קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נפילה מגובה 2 מטר: עסקינן בתביעה בגין נזקי גוף עקב תאונת עבודה. התובע יליד 16/7/75 נפגע לטענתו במהלך עבודתו אצל הנתבעת 1 בתאריך 16/8/04 כאשר נפל מסולם בגובה של כ - 2 מ'. הנתבעת 1 היתה מעבידתו של התובע, ובזמנים הרלוונטיים לתובענה היתה מבוטחת אצל הנתבעת 2 בפוליסת ביטוח חבות מעבידים. חזית המחלוקת בין הצדדים משתרעת לאורך כל האלמנטים של התביעה, החל מנסיבות התרחשות התאונה, שאלת האחריות והאשם התורם וכלה בשאלת הנזק. מתוך התיעוד הרפואי שצורף לתיק ניתן ללמוד, כי ממקום התאונה הובהל התובע לבית חולים רמב"ם, שם אובחן כסובל משברים בשוק שמאל. הלה אושפז בבית החולים מיום התאונה 16/8/04 ועד ליום 22/8/04, כאשר בתקופה זו עבר ניתוח לקיבוע השברים בעזרת מסמר. עם שחרורו הומלץ לתובע להתהלך בעזרת קביים או הליכון. לאחר מכן המשיך התובע להיות מטופל במרפאה האורטופדית של בית החולים ובמסגרת קופת חולים וקיבל, בין השאר, סדרה של טיפולים פיזיותרפיים. המוסד לביטוח לאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה, ואישר לתובע תקופת אי כושר מלא מיום התאונה ועד ליום 15/11/04, קרי תקופה של 3 חודשים. ועדות רפואיות שונות קבעו נכויות זמניות כמפורט להלן: 100% החל מיום 16/11/04 ועד ליום 28/2/05. 50% החל מיום 1/3/05 ועד ליום 30/4/05. 30% החל מיום 1/5/05 ועד ליום 30/9/05. 10% החל מיום 1/10/05 ועד ליום 30/4/06. 0% לצמיתות החל מיום 1/5/06. מומחה מטעם בית המשפט, פרופ' גרשון וולפין, קבע כי לתובע לא נותרה נכות לצמיתות בתחום האורטופדי, ואולם נותרה אצלו צלקת ניתוחית מכערת שבגינה קבע נכות פלסטית בשיעור של 5%. באשר למחלוקת הנוגעת לנסיבות פגיעתו של התובע, אני מקבלת את גרסתו כפי שצוינה בכתב התביעה. לא זו בלבד שהמעביד אישר על גבי טופס בל/250 כי התובע נפל מגובה של כ - 2 מ', אלא שכבר בחדר המיון (וגם במחלקת האשפוז) נרשם מפי התובע כי נפל מסולם בזמן העבודה מגובה של 2 מ'. ואם לא די בכך, הרי שהמעביד אישר בחתימתו על טופס ההודעה על התאונה שהוגש למל"ל את נסיבות התאונה כפי שנרשמו על ידי התובע. בהינתן הדברים הנ"ל, ובהעדר גרסה אחרת מטעם הנתבעות לגבי אופן התרחשות התאונה והסיבה שבעטיה נפל התובע מאותו סולם, אני מקבלת את גרסתו כפי שצוינה בכתב התביעה, ולפיה הנפילה ארעה בזמן שעמד על סולם "כפול" והחזיק בידיו כלי עבודה או אז נסגרו שני מדרגיו של הסולם, האחד על גבי השני, והתובע נפל ארצה יחד עם הסולם. בנסיבות אלה יש להטיל על המעביד אחריות בנזיקין בגין התרחשות התאונה, ולו בשל אי הקפדה על הנהגת שיטת עבודה בטוחה למניעת נפילות מהסוג האמור. יחד עם זאת, מן הראוי להטיל על התובע אשם תורם בשיעור של 10%, שכן מדובר בפועל בעל ניסיון בעבודות מהסוג שביצע. עובר לתאונה השתכר התובע סך של 3,900 ש"ח לפי החישוב של המל"ל, ובעקבות התאונה לא שב לעבודתו. יש לחשב את הפסדי השכר לעבר באופן מלא לתקופה שמיום התאונה ועד תום תקופת הנכות המלאה בשיעור של 100%, קרי תקופה של 6.5 חודשים, בסך של 25,350 ש"ח. סכום זה כשהוא נושא הפרשי הצמדה מאמצע התקופה ועד היום עומד על 30,000 ש"ח במעוגל. עבור שאר התקופות בהן היה התובע בנכות זמנית של 50%, 30% ו - 10%, יש לבצע את החישוב לפי בסיס השכר הנ"ל ושיעורי הנכות בהתאמה לכל תקופה ותקופה כפי שאישר המל"ל. לפי פרמטרים אלה יוצא, כי יש לפצות את התובע בגין הפסדי שכר חלקיים בסך של 15,000 ש"ח (במעוגל). סכום זה כולל הפרשי הצמדה מאמצע כל תקופה ועד היום. על אף קיומה של נכות פלסטית, לא מצאתי כי יש בה כדי לגרוע מכושר ההשתכרות של התובע, ולכן אין הצדקה לפסוק בגינה פיצוי בגין הפסד כלשהו לעתיד. גם הטענה שהועלתה לגבי קיומם של סיכונים מוגברים לסבול מכאבים, מחלות או מגבלות אחרות בעתיד, אינה מצדיקה קביעת פיצוי לעתיד, שכן המומחה לא ראה לנכון להעניק נכות בגין כך אף שהיה ער לטיעון זה. לעניין הפיצוי המגיע בגין עזרה מוגברת של בני משפחה - אני בדעה כי יש לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה לעבר, שכן מתוך המסמכים הרפואיים ניתן להתרשם כי התובע נפגע באופן ממשי והיה מוגבל משך תקופה לא קצרה. לפיכך, יש בסיס לטענה כי נזקק לעזרה מוגברת של בני משפחתו, ואני מעמידה את הפיצוי על סכום גלובאלי בסך של 6,000 ש"ח. לאור חומרת הפגיעה ממנה סבל התובע, משך האשפוז ומשך התקופות בהן היה בנכות זמנית, והצלקת שנותרה כמזכרת מכערת על גופו - אני מעמידה את הפיצוי בגין כאב וסבל על סך של 20,000 ש"ח. מאחר שעסקינן בתאונת עבודה, אין מקום לפצות את התובע בגין הוצאות נסיעות והוצאות רפואיות. מכל מקום, ניתן להתרשם מהמסכים שצורפו כי התובע קבל את כל הטיפולים במסגרת שירותי הבריאות הממלכתיים. סיכומו של דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פיצוי בגין הפסדי שכר לעבר 45,000 ש"ח פיצוי בגין עזרה בעבר 6,000 ש"ח פיצוי בגין כאב וסבל 20,000 ש"ח סה"כ: 71,000 ש"ח. מסכום זה יש לנכות רשלנות תורמת בשיעור של 10%, ולאחר מכן לנכות את תשלומי המל"ל שעומדים על כ- 13,000 ש"ח (מוצמדים נכון להיום). בהתאם לאמור, עומד הפיצוי לתשלום על סך של 51,000 ש"ח (במעוגל). לסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור של 17.5%, והחזר אגרה בסך של 650 ש"ח. הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין, אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל. לאור האופן בו הסתיים התיק, ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה. תאונות נפילהנפילה מגובה / מסולםנפילה