חתימה על ערבויות בעת שאדם מסובך בחובות ביודעו כי לא יהיה בידיו לפרען הינה התנהגות חסרת אחריות המגיעה עד כדי חוסר תום לב. ראה לעניין זה: פש"ר (חי) 409/03 בוגנים נ' הכונ"ר תק מחי 2004 (2) 1520 פש"ר (חי) 230/01 אגא עלי נ' הכונ"ר תק מחי 2002 (1) 419 פש"ר (חי) 497/05 זיקרי נ' הכונ"ר תק מח 2005 (3) 11584 ע"א 5165/05 קוניה נ' הכונ"ר ואח' תק על 2005 (2) 4383 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חתימה על ערבות ע''י אדם שמסובך בחובות: עובדות המקרה 1. בפניי בקשת החייב למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל בגין חובות מוצהרים בסך כולל של למעלה מ- 8 מיליון ₪ ל - 140 נושים. 2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. החייב ייחס חובותיו לכישלון עסקיו בתחילה בניהול מוסך עד שנת 1999 ואחר כך בניהול סופרמרקט בין השנים 1999-2001 והכל עד קריסתו העסקית. החייב טוען כי במהלך ניהול עסקיו וגם לאחר שכשל ונוצרו לו חובות לנושים רבים הוא חתם ערבויות לחברים ולבני משפחה, אשר לא שילמו חובותיהם, ובגין חתימה על ערבויות אלו נוצרו לו חובות נוספים. 3. ב"כ הכונ"ר מתנגד למתן צו כינוס לנכסי החייב, בטענה כי כבר עתה ניתן להיווכח שהחייב נהג בחוסר תום לב ביצירת חובותיו. כן נטען כי ברור כבר בתחילתו של ההליך כי החייב לא יוכרז פושט רגל, בשל התנהלות נעדרת תום לב, שעה שלא הסס למרות מצבו הכלכלי להוסיף ולהסתבך כלכלית בדרך של חתימה על ערבויות זאת בשעה שידע כי אין באפשרותו הכלכלית לעמוד בהתחייבויות נוספות. כן נטען כי בשל העובדה כי לחייב שני חובות גדולים למוסד לביטוח לאומי בגין אי תשלום מזונות על סך 68,461 ₪ ועל סך 275,105 ₪ שעצם יצירתם מלמד גם הוא על חוסר תום לב, יש לדחות בקשתו של החייב כבר בשלב זה. 4. ב"כ הכונ"ר בתגובותיו הוסיף והבהיר כי החייב חתם על שתי ערבויות בסכומים של 166,853 ₪ ושל 186,766 ₪ בשנים 2009-2010 שעה שהיו תלויים ועומדים נגדו למעלה מ- 130 תיקי הוצל"פ והיה ברור לו כי אינו יכול לעמוד בהתחייבויותיו. 5. החייב בתגובותיו לא הכחיש טענות ב"כ הכונ"ר ואולם טען כי עצם חתימתו על ערבויות שונות לטובת בני משפחה וחברים אינה מצביעה על חוסר תום לב משום שבמציאות הישראלית מדובר בתופעה ידועה לפיה לעיתים נדרשים אנשים לחתום על ערבויות. לטענת ב"כ החייב טענות ב"כ הכונ"ר בשלב המקדמי בו הם מועלות הינן טענות מרחיקות לכת עוד בטרם נבדקה התנהלות החייב במהלך ההליך. 6. בתצהיר שהגיש החייב הוא אף גילה כי ביום 10.7.07 הוגשה נגדו בקשת נושה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל בתיק פש"ר (חיפה) 719/07, בבית המשפט המחוזי בחיפה ניתן צו כינוס ביום 13.12.07 והושת על החייב תשלום חודשי. החייב מציין כי ביום 31.12.09 ניתן פסק דין המוחק הבקשה, שוב לבקשת הנושה, אשר סבר כי אין טעם בהמשך ההליכים מחמת העדר תועלת לנושים. מכאן שבשנת 2009, שעה שהיה החייב שרוי בהליכי פש"ר לבקשת נושה, ובשנת 2010 לאחר שבוטלו ההליכים אבל מצבו הכלכלי של החייב לא השתנה, לא היסס החייב על פי הודאתו והסכים לחתום בעבור חברים ובני משפחה על ערבויות נוספות אשר גם בגינן נפתחו נגדו הליכים וגם בעטים הוגשה הבקשה דנן. 7. ביום 11.9.2011 לאחר שהצדדים הגישו תגובות ותגובות משלימות לבקשת החייב למתן צו כינוס קיימתי דיון במעמד החייב ובא כוחו. בדיון הודה החייב כי עבד מספר ימים מועט אצל קבלן, בעל ציוד עפר, ובמהלך אותו זמן מועט של עבודה הסכים לחתום על ערבות לתשלום עבור סולר שנרכש על ידי מעבידו. החייב הודה כי עשה כן ביום 21.12.09 עוד בטרם בוטלו הליכי הכינוס בעניינו לבקשת נושה. בטיעוניו בפני תאר החייב את מסכת הנסיבות הקשות בהן הוא חי ובמהלך תיאור זה הודה כי אינו משלם מזונות לילדיו וזאת גם לאחר שמצא בזמן האחרון עבודה. החייב גם לא השכיל להבהיר מדוע וכיצד יסיעו לו הליכי פשיטת הרגל להתקדם בחייו כנטען על ידו. החייב הצהיר עוד כי החל לעבוד רק לאחרונה לאחר שבמשך שנתיים היה מובטל וקיבל דמי אבטלה. לא הובהר מדוע ישב החייב במשך שנתיים בטל מעבודה. 8. בדיון בפני חזר ב"כ הכונ"ר על טיעוניו ושב וטען כי מדובר בחייב אשר יוצר חובות באופן שיטתי תוך אדישות למצבו ולנזק שנגרם בהתנהלותו לצדדים שלישים תמימים ומתוך ידיעה ברורה כי במועד חתימתו על הערבויות אין ביכולתו לעמוד בהן. נטען כי החייב יצר חובות בחוסר תום לב והמשיך להתנהל באופן דומה לאחר שהיה מודע לקיומם של הליכים בעניינו, למצבו הכלכלי הקשה, ולעובדה כי הוא נוטל על עצמו התחייבויות שאין ביכולתו לפרוע. נטען שהחייב בהתנהלותו מראה כי אין הוא מהסס להבטיח ולטול על עצמו התחייבויות שאין בדעתו לקיים ואין ביכולתו לקיים וכי אין הוא מהסס לחתום על מסמכים ביודעו כי מדובר בחתימה למראית עין. המצב המשפטי 1. סעיף 18 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם - 1980 (להלן: "הפקודה"), מקנה לבית המשפט סמכות ליתן צו כינוס, בהתאם לסעיף 6 לפקודה וזאת כאמור להלן: "בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש החייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17". מכאן, כי אף במקרים בהם קיימת אפשרות ליתן צו כינוס, רשאי בית המשפט שלא לעשות כן, על פי שיקול דעתו. "אף אם נתמלאו כל התנאים להגשת בקשתו של החייב, נתון בידי בית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה אם לאו". (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית עמוד 111) 2. סעיף 18ה(2) לפקודה, העוסק בהכרזת חייב פושט רגל, קובע כי בית המשפט רשאי "לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". אם כך בחינת בקשת חייב לגופה מעלה כי סיכוייו להיות מוכרז פושט רגל קלושים, יש מקום, אפוא, לדחות הבקשה כבר בשלב מקדמי, טרם צו כינוס נכסים. 3. הליכי פשיטת רגל הם הליכים יקרים, ואם ברור כבר בשלב ההתחלתי כי החייב פעל בחוסר תום לב ביצירת חובותיו ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וכי בקשתו להכריז עליו פושט רגל תידחה, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה, ואין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליכי סרק. כמו כן אין כל הצדקה ליתן קרש הצלה (זו משמעותו של ניהול הליכי פש"ר לבקשת החייב), לחייב אשר בא לבית המשפט כשידיו אינן נקיות אחרי שיצר חובות במודע כי אין ביכולתו לעמוד בהם. במקרה כזה אין הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר. עובדות המקרה דנן 1. כאמור במקרה דנן אין מחלוקת כי חלק מהחובות בגינם ביקש החייב לפתוח בהליכים דנן הינם בגין חובות חדשים שנוצרו לאחר שהחייב חתם על ערבויות בשנים 2009-2010 לכשנוהלו בעניינו הליכי פש"ר לבקשת נושה, ולאחריהם, לכשבוטלו בהעדר תועלת לנושים להמשיך ולנהלם, וכאשר מצבו הכלכלי של החייב היה קשה. 2. חתימה על ערבויות בעת שאדם מסובך בחובות ביודעו כי לא יהיה בידיו לפרען הינה התנהגות