קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על תוצאות בחירות מקומיות: השופט ג' בך: .1בקשה זו לרשות לערער הוגשה על-ידי המבקש, על-פי סעיף 73(א) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), תשכ"ה- 1965(להלן - חוק הבחירות), על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט מ' לינדנשטראוס) מיום 17.4.89, בו נתקבל ערעור בחירות (ע"ב 3/89) דבר תוקף הבחירות המקומיות שנערכו בכפר ג'סר אל זרקא בתאריך .28.2.89 כאשר שמענו את הבקשה האמורה (אשר הועברה לדיון לפני הרכב תלתא) ביום 3.5.89, החלטנו, על-פי סמכותנו לפי תקנה 410לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, לדון בבקשה, כאילו ניתנה הרשות לערער וכאילו הוגש הערעור על-פי הרשות שניתנה. זאת לאחר ששוכנענו, שהסוגיות המשפטיות המתעוררות בתיק זה לובנו במלואן, ושלא תיפגע זכותו של אף אחד מבעלי הדין אם ננהג בדרך זו. עם סיום הדיון מסרנו לבעלי הדין את החלטתנו הסופית, בתמצית, והודענו, כי פסק-דיננו המנומק יינתן בתאריך מאוחר יותר. פסק הדין המנומק ניתן איפוא עתה. .2להלן עיקרי העובדות הצריכות לענייננו: א. בתאריך 28.2.89נערכו כאמור בחירות, והן היו הן למועצה המקומית ג'סר אל זרקא והן לראשות אותה מועצה. הערעור שלפנינו מתייחס לבחירות לראשות המועצה המקומית בלבד. המשיב 1כיהן לפני הבחירות כראש המועצה המקומית והיה מועמד בחירות הנדונות. המועמד הנגדי לבחירה לאותה משרה היה המבקש (להלן - המערער). כאשר נספרו הקולות בכל הקלפיות שבג'סר אל זרקא התברר, כי המשיב 1זכה בסך-הכול ב-077, 1קולות, ואילו לטובתו של המערער נמסרו 079, 1קולות. בהתאם לכך נקבע, כי המערער גבר על יריבו בשני קולות, וכי נבחר על-כן כראש המועצה המקומית. ב. המשיב 1הגיש ערעור על תוצאות הבחירות, ועילת הערעור הייתה, כי שני קולות שניתנו לטובת המערער אושרו שלא כדין. המדובר היה באירוע שאירע בקלפי מס' 3בכפר, אשר בה הייתה זכות בחירה ל- 571בוחרים. התוצאה הרשמית של הבחירות באותה קלפי הייתה, שהמשיב 1זכה שם ב- 319קולות, ואילו מתחרהו, המערער, קיבל 184קולות. אלא שהתברר לאחר מכן, על-פי מימצאי בית המשפט המחוזי, כי בעת פתיחת המעטפות נתגלתה בכל אחת משתי מעטפות, בנוסף לפתק ההצבעה מעטפה נוספת לבנה ובתוכה פתקי הצבעה. יושב-ראש ועדת הקלפי הביע דעתו, כי יש לפסול שתי מעטפות אלה, אך מזכיר ועדת הבחירות, המכה גם כמזכיר המועצה המקומית, סבר אחרת, ועל-פי עצתו הוכשרו אותם קולות. יצוין, כי ההצבעה בשני הפתקים האמורים הייתה לטובת המערער. אילו נפסלו שני הפתקים הנ"ל, כי אז היו שני המועמדים זוכים ב- 077,1 קולות, והיה נוצר איפוא שוויון ביניהם. מכאן טענתו של המשיב 1, שהיה בטעות הנ"ל שאירעה בקלפי מס' 3כדי להביא לשינוי תוצאות הבחירות. ג. איש מהצדדים אינו חולק על כך, כי אם אכן נמצאו בתוך שתי המעטפות האמורות אותן מעטפות ואותם פתקי הצבעה נוספים, כי אז מן הדין היה לפסול קולות אלה. בסעיף 63(ד) לחוק הבחירות, הדן בקולות פסולים והחל גם על בחירות לראשות המועצה (ראה סעיף 7(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975, להלן - חוק הבחירות לראש רשות), נאמר מפורשות: "נמצא במעטפת הצבעה דבר כל שהוא זולת פתק ההצבעה - הקול פסול". אלא שהמבקש הכחיש את עצם קרות האירוע האמור, שלא בא זכרו בפרוטוקול הרשמי של ועדת הקלפי, ויקש על-כן מבית המשפט המחוזי לאשר את תוצאות הבחירות, כפי שנבעו מספירת הקולות. בית המשפט המחוזי קבע, על-פי הראיות שהובאו לפניו, כי התקלה האמורה אכן אירעה, וכי נזקפו לטובת המערער שני קולות פסולים. אמנם לא היה ספק בדבר, שהמדובר בטעות בתום-לב, שקרתה על סמך עצה משפטית פגומה, אך אין בכך כדי לשנות את התוצאה, ששני הקולות האלה אושרו שלא כדין. מאחר שהשופט המחוזי היה ער לכך, כי היה בתקלה זאת כדי להביא לשינוי תוצאות הבחירות בכל הנוגע לראשות המועצה, החליט לקבל את הערעור במובן זה שהורה על עריכת הבחירות לראשות המועצה מחדש, אך הגביל הוראתו זו לאותה קלפי מס' 3בלבד. .3בבקשה לרשות לערער, אשר אנו כאמור החלטנו לדון בה כבערעור עצמו, העלה המערער שתי טענות חלופיות: א. המערער מבקש לפסול את מימצאו של בית המשפט המחוזי בדבר שתי המעטפות הפסולות; ב. לחלופין טוען המערער, כי אם צדק השופט בקביעתו בדבר שני הקולות הפסולים, הרי חייב היה להורות על עריכת הבחירות מחדש בכפר ג'סר אל זרקא כולו, ולא בקלפי מס' 3בלבד. נדון בשתי עילות ערעור אלה לפי סדרן. .4באשר לערעור המופנה כנגד מימצאיו העובדתיים של השופט, העלה בא-כוח המשיב 1טענה מיקדמית, והיא, כי אין למערער זכות ערעור בנקודה עובדתית. טענה זו מעוגנת בסעיף 73(א) לחוק הבחירות (החלה גם על בחירות לראשות המועצה מכוח הוראות סעיף 7(ב) לחוק הבחירות לראש רשות), הקובע, בין היתר, כי "...פסק דינו (של בית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו נמצא תחום הרשות המקומית הנוגעת בדבר ג' ב') ניתן לערעור לבית המשפט העליון... בשאלה משפטית... (ההדגשות שלי - ג' ב'). טענה מיקדמית זו איננה מקובלת עלי, שכן השכיל בא-כוח המערער להלביש את נימוק ערעורו זה לבוש משפטי. טענתו המרכזית של המערער בנקודה זו היא, כי בית המשפט לא היה מוסמך להיזקק לעניין ערעור בחירות זה לראיות בעל-פה. לאור סעיפי החוק המרובים והמפורטים בדבר ניהול פרוטוקולים רשמיים על-ידי ועדות הקלפי השונות ובדיקתם (ראה סעיפי 64(א), 64(ב), 65, 66לחוק הבחירות, ותקנה 29לתקנות הרשויות המקומיות (סדרי בחירות), תשכ"ה-1965), מוסמך בית המשפט לבסס את מימצאיו על פרוטוקולים אלה בלבד. בא-כוח המערער טוען: "לא ייתכן מצב בו למרות ההוראות המחמירות בנושא מסמכי הבחירות יקבל ביה"מ עדות בע"פ המתייחסת לחפץ שלא נשמר יחד עם מסמכי הבחירות. גישה שכזו תפתח פתח לערעורי בחירות שאין להם בסיס בחומר ההצבעה ובכך תוכרענה בחירות בהבל פיהם של עדים במקום בקלפי". אכן זוהי טענה משפטית, אשר פותחת למערער את דלתו של בית-משפט זה, מכוח סעיף 73(א) הנ"ל, אך לגופו של עניין אינני מוכן לקבלה. הסכנה שעליה מצביע בא-כוחו המלומד של המערער, של שימוש לרעה בהליכים של ערעורי בחירות, הינה קלת ערך יחסית לעומת הסכנה החמורה יותר שבמניעת בירורן של תלונות בדבר אי-סדרים ומעשים פסולים במהלך הבחירות. מה אם נטען, כי הייתה קנוניה בין חברי ועדת קלפי או חלק מהם, ושתוצאות הבחירות סולפו או זויפו על-ידי הללו תוך הסכמה? דבר זה לא ישתקף אף פעם מהפרוטוקולים הרשמיים. האם בשל כך יהיה בית המשפט מנוע מלקבל ראיות בעל-פה בכגון דא? אמנם יש להצטער על כך, שבעיית שתי המעטפות, אשר העסיקה והטרידה את חברי ועדת הקלפי, לא זכתה לאיזכור כלשהו בפרוטוקול שנערך, ושהמעטפות הנוגעות בדבר עם תכולתן לא נשמרו. אך אין בכל אלה כדי למנוע מבית המשפט את האפשרות לברר את העובדות כהווייתן, וזאת, בין היתר, אף באמצעות השמעת עדויות בעל-פה. גם לגופו של עניין לא מצאתי ממש בטיעוניו בעניין זה של המערער. דבר התקלה בעניין שתי המעטפות תואר לפני בית המשפט בעדויות אחדות מהימנות, וביניהן עדויותיהם של יושב-ראש הקלפי ומזכיר ועדת הבחירות, ואילו העדויות הנוגדות לא נתקבלו על דעת בית המשפט. אינני מוצא כל מקום להתערבותנו במימצאיו בנדון של השופט המלומד. .5שונה היא עמדתי ביחס לנימוק הערעור החלופי, המכוון כנגד החלטת השופט המחוזי להגביל את חידוש הבחירות לקלפי מס' 3בלבד. אמנם מוסמך בת המשפט לתת צו כזה. בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות נאמר מפורשות: "ב. בערעור בחירות רשאי בית המשפט - (1) לבטל את הבחירות בכלל או באזור קלפי מסויים ולצוות על עריכתן שנית...". כל זאת בתנאי שנראה לבית המשפט "שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות". אך סבורני, כי בית המשפט טעה במקרה דנן בהפעלת סמכותו זו, כאשר החליט להגביל את הבחירות החוזרות לקלפי מס' 3בלבד. .6מתי יצדק בית המשפט במתן צו לחידוש הבחירות בקלפי מסוימת אחת בלבד? לצורך מתן תשובה על שאלה זו, רצוי להזכיר את שתי העילות העיקריות המוכרות בחוק בתור עילות לערעור בחירות. על-פי סעיף 72(א)(1) וסעיף 72(א)(2) לחוק הבחירות יכול כל זכאי לבחור למועצה פלונית להגיש ערעור, בטענה: "(1) שהבחירות בקלפי מסויימת לא התנהלו כחוק והיתה עלולה להיות לדבר השפעה על תוצאות הבחירות; (2) שבהנהלת הבחירות או במהלכן היה פגם העלול להשפיע על תוצאות הבחירות, על מספר הקולות או על חלוקת המנדטים". בדרך כלל ישתמש בית המשפט בסמכותו להורות על בחירות חוזרות בקלפי מסוימת, רק כאשר מוכחת לפניו עילה לפי סעיף 72(א)(1) הנ"ל, והוא משתכנע, כי היה באותה קלפי פגם בניהול הבחירות, שירד לשורשו של עניין. תנאי נוסף הוא גם, כי בנסיבות העניין ישנה תכלית משמעותית לחזרה על הבחירות באותה קלפי בלבד. לדוגמה: כאשר מתברר, שהקלפי נסגרה לפני המועד שנקבע לסיום הבחירות ונמנע על-ידי כך מחלק מהבוחרים להשתמש בזכות ההצבעה, או כאשר לא התייצבו חברי ועדת הקלפי במספר הדרוש על-פי החוק, או כאשר פתקי הצבעה של חלק מהרשימות הועלמו מתאי ההצבעה וכו'. במקרים כאלה נוצרת אי-ודאות בדבר תוצאות הבחירות באותה קלפי לולא אירעה אותה תקלה. אם נסגרו הדלתות לפני הזמן, אין אנו יודעים מכמה בוחרים נמנעה זכותם להצביע, ומכל מקום אין ביכולתנו לדעת לטובת מי היו מצביעים. הוא הדין אם חסרו פתקים של מועמדים להצבעה, או אם קיים ספק בדבר ניהולן הטהור והתקין של הבחירות באותה קלפי בשל הרכב חסר של ועדת הקלפי. משום כך ישנה הצדקה וישנו היגיון במתן החלטה לחזור על הבחירות בקלפי מסוימת זאת דווקא. אך דבר כזה לא חל על המקרה שלפנינו. כאן יודעים אנו בדיוק מה היה קורה לולא אירעה הטעות; ברור לנו, כי המערער היה זוכה באותה קלפי, וכן בבחירות בכפר כולו, ב- 2קולות פחות. נדמה, שזהו מקרה הנכנס לקטיגוריה בה דן הסעיף 72(א)(2) לחוק, והמדובר בפגם אשר שינה את תוצאת הבחירות הכללית בשני קולות. .7במצב שנוצר, הבחירה בין שתי האופציות הנ"ל שעמדו בפני השופט התבקשה באופן חד-משמעי, וזאת מכוח החוק וכללי ההיגיון כאחד. השלכותיה של הטעות שקרתה ביחס לתוצאת הבחירות לראשות המועצה, המהווה עילת ערעור, הינן ברורות לחלוטין. אילמלא נעשה המשגה, היינו, אילו התנהל הכול כשורה ושני הקולות האמורים היו נפסלים, הרי היו הבחירות לראשות המועצה המקומית מסתיימות בשוויון קולות בין שני המועמדים, והמהלכים הבאים במקרה של השגת תוצאה כזו נקבעים בחוק. כוונתי לסעיף 9(ב) לחוק הבחירות לראש רשות, אשר זו לשונו: "לא קיבל אף מועמד % 40מהקולות הכשרים או שקיבלו שני מועמדים כל אחד מספר שווה של קולות שהוא % 40או יותר מהקולות הכשרים, יקויימו, כעבור 14ימים מיום הבחירות, בחירות חוזרות לבחירת אחד משני המועמדים שקיבלו בבחירות הראשונות את המספרים הגדולים ביותר של קולות כשרים; המועמד שקיבל בבחירות החוזרות את המספר הגדול יותר של קולות - הוא הנבחר". סעיף זה היה מופעל, שכן היו שני המועמדים זוכים במספר קולות שווה, וכל אחד מהם היה זוכה ליותר מ-% 40מהקולות הכשרים. מכאן מתחייבת, לדעתי, הגיונית המסקנה, כי המדובר בפגם אשר חייב לגרור אחריו את חידוש הבחירות בשלמותן, שכן זוהי התוצאה אשר הייתה מתהווה, על-פי מצוות המחוקק, מניהולן התקין של הבחירות שנערכו ב- .28.2.89הגבלת הבחירות החוזרות לקלפי מס' 3נראית, בנסיבות העניין החסרת כל משמעות. .8אין באפשרותי גם לקבל את הטענה, לפיה לא ביקש המשיב 1, בפנייתו בערעור הבחירות אל בית המשפט המחוזי, אלא את ביטול תוצאות הבחירות בקלפי .3הנכון הוא, כי בתובענה שהוגשה על-ידיו בדרך המרצה הצביע המשיב 1על הפגם האמור שאירע בקלפי מס' 3, אך בעתירתו ביקש להכריז על היות שני הקולות פסולים "... ולהורות על תיקון הרשום בתוצאת הבחירות שהתקיימו ביום 28.2.89בג'יסר אל זרקא". זהו נוסח רחב וכללי, ובהחלט כולל גם את האפשרות של חזרה על עריכת הבחירות לראשות המועצה בכל הכפר. זאת ועוד: גם אם בית המשפט היה מסתפק במתן פסק-דין הצהרתי בדבר פסלותם של שני הקולות האמורים, ממילא הייתה התוצאה חזרה על כל הבחירות בכפר ג'סר אל זרקא, על-פי הוראות הסעיף 9(ב) הנ"ל. .9אעיר עוד, כי אינני שותף כלל לחשש שהובע על-ידי חברי הנכבד, השופט חלימה, בדבר התקלות היכולות כביכול לנבוע בעתיד, גם באזורי בחירה גדולים יותר, אם נחליט הפעם כי יש לחזור על הבחירות בשלמותן בגין פסילת שני קולות בלבד. אסור לשכוח, כי דבר כזה לא יקרה כל אימת שיבטלו מספר קולות, אלא רק במקרה הנדיר והיוצא דופן ביותר, בו זהה מספר הקולות הפסולים, שהוכרו שלא כדין על-ידי ועדת קלפי, להפרש הקולות שהשיג אחד המועמדים לטובתו, באופן שפסילת הקולות על-ידי בית המשפט מביאה לידי שוויון קולות בין המועמדים. כדי להמחיש זאת נוספות: אילו במקרה שלפנינו הייתה מתגלה רק מעטפה פסולה אחת, שאושרה שלא כדין, הרי יכול היה בית המשפט להתעלם מכך ולדחות את ערעור הבחירות, שכן אין בתיקון התקלה כדי להביא לשינוי תוצאות הבחירות. ואם היו מתגלות יותר משתי מעטפות פסולות, שהכילו קולות עבור המערער, כי אז רשאי היה בית המשפט לקבל את ערעור הבחירות ולקבוע, כי המשיב 1הוא המועמד שנבחר, וזאת ללא חזרה על הבחירות. רק בשל המקריות המוזרה, שספירת הקולות גילתה פער של שני קולות לטובת המערער, ושנמצאו שני קולות פסולים שנמסרו עבור אותו מערער, אירעה אותה תוצאה יוצאת דופן. קשה לתאר, שתוצאה כה מקרית תישנה אי-פעם, ובוודאי אין להניח, כי דבר כזה יקרה במקום יישוב גדול. ומכל מקום, אשר לעצם החזרה על הבחירות לראשות המועצה במקרה הנדיר בלאו הכי של השגת שוויון קולות מוחלט בין המועמדים (וזה מה שקרה כאן למעשה), הרי זוהי תוצאה סבירה, שהמחוקק קבע אותה בסעיף 9(ב) האמור. .10למען שלמות התמונה עלי עוד להזכיר, כי נציגת המדינה, אשר הופיעה בערכאה הראשונה בשם הגופים שניהלו את הבחירות, היינו המשיבים 2ו-3, המליצה לפני השופט על מתן צו לעריכה מחדש של הבחירות בקלפי מס' 3בכפר בלבד, וייתכן שחוות-דעת זו היא אשר גרמה להחלטתו האמורה של בית המשפט. מכל מקום, נציגתה המלומדת של המדינה שהופיעה לפנינו, עו"ד מנדל, הביאה לתיקון מצב זה. היא הסתייגה מעמדת הפרקליטה בערכאה הראשונה ותמכה, בשם המשיבים 2ו-3, בפה מלא בערעורו של המערער ככל שהמדובר בעילת הערעור החלופית. .11סיכומו של דבר: על סמך הנימוקים הנ"ל דחינו בשעתו, ביום 3.5.89, פה אחד את הערעור בכל הנוגע לקביעתו של השופט המחוזי, כי שני קולות שנמסרו בכפר ג'סר אל זרקא, בקלפי מס' 3, היו פסולים. לעומת זאת החלטנו, ברוב דעות, כנגד דעתו החולקת של חברי המכובד, השופט חלימה, לקבל את הערעור, על-פי טענתו החלופית של המערער, במובן זה שהורינו כי יש לקיים בחירות חוזרות לרשות המועצה המקומית בכפר ג'סר אל זרקא כולו, ולא בקלפי מס' 3בלבד. בהתחשב בכל הנסיבות נמנענו מלעשות צו להוצאות. השופט א' מצא: אני מסכים. השופט א' חלימה: חולק אני, בכל רחשי הכבוד הראוי, על מסקנתו של חברי המכובד, השופט בך, אשר לפיה המצב, כפי שתואר בחוות דעתו, מחייב ביטול הבחירות בכל אזור הבחירות של הכפר ג'סר אל זרקא - להבדיל מביטול הבחירות בקלפי מס' 3בלבד. עם מסקנה זו איני מוכן להשלים, מפני שהיא לא יכולה לעמוד לא מהבחינה הדיונית ולא לגוף העניין. מהבחינה הדיונית: המערער העלה לפנינו טענות, שאינן מתיישבות ואינן יכולות להתיישב עם הטענות שהוא עצמו העלה לפני בית המשפט קמא. מצינו, שהמערער נקט לפני הערכאה הראשונה קו ברור ומוגדר, שלפיו יש לדחות את הבקשה ליטול הבחירות שהוגשה על-ידי המשיב .1לעומת זאת, משמעות הערעור המונח לפנינו היא, שהמערער חזר בו מקו זה, ולפנינו טען, שיש לקבל את הבקשה שהוגשה על-ידי המשיב 1כלשונה. הטעם לשינוי זה בעמדה - כסברתו של המערער נעוץ בכך שבית המשפט קמא התבקש על-ידי המשיב 1לבטל את הבחירות בכל הקלפיות ולערוך אותן מחדש. עיינתי בתוכן הבקשה ששימשה יסוד להחלטה של הערכאה הראשונה, ואתקשה לתת לאותה הבקשה את המשמעות, שהמערער נותן לה לפנינו. וגם אם יסתבר, שאכן טעיתי בהערכתי זו, אף אז לא ניתן לחזור על טענותיו המקוריות של המשיב 1, אשר המשיב 1עצמו לא ערער על דחייתן על-ידי בית המשפט קמא. אולם יהא המצב כאשר יהא, ברור לי, שיש בסטייתו של המערער מהקו, שנקט לפני הערכאה הראשונה, משום סתירה שאין להשלים עמה מהבחינה הדיונית. והעיקר - בית המשפט קמא היה מוסמך לבטל את הבחירות בקלפי אחת, כפי שאכן עשה בפסק-דינו המונח לפנינו. לא גיליתי, בין מכלול הטענות שהועלו לפנינו מטעם המערער, ולוא טענה אחת, שתחייב התערבותנו בשיקול- דעתו של השופט המכובד, שבחר בביטול הבחירות בקלפי אחת בלבד, הלוא היא הקלפי מס' .3 לגוף העניין: איני רואה כל הצדקה בביטול הבחירות באזור שלם ובכל הקלפיות שבאותו האזור, אך ורק מפני שנתגלו שתי פיתקאות פסולות בקלפי מס' .3גם נסיבות המקרה חייבו פסילת הבחירות אך באותה הקלפי, שבה נתגלו שתי הפיתקאות הפסולות. זאת ועוד; קבלת עמדתו של חברי המכובד עלולה להביא אותנו למצב שאין להשלים עמו. במה דברים אמורים? אמנם בערעור שלפנינו מדובר באזור קלפי שהוא קטן יחסית, אולם על- פי אותו העיקרון, שנתקבל לדעת חברי המכובד, ניתן לפסול את הבחירות גם באזור גדול יותר, כדוגמת אזור תל-אביב המכוסה על-ידי מאות קלפיות, אך ורק מפני ששתי פיתקאות פסולות מתגלות בקלפי מסוימת. תוצאה אשר כזאת אינה מחויבת המציאות, אינה רצויה, והיא מכבידה על מאות האזרחים שיצטרכו ללכת לקלפיות פעם נוספת, כאשר אין צעד כזה מתבקש מלשונו הברורה של החוק. ואם תמצי לומד, שמדובר במקרה נדיר, שלפיו הוכרעו הבחירות על חודם של שני קולות בלבד, ולפיכך יש להתייחס למצב זה כהצעת חברי, אף אני אשיב: א. אם תתקבל טענה זו, על כורחך אתה פוגע בכלל עקרוני אחר, הלוא הוא כלליותו של החוק. החוק, כל חוק, חייב לחול באותה מידה על כל מקרה שנתפש ברשתו, בין אם מדובר במקרה נדיר ובין אם מדובר במקרה נפוץ. ב. כל עוד לא נתקיימו הבחירות החוזרות, אין להתייחס לשני הקולות בהם מדובר. שכן מי לידינו יתקע, שלאחר הבחירות החוזרות לא יעברו כל הקולות בקלפי מס' 3למועמד זה או למועמד האחר? אמנם, סעיף 9(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), שתוכנו מצוטט על-ידי חברי, מדבר בזכות ביטולן של הבחירות באזור כולו, כאשר אף מועמד מבין המועמדים לא קיבל % 40מהקולות הכשרים, או כאשר שני מועמדים קיבלו מספר שווה של קולות מבין הקולות הכשרים; אולם אפשרות זו יכולה לבוא בחשבון רק לאחר ספירת כל הקולות ובכל הקלפיות, ולשלב כזה עדיין לא הגענו בערעור שלפנינו. שכן כל עוד הבחירות החוזרות לא נתקיימו בקלפי מס' 3, לא ניתן לקבוע את מספר הקולות הסופי שבהם זכה כל מועמד. ובנתונים הקיימים, מוצדקת - לדעתי - עמדתו של בית המשפט קמא, אשר לא נזקק לסעיף 9(ב) הנזכר, כי אם ציווה על עריכת בחירות חוזרות בקלפי מס' 3בלבד. עמדה זו, בכל הכבוד, מקובלת גם עלי, ואיני רואה מקום להתערב בשיקוליה של הערכאה הראשונה, אשר בחרה בדרך זו. הוחלט, ברוב דעות, כאמור בפסק-דינו של השופט בך.ערעורבחירות