קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עתירה לאיחוד משפחות תושבי רמאללה : 1. לפניי עתירה המופנית כנגד החלטת משרד הפנים בדבר דחיית בקשה לאיחוד משפחות. מדובר בבקשה שהגישה העותרת מס' 1 שהיא תושבת ישראל, לאפשר לבעלה העותר מס' 2 שהנו תושב אזור רמאללה, להשתלב בהליך של איחוד משפחות ולקבל היתר לשהייה בישראל במסגרת "ההסדר המדורג". הבקשה, שהוגשה בשנת 1998, סורבה - מטעמים ביטחוניים - על-ידי משרד הפנים בתחילת שנת 1999. 2. להלן העובדות הצריכות לעניין, העולות מהעתירה ומתגובת המשיבים על נספחיהן: בחודש נובמבר 1998 הגישה העותרת ללשכת מינהל האוכלוסין בירושלים בקשה לאיחוד משפחות עבור בעלה העותר (בקשה 389/98). ביום 18.2.99, כשלושה חודשים לאחר הגשת הבקשה, החליט משרד הפנים לדחות את הבקשה מטעמים ביטחוניים, ושלח על כך הודעה בכתב לעותרת (הנספח הרביעי לעתירה). במשך כשנתיים נמנעו העותרים מלהשיג על ההחלטה בכל דרך שהיא, ורק בתחילת שנת 2001 פנו למחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה בפנייה המכונה קדם בג"צ (קדם בג"צ 53/01). הם פנו לפרקליטות באמצעות בא-כוחם עו"ד בשאר מועלם, ופנייתו הועברה על-ידי הפרקליטות ללשכת היועץ המשפטי של משרד הפנים. בתאריך 26.8.01 שלחה הלשכה המשפטית של משרד הפנים מכתב תשובה לעו"ד בשאר מועלם, שבו הודע לו כי נעשתה פנייה נוספת לשירות הביטחון הכללי, וכי לאור תשובת גורמי הביטחון, הסירוב לבקשה - מטעמים ביטחוניים - עומד בעינו. (הנספח השישי לאסופת המסמכים המשלימה שהגישו העותרים לקראת הדיון). בחודש מארס 2002 החליפו העותרים את הייצוג, והעבירוהו לעו"ד מוחמד קדח. באותו חודש, וכן בחודשים יוני וספטמבר 2002, ביקש עו"ד קדח מהפרקליטות לעדכן אותו בעניינו של קדם הבג"צ. בשנת 2003 החליפו העותרים פעם נוספת את ייצוגם, ושכרו את שירותיו של עו"ד נסרי עמאר, אשר הגיש לבית-משפט זה בחודש יוני 2003 עתירה מינהלית בתיק עת"מ 951/03, שבה עתר נגד החלטת משרד הפנים מחודש פברואר 1999. בדיון שהתקיים בעת"מ 951/03 ביום 1.7.03 נמחקה העתירה לבקשת העותרים, וזאת על-פי המלצת בית המשפט (כב' השופט סגל). העתירה הנוכחית הוגשה על-ידי עו"ד נסרי ביום 7.1.04, דהיינו - כחצי שנה לאחר מחיקת קודמתה, הזהה לה. הוא הגיש את העתירה לאחר שביקש לברר עם נציגת הפרקליטות האם קיימת כיום מניעה ביטחונית לבקשתו של העותר, ונענה על-ידה בכתב, כי בדיקה עדכנית בעניין מניעה ביטחונית, ניתן לבצע רק כאשר תלויה ועומדת בקשה לאיחוד משפחות. 3. בהכנת העתירה נפלו פגמים לא מעטים. מסמכים רלבנטיים לא צורפו לעתירה אלא בשלב מאוחר, ובטיעונים בעל-פה הועלו טענות שלא צוינו בכתב העתירה. על-רקע הפגמים האמורים, הודיע עו"ד נסרי בפתח הדיון מיום 16.3.04, כי הוא מבקש למחוק את העתירה לשם הגשת עתירה חדשה. לקראת הישיבה הנדחית, שהתקיימה ביום 28.3.04, הסמיכו העותרים את עו"ד אמיר חסן, שותפו למשרד של עו"ד נסרי, לייצגם בהמשך ההליך. עו"ד חסן הודיע, כי העותרים חוזרים בהם מבקשתם למחוק את עתירתם. הוא המציא תיעוד נוסף, ואף השמיע במהלך הדיון טיעונים נוספים לאלו שהועלו בכתב העתירה. 