סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי

סעיף 10 לחוק שיקים ללא כיסוי: ערעור 10.   (א)  לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור, רשאים לבקש מבית משפט השלום שיבטל הבאת שיק במנין השיקים שסורבו בהתקיים אחת מאלה: (1)   הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת טעות; (2)   הבנק סירב לפרוע את השיק מחמת עיקול שהוטל על החשבון והתקיימו שנים אלה: השיק נמשך לפני שהבנק קיבל את הודעת העיקול ולא ניתן היה לפרעו במשך ששים הימים האמורים בסעיף 2א; (3)   ללקוח היה יסוד סביר להניח שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק, אם בשל כך שהיתה יתרה מספקת בחשבון, או שהבנק היה חייב לפרעו מכוח הסכם אתו; (4)   נבצר מהלקוח לטפל בענייניו מחמת פגיעה, בו או ברכושו, בפעולת איבה, ובשל כך סורב השיק; (5)   הלקוח הוא תושב של שטח שהוכרזה לגביו שעת חירום כאמור בפסקאות (1) ו-(2) להגדרה "הכרזה על שעת חירום", ובין המועד שבו נמשך השיק ובין המועד שבו הוצג לפירעון חלה הרעה משמעותית בהכנסותיו של הלקוח עקב שעת החירום, ובשל כך סורב השיק.            (ב)  לא יהוו עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במנין השיקים שסורבו - (1)   פגם שנפל בהתראה; (2)   אי קבלת התראה, ובלבד שהבנק שלח התראה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 10 א לחוק שיקים ללא כיסוי: 1. בפני ערעור לפי סעיף 10 (א) לחוק השיקים ללא כיסוי, התשמ"א - 1981 (להלן: "החוק"). 2. לאחר שעיינתי בבקשה ובכתב התשובה לה, במסמכים שהוצגו בפניי ובסיכומי הצדדים, אני קובע כי דין הערעור להתקבל, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן. 3. ערעור המבקש מצטמצם רק לגבי השיק ה- 10 ואילך מתוך רשימת ההגבלה, ואין מחלוקת כי השיקים המסומנים 1-9 לרשימה סורבו כדין. 4. המבקש עותר לביטול הבאת שיקים 10 והלאה במניין השיקים שסורבו בחשבון בנק מספר 600100/82 אשר הוא מנהל אצל המשיב וזאת באשר לטענתו, שיקים אלה סורבו שלא כדין. בעתירתו זו תולה המבקש יהבו בשלושה טיעונים: 5. סירוב שיק מס' 10 א. המבקש טוען כי שיק מספר 10 לרשימת ההגבלה סורב שלא כדין וזאת מאחר ובמועד הסירוב, נכח המבקש בסניף הבנק עם שיק ע"ס 7,200—ש"ח אשר לגביו ניתן אישור מהבנק עליו נמשך השיק, המבקש טוען כי המשיב לא הודיע לו דבר על הכוונה להחזיר את השיק העשירי עד לאחר ששב לעסקו. המבקש טוען כי נאמר לו שהסניף פתוח עד השעה 15: 00 ושעליו להביא כסף, אולם כשהגיע לסניף בשעה 13: 45 עם סך של 17,000 ש"ח במזומן ושיק של 3,000 ש"ח, הודיע לו מנהל הסניף כי כבר החזיר את השיק וסירב לקבל את המזומן והשיק. המבקש טוען כי סירובו של מנהל הסניף הינו בניגוד להוראות בנק ישראל על פיהם לקוח שנמצא בתוך הסניף, יש לקבל ממנו את הכסף. ב. המשיב טוען כי המבקש הגיע לבנק בשעה 15: 45 שהינה לאחר סגירת הקופות וסגירת "יום העסקים הבנקאי" על פי תקנה 2א' להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) מועדי זיכוי וחיוב בשיקים התשנ"ב - 1992, ולכן לא ניתן היה לקבל מהמבקש כספים. המשיב טוען כי הגעתו של המבקש וניסיונו לשלם את תמורת השיק בנסיבות אלה, מעידה כי היה מודע לעבודה כי אין חובה על המשיב לפרוע את השיק ולכן אין מקום לקבל את ערעורו. ג. בנקודה זו, מצאתי כי הצדק עם המבקש. כל טענותיו של המשיב מתבססות על כך שהמבקש הגיע לבנק לאחר סגירת יום העסקים, בשעה 15: 45. קביעה זו מנוגדת הן לתצהירו של המבקש, והן להגיונו של האדם הסביר לפיו לו נאמר למבקש שהסניף נסגר ב- 15: 00 לא היה מגיע מאוחר יותר מהטעם הפשוט, שלא היה מי שיקבלו בשעה זו. התקבל אצלי הרושם, כי טענתו של המשיב בעניין ז הנסמכת על טעות כלשהי אצלו, הנובעת מכך שסבור הוא כי המבקש הגיע לבנק בשעה 15: 45 ולא ב- 13: 45 כפי שהצהיר זה. היות ולגבי טענה זו, צידוקו היחיד של המשיב נשען על איחורו של המבקש, אשר כאמור מדובר בטענה עובדתית שגויה, סבורני כי הצדק עם המבקש, וסירובו של השיק ה- 10 נעשה שלא כדין ולכן שיק זה יגרע ממניין השיקים שסורבו. 6. איחור בסירוב שיקים 10 ו- 11 א. המבקש טוען כי שיקים מס' 10 ו- 11 בהודעת ההגבלה כובדו ביום 23.2.98 ורק ביום 26.2.98 הוחזרו עם ערך של 23.2.98, כלומר לאחר 4 ימים בניגוד לתקנות בנק ישראל. ב. המשיב טוען כי לא היה פגם במועד סירובם של שיקים מס' 10 ו- 11 לרשימת ההגבלה בהתחשב במניין ימי העסקים על פי דפי החשבון וזאת משום שפעולתו של המשיב תואמת את תקנות המסלקה בעניין וכן את הוראות הבנקאות (שירות ללקוח) מועד זיכוי וחיוב בשיקים התשנ"ב - 1992 אשר בתקנה 6 שלהם הדנה ב"שמירת זכויות" נקבע כי: "אין בקביעת מועדי חיוב וזיכוי כדי לקבוע לעניין עילות אחרות שבדין, את זכויות הלקוח, הצדדים לשיק, הבנק הגובה או הבנק הנמשך זה כלפי זה, אם הובהר בדיעבד כי...הבנק הנמשך היה מנוע מסיבה אחרת מלחייב את חשבון הלקוח..." מכוח תקנה זו טוען המשיב כי גם אם היה לכאורה עיכוב בסירוב השיקים, אין בה כדי לבסס את ביטול הבאתם במניין של השיקים המסורבים ברשימת ההגבלה. ג. בנקודה זו סבורני כי הצדק עם המשיב, באשר הוראות סעיף 6 להוראות הבנקאות (שירות ללקוח) מועד זיכוי וחיוב בשיקים התשנ"ב - 1992 אכן מכשירות את פעולתו, ולו אף נעשתה באיחור. 7. הקטנת האשראי א. המבקש טוען כי מנהל המשיב הקטין את מסגרת האשראי של המבקש לסך של 160,000 ש"ח באופן חד צדדי וללא סיבה, דבר שהביא לכך ששיקים ממס' 10 והלאה סורבו וזאת שלא כדין. ב. לגבי הקטנת מסגרת האשראי, המשיב טוען כי על פי תנאי הניהול הינו רשאי לשנות ו/או להקטין את מסגרת האשראי שהועמדה למבקש. המשיב טוען כי מסעיף 8 לכתב התשובה עולה כי אנשי המשיב שוחחו עם המבקש בנושא מסגרת האשראי ולכן לא נכונה הטענה לפיה הוקטנה מסגרת האשראי באופן חד צדדי. המשיב טוען כי אין בתצהירו של המבקש כל טענה מצידו כי לא ידע ו/או לא היה מודע לעובדה כי המשיב הקטין לו את מסגרת האשראי. המשיב מציין כי מסגרת האשראי בחשבונו של המבקש התבססה על שיקים מעותדים כאשר להפתעת המשיב סורב בתאריך 25/02/98 שיק ע"ס 17,000 ש"ח שהופקד כבטחון לאשראי. המשיב טוען כי היות ומדובר היה בשיק מתוך סדרה של שיקים, נהג על פי נוהל בנקאי תקין והתבסס במשנה זהירות על יתר השיקים שהיו מופקדים אצלו. ג. לאור האמור בתגובת המשיב, אני סבור כי הקטנת מסגרת האשראי נעשתה כדין, ותוך יידוע המבקש על כך. לפיכך, אין מדובר בפעולה שאינה כדין, אלא בפעולה שהיא אף בנסיבות העניין מוצדקת ולפיכך לא ניתן לקבל את טענת המבקש כי היה לו "יסוד סביר" כנדרש בסעיף 10 (א) (ג) לחוק השיקים ללא כיסוי התשמ"א - 1981. 8. סוף דבר א. אף כי קבעתי כי שיק מס' 10 סורב שלא כדין ויש לגרוע אותו ממנין השיקים שהוגבלו, נראה כי ההגבלה שהוטלה על חשבון המבקש תוסיף לעמוד בתוקפה וזאת בשל העובדה כי סורבו יותר מ- 10 שיקים. ב. צו המניעה מבוטל. ג. המבקש ישא בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח כולל מע"מ. סכום זה ישא ריבית והצמדה מהיום ועד ליום התשלום בפועל. שיקיםשיקים ללא כיסוי