קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בכבל חשמל: הרקע ותמצית העובדות 1. עניינה של התביעה תאונת דרכים שאירעה ביום 26.12.00 במושב צור משה. (להלן: "המושב"). לטענת התובעים משאית גרר הנהוגה בידי הנהג והמבוטחת בידי הנתבעת מספר 1 (להלן: "מנורה"), פגע ברשלנותו בכבל חשמל עת נסע ברחוב פלורנטין פינת רחוב אילנות במושב, ועקב כך נגרם נזק למכשירי חשמל רבים שבבתיהם ובעסקם. (להלן: "התאונה"). עצם קרות התאונה ואופן התרחשותה אינם שנויים במחלוקת למעשה בין הצדדים, אך שנויה במחלוקת מיהות האחראי לה ולתוצאותיה. 2. התובעים פנו למנורה כמבטחת הנהג אותו ראו כאחראי לתאונה, ובהוראת שמאי מטעמה פעלו לתיקון מכשירי החשמל שנפגעו עקב התאונה, והמציאו חשבוניות התיקונים למנורה. סכומן הכולל של החשבוניות שהומצאו על ידי התובעים למנורה הוא 15,357 ₪. 3. בסופו של דבר, על פי העולה ממכתב שנשלח מעורכת דין במחלקת התביעות של מנורה לב"כ התובעים מיום 13.9.01, סירבה מנורה לפצות את התובעים בגין נזקם משטענה כי גובה הרכב המבוטח לא חרג בגובהו ממפלס הרצפה, ומשסברה כי אין הנהג אחראי לתאונה. טענות הצדדים 4. לפיכך, ולאור טענת מנורה הגישו התובעים תביעתם גם כנגד חברת החשמל והועד המקומי במושב צור משה (להלן: "הוועד", "המושב") בטענה כי פועלם הרשלני גרם או תרם לקרות הנזק. 5. בכתב הגנתה חזרה מנורה על טענותיה וטענה כי הכבלים במושב במקום התאונה הונחו בניגוד לתקנות חברת החשמל ובזק הקובעות גובה מינימלי של כבל או רשת עילית מעל פני האדמה, כשהם מותקנים מעל דרך, וזאת לא פחות מ 5 מטר. בנוסף נטען על ידי מנורה, זאת ביחס לגובה הנזק, כי בהתאם לחוות דעת השמאי ברנשטיין שלמה (להלן: "השמאי") שנערכה מטעמה גובה הנזק הוא 9,957 ₪ בלבד, ולא כנטען. הנזק למנועי הרמה של המיטה הוערך על ידי שמאי מנורה בסך 900 ₪. שמאי מנורה נמנע מלכלול בהערכתו התייחסות לנזק הנטען על ידי התובעים ביחס להחלפת מחשב ההשקיה, זאת בסך 6,318 ₪, משעל פי המצוין חוות דעתו, כרטיס המחשב לא הועבר לבדיקתו ולא נבדק על ידו. בגין טענותיה נשלחה על ידי מנורה הודעת צד ג' כנגד חברת החשמל והוועד. טענת מנורה כנגד הוועד כמפורט בהודעה לצד ג' היא כי לא פיקח על גובה הכבלים ולא נהג כוועד סביר. 6. חברת החשמל טוענת כנגד כל המלינים כנגדה כי כבל החשמל ועמוד החשמל נשוא התאונה הוקמו לאחר קבלת כל האישורים ובהתאם לדין בגובה הנדרש, אלא שהוועד ביצע ללא תיאום עם חברת החשמל עבודות פיתוח בכביש בו אירעה התאונה (להלן: העבודות" "הכביש"), באופן שבמועד התאונה עקב הגבהת הכביש הצטמצם הגובה בין כבל החשמל לכביש יחסית למועד התקנתו ולפיכך לוועד תרומה מכרעת לתאונה ולנזקי התובעים. התשתית הראייתית 7. העיד בפני התובע מר לוי דניאל, אשר חזר בעדותו על האמור בכתב התביעה על פיו עקב נהיגתו הרשלנית של הנהג בכפר בסמוך לבתי התובעים, נחתכו חוטי החשמל ונפגעו 2 עמודי טלפון של בזק. מעדות מר לוי ונסיבות קרות התאונה, שאינן למעשה שנויות במחלוקת, עולה כי הנזק לכבלי החשמל ולעמודים אירע מיד בסמוך ובעקבות חליפת המשאית מתחת לכבלי חשמל שליד בתי התובעים. סבורני כי בנסיבות העניין חובת הראיה להראות כי לא הייתה התרשלות לגבי המקרה שהביא לנזק