שבר בקרסול 10 אחוז נכות

לתובע נקבעו 10% נכות בגין שבר בקרסול. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שבר בקרסול 10 אחוז נכות: התביעה שבנדון מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). התובע, יליד 1950, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 16.08.99. אין חולק על החבות, המחלוקת היא בשאלת הנזק. ביהמ"ש מינה את פרופ' ליברגל כמומחה בתחום האורטופדי. בסיכום חוות-דעתו כותב פרופ' ליברגל: "דיון: X נחבל בעיקר בקרסולו השמאלי בתאונה הנדונה. נותר עם תלונות כלליות (כאבי ראש וכד'), כאבי גב ומגבלות בתפקוד הקרסול. לגבי עמוד השדרה; מצאתי פער משמעותי בין טווחים אקטיבים ופסיבים אשר אינם נראים פיזיולוגים אלא רצוניים. בנוסף אין עדות לתלונות סביב הגב התחתון בביקורי המרפאה השונים. אומנם בצילומים ניתן לראות שינויים ניווניים אך בהקשר הנוכחי לא ניתן ליחסם לתאונה. בנוסף לא מצאתי נכות תפקודית בעמוד השדרה (צוארי/מותני) בבדיקתי. לגבי הקרסול; אין ספק כי מדובר בשבר טרי של הפיבולה אך קיים רושם שהממצא בטיביה (מדיאלי) אינו חדש כבר בצילום הראשון. עובדה זו לא מופיעה ברשומי הרופאים אשר התייחסו לשבר כשבר טרי (משמעות הדבר כי אולי היתה פציעה ישנה בקרסול). על פי הדינמיקה הרנטגנית והרושם אין ביכולתי לקבוע בוודאות כי מדובר בפציעה ישנה. נכותו בגין המגבלה התפקודית הקלה המתבטאת בעיבוי המפרק, טווחי תנועה מעט מוגבלים ותלונות סוביקטיביות הינה 10% לצמיתות לפי סעיף 35(1) ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי... לגבי התלונות הכלליות (כאבי ראש וכד')... נוכח הרושם של הגזמה בתלונות הסוביקטיבית והעדר שיתוף פעולה איני חושב כי יש מקום למינוי מומחה בתחום זה (נוירולוג) הגם שהדבר אינו בתחום התמתחותי". לתובע אפוא 10% נכות בגין שבר בקרסול. 2. עיסוקו של התובע עובר לתאונה, במשך 11 שנים, עבד התובע במחלקת גינון בעירית בית-שמש, שכרו החודשי עמד על 4,213 ₪ (ת/1). התובע קיבל תעודות מחלה מיום התאונה - 16.08.99 עד 31.12.99 (נ/7), ואולם על פי עדותו ועל פי הנטען בסיכומי ב"כ, נעדר מהעבודה משך שלושה חודשים. המל"ל הכיר בהיעדרות של חודשיים בלבד והתובע פנה בבקשה לתיקון הטעות. לאחר תקופת אי-הכושר חזר התובע לעבוד בעירית בית שמש, אך פוטר בפברואר 01 בלא כל קשר לתאונה (נ/6). 3. המשמעות התפקודית של הנכות ב"כ התובע טוען שעקב הנכות ממנה סובל התובע בעקבות התאונה, הוא אינו כשיר לכל עבודה שהיא ויש לפצותו בהתאם עד גיל 67. כאמור, אין קשר בין התאונה לבין הפיטורין של התובע, התובע אישר שהוא פוטר מעבודתו כיוון שהוא תושב שטחים ואין לו רשיון עבודה בישראל. למן פיטוריו התובע איננו עובד, יש לציין שהתובע סובל מבעיות רפואיות שונות שאינן קשורות לתאונה (עמ' 3 לפרוטוקול). אומנם למן פיטוריו חלפו ארבע שנים בקירוב, אך אין לדעת אם לא יעבוד בעתיד ומכל מקום התובע זכאי לפיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות שנגרם לו עקב התאונה וכזה נגרם לו, שכן לנכות משמעות תפקודית מסוימת. לא ברור גם אם יהיה רשאי לעבוד בישראל, או שיוכל לעבוד רק בשטחים, ולפיכך אני מוצאת לפסוק לו פיצוי גלובאלי אותו אני מעמידה על 30,000 ₪. ביחס לעבר - אני פוסקת לתובע בגין תקופת אי-הכושר 3 חודשים - 12,639 ₪ (4,213 X 3) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.10.99 - 16,989 ₪. 