קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים מהמשטרה בגלל אי התאמה:   השופט עמירם רבינוביץ   1. המערער שרת במשטרת ישראל עד לתאריך 13.10.1994, מועד בו החליט ראש אכ"א במשטרה לפטרו מן המשטרה בשל אי התאמה לפי סעיף 10(2) לפקודת המשטרה [נוסח חדש] התשל"א-1971 (להלן - פקודת המשטרה).   2. בתביעה, שהגיש המערער לבית הדין האזורי בתל אביב, עתר המערער להכריז על בטלות פיטוריו, בין השאר, מאחר שלא התמלאו לגביו העילות לפיטורים מן המשטרה על פי סעיף 10(2) לפקודת המשטרה, ומשום שלא נתנה לו זכות טיעון כדין.   3. המשיבה (להלן - המדינה) בקשה לדחות על הסף את תביעת המערער, בנימוק שעל פי סעיף 93א לפקודת המשטרה, אין לבית הדין לעבודה סמכות לדון בפיטורים הנעשים מכח סמכות הפיטורים הקבועה בפקודת המשטרה.   4. בית הדין האזורי (עב 007174/01; השופט שמואל טננבוים ונציג ציבור מ. פרדו) נעתר לבקשת המדינה ודחה את תביעת המערער על הסף בנימוק, שלבית הדין לעבודה אין סמכות לדון בכשרות הליך פיטורים, שנעשה מכח סמכויות על פי פקודת המשטרה.   5. בערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי טען המערער, כי סעיף 93א לפקודת המשטרה עניינו "תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו". במקרה זה סמכות הפיטורים היא למפכ"ל, ואילו את המערער פיטר ראש אכ"א, כך שבמעשה הפיטורים לא נעשה שימוש בסמכויות על פי פקודת המשטרה, ולכן לבית הדין לעבודה יש סמכות לדון בפיטורים. עוד טען ב"כ המערער, כי על בית הדין האזורי היה לפרש את סעיף 93א לפקודת המשטרה באופן דווקני ומצמצם בדומה לפס"ד סעדון (דב"ע מא/33-2 אשר סעדון - מדינת ישראל ואח' פד"ע יג 94 (להלן - פס"ד סעדון), וכי זכות שימוע ביחס לפיטורים אינה קשורה לשירות במשטרה, ולכן בית הדין יכול לדון בה.   6. בעת הדין בערעור הצענו לב"כ המערער לחזור בו מן הערעור וקצבנו זמן לתשובתו על הצעה זו, אך ב"כ המערער, כך מסתבר, לא השיב להצעתנו, למרות שחלף זמן רב מתום המועד שקצבנו לתשובתו.     7. אנו סבורים, שיש לדחות את ערעור המערער מטעמיו של בית הדין האזורי וכפי שנפרט להלן:   א. פיטורי המערער נעשו מכח סעיף 10(2) לפקודת המשטרה שזו לשונו:   "המפקח הכללי ראשי - רשאי ...   להשעות שוטר שאינו קצין-משטרה בכיר, להורידו בדרגה, לשחררו מן השירות או לפטרו, אם הוכח להנחת-דעתו, שהשוטר מתרשל או בדרך כלל בלתי-יעיל במילוי תפקידיו או אינו מתאים מבחינה אחרת למלא תפקידיו; אולם מפקח לא יפוטר ולא ישוחרר אלא באישור השר;...."   ב. סעיף 93א לפקודה קובע:   (א) "תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969.   (ב) בסעיף זה, 'שוטר' - לרבות שוטר שלא מן המנין".   ג. אין ספק, שפיטורי המערער נעשו מכח סעיף 10(2) לפקודת המשטרה (ראה הנספח לתגובת המערער לבקשה לדחיה על הסף).   ד. הפיטורים נעשו תוך שימוש בסמכויות הנתונות על פי פקודת המשטרה.   ה. גם אם נעשו הפיטורים תוך שימוש שלא כדין בסמכויות על פי פקודת המשטרה, כמו פיטורים על ידי גורם בלתי מוסמך, (ראש אכ"א במקום מפכ"ל), כטענת המערער, עדיין, מבחינה מהותית נעשו הפיטורים מכח הסמכויות הקבועות בפקודת המשטרה, וכל טיעון כנגדם, לרבות ביחס לחוסר הסמכות של הגורם המפטר, צריך להיעשות בפני הפורום המתאים. "החוק בא להוציא מסמכותם של בתי הדין לעבודה פיטורי שוטר עת הפיטורים באים מטעמים המיוחדים לשירות במשטרה" כמו אי-התאמה. "המחוקק סבר, שהמטרה תושג עת הוצאת ההתיידנות מסמכותו של בית הדין לעבודה תוגבל לפעולה בעקבות "שימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו". (פס"ד סעדון בעמ' 97 מול האות ז' ועמ' 98) כך גם נפסק בצורה חד משמעית בבג"צ 1214/97 - (יצחק חלמיש נ. בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נג(2) 647).   ו. בפס"ד סעדון נעשו הפיטורים מכח סעיף 15 לדבר המלך במועצה, כשברור בעליל, שאינם פיטורים מכח הסמכויות הנתונות על פי פקודת המשטרה, כך שלא ניתן ללמוד מאומה מן ההלכה שנקבעה בפס"ד סעדון לענייננו.   לא כן במקרה דידן, בו, ברור שהפיטורים נעשו מכח הסמכויות הנתונות בפקודת המשטרה, גם אם השימוש בסמכויות אלה נעשה, לטענת המערער, שלא כדין.     8. סוף דבר - הערעור נדחה. המערער ישלם למדינה הוצאות משפט בסך 2,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.  משטרהפיטוריםאי התאמה (פיטורים)