פיטורים עקב התנכלות פוליטית

למרות סכסוכים על רקע אישי ועימותים פוליטיים שהיו בין ראש המועצה לבין העובדים, לא שוכנע בית הדין שפיטוריהם נעשו בשל התנכלות פוליטית בלבד של ראש המועצה כלפיהם, אלא מטעמי צמצום במסגרת תכנית הבראה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיטורים עקב התנכלות פוליטית: השופטת נילי ארד   1.      לפנינו שני ערעורים שהגישו הצדדים כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (השופטת עפרה ורבנר ונציגי ציבור מר קידר ומר וינר ; עב 121/99).   2.      בפסק דינו, רחב היריעה והמעמיק, עמד בית הדין האזורי על נפתוליה של מערכת היחסים בין המערערים (בע"ע 1237/02 - להלן: העובדים) לבין המערערת (בע"ע 1212/01 - להלן: המועצה).   3.      לענייננו, חשובות קביעותיו העובדתיות ומסקנותיו של בית הדין האזורי, בדבר היווצרותם של יחסי העבודה וסיומם, אותן קבע לאחר שבחן את שפע הטענות והראיות שהובאו לפניו והן אלה:   א. למרות סכסוכים על רקע אישי ועימותים פוליטיים שהיו בין ראש המועצה לבין העובדים, לא שוכנע בית הדין שפיטוריהם נעשו בשל התנכלות פוליטית בלבד של ראש המועצה כלפיהם, אלא מטעמי צמצום במסגרת תכנית הבראה. ב. נמצאו סיבות ענייניות לפיטוריהם של העובדים, כל אחד בנסיבותיו, במיוחד באשר לדרך קבלתם לעבודה במועצה ואופן העסקתם כעובדים בה. ג.       המערערים התקבלו למשרה על ידי ראש המועצה הקודם שלא כדין ושלא בדרך של מכרז פומבי, כמתחייב מן הדין; קבלתם למשרה נעשתה מבלי שנתקבל אישור נחיצות משרה ממשרד הפנים ומבלי שהיתה "משרה פנויה בתקן". ד.     הגם שהעובדים הוזמנו להשמיע טענות כנגד פיטוריהם ביום בו נועדה ישיבת השימוע, לא ביקשו דחיית ישיבת השימוע, או מתן הזדמנות הולמת להשמיע טענותיהם, ובחרו שלא להתייצב לאותה ישיבה. ה.    ההליכים בהם נקט ראש המועצה כלפי המערערים, מיד עם כניסתו לתפקיד, מעידים על "להיטותו" להסירם מדרכו, בדרך של השעיה ופיטורים, על אתר, מבלי שניתנה להם הזדמנות "אמיתית" להשמיע טענותיהם.   4. אשר למערער 1 - מר קייס, שהיה מנהל כח-אדם במועצה, קבע בית הדין, מחד גיסא, כי אופן קבלתו לעבודה ואישור הקביעות שניתן לו, היו שלא כדין. אולם, בכך בלבד, לא היה כדי להצדיק את פיטוריו בהליך שאינו תקין, כל עוד לא בוטל המינוי עצמו כדין. מאידך גיסא, קבע בית הדין, כי הדרך בה פוטר ולהיטותו של ראש המועצה לפטרו, מיד עם כניסתו לתפקידו "הושפעו גם משיקולים פוליטיים ומכך שהתובע היה מקורב ותומך בראש המועצה הקודם". ביטוי לכך נמצא, בין היתר: בביטול כל סמכויותיו של מר קייס, ביום הראשון לכהונתו של ראש המועצה החדש; ב"מהירות הבזק" וב"אופן הבלתי ראוי" בהן פוטר. באיזון הכולל של נסיבות המקרה, בו נלקחה בחשבון גם תקופת עבודתו הקצרה יחסית, של כשנה וחצי במועצה, קבע בית הדין כי הסעד הנכון לתיתו, אינו אכיפה, כי אם פיצוי בסך 15,000 ש"ח, שישולם לו בנוסף לפיצויי הפיטורים.   5. אשר למערער 2 - מר עאמר, שהיה מהנדס המועצה, משך חמש שנים ובמעמד של עובד קבוע, הגם שנמצאו פגמים בהליך מינויו, ייחס להם בית הדין משקל פָּחותּ מזה של הפגמים שנפלו במינויו של מר קייס. בנוסף לפגמים אלה, שכשלעצמם, לא הצדיקו את פיטוריו, הגיע בית הדין למסקנה, כי היו בידי המועצה "די והותר חשדות שאינם בגדר רכילות בעלמא אלא מעוגנים בחקירות ובמסמכים לעניין העדר תפקוד תקין" של מר עאמר. בין היתר, לאחר שהוא עצמו, בחר שלא ליתן בידי וועדת החקירה שדנה בעניינו, את כל המסמכים הרלבנטיים. אי לכך, לא ניתן היה לשלול את המלצת הוועדה לפיטוריו, אותה אימץ ראש המועצה. מנגד מצא בית הדין כי לא ניתן למר עאמר "פרק זמן הגון וראוי" כדי שיוכל להתכונן לשימוע; כי לא הייתה נכונות לדחות את ישיבת המועצה למועד אחר, למרות בקשתם של חברי האופוזיציה; וכי נוצר מצב של יחסים אישיים עכורים בינו לבין ראש המועצה. בגין הפגמים שנפלו בהליך הפיטורים, והתרשמותו של בית הדין כי "מקורם בשיקולים פוליטיים" ובשים לב לתקופת עבודתו הממושכת יחסית במועצה, חייב בית הדין את המועצה לשלם למר עאמר פיצויים בסכום של 30,000ש"ח ונדחתה תביעתו להשיבו לעבודתו במועצה.   המועצה ערערה על חיובה בתשלום הפיצויים, והעובדים ערערו על כי לא ניתן להם סעד האכיפה. לאחר שעיינו בכלל החומר שהובא לפנינו, נחה דעתנו כי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו, וכי אין טעם המצדיק התערבותנו בו, כפי מבוקשם של הצדדים - כל אחד מטעמיו. לא למותר לציין, כי "התמונה" הכוללת המצטיירת מחומר הראיות היא, של מינוי פגום על-ידי ראש הרשות היוצא, בבחינת בעל עניין, מזה; ופיטורים צבועים ב"גוון" של שיקולים פוליטיים, על ידי ראש המועצה המכהן, בעל עניין, מזה. בנסיבות אלה, אין ליתן אישור בדיעבד למנוי פגום שנפל בו פסול, מלכתחילה, ועל כן בדין נדחתה תביעת העובדים לביטול הפיטורים ולמתן צו אכיפה להחזרתם לעבודתם במועצה. בה במידה, אין להשלים עם שלילת זכות הטיעון מן המערערים ועם כלל המהלכים החפוזים בהם נקט ראש המועצה, לפיטורי העובדים הללו. על כן, ראויה ונכוחה פסיקתו של בית הדין האזורי, אשר זיכה את העובדים בפיצוי על הפגיעה שנפגעו מהליך הפיטורים ואופן הפעלתו כלפיהם.   טרם סיום, רואים אנו לעמוד על טענתם של העובדים, שהמועצה לא טרחה לשלם להם את המגיע להם על פי דין ולפי פסק הדין, בשל פיטוריהם מעבודתם. בא-כוח המועצה לא יכול היה לאשר או להפריך טענתם זו. אם אכן, יימצא שהמועצה עשתה דין לעצמה בכך שעיכבה את הליכי הביצוע של פסק הדין של בית הדין האזורי, יש לראות בהתנהגותה הפרה חמורה של החבות המוגברת המוטלת עליה, כרשות ציבורית, למלא אחר הוראות הדין והפסק, במועדם וכלשונם.   9. סוף דבר שני הערעורים נדחים. כל צד ישא בהוצאותיו.  התנכלותפיטוריםפיטורים פוליטיים