4. הוצאות בעדותו טען התובע להוצאות בסכומים ניכרים עקב התאונה, אך הוא לא הגיש אף קבלה לתמיכה בטענותיו. בחקירה נגדית כשנשאל לגבי קיומן של קבלות, המציא שורת קבלות ולהלן אתייחס אליהן בפירוט. הקבלות שסומנו ת/2 - מכילות סדרה של קבלות עבור נסיעות לטיפולי פיזיותרפיה, כל קבלה ע"ס 40 ₪. הקבלה שסומנה ת/3 - היא קבלה ע"ס 1,500 ₪, עבור טיפולי פיזיותרפיה, הקבלה חתומה ע"י מוחמד אל רג'וב. הקבלות שסומנו ת/5 - מכילות סדרה של קבלת עבור נסיעות לביה"ח, כל קבלה ע"ס 250 ₪. (ת/4 - הוא כרטיס ביקור לטיפולי פיזיותרפיה). לא בכדי הקבלות לא הוגשו במהלך עדותו ואיני מהססת לקבוע שהקבלות אינן משקפות את הוצאותיו של התובע והן אינן אמינות. ביחס לקבלות ת/2, התובע העיד שהשתמש בשירותי מוניות, אך בכל פעם נסע עם נהג אחר (עמ' 9 לפרוטוקול). עיון בקבלות מלמד שהן נכתבו באותו עט ובעותו כתב, מה שמלמד שנכתבו ע"י אדם אחר באותו מועד, מה שסותר את עדות התובע. התובע העיד גם שכל פעם שנסע קיבל קבלה (עמ' 5 לפרוטוקול), גם עובדה זו איננה מתיישבת עם הקבלה האחרונה בת/2 מתאריך 23.11.99 המתייחסת לנסיעות עתידיות!. המתואר לעיל ביחס לקבלות ת/2 נכון גם ביחס לקבלות ת/5 המתייחסות לנסיעה לביה"ח הדסה. גם קבלות אלו נכתבו באותה עט ובאותו כתב יד בו נכתבו הקבלות ת/2. כאמור, ניכר שהקבלות אינן אמיתיות ואינן משקפות את ההוצאות שהיו לתובע. ביחס לקבלה ת/3 על סך 1,500 ₪ בגין טיפולי פיזיותרפיה - התובע העיד ששילם עבור כל טיפול 50 ₪ וקיבל קבלה בסוף הטיפול, הוא גם העיד שהקבלות נמצאות אצל ב"כ. בתגובה לעדות זו, הגיש ב"כ את הקבלה ת/3, אלא שעדותו של התובע איננה מתיישבת עם הקבלה שניתנה באופן חד פעמי על כל הסכום, בניגוד לעדותו. כאמור אין לסמוך על עדות התובע ועל הקבלות שהמציא, יחד עם זאת לתובע נגרמה פגיעה שבעקבותיה הוא נזקק לטיפולים רפואיים ויש לפסוק לו סכום כלשהו בגינם. הסכום שיפסק, נפסק גם בהתחשב בעובדה שמדובר בתאונת עבודה והתובע זכאי להחזר הוצאות מהמוסד לביטוח לאומי. מנ/1 - גיליון המרפאה בהדסה, עולה שהתובע טופל 5 פעמים והגבס הורד ב - 21.10.99 כעבור כחודשיים (ולא שלושה כטענתו). בגין הוצאות נסיעה והוצאות לטיפולים אני פוסקת לתובע 1,000 ₪. 5. סוף דבר מכל הנאמר לעיל אני פוסקת לתובע כדלקמן: בגין הנזק הלא ממוני 15,141 ₪. בגין אובדן שכר בעבר 16,989 ₪. בגין אובדן כושר השתכרות 30,000 ₪. בגין הוצאות 1,000 ₪. מהסכומים הנ"ל ינוכו תקבולי המל"ל כשהם נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום ששולמו. בנוסף תשא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכ"ט ב"כ.נכותקרסולאחוזי נכותשבר