עוברת לנהג ומבטחתו, משלתובעים אין יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו לתאונה ומשהנזק נגרם על ידי המשאית שלנהג הייתה שליטה מלאה בה וכן משנראה בנסיבות העניין שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה כי הנהג לא נקט זהירות סבירה, מאשר עם המסקנה כי עשה כן. זאת כקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). מסקנה זו מתבקשת אף על בסיס עדות הנהג הפוגע עצמו, ו"תאור המקרה" בחוות דעת השמאי מטעם מנורה המהווה בנסיבות העניין הודאה שילוחית מטעמה, כפי שיפורט להלן, כך שלמעשה מהם נובע כי טענות התובעים ביחס לרשלנות הנהג הוכחו במידה הנדרשת, אף אלמלא הועברה חובת הראיה . בנוסף העיד מטעם התובעים החשמלאי מר אלישע יצחק אשר תיקן את מכשירי החשמל, החשמלאי מר ראובן כהן אשר בדק את מכשירי החשמל שנפגעו, ומר יאיר שלום, טכנאי מערכות ההשקיה אשר החליף את כרטיס מחשב ההשקיה. מר שלום העיד כי בבדיקתו נוכח כי כרטיס מחשב ההשקיה שרוף כתוצאה מקצר חשמלי. התובע העיד כי השמאי ממנורה לא ביקש את כרטיס מחשב ההשקיה שנמסר על ידו למר יאיר שלום לצורך הטיפול בו. 8. מטעם מנורה העיד השמאי . בחוות דעת השמאי ציין השמאי בכל הנוגע לפרטי האירוע כי הרכב נסע במושב כשעליו מלגזה גדולה אשר החלק העליון שלה נתפש תוך כדי נסיעה בכבל של חברה החשמל, קרע אותו, כל זאת מבלי שהנהג חש במתרחש, והמשיך בנסיעה עוד כ 60 מטר ומשך חוט טלפון שגרם בנוסף לשבירת שני עמודי טלפון. מתיאור דברים אלה כשלעצמם עולה נהיגה שלא בהתאם לתנאי הדרך ומתוך הסח דעת מוחלט. אף על פי כן מסקנת השמאי הנה כי הנזק לא נגרם כתוצאה מהעמסה לא נכונה או רשלנות מצד הנהג אלא עקב הגובה הנמוך של הכבלים. השמאי העיד כי מדד את גובה המשאית, אם כי לא ביום התאונה וכי את המלגזה לא מדד אך קיבל נתונים וצילומים ביחס לגובהה מהנהג. מטבע הדברים הודה השמאי כי אינו יכול לדעת אם אמנם מדובר באותם משאית ומלגזה. 9. ביחס לגובה הנזק, עולה מעדות השמאי כי אמנם סביר על פי הערכתו כי כרטיס המחשב ניזוק כתוצאה מהתאונה. לפי עדותו אין הוא טוען כי לא היה צורך בהחלפת הכרטיס אשר עלות החלפתו היא כ 5,000 ₪, לעומת תיקונו שעלותה מאות שקלים בלבד, אלא שהוא עצמו לא בדק הכרטיס ולא יכול היה לחוות דעתו בדבר הצורך בהחלפתו. עלות העבודה המצוינת בדוח השירות מר יאיר שלום טכנאי מערכות ההשקיה שטיפל בהחלפת כרטיס מחשב ההשקיה נמצאה סבירה על ידי השמאי. 10. בנוסף נשמעה עדות המהנדס מר יצחק שפירא שהיה מפקח על עבודות הכבישים בכפר מטעם הוועד המקומי. לפי עדותו, בביצוע הכבישים לא נעשו שינויים בגובה הכבישים, אלא קרצוף, תיקונים והרחבת הכבישים, מר שפירא העיד כי יתכן שהיו שינויים עקב העבודות של פלוס מינוס סנטימטרים בודדים. את הקבלן המבצע עצמו לא ניתן היה להביא לעדות משפשט את הרגל ונעלם. בעדות זו אין כדי לחזק את טענת מנורה, להיפך. עדות אחרת להוכחת גובה הכבישים לפני ואחרי העבודות, וגובה כבלי החשמל יחסית למותר לא הובאה כלל על ידי מנורה. 