פוסט טראומה ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פוסט טראומה ביטוח לאומי:



מדובר בערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 13.11.03 אשר קבעה למערערת 30% נכות בגין הפרעה נפשית פוסט טראומטית לפי פריט 34(ד) ל"תקנות" במסגרת תביעתה לקבלת נכות כללית.

 המערער זוכתה בעבר ע"י ועדה רפואית מיום 16.12.97 ב-50% נכות ו-75% אי כושר על פי פריט 34(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות") בגין מסכת התעללות מינית וגופנית קשה בידי חברה לחיים. המערערת זוכתה בטיפול נפשי לרבות פעולות שיקום וטיפול תרופתי.


אחוזי הנכות בשיעור 50% נפסקו לה לתקופה זמנית, אולם אחוזי אי הכושר בשיעור של 75% נפסקו לה לצמיתות (החלטה מיום 12.10.99.

 


עם תום תקופת הזמניות (אחוזי נכות רפואית) זומנה המערערת לדיון מחדש במצבה וביום 28.5.03 נקבע באיבחון רפואי 30% לפי פריט 34(ד) ובעקבות כך נשללה קיצבת הנכות של המערערת.

 


המערערת הגישה ערר על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון.

 


הועדה הרפואית לעררים פרטה בישיבתה הראשונה מיום 25.9.03 את תלונות המערערת וביקשה לקבל חוות דעת פסיכיאטרית טרם מסקנתה הסופית.

 
הועדה קיבלה חוות דעת פסיכיאטרית מאת ד"ר לאוניד חיטריק וציינה בישיבה מיום 30.10.03, כי אין אפשרות לסכם את הדיון וביקשה אינפורמציה נוספת.נ
 
ד"ר חיטריק בחוות דעתו מיום 20.11.03 פרט תלונות המערערת, ציין כי בשנים הראשונות לאחר האירוע הטראומטי המערערת הייתה במצב פוסט טרואמטי קשה מאוד וקיבלה 50% נכות. בהמשך ציין, כי בבדיקה שערך מצבה הנפשי השתפר ולפיכך קיבלה אחוזי נכות תואמים למצבה. המומחה מציין, כי המערערת מקבלת טיפול פסיכיאטרי, נישאה ועובדת במשרה חלקית בשיקום באופן סדיר ולפיכך "הרושם שאין החמרה במצבה הנפשי" אולם ביקש, טרם החלטה סופית, לבקש סיכום מחלה עדכני (נספח ע/3).ב
 
לסיכומי המשיב צורף בין היתר, מזכר של הרופא המטפל במערערת, ד"ר מייק מטר מיום 23.10.03 בו ציין, כי המערערת פנתה אליו והודיעה לו, כי חוות דעתו בדבר מצבה לא הועברה למוסד לביטוח לאומי והובהר כי נשלחה בדואר רשום והמסמך הועבר פעם נוספת.ו
 
במכתבו של ד"ר מייק מטר מיום 19.10.03, נקבע כי בהמשך למכתבו האחרון ממרץ 2003 חל שינוי במצבה של המערערת בתקופה האחרונה.נ
 
ביום 23.10.03 חתם ד"ר לאוניד חיטריק על חוות דעתו וציין, כי "לאחר התעניינות בפרטים עדכניים במרפאה פוסט טרואמטית שקיבלנו ... הגעתי למסקנה שמצבה הנפשי אין החרפה משמעותית" ואישר החלטת הועדה מדרג ראשון – היינו 30% נכות.ב
 
הועדה הרפואית לעררים אימצה ביום 13.11.03 את חוות דעתו וקבעה, כי אין לשנות אחוזי הנכות שנפסקו ע"י הדרג הראשון.ו
 


הטענות בערעור:

 
א.      לא ניתן להסיק מחוות דעתו של ד"ר חיטריק מסקנה חד משמעית. המומחה הנ"ל מציין כי "במצבה הנפשי אין החרפה משמעותית" המערערת טוענת כי על פי ההגיון והפרשנות המילולית אין להסיק, כי מצבה השתפר אלא, כי קיימת החרפה, אולם איננה משמעותית או לכל הפחות אין שינוי במצבה. המערערת סומכת טיעונה על חוות הדעת שקיבל ד"ר חיטריק מהמרפאה הפוסט טראומטית (שלא הובאה לידיעתה –י.ה.).נ
 
קביעה זו אינה מתיישבת עם חוות דעתו של ד"ר חיטריק לאור האמור לעיל.ב
 
ב.      לאור מצבה הנפשי של המערערת אין לקבוע כי בנכות יציבה מדובר.ו
 
ג.        הועדה לא ייחסה משקל לתלונות המערערת בפניה.נ
 
ד.      הועדה לא פרטה מדוע פחתו אחוזי הנכות בשים לב לנוסח פריט הליקוי ב"תקנות" ולאור העובדה, כי לא ניתן להסיק מתוך חוות הדעת שבתיק, כי מצבה של המערערת השתפר.ב
 
ה.      מאחר ונקבעו למערערת אחוזי נכות יציבה, יש להניח כי הסימנים הקלינים הינם "קבועים" כמפורט בפריט 34(ה) לתקנות.ו
 
ו.        הועדה לא התייחסה לחוות דעת מיום 23.4.03 שנשלחה למשיב מהמרכז לבריאות הנפש חתומה ע"י ד"ר מייק מטר (נספח ה' לכתב הערעור) וכך גם באשר לנספח ו' לכתב הערעור.נ
 


המשיב טוען, כי לא חלה טעות משפטית בהחלטת הועדה. המשיב ציטט את ממצאי הועדה וטוען, כי מדובר בהחלטה רפואית מנומקת.