חסרת אחריות המגיעה עד כדי חוסר תום לב. ראה לעניין זה: פש"ר (חי) 409/03 בוגנים נ' הכונ"ר תק מחי 2004 (2) 1520 פש"ר (חי) 230/01 אגא עלי נ' הכונ"ר תק מחי 2002 (1) 419 פש"ר (חי) 497/05 זיקרי נ' הכונ"ר תק מח 2005 (3) 11584 ע"א 5165/05 קוניה נ' הכונ"ר ואח' תק על 2005 (2) 4383 3. בנוסף לאמור לעיל החייב אינו מכחיש כי חלק מחובו הינו חוב למוסד לביטוח לאומי בגין אי תשלום מזונות. כבר נפסק לא אחת כי חייב אשר אינו משלם מזונות ילדיו נוהג בחוסר תום לב משום שאין מדובר בחיוב כספי רגיל. ראה לעניין זה: פש"ר (חי) 81/01 עמרם לוי נ' הכונ"ר תק-מח 2002 (2) 13730 בוודאי עסקינן בחיוב שאינו תם לב אשר מחד אינו מהסס שלא לזון צאצאיו בטענה כי הוא חסר כל ומנגד מוכן לחתום על ערבויות ולהוסיף נטל כלכלי על צווארו עבור בני משפחה או מעסיקיו, אפילו הוא עבד אצלם מספר ימים מועט, בטרם הסכים לחתום על ערבויות אלו. 4. טוען ב"כ החייב כי טיעוני ב"כ הכונ"ר מוקדמים משום שיש לאפשר לחייב להוכיח כי התנהלותו במהלך ההליך תהיה תמת לב ודי בכך כדי לאפשר מתן צו הכינוס המבוקש. בכך נתפס לדעתי ב"כ החייב לכלל טעות. התנהלות תמת לב במהלך ניהול ההליך אין די בה. באם כבר בשלב זה נראה בבירור כי החייב נהג בחוסר תום לב בהיווצרות חובותיו, גם אם יתנהג אחרת במהלך ניהול ההליך, לא יהיה בכך די. במיוחד כאשר לא הוכחו במקרה דנן נסיבות מיוחדות אשר יובילו את בית המשפט לעצום עיניו מלראות חוסר תום הלב בהתנהלות החייב ביצירת חובותיו ולהסתפק בהתנהלות תמת הלב במהלך ההליך. זאת ועוד במקרה דנן יכול היה ב"כ החייב להוכיח לבית המשפט כי בניסיון קודם, לכשנוהלו הליכי פש"ר לבקשת נושה נגד החייב, זה האחרון התנהל בתום לב. ב"כ החייב לא עשה כן ולא הביא ראיה לאופן התנהלות החייב בהליכים אלו. יתר על כן החייב לא הכחיש כי במהלך ניהול הליכים אלו, בטרם בוטל ההליך לבקשת הנושה, חתם החייב על ערבות שיצרה לו חוב נוסף. מניין אפוא הביטחון כי כעת יתנהל החייב אחרת? יתר על כן החייב אינו מכחיש כי בחר לשבת שנתיים בטל מעבודה ולהתקיים מקצבת דמי אבטלה בעודו מתקשה להבהיר מדוע. החייב גם לא הציג מסמך המלמד כי לא היה ביכולתו להתפרנס בתקופה זו. החייב שב למעגל העבודה רק לאחר שתמה זכאותו לדמי אבטלה. גם בכך יש להשליך על יכולתי להניח כי לו תתקבל בקשת החייב וינתן צו כינוס זה יתנהל באופן תם לב בהליך. אציין כי בדקתי הפסיקה אליה הופנתי על ידי ב"כ החייב ואולם לטעמי לא מצאתיה רלוונטית לענייננו. בניגוד לפסיקה אליה הופנתי החייב דנן לא השכיל להראות כי חובותיו ישנים וכי הוא עשה תפנית משמעותית בחייו. סיכום לאור כל האמור לעיל ומקום בו ברור כבר בשלב ההתחלתי כי לא נתמלאו התנאים להכרזת החייב פושט רגל, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה ולמתן צו כינוס לנכסיו. בעניין זה נפסק: "מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה. הליך פשיטת הרגיל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות דעת לבית המשפט. הואיל וכך, כאשר ברור לבית המשפט על פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות שני הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך" (פש"ר (חי') 579/02 אבו חסאן נ' הכנ"ר, תק-מח2003 (4) 7389). בנסיבות אלו, אין החייב יכול לטעון כי חובותיו נוצרו בתום לב ואין תועלת בקיום ההליך מלכתחילה. נוכח כל המקובץ, נדחת בזה בקשת החייב למתן צו כינוס. חובערבות