11. לבסוף נשמעה ביום 19.204 עדות הנהג. מעדות הנהג עולה כי לא בדק כלל קיומם של כבלים בנתיב נסיעתו בטרם אירעה התאונה, וראה את הכבל רק לאחר שנפל. הנהג העיד עוד כי באירוע התאונה נהג בפעם הראשונה על מובילית, היא הרכב הפוגע שהיתה רתומה לפלטת גרר ועליה הועמסה מלגזה. בנוסף העיד הנהג כי לא מדד את גובה המגזה וכי לא מסר לשמאי נתונים כלשהם ביחס אליה. 12. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות סבורני כי הנהג הוא האחראי הבלעדי לתאונה ולפיכך כי על מנורה לבדה לשאת בנזקי התובעים, זאת ללא זכות לשיפוי מהנתבעות בהודעת צד ג' ששלחה. אפרט: 13. מעדות הנהג, מתיאור פרטי התאונה מפי שמאי מנורה, ומעדות התובע בדבר הנזק שנגרם לכבלים ולעמודי הטלפון עולה רשלנותו. הנהג הודה כי היתה לו זו הפעם הראשונה בה נהג בכלי רכב מסוג זה, היינו מובילית. הנהג נסע ברכב כבד במיוחד עליו הועמסה מלגזה, לכל הדעות כלי רכב חריג מבחינת גודלו ומשקלו, זאת בשטח כפרי מבונה במושב צור משה בסמוך לבתי הכפר. נסיבות אלה כשלעצמן מטילות עליו חובה לנהוג בזהירות מירבית. תחת זאת עולה מעדותו כי נסע מבלי משים עד כי כלל לא חש במתרחש ולא ראה את הכבלים, אלא לאחר שהנזק נגרם. על פי הודאת מנורה מפי השמאי מטעמה, המשיך הנהג בנסיעה עוד כ 60 מטר, שאז החלק העליון של המלגזה נתפס ומשך חוט טלפון ושבר 2 עמודי טלפון. (ראה חוות דעת השמאי בעמוד 2 תיאור המקרה.) הנהג עצמו בעדותו לא זכר עוד כדבריו "כמעט כלום מהמקרה" . 14. מעדות הנהג והכחשתו את טענת השמאי לפיה מסר לו הנהג פרטי המלגזה ומדד אותה, ומעדות השמאי עולה כי כלל לא עלה בידי מנורה להוכיח את עיקר טענתה ולפיה גובה המשאית ולרבות המלגזה לא חרגו מהגובה המותר בהתאם לחוק. סבורני כי בנסיבות עניין זה שבפני הוכחה רשלנותו של הנהג הפוגע והוא לבדו. לטענות מנורה כנגד הנתבעות בהודעת צד ג' ששלחה לא הובאו ראיות איזה שהן ולמעשה נטענו בעלמא ללא כל תשתית הוכחתית, ומשכך, אין לקבלן. גובה הנזק 15. מצרופות כתב התביעה, ועדות התובע מספר 1 וכתב תביעתו עולה כי עלות תיקוני מכשירי החשמל שנפגעו עקב התאונה הייתה 15,357 ₪ וכי בסכום זה נשאו התובעים בהוראת מנורה סכום זה כולל תיקון כרטיס מחשב ההשקיה אשר לפי עדות מר יאיר שלום אשר בדקו נשרף ולמעשה לא הותיר ברירת תיקון. השמאי מטעם מנורה לא ביקש כלל לבדוק הכרטיס לפי עדות מר לוי דבר שהיה אפשרי אז כאשר היה הכרטיס עוד בידי מר שלום. השמאי מטעם מנורה לא שלל בעדותו האפשרות כי הכרטיס היה טעון החלפה, אלא ציין כי נמנע להעריך הנזק מהסיבה הטכנית לפיה לא ראה הכרטיס בעצמו והוסיף כי המחיר שנדרש בגין ההחלפה כשלעצמו סביר. סבורני כי טענת מנורה בנסיבות אלה בכל הנוגע לגובה הנזק אף היא לא הוכחה, וטענת התובעים מאידך גיסא הוכחה כנדרש בעדות מר שלום. 16. לאור כל האמור לעיל התוצאה היא כי על מנורה היא הנתבעת מספר 1 לשלם לתובעים סך 15,357 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.1.2001 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בסך 400 ₪ לכל תובע. בנוסף תשא מנורה בהוצאות כל העדים שהתייצבו לעדות תשפה מי מהצדדים שנשא במימון ביניים בגין כך. התביעה כנגד הנתבעים 2 ו 3 נדחית. לא ראיתי לנכון בנסיבות העניין לחייב התובעים בהוצאות הנתבעים 2 ו 3. התביעה כנגד צדדי ג' נדחית. מנורה היא התובעת בהודעת צד ג' תשא בהוצאות הנתבעים בהודעה לצד ג' בסך 400 ₪ כל אחד.חשמל