור הרשלנות שנקבע דלעיל, מחייב את הנתבעים 1 ו- 2 ביחד ולחוד, לשלם לתובע 1 סך 2,863.2 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה 08/10/02 ועד התשלום המלא בפועל.לימוד נהיגהמשפט תעבורהתאונת דרכיםמשאית