4. ב"כ המשיבים גורס, כי יש לדחות את העתירה מחמת השיהוי בהגשתה. ב"כ העותרים טוען, כי לא היה שיהוי מצד העותרים בהגשת העתירה נגד החלטת משרד הפנים, הואיל והללו ביקשו למצות את בירור עניינם בקדם בג"צ בטרם ישיגו על ההחלטה לפני בית-משפט. עוד הוא טוען, בין השאר, כי העובדה שלעותר נופקו אישורי כניסה לישראל במספר הזדמנויות בשנים 1998-2000, אינה מתיישבת עם ההחלטה בדבר המניעה הביטחונית החוסמת את בקשתו לאיחוד משפחות, ומצדיקה בחינת עניינו פעם נוספת. 5. סבורני, כעמדת המשיבים, כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי הניכר בהגשתה. העתירה הוגשה רק בחודש ינואר 2004, לאחר שיהוי ממושך של כחמש שנים מיום דחיית הבקשה בחודש פברואר 1999, ושיהוי של למעלה משנתיים מאז שהודיעה הלשכה המשפטית של משרד הפנים בחודש אוגוסט 2001 לב"כ העותר, במסגרת קדם בג"צ, כי הסירוב לבקשה מטעמים ביטחוניים בעינו עומד. הגשת עתירה בשיהוי כה ניכר של שנים, מצדיקה את דחייתה על הסף. (ראו: בג"צ 1206/03 אחסאן זומארי ואח' נ' שר הפנים; בג"צ 2842/03 חוזיימה אבו-ג'אמוס נ' ראש הממשלה ואח'). החלטות משרד הפנים בבקשות לאיחוד משפחות מחייבות בחינתם של נתונים הרלבנטיים למועד מתן ההחלטה, ובפרט כשמדובר בשיקולים ביטחוניים, הנסמכים על נתונים העשויים להשתנות מעת לעת. על כן, אם ביקשו העותרים להשיג על ההחלטה משנת 1999 או על החלטת הלשכה המשפטית משנת 2001, היה עליהם להגיש עתירה תוך זמן סביר ממועד מתן ההחלטות. משחלפה תקופה ניכרת מעת מתן ההחלטות בעניינו של העותר - חמש שנים מההחלטה הראשונה ולמעלה משנתיים מההחלטה השנייה, אין עוד כל טעם והצדקה, לבחון את סבירות ההחלטה במועד שבה ניתנה. על כן, על העותרים - המלינים על ההחלטה - יהיה להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, שבמסגרתה תיבחן השאלה - האם המניעה הביטחונית עדיין עומדת בעינה, וזאת על סמך נתונים עדכניים. (ראו: בג"צ 814/01 נג'אח חנני ואח' נ' שר הפנים, תקדין-עליון 2001(1), 1712; בג"צ 1377/01 מנאל חירבאווי ואח' נ' שר הפנים ואח', תקדין-עליון 2001(1), 1813; עת"מ (י-ם) 508/03 סמירה אבו שלבק ואח' נ' שר הפנים ואח'). דא עקא, שבעת הזו אין משרד הפנים מקבל בקשות חדשות לאיחוד משפחות בעניינם של תושבי אזור יהודה והשומרון וחבל עזה, עקב הוראות חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003. לפיכך, רק לאחר שינתן פסק-הדין בעתירות התלויות ועומדות כיום בבג"צ כנגד חוקתיות החוק הנ"ל, יוכלו העותרים לשקול שוב אם לפנות למשרד הפנים בבקשה חדשה לאיחוד משפחות ככל שתהיה להם עילה לעשות כן. (ראו: בג"צ 11359/03 כיפאי טאהא נ' שר הפנים; בג"צ 8663/03 מנאל אבו עגאג ואח' נ' שר הפנים ואח'). 6 . על יסוד האמור לעיל, נדחית העתירה על הסף מחמת השיהוי הניכר בהגשתה. המזכירות תשלח עותקים מפסק-הדין לב"כ הצדדים בפקסמיליה. משרד הפניםאיחוד משפחות