ערעור על חלוקת האחריות בתביעת נזיקין

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על חלוקת האחריות בתביעת נזיקין:

רקע עובדתי
 
1.             ערעור וערעורים שכנגד על פסק-דינו של בית-משפט השלום (כב' השופטת אלמגור) בת.א. 124499/98, לפיו חוייב המערער לשאת ב- 80% מנזקי משיב 1 (להלן – "המשיב") כתוצאה מפגיעתו בתאונת עבודה וערעור שכנגד של המשיב לגבי שיעור הפיצויים שנפסקו לטובתו. משיבה 2 חוייבה לשאת ביתרת 20% מנזקים אלה. כמו כן הוגש ערעור שכנגד ע"י משיבה 2 לגבי חיובה באחריות של 20%.

 2.             המשיב הועסק כצלם וידיאו אצל המערער, שהינו בעל עסק לצילום אירועים. במסגרת עבודתו זו יצא המשיב עם צוות צילום לצלם אירוע בכפר המכביה, המצוי בהחזקתה ובבעלותה של משיבה 2 (להלן- "המשיבה"). במהלך האירוע, שעה שהמשיב אחז בעמוד תאורה, הוא התחשמל לפתע מזרם החשמל וכתוצאה מכך נפגע בכתפו. עמוד התאורה והפנס המותקן עליו היו בבעלות המערער ומקור המתח אליו חוברו סופק ע"י המשיבה. באשר לכבל החשמל שחיבר בין השקע החשמלי לפנס התעוררה בין הצדדים מחלוקת למי הוא שייך.
 
פסק-הדין של בית-משפט השלום
 
3.             לענין הבעלות על כבל החשמל, הודיע המערער, בסופה של חקירה, כי הכבל המאריך שחובר לכבל הפנס סופק על ידו ולא ע"י המשיבה. הגורמים להתחשמלות יכולים היו להיות, בנסיבות המקרה, עמוד התאורה והפנס שבראשו, הכבל המאריך (שלושתם בבעלות המערער) והשקע אליו חובר הכבל (בבעלות ובשליטת המשיבה). המשיב לא יכול היה לדעת מי מבין הגורמים האמורים הוא זה שגרם לתאונה בסופו של דבר, שכן המערער מנע ממנו את בדיקת הראיה, משום שעמוד התאורה, הפנס והכבל המאריך נעלמו באורח מסתורי מהמערער. חוות-הדעת של המומחה מטעם המערער ניתנה בלא שהוא בדק את העצמים האמורים, לטענתו משום שהמערער טען בפניו שאינו יכול לזהותם. המערער העיד, ועדותו היתה תמוהה בעיני בית-המשפט, כי האובייקטים הנ"ל נגנבו מרכבו יחד עם ציוד נוסף והוא פוצה על כך ע"י חברת הביטוח שלו, אך חרף התחייבותו להביא אסמכתא על כך, היא לא הובאה כלל.
 
מסקנת המומחה מטעם המערער היתה כי הגורמים להתחשמלות יכולים היו להיות כל אחד מהאובייקטים הנ"ל, שכולם, למעט השקע, היו בבעלות המערער. את השקע לא טרח מומחה זה לבדוק. לעומת זאת המומחה מטעם המשיבה העיד כי בבוקר יום המחרת שלאחר התאונה בדק את השקע ומצא אותו תקין. מכאן הוליכה הדרך למסקנת הערכאה הדיונית כי הגורמים להתחשמלות היו אחד או יותר מהאובייקטים שבבעלות ובשליטת המערער, שהיה מעסיקו של המשיב ומכאן אחריותו לנזק שנגרם עקב התאונה בשל רשלנותו החמורה. זאת הן בשל התחזוק הלקוי של הכבלים והמכשירים החשמליים והן משום שלא הזהיר את עובדיו לערוך בדיקה לפני התחברות לנקודת מקור החשמל באירוע או בירור אם השקעים במקום מחוברים למפסק פחת. עם זאת לא נפטרה גם המשיבה בלא כלום. השופטת קבעה כי הוכח שהשקע אליו חובר הכבל לא היה מחובר למפסק פחת, ובכל זאת לא מצאה המשיבה לנכון להזהיר את המערער או המשיב על כך. לאחר שקילת מידת הרשלנות והאחריות של שני אלה, נקבע כי יש לחלק את האחריות באופן שהמערער ישא ב- 80% והמשיבה ב- 20%.
 
