עבודה מועדפת באתרי בנייה

סעיף 174(א) לחוק, קובע: "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב)"; בהתאם לסעיף ב' בלוח ח', הזכאות למענק עבודה מועדפת קמה, בין היתר, לחייל משוחרר העובד "בבניין: "בכל עבודה באתר בנייה למעט עבודה פקידותית". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עבודה מועדפת באתרי בנייה: 1. במסגרת תביעתו זו מלין התובע על החלטת הנתבע מיום 19.05.09, לפיה נדחתה בקשתו למענק "עבודה מועדפת" בהתאם לסעיף 174(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, (להלן:" החוק"), בנימוק שהוא לא עבד בסוג עבודה/מקום עבודה שהוכר כעבודה נדרשת המזכה במענק על פי החוק. 2. העובדות הרלוונטיות לענייננו: התובע השתחרר משירות סדיר ביום 22.11.06, ומשירות קבע ביום 27.12.07. החל מיום 30.12.07, ולפחות עד למועד אישור המעסיק שצורף לכתב התביעה שניתן בתאריך 26/4/09, (להלן: "מכתב המעסיק"), הועסק התובע באמצעות חברת פולטק הנדסה בע"מ, כעובד בחברת אלביט מערכות בע"מ ועבד מטעמם בהקמת תשתיות ומערכות תקשורת ובתמיכה תחזוקתית בהן בבסיסי צה"ל הפזורים לאורך גבול הצפון. במכתב המעסיק הוסברה מהות העבודה : "הקמת תשתיות תקשורת"- מיסוד מתגי תקשורת וארונות ציוד חומרתי עבור המערכת בארונות התקשורת, חיווט כבלי רשת המקשרים בין המחשבים למתגי התקשורת, הפעלת הציוד ותחזוק כשירות המערכת. עוד נאמר כי העובד צריך להיות בעל ידע במחשבים אך את עיקרי העבודה לומדים ע"י הדרכה ופיקוח ישיר של ממונה מטעם חברת אלביט מערכות בע"מ. עיקר טענות התובע היו: 3. העבודה של התקנת קווי תקשורת נכנסת לקטגוריה של עבודה נדרשת/מועדפת לעניין סעיף 174(א) ובהתאם לסעיף ב' בלוח ח'. עוד נטען כי העבודה שעסק בה איננה דורשת ידע מקצועי או הכשרה קודמת, אלא שהיא נלמדת תוך כדי העבודה עצמה. עוד טען התובע כי עבד בצוות חדש במערכת חדשה וכי העובדה שבסיס צה"ל איננו אתר בניה חדש, אינה אומרת שלא ניתן להתייחס לעניין כאל עבודה באתר בניה חדש. הוא בונה את התשתית מחדש וזה כמו עבודת בבניה לכל דבר ועניין. עיקר טענות הנתבע היו: 4. אין לראות בתובע כמי שעבד באתר בנייה בהתאם לסעיף 174 ובהתאם לסעיף ב' בלוח ח' , משום שעבודת התקנה של מערכות תקשורת וקווי תקשורת יכולות להיות מוכרות כעבודה נדרשת רק אם הן מבוצעות באתרי בניה, קרי בבניה חדשה, ולא כמו במקרה של התובע, שאת העבודה הוא בצע בבסיסי צה"ל, במבנים קיימים. 5. הנתבע ובתמיכה בטענתו הנ"ל, הפנה לפסק דין בתיק עב"ל 490/05 שלמה שטרנברג נ' המוסד לביטוח לאומי ( לא פורסם), שם נקבע, כי אופי עבודתו של מי שמועסק בחיבור בנין לרשת הטלפון אינו כשל עובד ייצור, והמפעל שבו הוא מועסק (חברת בזק), אינו מפעל תעשייה או בית מלאכה. בהתאם לכך, נטען כי עבודות ההתקנה של קווי תקשורת חדשים שמבוצעות בבניינים קיימים בבסיסי צה"ל, אינה הופכות את המקום בו מבוצעות לאתר בניה בהתאם לאמור בלוח ח', ולכן יש לדחות את התביעה. דיון והכרעה 6. לאור טיעוני הצדדים, השאלה שיש להכריע בה במסגרת תביעה זו הינה, האם יש לראות בתובע כמי שעבד באתר בנייה כמשמעו בסעיף ב' בלוח ח'. 7. סעיף 174(א) לחוק, קובע: ""עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב)"; בהתאם לסעיף ב' בלוח ח', הזכאות למענק עבודה מועדפת קמה, בין היתר, לחייל משוחרר העובד "בבניין: "בכל עבודה באתר בנייה למעט עבודה פקידותית".(הדגשה לא במקור- מ.ס.ע). 8. יוצא אם כן, שיש לבחון את אופי ומהות עבודתו של התובע בהתאם לתחום העיסוק שבו מדובר (סוג ומקום הביצוע), וזאת בשים לב לתכלית החוק אשר ראה לנגד עיניו לתגמל חיילים משוחררים אשר ירצו לעבוד בעבודות ובענפים, שבאופן רגיל לא היו פונים לעבוד בהם, עם שחרורם משרות צבאי. כך בהתאם להלכה הפסוקה, יש לפרש את סעיף 174 לחוק ואת התוספת, לוח ח', בשים לב לתכלית שהביאה לחקיקתו של הסעיף ולנתינת המענק והיא : "הפניית חיילים משוחררים לעבוד בסוגי עבודות, בלתי מקצועיות בעיקר, בשל נחיצותן למשק המדינה וכלכלתה, במקומות עבודה ובענפי עבודה הסובלים ממחסור כרוני בעובדים. (הדגש במקור). לאור האמור, נפסק לא אחת, כי בחינת העבודה המועדפת או הנדרשת, חייבת להיעשות לא רק בהתחשב בטיב העבודה, אלא גם בהתחשב בטיבו של מקום העבודה, שהרי אין טעם לזכות במענק את החייל המשוחרר העובד אמנם בעבודה מועדפת או נדרשת אך זאת בענף ובמקום עבודה לגביהם לא מתקיימת תכלית החוק" (עב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן)). דברים דומים נפסקו בעבל 20010/98 רון גלי ני המוסד לביטוח לאומי (מיום 10.11.99): "התכלית החקיקתית של מתן מענקי "עבודה מועדפת" היתה לעודד חיילים משוחררים להשתלב במקומות ובסוגי עבודה, על פי צרכי המשק (הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 48) התשמ"ב - 1982, הצ"ח 1592, 240). אין להעלות על הדעת, שבמסגרת עידוד העסקה במקצועות חיוניים הדרושים למשק, כמו עבודות בבנין, יכלל נהג של בעל חברה לבניה שנשלל ממנו רשיון הנהיגה שלו. הדברים הם בבחינת פשיטא ואין להכביר במילים, מקום שהדברים ברורים ובהירים בעליל." (הדגשה הוספה- מ.ס.ע ) 9. ואילו בעניין עב"ל 649/05 המוסד לביטוח לאומי נ' למברגר יותם, מיום 30.10.06, נקבע: "תכלית תשלום מענק העבודה המועדפת הינה - לעודד חיילים משוחררים להשתלב בענפי עבודה ובמקומות עבודה שנקבעו כעבודה מועדפת לאור צורכי המשק והמחסור בידיים עובדות ישראליות. באשר לענף הבניה - מיעוט הישראלים המוכנים לעבוד בו וההכרח להעסיק עובדים זרים הם מן המפורסמות, שאינן צריכות ראייה. ב.  עבודה בבנין באתר בניה, ראויה להתפרש על פי תכלית החוק האמורה, כעבודה הקשורה קשר ישיר למעשה הבניין עצמו". (הדגשה הוספה- מ.ס.ע ). 10. סעיף ב' בלוח ח' מדבר על "עבודה באתר בניה", קרי המקום בו מבוצעת העבודה הינו "אתר" בניה. כדי לקבוע מהו סוג העבודה שצריך לבצע כדי לענות על ההגדרה של "עבודה באתר בניה", יש להגדיר מהי "בניה". בהגדרת "בניה" ניתן ללמוד גזירה שווה, בין היתר, מהגדרת המונח "בניה" בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970, אשר סעיף 1 שבה קובע :   "בניה" - (1) עבודות הכנה והנחת יסודות לבנין, הקמת בנין, הריסתו, שינוי מבנהו, תיקונו או קיומו, לרבות חידושם של מילוי המשקים או של הקישוט וניקוי חיצוני של המבנה ולמעט בניה הנדסית; (2) עבודות להתקנת מערכות למים, לביוב, לחשמל, להסקה או לתקשורת ועבודות כיוצא באלה, ובלבד שמבצעים אותן אגב הקמת בנין או אגב הקמתו של מבנה שהקמתו הוגדרה כבניה הנדסית;" . 11. למעשה באתר המוסד לביטוח לאומי הופיעה הגדרה דומה . כך מתוך רשימת עבודות לדוגמא והמזכות במענק עבודה מועדפת, נכתב: "דוגמאות: עבודות במקצועות הבנייה באתר בנייה, גינון, חיבור בניינים חדשים לתשתיות, רשתות התקשורת והחשמל, עבודות עפר, סלילה  וצביעת כבישים, הצבת עמודי תאורה, עבודות מדידה, בקרת איכות מטעם מכון התקנים, פוליש והדברה, שיפוץ בתים קיימים (כל עבודה הקשורה לשינוי במבנה המקורי). 12. עינינו הרואות, כי הדיבור "אתר בניה", הוא מקום שבו מתבצעת פעולת בניית/ הקמת מבנים חדשים ו- "עבודה באתר בניה", הינה כל עבודה שמתבצעת אגב בנית/ הקמת מבנה חדש. לטעמנו פרשנות זו עולה בקנה אחד עם תכלית מענק העבודה המועדפת כפי שנקבעה בהלכה הפסוקה שפרטנו בהרחבה לעיל. מן הכלל אל הפרט 13. במכתב של המעסיק למוסד לביטוח לאומי נאמר: "העבודה מתבצעת לאורך כל גבול הצפון, מראש הנקרה ועד החרמון וכן ברמת הגולן. בעבודה זו עוסק העובד בהקמת תשתיות ומערכות תקשורת ובתמיכה אחזקתית בהן, בבסיסי צה"ל הפזורים לאורך הגבולות" (ראו, עמ' 5 לכתב התביעה) 14. ואילו התובע העיד בפנינו: "אני עושה את כל התשתיות של המחשב והחישובים בבסיסי צה"ל מטעם חברת פולטק" ( ראו, פרוטוקול הדיון מיום 23.05.10 , עמ'1 שורה27) " אני מכין את התשתיות לחיבורי מחשב. בבסיסי צה"ל אני עושה זאת מתחת לרצפה שבדרך כלל היא רצפה צפה, שישנה אפשרות להרים אותה.." (שם, בעמ'2 , שורות 8-9) " זה שבסיס צה"ל איננו אתר בניה חדש, זה לא אומר שלא ניתן להתייחס לעניין כאל עבודה באתר בניה. אני בונה את התשתית מחדש וזה כמו עבודת בניה לכל דבר ועניין"(שם, עמ'2 שורות 22-24). 15. יוצא אם כן שהתובע מסכים לכך, שבסיסי צה"ל אינם בגדר אתר בניה חדש, אך לטענתו, העובדה שהוא עובד בבנית תשתית חדשה, מאפשר להתיחס לעבודתו כאל עבודת בניה באתר בניה בהתאם לאמור בסעיף ב' בלוח ח'. על פניו עולה כי קבלת פרשנות זו של התובע, עומדת בסתירה לתכלית החקיקה שכיוונה לעבודות בנייה אגב הקמת בניין לרבות עבודות חיבור תשתיות, אך זאת ביחס למקום עבודה, שהוא אתר בניה חדשה, וענף הבניין שבו קיים מחסור בידיים עובדות ישראליות, זאת להבדיל מעבודות הקמת תשתיות בבסיסי צה"ל, או במקומות או בבניינים שכבר קיימים. למעשה כדי לזכות במענק, לא די לבחון את טיב העבודה אלא גם את טיבו של מקום העבודה. לאור זאת, המסקנה המתבקשת בנסיבות העניין הינה, שאין לזכות במענק עבודה מועדפת, את התובע שהינו חייל משוחרר, משום שהוא לא הוכיח שהוא עובד בעבודה בענף ובמקום עבודה שבהם מתקיימת תכלית החוק. סוף דבר 16. על סמך כל האמור לעיל, אנו דוחים את התביעה. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 17. זכות ערעור לארצי בירושלים, תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. בניהעבודה מועדפת / מענק שחרור