ערעור על ועדה רפואית גזזת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על ועדה רפואית גזזת:

השופט יגאל פליטמן

1. הרקע העובדתי
 
א. שלושת האחים X - שמואל, ניסן ועמנואל, עברו בשנת 1960 במחנה עליה בפרס ובשער העליה בארץ, טיפול בהקרנה, בשל מחלת הגזזת בה לקו. כך קבעה "ועדת מומחים" שדנה בתביעתם, על פי סעיף 8 לחוק לפיצוי נפגעי גזזת התשנ"ד-1994 (להלן - החוק).
 
ב. אחר זאת, זומנו שלשת האחים X, לועדה רפואית לקביעת דרגת הנכות. החלטת הועדה הרפואית לגבי דרגת נכותו של כל אחד מהם, נראתה בעיניהם כמקפחת, לפיכך הם עררו עליה לועדה הרפואית לעררים באמצעות אחותם האפוטרופוסית להם - הגב' קלימי וזאת על פי סעיף 9(ג) לחוק, לפיו - "הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת הועדה הרפואית רשאי לערור עליה בתנאים שנקבעו בתקנות, לפני ועדה רפואית לעררים".
 
ג. לאחר שהועדה הרפואית לעררים נתנה החלטתה, ערערו האחים X עליה לבית הדין האזורי לעבודה, (סעיפים (14(ב) ו 15 לחוק) לפיהם - "החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור לבית הדין האזורי לעבודה; ולבית הדין האזורי לעבודה תהיה סמכות יחודית לדון ולפסוק בכל ערעור לפי חוק זה".
 
ד. בית הדין האזורי בנצרת, אליו הוגשו שלושת הערעורים איחד את הדיון בהם; ובפסק דינו (עב 1740-2/00), השופט הראשי ח' סומך), נקבע, ש"מוחזר בזה עניינם של המערערים לוועדה בהרכב אחר שתכלול פסיכיאטר. על הוועדה בהרכב אחר לפרט מסמכים לקבוע מימצאים ולהסיק מסקנות הן לעניין הליקויים הגופניים שנגרמו עקב הטיפולים ו/או ההקרנות שעברו והן לעניין הקשר הסיבתי למצבם השיכלי. בכל מקרה של שלילת הקשר הסיבתי יש לנמק זאת על יסוד נתונים מוכחיים".
 
ה. המדינה ערערה על פסק הדין לאחר מתן רשות לכך (ברע 1578/00), וזאת בהתאם להוראות סעיף 14(ב) לחוק, לפיה - "פסק דינו של בית דין אזורי לעבודה בערעור על ההחלטה, של הועדה הרפואית לעררים, ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי לעבודה, אם נתקבלה רשות לכך מאת נשיא בית הדין הארצי לעבודה או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על-ידי הנשיא".
במהלך הדיון בערעור סוכם על דעת הצדדים, כי בקשת רשות הערעור שהגישו האחים X על אותו פסק דין (ברע 01/1200), לגביה נתבקשה תשובת המדינה שלא ניתנה - תחשב גם היא להודעת ערעור. 
 
2. הביקורת המשפטית על החלטות הועדות הרפואיות לעררים
 
בטרם ידונו לגופם ערעור המדינה והאחים X, נעמוד בקצרה על עקרונות הביקורת השיפוטית של בית הדין את החלטות הועדות הרפואיות לעררים.
 
בפתח הדברים יודגש, כי בעיקרו של דבר, הפסיקה הענפה על שלל הילכותיה, שפותחה משך השנים על ידי בית הדין, בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על החלטות הועדות הרפואיות בנפגעי עבודה, תקפה וישימה, בהתאמה כמובן, אף לגבי הביקורת השיפוטית של החלטות הועדות הרפואיות לעררים על פי החוק.
 
נפרט מעט מעבר לכך.
 
א. הרכב הוועדה צריך לכלול רופאים "בעלי תואר מומחה בתחומים הנוגעים לענין העומד לדיון" - סעיפים 9(א) ו-(ב) לחוק.
אם הרכב הוועדה הרפואית כפי שנקבע על ידי מי שהשר הסמיכו לכך על פי תקנה 10(ב) לתקנות לפיצוי נפגעי גזזת (הגשת תביעה הרכב בנפגע, קביעת דרגת נכות הרכבת ועדות וסדרי עבודתן) התשנ"ה-1995 (להלן - התקנות), אינו עונה על פניו על הפגימה העומדת לדיון, הרי שמדובר בטעות משפטי בגינה יורה בית הדין להחזיר את ענינו של התובע לוועדה בהרכב מתאים.
 