4.             אשר לשיעור הנזקים – המומחה מטעם בית-המשפט קבע כי נכותו הרפואית של המשיב הינה בשיעור של 20% בשל הכאבים וההגבלה בתנועות הכתף הימנית. אמנם המשיב הסכים לעבור ניתוח חדשני, שאינו מקובל בארץ, עקב הכאבים בכתפו, אך תוצאותיו עדיין אינן ברורות ולדברי המומחה אין אינדיקציה אם הניתוח הצליח. בפסק-הדין אומץ השיעור האמור. הנכות התפקודית נקבעה בשיעור גבוה יותר של 30% בהתחשב בכך שקשה למשיב להיות צלם בכיר באירועים. למרות שאין מניעה כי ירים את ידיו כלפי מעלה מזמן לזמן, הרי שלפי דברי המומחה הדבר כרוך בכאבים.
 
אחר כל אלה נפסקו למשיב פיצויים בסכום כולל של כ- 620,000 ₪: הפסד השתכרות לעבר בסכום של כ- 202,000 ₪; הפסד השתכרות לעתיד בסך של כ- 280,000 ₪; כאב וסבל- 100,000 ₪; עזרת הזולת – 30,000 ₪; הוצאות רפואיות ונסיעות – 7,500 ₪. מסכום זה נוכה הסכום המהוון של תגמולי המל"ל בסך של כ – 88,000 ₪.
 
הערעור
 
5.             לטענת המערער היה מקום להטיל את מירב האחריות, עד כדי 90%, על המשיבה. זאת משום שסיפקה מערכת חשמל בלתי תקינה. כמו כן לו היה מותקן מפסק פחת היתה התאונה נמנעת. מכשירים חשמליים טיבם להתקלקל ובעל המקרקעין שבהם מופעלים המכשירים הללו חייב לדאוג למערכת חשמל ממוגנת שתיתן פתרון לתקלות אפשריות במכשירי חשמל.
 
אשר לשיעור הפיצויים – לטענת המערער לא הוברר מהבדיקה הקלינית כי תנועות הכתף של המשיב כמעט מלאות, כאשר ההגבלה היא מעל גובה השכם לא מוענקת כל נכות וכאשר היא עד לגובה השכם מדובר בנכות של 15%. כמו כן היתה התעלמות מסיכויי ההצלחה הגבוהים של הניתוח שעבר המשיב בכתפו. לא היתה הצדקה לקבוע נכות בשיעור כה גבוה, שעה שלמשיב אין כמעט מגבלה בכתף מבחינת טווח התנועה ולאור הצילומים שהוגשו הריהו ממשיך לעסוק בעבודות צילום ומתפקד ללא קושי בשתי ידיו. השתכרותו כיום עולה בהרבה על השתכרותו המשוערכת מהתקופה עובר לתאונה. הפיצוי שנקבע בגין כאב וסבל גדול פי שלושה מהסכום הנפסק לפי חוק הפלת"ד. כמו כן יש לבטל את הפיצוי בשל עזרת הזולת, שכן לא הוכח כל נזק בפריט זה.
 
6.             המשיב טוען כי אין להתערב בפסק-הדין, שכן המערער תוקף עניינים שבמהימנות ובעובדה. המומחה מטעם בית-המשפט קבע במפורש כי מדובר בנכות תפקודית וכי קיימת מגבלה תנועתית. הצילומים שהוגשו כראיה ומהם מבקש המערער להיבנות ואשר בית-המשפט צפה בהם בדקדקנות, מלמדים דווקא על חוסר יכולתו של המשיב לחזור לעיסוקו הקודם. לטענת המשיב הוא קופח בשיעור הפיצויים משום שלא יוכל לעבוד כצלם במשרה מליאה, משום שלא נפסק פיצוי בגין הפסד פנסיה ומשום שלא נקבעה הצמדה לפיצוי בשל כאב וסבל. מצבו של המשיב הצדיק פסיקת פיצוי גבוה בהרבה בגין כאב וסבל וכן בגין עזרת הזולת והוצאות רפואיות.
 
7.             המשיבה טוענת בערעורה שכנגד כי לא היה מקום להטיל עליה אחריות כלשהי לקרות התאונה. לטענתה לא הוכח כל עיקר כי הכבל אכן חובר לשקע שלא היה בו פחת ולכן לא הוכח הקשר הסיבתי. מנגד הוכח כי עמוד התאורה שסופק ע"י המערער למשיב היה ללא הארקה ואם היתה הארקה היתה התאונה נמנעת. המערער הפר חובות חקוקות וסיפק ציוד פגום ולפיכך רשלנותו מגעת עד כדי 100%.
 
דיון והכרעה
 
8. לאחר בחינה מדוקדקת של חומר העדויות והראיות, מסקנתנו היא כי לא נפלה כל שגגה במסקנותיה של השופטת המלומדת בכל הנוגע לסוגיית החבות. זהו מקרה שבו אין מקום לדחיית הממצאים העובדתיים כפי שנקבעו בפסק-הדין, הממצאים שנקבעו בפסק תומכים במסקנה המשפטית ואין לגלות בפסק כל טעות שבחוק. במקרה מעין זה אל לנו להיכנס לפני ולפנים של כל המחלוקת העובדתית והמשפטית ולבחון אותה מבראשית, ואין אנו נדרשים להציג פסק-דין משלנו, העונה על מכלול השאלות שהתעוררו, לצד פסק-דינה של הדרגה הראשונה, אלא עלינו רק להיווכח כי מה שהחליטה הדרגה הראשונה עומד במבחן הראיות, המשתמע מהן ומהדין (ע"א 323/89 קוהרי נ' מ"י פ"ד מה(2) 142, 168; א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה חמישית מעודכנת תשנ"ט, עמ' 510).
המערער אינו יכול לבוא בטרוניה על כך שמרבית האשם הוטל לפיתחו, שעה שהוכח כי סיפק למשיב ציוד פגום ובלתי תקין ועמוד תאורה שלא היתה בו הארקה, מה גם שלא הוכח כי השקע שבו מבקש הוא להיתלות היה פגום. מאידך גיסא גם המשיבה תרמה חלק מסויים, אם כי פחות בהרבה מזה של המערער, כאשר לא טרחה להסדרת מפסק הפחת. כאשר משקללים ומאזנים את כל אלה, הרי שהתוצאה אליה הגיעה הערכאה הדיונית סבירה ומאוזנת ביותר. בחינה זו של חלוקת האחריות "איננה בגדר מלאכה שיסודותיה במדע המדוייק, אלא היא מושתתת בהכרח על שקילתו של הנכון והצודק, לפי מיטב הערכתו ושיקולו של בית-המשפט, לאור נסיבותיו של כל מקרה ומקרה" (ע"א 316/75 שור נ' מ"י פ"ד לא(1) 299, 306). שקילה זו בוצעה כיאות וכראוי ע"י בית-משפט השלום.נ
 
9. אשר לשיעור הפיצויים – העקרון הוא כי "אין בית-משפט שלערעור מתערב בהערכת הנזק של הערכאה הראשונה ולא ימיר את הערכתה של הדרגה הראשונה בהערכתו שלו, אלא אם סכום הפיצויים שנפסק הוא בלתי סביר, או משנתגלתה טעות בולטת בשיקולי בית-המשפט" (ע"א 2904/92 עיריית ת"א נ' עזבון לטרהויז פ"ד נ(1) 754; ע"א 2245/91 ברנשטיין נ' עטיה פ"ד מט(3) 709, 724; ע"א 778/83 סעידי נ' פור פ"ד מ(4) 628). "אף במקרים בהם נראה לבית משפט שלערעור כי בפריט זה או אחר הוא היה קוצב סכום שונה במעט מזה שנפסק, עדיין לא יתערב, כאשר אין לגלות פגם בולט בשיקוליה של הערכאה הראשונה" (ע"א 18/81 קלייר נ' גולדנברג פ"ד לז(4) 656). אין להפוך כל פריט נזק נושא לפלוגתא בדרגת ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא (ע"א 663/84 עטיה נ' הסנה פ"ד מד(3) 720).
 
הכללים האמורים יפה כוחם לגבי מרבית פריטי הנזק כפי שנקבעו ע"י בית-משפט השלום, ואף אם בפריט זה או אחר ייתכן והיה מקום להרבות או להמעיט, אין הדבר מצדיק התערבותה של ערכאת הערעורים. לא כן הוא באשר להפסד ההשתכרות לעתיד. אין הדברים אמורים במקרה זה בהפסד השתכרות ממשי, שכן הכנסת המשיב עולה על זו שהיתה לו עובר לקרות התאונה, אלא על הפסד כושר השתכרות.
 
בנסיבות אלה יש מקום להפחתת הפיצוי שנפסק בפריט זה בסך של 280,333 ₪ ולקבוע תחתיו פיצוי גלובלי בסך של 180,000 ₪. כל יתר חלקי פסק-הדין יישארו על כנם. שכר טרחת עו"ד יופחת באופן יחסי להפחתה האמורה.
 
לאחר שקילת כל הנסיבות אנו מורים כי כל צד ישא בהוצאותיו.
 
הערבון יוחזר לב"כ המערער.ב



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הפרת חובה חקוקה

  2. פיצויים על תקיפה

  3. הוכחת הנזק בדיני נזיקין

  4. מהי רשלנות בדיני נזיקין ?

  5. הוכחת תביעת נזיקין

  6. אחריות בנזיקין לחולי נפש

  7. עורך דין נזיקין רכוש

  8. חובת הקטנת הנזק נזיקין

  9. אפידמיולוגיה בתביעות נזיקין

  10. "גורם זר מתערב" בנזיקין

  11. גב תפוס - תביעת נזיקין

  12. עורך דין לענייני נזיקין

  13. אחריות בעל מקצוע בנזיקין

  14. מבחן "התנהגות בלתי סבירה" בנזיקין

  15. סעיף אחריות בנזיקין בחוזה

  16. סעיף 89(2) לפקודת הנזיקין

  17. עוולת הרשלנות דיני נזיקין

  18. ריסוס פירות - תביעת נזיקין

  19. חסינות שיפוטית תביעת נזיקין

  20. תביעת נזיקין על ירי של שוטר

  21. דיני נזיקין ביחסי בנק לקוח

  22. סעיף 52 לפקודת הנזיקין - גזל

  23. הגדרת שימוש בכוח לפי פקודת הנזיקין

  24. תביעת נזיקין בבית הדין לעבודה

  25. תביעת נזיקין נגד ביטוח לאומי

  26. אחריות בעל מקרקעין - מבחן הצפיות

  27. אחריותו של מחזיק במקרקעין בנזיקין

  28. תביעת נזיקין בגין תאונת דרכים

  29. תביעת נזיקין בגין אירוע בשטחים

  30. אחריות שילוחית סעיף 16 הנזיקין

  31. הגשת תביעת נזיקין אחרי 10 שנים

  32. אחריות מפעיל בריכת שחיה בנזיקין

  33. תביעות הנזיקין בעקבות האינתיפאדה

  34. פסיקת פיצויים לעתיד בדיני נזיקין

  35. חובת הראיה בחוק ברשלנות לגבי דברים מסוכנים

  36. תאונת דרכים חזיתית - תביעת נזיקין

  37. אחריות מוגברת כלפי ילדים בדיני נזיקין

  38. תביעת נזיקין בגין תקיפה - פריקת כתף

  39. אחריות שולח - סעיף 14 לפקודת הנזיקין

  40. תביעה לפי פקודת הנזיקין בתאונת דרכים

  41. חיוב צד לקבל הצעת פשרה בתביעת נזיקין

  42. ערעור על חלוקת האחריות בתביעת נזיקין

  43. אחריות בנזיקין בגין אי מניעת פיגוע טרור

  44. חישוב הפסדי השתכרות אדם שנפטר בתביעת נזיקין

  45. פסק דין בהעדר הגנה בתביעת נזיקין נגד המעביד

  46. סעיף 41 לפקודת הנזיקין – "הדבר מדבר בעד עצמו"

  47. אחריות בנזיקין של הוועדה המקומית לתכנון ובניה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון