עורך דין מטעם הסיוע המשפטי - דחיית בקשה

החוק קובע את האופן שבו תוגש בקשה לקבלת סיוע משפטי. סעיף 3(ג) לחוק קובע, כי ראש לשכת הסיוע רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי בקשתו.  סעיף 4 לחוק קובע כי ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנאים לקבל עורך דין מטעם הסיוע המשפטי: ערעור זה, שעניינו סירוב לשכת הסיוע המשפטי למחוז הצפון (להלן - הלשכה או לשכת הסיוע) להעמיד לרשותו של המערער עורך דין מטעמה, הוגש לבית המשפט המחוזי בנצרת, אך בשל טעות שנפלה במזכירות נפתח כערעור מינהלי. משהגיע התיק בפניי דנתי בו כערעור אזרחי, בהתאם לסעיף 5 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 (להלן - החוק).   רקע 1. ביום 8.5.2012 הוגש ערעור זה, בגדרו טען המערער כי לשכת הסיוע המשפטי אינה מוכנה להעמיד לרשותו עורך דין מטעמה. לטענתו, הוא יתום מאב ואם, בודד וללא כל מקור הכנסה, למעט קצבת נכות. המערער ביקש בפשטות "לעזור לאדם נכה ומסכן". 2. ביום 20.5.2012, ולאחר שכב' הרשם פטר את המערער מתשלום אגרה, נתתי החלטה לפיה הערעור נקבע לדיון מוקדם ביום 29.5.2012. 3. ביום 28.5.2012 הגישה המשיבה בקשה לקצוב לה 30 יום להגשת תגובה מטעמה ולדחות את מועד הדיון למועד מאוחר יותר. נעתרתי חלקית לבקשת המשיבה - דחיתי את מועד הדיון ליום 10.6.2012 וקבעתי כי המשיבה תגיש תגובתה לא יאוחר מיום 7.6.2012 בשעה 13:00 ותמציאה למערער בתוך אותו מועד. 4.         ביום 31.5.2012 דחיתי את בקשת המערער להקדים את מועד הדיון והותרתי אותו על כנו. 5. ביום 10.6.2012 הופיעו בפניי המערער מזה ובאת כוח המשיבה ועורכת דין מלשכת הסיוע המשפטי מזה. לאחר ששמעתי את המערער, הבנתי כי התגובה לא הומצאה לו ואף הוגשה לבית המשפט באיחור.  באת כוח המשיבה הסכימה כי אלו הם פני הדברים והסבירה כי ניסתה להשיג את המערער טלפונית ואף השאירה לו הודעה בתא קולי וכן כי האיחור בהגשת התגובה נבע מהעיכוב בהגשת התצהיר מלשכת הסיוע המשפטי. המערער טען לעומתה כי לא הושארה לו כל הודעה בתא הקולי. במצב דברים זה, הצעתי למערער הפסקה בדיון לצורך עיון בתגובה (ואף אפשרתי לו לנקוב בפרק הזמן הדרוש לו),  או לדחות את הדיון למועד קרוב.  המערער ביקש שעה הפסקה וכך הוריתי. 6. איני יכול שלא להביע את מורת רוחי מהאיחור שחל בהגשת התגובה ומאי המצאתה במועד למערער.  הדבר גרם לעיכוב בדיון ואילץ את בית המשפט להכריז על הפסקה של שעה, באופן שהשפיע על יום הדיונים כולו. הדבר מקבל משנה תוקף נוכח העובדה שהמערער הופיע, ללא ייצוג, לדיון שבו ביקש למעשה ייצוג משפטי ומולו ניצבו שתי עורכות דין. בנסיבות אלה, ולאור מעמדה של באת כוח המשיבה כ- officer of the court, מוטב היה אילו הקפידה באת כוח המשיבה למלא אחר הוראות בית המשפט ולפשט דווקא את ההליך עבור המערער.   טענות הצדדים 7. בדיון מיום 10.6.2012 שמעתי את המערער בהרחבה בטרם הכרזתי על הפסקה ולאחריה. המערער היה מלא טענות כרימון, ומטבע הדברים, טיעוניו לא היו סדורים ומובנים, שהרי זו הסיבה לבקשתו מהסיוע המשפטי להעמיד לו עורך דין שיטען עבורו. עם זאת, ניתן לזקק את טענותיו של המערער בערעור זה לכדי עיקרי טיעון כלהלן:  המערער מבקש להוציא צו ירושה לאחר שאימו הלכה לעולמה לפני כשבעה חודשים. המערער פנה לשם כך ללשכת הסיוע המשפטי, הסביר את מצוקתו הכספית והציג מסמכים שונים המעידים על מצבו הכלכלי ועל בקשתו. לדבריו, הפקידה בלשכת הסיוע סירבה להאמין לו באמרה כי הוא היה מוציא את הכסף עבור אימו בחייה, ולכן, כך נראה, יש לו מקורות כספיים. במהלך הדיון, המערער פרץ בבכי, וחזר על כך שאין ביכולתו לממש את זכותו לקבלת צו הירושה של אימו המנוחה. המערער טען כי המציא ללשכת הסיוע המשפטי את כל המסמכים הנדרשים וציין כי הוא מסרב לחתום על טופס ויתור סודיות הן מן הטעם שטרם ניתנה החלטה למנות לו עורך דין והן מן הטעם "שהם נכנסים לפרטיות שלי יותר מידי" (עמ' 3 שורות 25-27 לפרוטוקול). אם לתמצת את כל בקשתו וטיעוניו של המערער בגדר ערעור זה הרי ש"הבקשה שלי מתייחסת רק לעניין בקשה לצו ירושה. אני רוצה שיעמידו לי עו"ד שיגיש בקשה בשמי ואני נתתי להם הכל" (עמ' 4 שורות 8-9 לפרוטוקול) 8. לטענת המשיבה, לא ניתן לבחון את זכאותו של המערער כל עוד הוא לא צירף מסמכים המעידים על היעדר יכולת כלכלית, או לחלופין תצהיר "שאין לו חסכונות, שאין לו חשבונות בנק ושמצבו הכלכלי קשה" (עמ' 3 שורות 31-32 לפרוטוקול). כן טענה המשיבה, כי על המערער לצרף מסמכים הנוגעים לפרטי הירושה עצמה. המשיבה אף ציינה כי המערער אינו משתף פעולה עם הלשכה ואינו מסייע בידה לבחון את זכאותו. לסיום טוענת המשיבה כי מדובר ב"עותר סדרתי היוזם ללא היסוס הליכי סרק" (סעיף 36 בעמ' 5 לתגובה לערעור).   דיון והכרעה 9. לאחר שקראתי את כתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בהרחבה, חוששני כי אין מנוס מדחיית הערעור. 10. החוק קובע את האופן שבו תוגש בקשה לקבלת סיוע משפטי. סעיף 3(ג) לחוק קובע, כי ראש לשכת הסיוע רשאי לחקור את המבקש ולדרוש ממנו תצהיר ומידע, בעל פה ובכתב, להוכחת פרטי בקשתו.  סעיף 4 לחוק קובע כי ראש הלשכה רשאי לדחות בקשת שירות משפטי, אם היה סבור שענינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני, או שאין לו על מה לסמוך, או שאין לו בסיס סביר מבחינת הדין, העובדות או הראיות. במקרה שבפניי, הלשכה כלל לא בחנה לגופה את בקשתו של המערער לסיוע משפטי, משום שהמערער לא המציא מסמכים או לא חתם על תצהיר להנחת דעתה. 11. הגיונו של הליך בחינת הזכאות לסיוע משפטי ברור. משאביה של הלשכה לסיוע משפטי מוגבלים והדרישה להסתייע בשירותיה גדלה ומתעצמת. בנסיבות אלה נהיר לי כי על הלשכה לבחון כל בקשה וכל מבקש לגופו, לאמוד את יכולותיו הכלכליות ואת סיכויי ההליך המשפטי שבו מבקש הוא לנקוט. הליך זה נועד להעניק את הסיוע למבקשים החלשים יותר כלכלית, אשר סיכוייהם המשפטיים גבוהים יותר מבין כל הפונים ללשכת הסיוע. בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר בהתייחס לסעיף 3 כי "הנזקקות היא התנאי שבו אדם רשאי לקבל סעד משפטי"; בהתייחס לסעיף 4 נכתב כי "הוראה זו מאפשרת לראש הלשכה לבחון את העניין מנקודת מבט משפטית" (הצעת חוק הסעד המשפטי, תשל"א - 1970 ה"ח 907). יוצא אפוא שהמחוקק כיוון (על אף שסעיף 3 שונה בנוסח הסופי) שעל המבקש סיוע משפטי להוכיח הן את הנזקקות הכלכלית והן את זו המשפטית. 12. במקרה זה המערער טוען כי הוא המציא למשיבה את המסמכים המעידים שאין ברשותו חשבון בנק, כמו גם את המסמכים המעידים על היותו נכה ואלה הקשורים לבקשתו (למשל תעודת הפטירה של אימו). מעיון בנספחי הערעור עולה, כי המערער צירף תעודת נכה וכן את תעודת הפטירה של אביו ואימו, אך הוא לא המציא כל מסמך אחר נוסף, וממילא לא הוכיח כי המציא כזה ללשכת הסיוע. בנסיבות אלה מקובלת עלי דרישת הלשכה כי המערער יחתום על תצהיר לפיו אין לו חסכונות או פקדונות בבנק. 13. ודוקו: תקנות הסיוע המשפטי, תשל"ג - 1973 קובעות מבחנים למתן שירות. בעבר נשמעה ביקורת בהקשר זה.  כך למשל נטען כי "אם אמנם הזכות לסיוע משפטי, היא זכות קונסטיטוציונית השמורה לכל אזרח במדינת סעד, הרי אין להשאיר למחוקק המשנה להחליט על היקף יישומה של זכות זו" (שלמה כהן "הזכות לסעד משפטי" עיוני משפט ד 145, 168 (תשל"ה - תשל"ו)). במקרה שבפניי, המערער אינו משיג על החלטה שנתקבלה בעניינו באופן המאפשר לבחון את "המבחנים למתן השירות" ואופן יישומם במקרה הנדון, אלא משיג על כך שהלשכה מסרבת לדון בבקשתו בהיעדר חומר המבסס את בקשתו. בנסיבות אלה לא נמצאה לי כל עילה להתערב בהחלטת הלשכה, שכן החוק מסמיך את ראש הלשכה לדרוש מהמבקש סיוע לחתום על תצהיר. 14. בעייני בערעור, צדה את עיני בקשתו של המערער לפטור מאגרה. בנספחי הבקשה מצוי מסמך שכותרתו "טופס בקשה לפטור מאגרה" ובגופו תצהיר מטעם המערער לפיו הוא אינו בעל רכוש מסוג דירה, רכב או כספים בבנק כלשהו. איני מוצא סיבה מדוע מסרב המערער לחתום על תצהיר דומה בלשכת הסיוע (והרי זו כל דרישתה של המשיבה). במהלך הדיון נוכחתי לדעת כי המערער אינו חפץ לחתום על טופס ויתור סודיות, אך המשיבה הבהירה כי בבקשה הנוכחית אין כלל צורך בטופס ויתור על סודיות (אשר נדרש רק בניהול הליכים מול המוסד לביטוח לאומי) אלא רק בתצהיר כאמור. 15. "בעולם משפטי כשלנו, שכל ההליכים מתנהלים בו לפי סדרי דין נוקשים ובשפת המסתורין של החוק והפרוצדורה, זכותו הראשונית והיסודית של כל נאשם היא, או צריכה להיות, שהוא יהא מיוצג על ידי מי שיודע רזי התורה ומדבר לשון הסתר. הוראות החוק בדבר מינוי סניגורים על ידי בית המשפט, ופעילות הלשכות למתן סעד משפטי, הרי הן רק ראשית אתחלתא דגאולה" (ח' ה' כהן "על זכויות הנאשם" הפרקליט כו 42, 49 (תש"ל)). דרך ארוכה עברנו בארבעים השנים האחרונות, אך דומה כי עדיין יש מקום לשוב ולהזכיר את חשיבותה של הזכות לייצוג משפטי הן כנגזרת של זכות הגישה לערכאות והן כנגזרת של כבוד האדם ושל עיקרון השוויון. בדיון שבפניי נוכחתי לדעת כי המערער אשר בא לבקש סיוע  משפטי מאת הלשכה, נתקל בחומה ביורוקרטית, אשר לא הובררה לו די הצורך. המערער היה משוכנע כי עליו לחתום על טופס ויתור סודיות, כפי שגם בית המשפט סבר תחילה למקרא תגובת המשיבה, כאשר כל שנתבקש ממנו היה לחתום על תצהיר (שעל דומה לו ממילא חתם בבית המשפט). ויודגש, גם בכתב התגובה מטעמה דיברה המשיבה על "מסמכים" ו"תצהירים" (סעיף 6 לכתב התגובה מטעם המשיבה), ולא ברור לי על אילו מסמכים או תצהירים היא מדברת שעה שתעודת הפטירה הומצאה וכל שנותר הוא לחתום על תצהיר יכולת כלכלית. זהו המקום להעמיד את לשכת הסיוע המשפטי על הרגישות שעליה לנקוט בטיפולה בפניות אליה, עליה לוודא כי הפונה הבין היטב מה התבקש ממנו ומה משמעות הבקשה. עליה ל"תווך" לפונה את החוק ולעשות זאת בצורה סבלנית, אדיבה ועקבית, גם אם היא סבורה שניצב בפניה "פונה סדרתי". זהו הצופן הגנטי של לשכה לסיוע משפטי, זהו ה- DNA הנדרש ממנה וכך מצופה ממנה לפעול. 16. בשולי הדברים אציין, כי בעודי כותב פסק דין זה, הונחה לפניי בקשה נוספת מטעם המערער, ובה ציין כי מאתמול החל בשביתת רעב וזאת "עד שימולאו בקשותי ממך". בבקשתו זו שב המערער על טענותיו הרבות, על אלה הנוגעות ואלה שאינן נוגעות לסוגיה שבפניי. בעיקר ביקש המערער שלא לחייבו לחתום על טופס ויתור סודיות וכן על העברת הליך זה לניהול בדלתיים סגורות ("חסיון" בלשונו) שכן פרסום ההחלטות עד כה שם אותו ללעג בעיני הבריות ופגע בכבודו. עם כל הרגישות למצבו המורכב של המערער והקושי עימו הוא מתמודד, איני מוכן להשלים עם  "איומים" בעת כתיבת החלטות או פסקי דין. המערער נשמע באריכות ובסבלנות, השמיע את טענותיו וחזר על דבריו. כעת כל שנותר הוא ליתן פסק דין. על המערער להבין, כי על פי החוק נתונה ללשכה הסמכות לבחון היטב את הבקשות המונחות בפניה בטרם תחליט למי להעניק סעד ולמי לא. אם המערער חפץ בעזרה עליו תחילה להושיט עזרה לעצמו. אין הוא נדרש לחתום על טופס ויתור סודיות, אך עליו לחתום על תצהיר כי אין לו חסכונות או פקדונות (זולת קצבת הנכות), כפי שיורה לו מנהל הלשכה לסיוע משפטי, והכל כדי שבקשתו תוכל להיבחן לגופה - ויפה שעה אחת קודם. 17. אשר לבקשתו של המערער להורות על קיום הדיון בדלתיים סגורות, הרי שלמרות שזכאות לסיוע משפטי מהמדינה הינה כיום בגדר זכות המעוגנת בחוק, היא עדיין נתפסת בעיני רבים כמתן צדקה של המדינה לאזרח העני. לפי מסורת ישראל, מתן צדקה צריכה להיעשות על דרך של מתן בסתר,  כדי שלא לבייש את המקבל. לפיכך, יכול אני בהחלט להבין את המערער, כשהוא מבקש למנוע את פרסום בקשתו וההחלטה בה, כדי שלא לפגוע בכבודו. משכך, אילו היה הדבר בסמכותי, הייתי מורה על איסור פרסום הליך זה או כל פרט הימנו שיש בו כדי להביא לזיהויו של המערער. דא עקא, שסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984, הקובע את עקרון פומביות הדיון, מזה, ואת החריגים לו, מזה, אינו מאפשר בנסיבות מקרה זה להורות על "סגירת הדלתות". לפיכך, אנוס אני, על-פי מצוות המחוקק, לדחות את בקשתו של המערער להורות על חיסוי ההליך. 18. לסיכום: הערעור נדחה. לשכת הסיוע המשפטי תבחן את בקשתו של המערער, על בסיס תעודת הפטירה של אימו המנוחה, שצורפה לערעור זה, ומיד לאחר שהמערער יחתום על תצהיר בדבר יכולתו הכלכלית. הא ותו לא. בית המשפט מביע תקוותו שהמשיבה תשכיל לפרש עבור המערער פסק דין זה והוראותיו האופרטיביות, וכי המערער יקדים ויחתום על התצהיר, כדי להחיש הטיפול בעניינו. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. סיוע משפטיעורך דין