 
אין להחזיר עניינה של המערערת לועדה בהרכב אחר, אם אכן יתקבל הערעור.ב
 
המערערת רשאית לפנות בכל עת בבקשה להכיר בהחמרה במצבה הרפואי.ו
 
9. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בשאלה משפטית בלבד בפני בית הדין האזורי לעבודה וזאת בהתאם לאמור בסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995, עוד נפסק, כי קביעת דרגת נכות היא בסמכותה של וועדה רפואית, ולא בסמכות בין הדין.נ
 
הערעור הוא בשאלת חוק בלבד, כאשר נראה על פני הדין וחשבון שהוועדה התייחסה לפגימות השונות שפקדו את המערער והעריכה לפי שיקול דעתה הרפואי את מידת הנזק (באחוזי נכות) שנגרמה על ידי כל אחת מהפגימות הנ"ל, ולא נראית אי התאמה בולטת או סתירה גלויה בין הממצאים הרפואיים - עובדתיים שנמצאו והמבחנים שהופעלו - אזי אין מקום לטענה, כי ישנה שאלה של חוק המצדיקה התערבות בית הדין (דב"ע ל"ג/40-0 יוסף דולזר נ. המוסד לביטוח לאומי פד"ע ד' 407).ב
 
כן נפסק, כי צורת הבדיקה של הנכה ואורכה הם נושאים בגדר הרפואה, וערכאה שיפוטית אינה מוסמכת להתערב בהם (דב"ע שן/28-01 המוסד - חיים קטוע, לקט ועדות 608; דב"ע נא/91-99 משה רוזנברג - המוסד, לקט ועדות 644).ו
 
בית הדין, במסגרת סמכותו לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן האם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד, פד"ע לד', 213).נ
 


לאחר עיון בטענות הצדדים, הנני נעתרת לערעור:


ד"ר חיטריק קבע בבדיקתו, כי מצבה הנפשי של המערערת השתפר ולפיכך אחוזי הנכות (30%) תואמים למצבה. אולם, מצא לנכון, טרם מסקנתו הסופית, לקבל אינפורמציה נוספת ובעקבות הנתונים הרפואיים הנוספים, אין להסיק כי מדובר בחוות דעת חד משמעית. שכן, לאחר קבלת מכתבו של ד"ר מטר קבע כי "במצבה הנפשי אין החרפה משמעותית".ב
 
מסקנת הועדה נסמכת על חוות דעת של רופא פסיכיאטר (ד"ר חיטריק) שקבע, כי למערערת 30% אחוזי נכות לפי סעיף 34(ד) היינו "ישנם סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה".ו
 
בתקופה הזמנית זוכתה המערערת ב-50% נכות לפי סעיף 34(ה) לפיו:"ישנם סימנים קליניים מובהקים וקבועים שאין בהם הפסקות המקבילות את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה באופן ניכר".
 
בחוות דעתו הסופית מיום 23.10.03 קבע המומחה, כי: "במצבה הנפשי אין החרפה משמעותית". מעיון במכתבו של ד"ר מייק מטר מיום 19.11.03 לכאורה עולה, כי חל שינוי במצבה של המערערת ולא לטובה.
 
ניתן להסיק מחוות דעתו, כי קיימת החרפה במצבה של המערערת, אך לא משמעותית.נ
 
הועדה קיבלה את מסקנת המומחה ללא עוררין, אולם לאור נוסח סעיף 34(ד) ו-34(ה) לתוספת לתקנות, לא ניתן להסיק הבסיס להחלטת הועדה בדבר שיפור מצבה של המערערת לאור האמור בחוות דעתו הסופית של ד"ר חיטריק והנתונים הרפואיים שהובאו בפניו, עובר להשלמת חוות דעתו.ב
 


לפיכך, הערעור מתקבל. עניינה של המערערת יוחזר לועדה בהרכבה הזהה על מנת שתנמק מסקנתה הסופית ותפרט המסמכים שהיו בפניה, עובר למתן החלטתה הסופית, שכן מתפקידו של בית הדין להעביר ביקורת שיפוטית על החלטת הועדה. החלטת הועדה נסמכת על החלטת ועדה של מומחה שמסקנתו הסופית אינה ברורה די הצורך בשים לב למסמכים שצורפו לתיק. הועדה תתייחס במסקנתה לפריט הליקוי המתאים לדעתה, מבין סעיפי המשנה בסעיף 34 ל"תקנות". הועדה תזמן את המערערת, במידה ותמצא לנכון.

 


בעקבות קבלת הערעור, המשיב ישלם למערערת הוצאות ושכ"ט עו"ד בשיעור של 1,500 ₪ לרבות הפרשי הצמדה וריבית חוקית ממועד פסק הדין עד למועד הפרעון בפועל.

 


ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, תוך 30/15 יום מיום קבלת פסק הדין.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון