קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פינוי דייר ממשיך: בפניי תביעה לפינוי ולהחזרת חזקה, וכן תביעה כספית על סך 4,845.54 ₪. התובעת הינה חברה משכנת, המנהלת, בין השאר, את הזכויות בדירה ברחוב דגניה 77/33 בקריית חיים (להלן: "הדירה"). אין חולק, כי סבו של הנתבע ז"ל התגורר בדירה עד לעת פטירתו ביום 15.10.2006. הלכה למעשה ניטשת המחלוקת בין הצדדים בשאלה, החל מאיזה תאריך החל הנתבע להתגורר בדירה, כאשר מבחינה חוקית, וגם על כך אין חולק כמובן, רק מגורים של שלוש שנים עובר לפטירה יש בהם כדי ליתן ביד הנתבע את הזכות של "דייר ממשיך". לשון אחר: השאלה העובדתית אשר התשובה עליה תכריע את התיק לכאן או לכאן הינה השאלה האם הנתבע התגורר בדירה עובר ליום 15.10.2003. דיון בתיק נערך בפניי ביום 24.1.2011 (יש לציין, כי עקב טעות או אי-הבנה היה התיק קבוע ביומני לק.מ. בלבד, אולם משהתברר, כי הצדדים זומנו, לפחות על פי אחת ההחלטות, לדיון הוכחות, פינה בית המשפט זמן לקיום דיון הוכחות מלא, אשר בסיומו סיכמו הצדדים בעל פה). מטעם התובעת העידו העדים דוד חרילקאר, סגן מנהל אצל התובעת, ומר יצחק ורשל, רכז שכונה אצל התובעת ומי שחתום על "ביקורי המעגל" שהוגשו בתיק זה. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו, חברו מר יניב שושן, ואביו מר יעקב פינטו. לטענת התובעת, כאמור, הנתבע לא התגורר בדירה לפני שנת 2004. את עמדתה בעניין זה מבססת התובעת על מספר טענות. ראשית, התובע מצביעה על שלושה מסמכים שונים שבהם נקב הנתבע לטענתה בתאריכים מאוחרים למועד כניסתו לדירה (שנת 2004 בתצהיר מיום 31.5.2007 ובבקשת הנתבע להתגונן בתיק זה, מיום 2.1.2008 ושנת 2007 בבקשה מיום 27.5.2007). כן צירפה התובעת שני טפסי "ביקור מעגל -בדיקת מכלול" משנת 2001 ומשנת 2004, שעל גביהם לא מצוינת נוכחות של אחר בדירה מלבד הסב. התובע אף מפנה לתקופות שבהן זרם החשמל ו/או המים בדירה לא פעל באופן סדיר. בנוסף לאמור הפנתה התובעת לשיקולי מדיניות כלליים הנוגעים לדיור הציבורי, וכבר כעת אומר, כפי שיודע בוודאי היטב גם ב"כ הנתבעת, כי שיקולים אלה, לרבות המובאות מן הפסיקה מוכרים למותב זה, ובוודאי שאין הוא מקל בהם ראש. מנגד, עמדת הנתבע, הינה, כי הוא התגורר בדירה שלוש שנים עובר לפטירת הסב. באשר לאותם שלושה מסמכים חתומים על ידו, והמציינים מועדים מאוחרים יותר, מציין הנתבע, ראשית, כי עצם "זריקת תאריכים שונים" לאוויר יש בו כדי ללמד על חוסר בהירות ולמצער על חוסר דיוק. הנתבע מפנה לעדותו של מר חרילקאר, ולפיה לא הנתבע מילא את הפרטים בטופס מיום 27.5.2007. בכל מקרה, טוען הנתבע ברור, כי מדובר במסמכים שמולאו בפיזור הדעת, כשהנתבע בלחץ, והוא אינו מיוצג, והדברים נכונים אף לגבי בקשת הרשות להתגונן (שלא הוגשה באמצעות עו"ד), המצטטת תאריך מאחד הטפסים ותו-לא. מטעם הנתבע העידו, כאמור, חברו ואביו. אציין כבר כעת, כי עדות החבר יניב שושן הייתה אמינה ביותר. וכך מעיד שושן:   "...כשאני עבדתי בחוות הגז, איך שהתקבלתי, ישבנו אצל אהרון ועשינו חגיגה ואיך שהתקבלתי הגענו לשם וזה היה 2003. לא יודע תאריך מדויק. ש.        עבדת באבטחה בחוות הגז. איזו עונה זאת הייתה? ת.        אני לא יודע, זה היה לפני 8 שנים. ש.        נראה לך סוף 2003 או תחילת 2003? ת.        נראה לי יותר בהתחלה, מרץ אפריל אולי והוא היה שם עם הסבא שלו. ש.        אמרת שהיה קשה להיכנס כשהסבא היה? ת.        הוא היה מתחיל להתווכח והיינו יושבים רק בסלון, אני לא הבנתי אותו. ש.        אז איך הוא גר שם ? ת.        לא הייתה לי שום כתובת אחרת להגיע אליו"... (עמ' 16 לפרוטוקול). העד שושן גילה בקיאות במיקומה של הדירה והותיר רושם אמין, על ציר הזמן הצביע העד על שנת 2003 כמועד תחילת מגורי הנתבע במקום, דבר המשתלב בזיכרונו במקום עיסוקו באותה העת. מטבע הדברים, העד לא ידע לנקוב תאריכים מדויקים לאור חלוף השנים, אך הדבר רק מוסיף לאמינותו. שנת 2003 היא שנה שבה מצב בריאותו של הסב מתערער (ולצורך העניין אני מקבל את העדויות מטעם הנתבע, כי בשנה זו סבל הסב מאירוע מוחי), ולכן נדרשו מגוריו של הנכד בסמוך אליו, וכפי שהעיד האב יעקב: "ש.        באיזה תאריך נכנס הבן שלך לגור עם סבא? ת.        אם אני זוכר את התקופה הזאת, בדיוק הוא קיבל אירוע, אבא שלי. באוגוסט 2003..." (עמ' 17 לפרוטוקול). נוסף על האמור, יש להוסיף, כי בכל הכבוד, טפסי ביקורי המעגל שהגישה התובעת היו שני טפסים בלבד, טופס משנת 2001 אשר מטבע הדברים איננו רלוונטי ואף הנתבע אינו טוען שהתגורר בדירה בתאריך זה וטופס משנת 2004. לעניינו, חסרונם של הטפסים משנת 2005 ו-2006 וחסרונו של טופס משנת 2003, הינו חיסרון משמעותי ובפרט כאשר העדים מטעם התובעת מציינים בעדותם במפורש, כי ביקור מעגל נערך באופן סדיר אחת לשנה. ב"כ הנתבע היטיב להפנות את ביהמ"ש ל-"חולשתם" של הטפסים, שכן הוצגו בפני ביהמ"ש, כאשר נראה שמדובר בטופס סטנדרטי, אשר נעדר חתימת אישור, עפ"י הנהלים, במשך תקופה ארוכה. אוסיף עוד ואומר את שאמרתי וכתבתי בתיקים אחרים: דומה, כי החלק החשוב והמשמעותי ביותר באותו "ביקור מעגל" היא השאלה מיהם הנוכחים בדירה? מדובר בביקור שמתרחש אחת לשנה בלבד ונעשה משך לא יותר מ-10 דקות, חשיבותו רבה מאוד והייתי מצפה, כי הטופס בעניין זה יהיה ברור, ימולא בצורה רצינית ולא כלאחר יד וזאת על מנת שניתן יהיה לייחס חשיבות ומשקל למסמך. בוודאי שאינני מזלזל או מטיל דופי בכנות כוונותיהם של עובדי התובעת ובפרט שביקורי מעגל שכאלה צריכים להיערך בכל הדירות המנוהלים ע"י התובעת. עם זאת, בסופו של דבר, לטופס ישנה חשיבות מכרעת באשר לשאלת המשך שהותו של קרוב בדירה ומשמסתבר הן כחלק מהטפסים לא הוצגו בפני וכי בטפסים אחרים נפלו פגמים, כמתואר לעיל, אני סבור שיש ליתן לכך משקל (ולחובת התובעת). אציין, כי נכון שלא למלא כלל את הרובליקה המתייחסת למספר הנוכחים בדירה עד לאותו רגע בו מגיע רכז השטח למקום וממלא את הרובליקה הנ"ל, כאשר היא עוברת מיד לסריקה ולאישור של ממונה בכיר יותר. זה לדעתי צריך להיות הנוהל הנכון והייתי מצפה, כי התובעת תפנים נוהל זה כפי שגם נתתי את דעתי עליו בתיקים אחרים. אוסיף ואומר, כי גם עדות הנתבע נמצאה בסופו של דבר אמינה בעיניי. גם טענותיו בעניין ניתוק זרם החשמל והמים היו בעיניי מתקבלות על הדעת והתרשמותי, כי בסופו של דבר מקום מגוריו הקבוע בתקופה הרלוונטית, כפי שהעידו גם חברו ואביו - הייתה הדירה נשוא עניינו. אין מדובר באדם שניסה לנצל את ימיו האחרונים של קרוב משפחתו בכדי "להשתלט" על זכויות, אני מקבל את הגרסה, כי שיפוצים בעלויות גבוהות נערכו ע"י הנתבע, דבר שהעד שושן אישר. אני מקבל את העדויות מטעם הנתבע באשר למצבו של הסב והקשיים ביכולת התקשורת איתו וגם בעניין זה העד שושן חיזק את התרשמותי. לא מצאתי מקום ל- "היפוך נטל הראייה" בנסיבות העניין. התובעת היא זו שבידיה הנתונים אודות מגוריו של הנתבע, המקום, והיא זו שהייתה יכולה לספק לביהמ"ש ראיות חותכות יותר לעמדתה. הנתבע מנגד, הוא הגורם ה-"חלש" יותר ובשים לב לכך אני סבור, כי יש לשקול את הראיות שהביא ולקבל את עמדתו. אשר על כן אני דוחה את התביעה וכפועל יוצא מכך דוחה את חלקה הכספי של התביעה המבוסס על תחשיב, אשר אינו מביא בחשבון את זכותו של הנתבע בדירה. בשים לב למכלול התיק ולכך שפס"ד זה ניתן על בסיס התרשמות וחרף חתימת הנתבע, אף אם תחת לחץ ובפיזור דעת, על מסמכים שעליהם התבססה התובעת. החלטתי היא די מדחיית התביעה ויש להסתפק בכך מבלי לפסוק הוצאות משפט לחובת מי מהצדדים. התביעה אפוא נדחית, אין צו להוצאות. הנתבע ימשיך ויתגורר בדירה בכפוף לדמי שכירות מופחתים עפ"י ההסדר שהיה קיים עד היום. דייר ממשיךמקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)פינויפינוי דירה