קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסילת שופט תביעה ייצוגית: ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' גינת) מיום 23.10.01, שלא לפסול עצמו מלדון בת.א. 496/95. 1. בשנת 1995 הגיש המשיב 1 (להלן: התובע) תובענה כנגד המשיבים 5-2 ובקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך, התשכ"ח1968-. עניינה של התובענה הוא בנזקים שנגרמו לכל מי שהחזיק בניירות הערך של אפאר (טבריה) בע"מ (להלן: חברת אפאר) ביום 23.4.95, בשל הכללת פרטים מטעים אודות החברה, עסקיה ומנהליה בתשקיפי החברה. הנתבעים בתובענה היו שותפים בהכנת שני תשקיפים של חברת אפאר ובפרסומם. המשיבה 2 חתמה על התשקיפים כחתם. בית המשפט המחוזי בנצרת (כב' השופט ג' גינת), בהחלטתו מיום 8.8.99, נעתר לבקשה והורה על אישור התובענה כתובענה ייצוגית. בבחינת התנאים הנדרשים לשם אישור התובענה כייצוגית, דן בית המשפט, בין היתר, בשאלת קיומה של אפשרות סבירה שהשאלות תוכרענה לטובת הקבוצה. בית המשפט קבע כי חברת אפאר הינה פיתוח של חברת אפתן - חברה קודמת שהיתה בניהולו של המשיב 3 ונקלעה לחדלות פרעון, וכי היה על המשיבים לגלות בתשקיפים את קורות חברת אפתן, את מעורבותו של המשיב 3 בניהולה ולהשאיר בידי ציבור המשקיעים את ההחלטה אם יש במידע זה כדי ללמד על נורמות הניהול בחברת אפאר בהווה. בית המשפט הוסיף וקבע כי שוכנע כי אילו הפרטים היו ידועים לתובעים הם לא היו רוכשים את ניירות הערך של חברת אפאר. בית המשפט מצא את המשיבה 2 כאחראית לנזקם של התובעים מכוח סעיף 31(א) לחוק ניירות ערך, תשכ"ח1968-, וקבע כי הפרה את חובתה לנקוט בכל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיו פרטים מטעים בתשקיף. בקשת רשות הערעור שהגישה המשיבה 2 על החלטה זו נדחתה על ידי בית משפט זה. 2. לאחר אישור התובענה כתובענה ייצוגית, שלחה המשיבה 2 הודעות צד שלישי למערערת ולמשיבים 9-3. בהודעה זו נטען כי המערערת שימשה יחד עם המשיבה 2 כחתם בהנפקות של חברת אפאר וכמנהל הקונסורציום בשתי ההנפקות מכוח הסכמי חיתום, וכי בתוקף תפקידה חתמה המערערת יחד עם המשיבה 2 ואחרים על תשקיפי חברת אפאר. לפיכך טענה המשיבה 2, כי אם תחויב לפצות את התובע הרי שהיא זכאית לשיפוי, בין היתר, מהמערערת. בכתב ההגנה שהגישה המערערת מפני הודעת צד ג', העלתה המערערת הן טענות כנגד זכותה של המשיבה 2 לשיפוי והן טענות נגד התובענה הייצוגית גופה. בין היתר, טענה המערערת כי יש לדחות את התביעה נגדה מחמת התיישנות; כי נשללה ממנה האפשרות להתגונן מפני אישור התובענה כתובענה ייצוגית בשל השתהות המשיבה 2 בהודעת צד ג' נגדה; כי הסתמכה על בדיקותיה של המשיבה 2, שהיה חתם מוביל, להבטיח כי לא יהיה פרט מטעה בתשקיף; כי הסכם החיתום אינו מחייב אותה בשיפוי המשיבה 2 וכי הפרטים אודות חברת אפתן לא היו צריכים להיכלל בתשקיף. 3. ביום 6.3.00 הגישה המערערת לבית המשפט בקשה כי יפסול עצמו מלדון בתיק. המערערת טענה, כי בהחלטתו בבקשה לאישור התובענה כייצוגית קבע בית המשפט קביעות בעניינים חשובים בהגנתה של המערערת, וזאת מבלי שניתנה לה אפשרות להשמיע טענותיה בעניין זה. לטענתה, בנסיבות בהן צורפה כצד שלישי לתיק, לאחר שבית המשפט קבע את עמדתו בנוגע לסיכויי ההצלחה של התובענה הייצוגית, נפגעה הגנתה ויכולתה לערער על קביעות אלו בצורה קשה, שכן לא נותר לה סיכוי של ממש לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיה וכי דעתו של בית המשפט בעניין זה "ננעלה". התובע התנגד לבקשת הפסילה וטען כי במסגרת הדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית חייב בית המשפט לחוות דעתו אודות סיכויי התביעה, בהיות סיכויי הצלחת התביעה אחד התנאים לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. עם זאת, הקביעות שנקבעו בהליך אישור התובענה כייצוגית אינן יכולות להיות תחליף לבירור התובענה לגופה וקיימת אפשרות - שאינה בלתי סבירה - כי במסגרת בירור התובענה בהליך העיקרי יקבע בית המשפט קביעות שונות. המשיבה 2 והמשיב 8 תמכו בבקשת הפסילה. 4. ביום 8.7.01 התקיימה ישיבת קדם משפט ראשונה בתיק. בישיבה זו ביקשה המערערת כי בית המשפט ידון תחילה בבקשת הפסילה. בית המשפט דחה את הבקשה בקובעו כי מטעמים של יעילות הדיון מן הראוי להקדים הליכים של גילוי מסמכים, תשובות לשאלון ומתן פרטים נוספים להכרעה בנושא הפסילה. בית המשפט אף ציין כי אין קשר בין פסילת השופט הדן בתיק לבין ההליכים המקדמיים אשר לגביהם נתן החלטתו עתה. 5. ביום 23.10.01 דן בית המשפט בבקשת הפסילה ודחה אותה. בית המשפט קבע כי הקביעות שהובאו בהחלטתו לאישור התובענה כייצוגית נעשו לצורך אותו שלב דיוני, שבמסגרתו נדרש בית המשפט לדון גם בסיכויי הצלחת התובענה וכי כל הקביעות הנעשות במסגרת זו יפות לאותו שלב של הדיון. בית המשפט ציין כי המשיבה 2 הגישה בקשת רשות ערעור על החלטתו לאישור התובענה כייצוגית, ואם סברה כי האמור בהחלטה עשוי למנוע מבית המשפט המשך דיון בתובענה לגופה, היתה צריכה להביא את הדברים בפני ערכאת הערעור. בית המשפט הוסיף כי חלק מבעלי הדין הניצבים בפניו כיום לא היו בפניו עת ניתנה ההחלטה לאישור התובענה כייצוגית, ולפיכך אין בדברים שנאמרו בהחלטה משום קביעה מחייבת לגביהם. לאחר שבית המשפט נתן החלטתו בבקשת הפסילה, ביקשה המערערת מבית המשפט להפסיק את הדיון מן הטעם שבכוונתה להגיש ערעור על ההחלטה. בית המשפט דחה את הבקשה, בקובעו כי אינו רואה מניעה להמשיך בהליכים מקדמיים, נוכח העובדה שהשאלות העומדות לדיון הן שאלות דיוניות הקשורות בעיקרן בגילוי מסמכים, מתן תשובות לשאלון ופרטים נוספים. 6. על החלטות אלו הוגש הערעור שבפני. בערעורה חוזרת המערערת על טענותיה בבקשת הפסילה, ומוסיפה כי הדעה הנחרצת שהביע בית המשפט בהחלטה לאישור התובענה כייצוגית, וזאת לאחר ששמע עדים, משתרעת על-פני מגוון רחב מאוד של נושאים. כן טוענת המערערת, כי אין בעובדה שהמשיבה 2 לא העלתה את טענת הפסלות במסגרת הערעור על ההחלטה לאישור התובענה כייצוגית, כדי לשמש נימוק לדחיית בקשת הפסילה, הן משום שכוחו של נימוק זה אינו יפה כלפי המערערת אשר לא היתה צד להליך אותה עת, והן מן הטעם שערכאת הערעור אינה הפורום המתאים להעלאת טענת פסלות. באשר להחלטת בית המשפט שלא להפסיק את הדיון עד להכרעה בערעור שיוגש על החלטת הפסילה, טוענת המערערת, כי לא קיימים נימוקים המצדיקים את המשך הדיון לפני ההכרעה בערעור. התובע (המשיב 1) מתנגד לקבלת הערעור וחוזר על הטענות אותן העלה בהתנגדותו לבקשת הפסילה בבית המשפט המחוזי. המשיבים 2, 8, 10 ו11- תומכים בקבלת הערעור. 7. לאחר שעיינתי בחומר שבפני, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. לא אחת נפסק בבית משפט זה, שאין בעצם העובדה כי על בית משפט מוטל להכריע בעניין שנתן בו הכרעה מוקדמת, כדי לגרום, מניה וביה, לפסילתו של בית המשפט. כך הוא כאשר נדרש בית המשפט להכריע בהליך עיקרי, לאחר שדן בהחלטת בינים (ע"א 6447/96 אחים שרבט נ' משרד הבינוי והשיכון (טרם פורסם); ע"א 8304/96 יורם גלובוס נ' Melchers L.t.d N.V. (טרם פורסם)). כך הוא גם כאשר מדובר בעניין אשר הוחזר על ידי ערכאת הערעור אל בית משפט קמא, בצירוף הנחיות (ע"א 990/96 ד"ר דבורה כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם); ע"א 4199/99 חברת נרגו בע"מ נ' ד.ב. שירותי תיירות בע"מ (טרם פורסם)). אכן, אין די בכך שעל בית המשפט לדון מחדש באותו עניין בו דן בעבר, או בעניין דומה לו, כדי לגרום לפסילתו של בית המשפט. יש להוסיף ולהראות כי מאותה החלטה מוקדמת, או מנסיבות אחרות עולה גם "חשש ממשי למשוא פנים במובן זה שדעתו של היושב בדין "ננעלה", כך שניתן לראות בהליך כולו כ"משחק מכור". הדגש הינו, על כן, לא רק בהליך הדיוני, במסגרתו נתגבשה דעה כזו או אחרת (אם בבקשה לסעד זמני; בערעור; בהליך קודם באותו עניין וכיוצא בזה). אלא בשאלה המהותית, והיא קיומו של חשש ממשי למשוא פנים לגוף העניין. במובן זה יכולה להיות, בין היתר, חשיבות לשאלה אם נשמעו ראיות אם לאו (ראו: ע"א 1016/97 פייקוב נ' פייקוב (טרם פורסם); ואם נשמעו טיעונים אם לאו. אין לקבוע רשימה סגורה של מקרים ועילות בעניין זה. כל מקרה לגופו. כל אירוע ונסיבותיו (ע"א 1335/99 ש.ח. שוקי שווק ועבודות בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (טרם פורסם)). 8. בענייננו דן בית המשפט בשאלת סיכויי הצלחת התובענה במסגרת בחינת התקיימותם של התנאים לאישור התובענה כייצוגית על-פי סעיף 54ב לחוק ניירות ערך, התשכ"ח1968-. הליך התובענה הייצוגית הוא הליך מיוחד במובן זה שהוא מחייב בשלב ראשון קביעת ממצאים לשם הכרעה בשאלה האם מתקיימים התנאים לאישור התובענה כתובענה ייצוגית. "בהליך של בקשת הרשות להגשת התובענה הייצוגית נפרשת בפני בית המשפט יריעה רחבה של המחלוקת...השופט נדרש לבדיקת חומר הראיות העובדתיות המובא לפניו ולקביעת העובדות הרלבנטיות לצורך סעיף 54 לחוק. דרישת אישור בית המשפט להגשת תובענה ייצוגית מגלמת בתוכה הפעלת שיקול דעת היכול להיות מופעל רק אם בית המשפט יכנס לעובי הקורה ויבדוק מילוי דרישות סעיף 54 לחוק." (ע"א 2967/95 מגן וקשת בע"מ נ' טמפו תעשיות (טרם פורסם). עם זאת, קביעותיו של בית המשפט בשלב זה הן בגדר קביעות לכאורה, שכן כל שנדרש בית המשפט הוא לבחון קיומה של "אפשרות סבירה ששאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לקבוצה יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה". קביעות אלה אינן יכולות להיות תחליף לבירור התובענה גופה, ובמסגרת הדיון העיקרי בתובענה יוכל כל אחד מן הצדדים להביא ראיות ולהשמיע עדים שלא הובאו או נשמעו בשלב המקדמי של אישור התובענה כייצוגית. משמעות קבלת טענתה של המערערת היא, כי שופט הדן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית לעולם לא יוכל לדון בתובענה לגופה, לאחר שאושרה כתובענה ייצוגית, שכן ברוב המקרים יהא על השופט הדן בבקשה לאישור התובענה כתובענה ייצוגית לבחון את חומר הראיות המונח בפניו ולקבוע ממצאים בדבר סיכויי ההצלחה הלכאוריים של התובענה. אך לא כך הוא - שכן קביעת הממצאים בשלב הראשון נועדה רק לשם הכרעה בשאלה האם התובענה האם התובענה תתברר כתובענה ייצוגית או כתובענה אישית, ולפיכך אין בה כשלעצמה כדי להוות עילת לפסילת השופט מלדון בתובענה גופה. 9. במקרה זה, לא מצאתי כי מהחלטתו של בית המשפט לאישור התובענה כייצוגית עולה יסוד לחשש כי דעתו של בית המשפט "ננעלה" באופן שלבו לא יהיה פתוח לשמיעת טענות בעלי הדין. בית המשפט ציין בהחלטתו כי קביעותיו בשאלת סיכויי הצלחת התובענה נסמכות על חומר הראיות שהובא בפניו בשלב זה של הדיון, באופן שלא תהיה מניעה להביא בפניו ראיות נוספות בדיון בהליך העיקרי. על כן במסגרת הדיון בתובענה תוכל המערערת להציג את ראיותיה בפני בית המשפט ולטעון את טענות הגנתה בפני התובענה, ובית המשפט יכריע בתובענה לאחר בחינת מכלול העדויות והראיות שיובאו בפניו. בית המשפט אף לא דן בחלק מטענות ההגנה שהעלתה בפניו המשיבה 2, הואיל וההכרעה בהן לא היתה דרושה לאותו שלב של הדיון, בו כל שהיה עליו לקבוע הוא סיכויי הצלחה לכאורה של התובענה. בנסיבות אלו, לא ניתן לומר כי הדיון בתובענה לגופה בפני בית המשפט המחוזי הוא בבחינת "משחק מכור". 10. זאת ועוד, עיון בכתב ההגנה שהגישה המערערת מפני הודעת צד ג' מעלה, כי חלק ניכר מטענות ההגנה אותן העלתה המערערת נוגע למערכת היחסים שבינה לבין המשיבה 2 (שולחת ההודעה) ולא מופנה כנגד התובענה הייצוגית לגופה. טענות אלו לא נידונו בהחלטתו של בית המשפט לאישור התובענה הייצוגית, ולפיכך אין ממש בטענת המערערת כי נפגעה הגנתה בצורה קשה וכי דעתו של בית המשפט בעניינה "ננעלה". נראה כי עיקר טרוניתה של המערערת נעוץ בעובדה שלא היתה צד להליך אישור התובענה כייצוגית, וכי המערערת למעשה מעונינת להביא לביטול החלטתו של בית המשפט לאשר את התובענה כייצוגית, נוכח העובדה שלא היתה צד להליך זה. דא עקא, שתרופתה של המערערת אינה בדרך של הגשת בקשה לפסילת השופט, כי אם בהליכים אחרים שאינם מענייננו. מטעמים אלה אני מורה על דחיית הערעור. 11. בשולי הדברים אעיר, כי היה על השופט לדון בבקשת הפסילה מיד עם הגשתה כמצוות הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד1984-, ולא לנקוט טרם הדיון בבקשה בהליכים מקדמיים, גם אם טעמי יעילות הדיון הצדיקו זאת. עם זאת, אין בכך לשנות את התוצאה אליה הגעתי. הערעור נדחה אפוא. המערערת תישא בהוצאות המשיב 1 בסכום כולל של 5,000 ש"ח.שופטיםפסלות שופטתביעה ייצוגית