ב. ככל שהרכבה של הוועדה אינו מכסה אחד מסוגי הפגימות העומדות לדיון לפניה - היא רשאית להורות על בדיקתו של התובע "בידי יועץ רפואי או בידי מומחה אחר מטעמה", כאמור בתקנה 13(א) לתקנות.
 
ג. אם לקביעת דרגת נכותו של התובע דרושות מספר ישיבות, הכלל הוא, שעל הוועדה לישב ולדון בדרגת הנכות באותו ההרכב בכל ישיבותיה.
 
ד. על הוועדה לנהל פרוטוקול בו יצוינו פרטיו האישיים של התובע, טענותיו, המסמכים שעמדו בפני הוועדה, מימצאי בדיקתה, הנמקתה ומסקנתה.

מובן מאליו שעל הועדה לנמק החלטתה כך, שגם מי שאינו רופא יוכל לעקוב אחר הלך מחשבה ולהבין כיצד נקבעה על ידה דרגת הנכות.
 
ה. על פי סעיף 9 לחוק, על הוועדה לקבוע "אם לקה התובע במחלה"; "אם חלה החמרה במצב בריאותו של הנפגע כתוצאה מהמחלה בה לקה" ו"את אחוזי נכותו הנובעים מהמחלה".
רשימת המחלות מוגבלת על פי סעיף 1 לחוק, אך ורק לאותן מחלות המצויות בתוספת לו.
 
ו. דרגת הנכות נקבעת על פי המבחנים והעקרונות שבחוק הביטוח הלאומי ותקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956, (סעיף 9(א)(2) לחוק ותקנה 17 לתקנות).
 
ז. במקרים המתאימים רשאית הועדה שלא להיזקק למבחני הנכות שבתוספת, ולקבוע דרגת נכות מותאמת על פי שיקול דעתה בהתחשב באותם מבחנים. [תקנה 17 לתקנות המפנה לתקנות 14 ו-31(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות בנפגעי עבודה), התשט"ז-1956].
  
ח. הוועדה רשאית לקבוע דרגת נכות לרבות החמרה של דרגת הנכות, בגין פגימה הנובעת מאחת מהמחלות המנויות בתוספת, גם אם אותה פגימה כשעצמה אינה נזכרת ברשימת המחלות המנויות בתוספת, וגם אם בגין המחלה שממנה נובעת הפגימה נקבעה לתובע דרגת נכות של 0% על-פי מבחני הנכות.
כך למשל, אם התובע לקה במחלה של "חוסר שיעור באזורי הצטלקות בעור הקרקפת" - רשאית הוועדה להוסיף לדרגת נכותו גם נכות נפשית על-פי סעיף 34 למבחני הנכות, ככל שאותה נכות נפשית נובעת מאותה המחלה או הוחמרה בעטיה, ואף אם דרגת הנכות בגין אותה מחלה הינה 0%.
 
ט. מידת התייחסותה של הוועדה למסמכים הרפואיים שבפניה תלויה בטיבם של אותם מסמכים. ככל שהתובע ממציא אישור רפואי סתמי בו נמנות מחלותיו - על הוועדה לקבוע האם מדובר בפגימות הנובעות מהמחלות המנויות בתוספת.
ככל שהתובע ממציא לה תעודה רפואית בה נקשרת הפגימה למחלה המנויה בתוספת - על הוועדה לנמק, תוך התמודדות עם אותה התעודה, מדוע אותה פגימה קשורה או אינה קשורה לאותה המחלה.
ככל שהתובע ממציא לוועדה חוות דעת רפואית הקושרת את הפגימה למחלות המנויות בתוספת תוך ציון של דרגת נכות, על הוועדה, לבד מבחינה מנומקת של הקשר הסיבתי בין המחלה לפגימה, לנמק גם את שיעור דרגת הנכות שנקבע על ידה בגין אותה פגימה, ככל שהיא סבורה שהיא נובעת מהמחלה, בהשוואה לדרגת הנכות המצוינת בחוות הדעת הרפואית.
 
י. משנמצאה טעות משפטית על ידי בית הדין בהחלטת הוועדה, דרך המלך היא - החזרת ענינו של התובע לוועדה באותו ההרכב. זאת, ככל שלא נמצאה מניעה לכך, כגון במקרה של ניגוד עניינים.
על הוועדה אליה מוחזר התיק לדון בעניין שנתבקשה לדון בו על פי פסק הדין בהתאם להנחיותיו.
 
3. מן הכלל אל הפרט:ב
 
א. הועדות הרפואיות לעררים שדנו בעררים של שלושת האחים X כללו בהרכבן מומחה לבריאות הציבור, פנימאי, ודרמטולוג.
 
ב. עיקר טענתם של התובעים כנגד החלטת הוועדה הינה בגין אי קביעת דרגת נכות בשל הפיגור השכלי בו הם לוקים.
 
ג. פיגור שכלי אינו נמנה על רשימת המחלות שבתוספת שבגינן ניתן לקבוע ישירות דרגת נכות, לפיכך מתעוררת השאלה - האם הפיגור השכלי נובע מאחת מהמחלות שבתוספת, שבהן לקו המערערים, או האם הוא הוחמר כתוצאה מאחת מאותן המחלות.
 
ד. בהחלטת הוועדה אין מענה מספק לשאלות אלה.
 
ה. לאור האמור מוחזר בזאת עניינם של המשיבים לוועדה הרפואית לעררים באותו ההרכב.
הוועדה תבקש חוות דעת יועץ רפואי בתחום הנפשי או בתחום אחר, כפי שיראה לה, בנוגע לקשר הסיבתי שבין הפיגור השכלי בו לוקים המשיבים לבין המחלות הנזכרות בתוספת בהם הם לקו.
למומחה הרפואי שימונה על ידי הוועדה יועבר כל החומר הרלבנטי, והוא יהא רשאי, אם ימצא מקום לכך, לזמן את המשיבים לבדיקה בפניו.
לאחר קבלת חוות דעת המומחה תיתן הוועדה החלטתה המנומקת בכתב.
 
ו. למשיב מס' 3, עמנואל X, להבדיל מאחיו, לא נקבעה נכות נפשית על ידי הוועדה על פי סעיף 34 למבחנים. לפיכך על הוועדה שתקבע את דרגת נכותו על פי האמור לעיל לדון לגביו גם בשאלה - האם לא נגרמה לו נכות נפשית או הוחמר מצבו הנפשי כתוצאה מכך שהוא חלה בעבר באחת המחלות המנויות בתוספת. לעניין זה על הוועדה להיזדקק לחוות דעת יועץ רפואי כפי שהורינו שהדבר יעשה לגבי בחינת הקשר הסיבתי בין הפיגור השכלי למחלות שבתוספת.
 
4. סוף דבר
 
א. הערעור מתקבל בכפוף לאמור לעיל.
 
ב. על הוועדה אליה מוחזר עניינו של כל אחד מן המשיבים לדון בדרגת נכותו בהתאם להנחיות פסק דין זה.
 
ג. הדיון בבקשת עיכוב הביצוע שהגישה המדינה מתייתר לאור הנפסק.
 
ד. אין צו להוצאות.
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הקרנות גזזת

  2. דחיית תביעת גזזת

  3. ועדה רפואית לנפגעי גזזת

  4. ייצוג בועדה רפואית גזזת

  5. הרקע לחקיקת החוק לפיצוי לנפגעי פוליו

  6. ערעור על ועדה רפואית גזזת

  7. גזזת - ערעור על אחוזי נכות

  8. גזזת - ערעור על החלטת ועדה רפואית

  9. גידול שפיר בבלוטת התריס חוק הגזזת

  10. תביעת נזיקין בגין הקרנות נגד גזזת

  11. האם אפשר להגיש תביעת נזיקין על גזזת

  12. ערעור על החלטת ועדה רפואית לנפגעי גזזת

  13. 68% נכות לאישה שהוכרה כנפגעת, לפי חוק הגזזת

  14. אחריות הסוכנות היהודית על הקרנות נגד גזזת

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון